אלינור אוסטרום

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אלינור אוסטרום
Elinor Ostrom
Nobel Prize 2009-Press Conference KVA-30.jpg
לידה 7 באוגוסט 1933
לוס אנג'לס, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 12 ביוני 2012 (בגיל 78)
בלומינגטון, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
ענף מדעי כלכלה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים אוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס עריכת הנתון בוויקינתונים
מנחה לדוקטורט Dwaine Marvick
מוסדות
פרסים והוקרה
  • פרס נובל לכלכלה (2009)
  • פרס יוהאן חיטה למדע המדינה
  • דוקטור לשם כבוד של אוניברסיטת הומבולדט של ברלין (1 ביוני 2007)
  • פרס ג'ון קרטי לקידום המדע (2004)
  • דוקטור לשם כבוד של אוניברסיטת אופסלה
  • דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת ציריך
  • עמית האקדמיה האמריקאית לאמנויות ולמדעים עריכת הנתון בוויקינתונים
בן/בת זוג Vincent Ostrom
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

אלינור אוסטרוםאנגלית: Elinor Ostrom;‏ 7 באוגוסט 1933 - 12 ביוני 2012) הייתה חוקרת אמריקאית ממוצא יהודי, בתחום הכלכלה הפוליטית[1] שעבודתה קשורה לתאוריה מוסדית החדשה בכלכלה (New institutional economics). הייתה כלת פרס נובל לכלכלה לשנת 2009 יחד עם אוליבר ויליאמסון על ניתוחה את הכלכלה הארגונית, באופן מיוחד ביחס לנחלת הכלל[2]. היא האישה הראשונה והיחידה עד כה שזכתה בפרס נובל לכלכלה. אוסטרום שימשה כפרופסור למדע המדינה וכמנהלת סדנה בהגות מדינית וניתוח מדיניות באוניברסיטת אינדיאנה (בלומינגטון).

קורות חיים והשכלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אוסטרום נולדה בלוס אנג'לס, כבת יחידה לאב יהודי, מעצב תפאורה, ולאם פרוטסטנטית, מוזיקאית. הוריה נפרדה בהיותה צעירה יחסית. אוסטרום מתארת עצמה כמי שגדלה בתקופת השפל הכלכלי כבת להורים שעסקו באמנות כ"ילדה ענייה". במהלך לימודיה בבית הספר התיכון הצטרפה למועדון הוויכוחים, התנסות שהשפיעה על האופן בו התפתחה בהמשך. שם נוכחה כי לכל מדיניות ציבורית יש יותר מצד אחד וכי כדי לשכנע יש להציג נימוקים טובים.

היא סיימה לימודי תואר ראשון בהצטיינות במדע המדינה באוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס בשנת 1954 אך היותה אשה הקשה עליה למצוא תעסוקה שהלמה את כישוריה. לאחר זמן מה הצליחה להתמנות כעוזרת למנהל כוח אדם בחברה שעד אז העסיקה נשים בתפקידי פקידות ומזכירות בלבד. תפקיד זה עודד אותה להמשיך לרכוש השכלה, והיא סיימה לימודי מוסמך בשנת 1962 ולימודי דוקטורט במדע המדינה בשנת 1965, באותה אוניברסיטה.

ב-1963 נישאה לוינסנט אוסטרום, חוקר בתחום מדעי המדינה באוניברסיטת קליפורניה. שניהם היו מעורבים במחקר שעסק בשאלת ניצול מקורות המים על ידי הממשל שמסקנותיו השפיעו על חשיבתה של אוסטרום בהמשך דרכה המקצועית. המלצותיו של המחקר גרמו לקונפליקט בינם לבין הגוף הממשלתי שהזמין אותו, ואוסטרום ובעלה עזבו את אוניברסיטת קליפורניה ועברו לאינדיאנה, שם הצטרפו לסגל של אוניברסיטת אינדיאנה בה פיתחו את חייהם המקצועיים.

אוסטרום אובחנה כחולה בסרטן הלבלב באוקטובר 2011. במשך שנת חייה האחרונה המשיכה לכתוב וללמד עד לשבועות האחרונים לחייה.

קריירה מקצועית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעקבות מחקרי שדה אוסטרום הייתה למומחית בתחום יוזמה קולקטיבית, אמון ומשאבי הכלל. גישתה המוסדית לנושאי מדיניות ציבורית זכתה להכרה כגישה נפרדת בתחום תאוריית הבחירה הציבורית[3]. היא חיברה ספרים רבים בתחום התאוריה הארגונית, מדע המדינה ומנהל ציבורי.

אוסטרום שימשה כיועצת מדעית בכירה לגופים של האו"ם בנושאי שמירה על משאבים. היא הייתה חברה באקדמיה הלאומית למדעים (ארצות הברית) ונשיאת הארגון האמריקאי למדעי המדינה. בשנת 1999 הייתה האישה הראשונה שקיבלה את פרס הנורווגי היוקרתי על שם ג'והן סקיט במדעי המדינה. היא זכתה בפרסים שונים נוספים כאשר לעיתים הייתה האישה הראשונה לזכות בהם, ובשנת 2012 הייתה בין 100 האנשים בעלי ההשפעה הרבה ביותר של הטיים.

הזכייה בפרס נובל[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-2009 אוסטרום הפכה לאישה הראשונה שזכתה בפרס נובל לכלכלה. היא התחלקה בפרס עם אוליבר ויליאמסון שקיבל את הפרס עבור מחקרים בתחומים אחרים. האקדמיה המלכותית השוודית למדעים ציינה את תרומתה לממשל כלכלי ואת מחקריה שהוכיחו שרכוש ציבורי יכול להיות מנוהל בהצלחה על ידי הקבוצות המשתמשות בו במקום על ידי המדינה או באמצעות הפרטה. טיעוניה