רוברט ב. וילסון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
רוברט ב. וילסון
Robert B. Wilson
אין תמונה חופשית
לידה 16 במאי 1937 (בן 83)
ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים
  • אוניברסיטת הרווארד (1959)
  • בית הספר לעסקים של הרווארד (1961)
  • בית הספר לעסקים של הרווארד (1963)
  • הרווארד קולג' עריכת הנתון בוויקינתונים
מנחה לדוקטורט Howard Raiffa עריכת הנתון בוויקינתונים
מוסדות אוניברסיטת סטנפורד עריכת הנתון בוויקינתונים
מונחה לדוקטורט Claude d'Aspremont Lynden, בנגט הולמסטרום, פול מילגרום, Jean-Pierre Ponssard, Robert W. Rosenthal, אלווין רות, Yuliy Sannikov, John Robert Chamberlin, Robert S. Gibbons, Muhamet Yildiz, Qingmin Liu, Marciano M. Siniscalchi, Sushil Bikhchandani, Peter C. Cramton, József Sákovics, Christopher Norio Avery, Shinsuke Kambe, Sridhar Moorthy, David Scott Reitman, Robert Ernest Verrecchia, David S. Ahn, Eiichiro Kazumori, Mikhail Mikhailovich Klimenko, Benjamin Golub עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
  • מלגת גוגנהיים (1982)
  • פרס חזית הידע של קרן BBVA (2015)
  • עמית מכובד של האגודה האמריקאית לכלכלה
  • עמית החברה האקונומטרית
  • פרס נובל לכלכלה (2020)
  • פרס אווז הזהב (2014)
  • פרס ג'ון קרטי לקידום המדע (2018) עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

"רוברט ב. וילסון" וילסון (באנגלית: Robert Butler Wilson, Jr.; נולד ב-16 במאי 1937) הוא כלכלן אמריקאי. וילסון הוא פרופסור באוניברסיטת סטנפורד. וילסון זכה בפרס נובל למדעי הכלכלה לשנת 2020, יחד עם תלמידו לשעבר ועמיתו למחקר באוניברסיטת סטנפורד פול מילגרום. הפרס הוענק להם "על שיפורים בתורת המכרזים והמצאות פורמטים חדשים של מכירות פומביות ". [1][2] גם שני תלמידים נוספים שלו, אלווין רות ובנגט הולמסטרום, הם חתני פרס נובל לכלכלה. [3] [4]
וילסון ידוע בתרומתו למדעי הניהול וכלכלת עסקים. עבודת הדוקטורט שלו הציגה שיטה הנקראת Sequential quadratic programming. [5] שיטה זו הפכה לשיטה איטרטיבית מובילה בתכנון לא-ליניארי. יחד עם כלכלנים מתמטיים אחרים בבית הספר לעסקים בסטנפורד, הוא עזר לנסח מחדש את כלכלת הארגון התעשייתי ותאוריית הארגון באמצעות תורת המשחקים במצבים של חוסר שיתוף פעולה. [6] [7]

מחקריו בנושא תמחור לא ליניארי השפיעו על המדיניות של חברות גדולות, במיוחד בתעשיית האנרגיה, ובמיוחד בחשמל. [8] [9]

ביוגרפיה וקריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

וילסון נולד ב־16 במאי 1937 בז'נבה, נברסקה. הוא סיים את בית הספר התיכון לינקולן בלינקולן, נברסקה וקיבל מלגה מלאה לאוניברסיטת הרווארד. הוא קיבל תואר ראשון ממכללת הארוורד בשנת 1959. לאחר מכן השלים את התואר השני (MBA) בשנת 1961 ואת הדוקטורט (DBA) שלו [10] בשנת 1963 מבית הספר לעסקים בהרווארד. הוא עבד באוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס תקופה קצרה מאוד ואז הצטרף לפקולטה באוניברסיטת סטנפורד. הוא חבר בסגל בפקולטה לבית הספר לעסקים בסטנפורד מאז 1964. הוא היה גם חבר סגל משויך בבית הספר למשפטים בהרווארד בין השנים 1993 ו-2001. [11]

מחקר[עריכת קוד מקור | עריכה]

וילסון חקר והרצה בנושאים הבאים: עיצוב שוק, תמחור, משא ומתן ונושאים הקשורים לארגון תעשייתי וכלכלת מידע. הוא מומחה לתורת המשחקים ויישומיה. הוא תרם רבות לתכנון מכירות פומביות. הוא מומחה לאסטרטגיות הצעת מחיר תחרותיות בתעשיות הנפט, התקשורת והכוח, ולעיצוב סכמות תמחור חדשניות. עבודתו בנושא תמחור עדיפויות שירות לכוח חשמלי יושמה בתעשיות החשמל, האנרגיה ודומיהן (תעשיות Utility). [6] [12]
מאמר שפרסם וילסון משנת 1968 על תאוריית הסינדיקטים בעיתון הכלכלי אקונומטריקה [13] [12] השפיע על דור שלם של סטודנטים לכלכלה, פיננסים וחשבונאות. המאמר מציב שאלה מהותית: תחת אילו תנאים ייצוג התועלת הצפויה מתאר את התנהגותם של קבוצה של אנשים אשר בוחרים בהגרלות וחולקים סיכונים על פי יעילות פארטו.
מאז סיום לימודיו פרסם כמאה מאמרים בכתבי עת מקצועיים ובספרים. הוא שימש כעורך שותף לכמה כתבי עת והעביר מספר הרצאות פומביות.
בשנת 1993 פרסם וילסון ספר בנושא תמחור לא ליניארי. [14] זהו ניתוח אנציקלופדי של תכנון תעריפים ונושאים הקשורים אליו עבור שירותים ציבוריים, כולל חשמל, תקשורת ותחבורה. [8] הספר זכה בפרס ליאו מלמד בשנת 1995, פרס שהוענק מדי שנה על ידי אוניברסיטת שיקגו. [15]
תרומות אחרות שלו לתורת המשחקים כוללות התמקחות בהקשר לשביתות בתנאי עמימות, ומשא ומתן להסדר בהקשרים משפטיים. וילסון כתב כמה מהמחקרים הבסיסיים של השפעות מוניטין בתמחור "טורף", מלחמות מחירים וקרבות תחרותיים אחרים. [12]

אותות כבוד[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאז שסיים וילסון את התואר הראשון, התואר השני והדוקטורט במכללת הרווארד ובבית הספר למנהל עסקים בהרווארד, הוא פרסם כ-100 מאמרים בכתבי עת מקצועיים ובספרים, עליהם זכה בפרסים רבים. [6]

פרס נובל בכלכלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

האקדמיה השוודית המלכותית למדעים הסבירה את בחירתה בווילסון ובפול מילגרום כזוכים במשותף בפרס נובל לכלכלה לשנת 2020, בכך ש"הגילויים התאורטיים שלהם שיפרו את המכרזים בפועל. . . . תגליותיהם הועילו למוכרים, קונים ומשלמי מיסים ברחבי העולם. [16] אלווין רוט (כלכלן שהיה שותף לזכייה בפרס נובל לשנת 2012 שווילסון היה יועץ הדוקטורט שלו) אמר כי ווילסון ומילגרום "לא רק שינו באופן מעמיק את הדרך בה אנו מבינים מכירות פומביות - הם שינו את אופן שבו מציעים פריטים במכירה פומבית." [17]

מינויים ופרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

וילסון חבר באקדמיה הלאומית למדעים של ארצות הברית, distinguished fellow של האגודה הכלכלית האמריקאית, ועמית, מנהל לשעבר וחבר מועצה בחברה האקונומטרית. הוענק לו תואר דוקטור לשם כבוד לכלכלה בשנת 1986 על ידי בית הספר הנורווגי לכלכלה ומנהל עסקים. בשנת 1995 הוענק לו תואר דוקטור לשם כבוד למשפטים מטעם אוניברסיטת שיקגו. [6] בשנת 2014 זכה ווילסון בפרס אווז הזהב על עבודתו הכוללת עיצוב מכירות פומביות. [18]
הוא זכה בפרס (BBVA Foundation Frontiers of Knowledge (2015 בקטגוריית כלכלה, מימון וניהול על "תרומתו החלוצית לניתוח אינטראקציות אסטרטגיות כאשר גורמים כלכליים מחזיקים במידע מוגבל ושונה על סביבתם". [19]
ביחד עם עמיתיו דייוויד מ. קרפס ופול מילגרום, הוענק לו פרס ג'ון ג'יי קרטי לשנת 2018 לקידום המדע. [20]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא רוברט ב. וילסון בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ "The Prize in Economic Sciences 2020" (הודעה לעיתונות). Royal Swedish Academy of Sciences. 12 באוקטובר 2020. 
  2. ^ Riley, Charles. "Nobel Prize in economics awarded to Paul Milgrom and Robert Wilson for auction theory". בדיקה אחרונה ב-12 באוקטובר 2020. 
  3. ^ The Sveriges Riksbank Prize in Economic Sciences in Memory of Alfred Nobel 2012
  4. ^ The Sveriges Riksbank Prize in Economic Sciences in Memory of Alfred Nobel 2016
  5. ^ Sequential Quadratic Programming Methods. November 2012 Researchgate. Archived from the original on October 18, 2020. Retrieved October 17, 2020
  6. ^ 1 2 3 4 Robert Wilson. Archived from the original on October 18, 2020. Retrieved October 18, 2020.
  7. ^ Roth, Alvin E.; Wilson, Robert B. (August 1, 2019) How Market Design Emerged from Game Theory: A Mutual Interview. Journal of Economic Perspectives. 33 (3): 118–143.
  8. ^ 1 2 Robert Wilson Nonlinear Pricing Oxford Press, 1993
  9. ^ Wilson Robert (2002), Architecture of Power Markets Econometrica. 70 (4): 1299–1340. doi:10.1111/1468-0262.00334. ISSN 1468-0262. Archived from the original on October 18, 2020. Retrieved October 18, 2020.
  10. ^ Wilson, Robert Butler (1963). Some Theory and Methods of Mathematical Programming (Ph.D. thesis). Harvard University. OCLC 229908216. ProQuest 302254825
  11. ^ Robert B. Wilson CURRICULUM VITAE from the original on July 2018. Retrieved October 24, 2020.
  12. ^ 1 2 3 Robert Wilson. Stanford Institute for Economic Polici Research (SIEPR) Archived from the original on December 13, 2019. Retrieved October 25, 2020.
  13. ^ Robert Wilson. The Theory of Syndicates,Econometrica,vol.36,Jan 1968
  14. ^ Wilson, Robert B. (1993). Nonlinear Pricing. Oxford University Press. ISBN 978-0-19-511582-6. Archived from the original on October 18, 2020. Retrieved January 20, 2018 – via Google Books.
  15. ^ MSRI. "Mathematical Sciences Research Institute". www.msri.org. Archived from the original on September 27, 2010. Retrieved October 18, 2020.
  16. ^ The Prize in Economic Sciences 2020
  17. ^ Jeanna Smialek. U.S. Auction Theorists Win the 2020 Nobel in Economics
  18. ^ 2014: AUCTION DESIGN .
  19. ^ The BBVA Foundation Award goes to Robert Wilson for his pioneering analysis of economic interactions under information asymmetry, and his broadening of the field to include reputation-building as a spur to cooperation .
  20. ^ Stanford economists Paul Milgrom and Robert Wilson win the Nobel in economic sciences. Stanford News, OCTOBER 12, 2020.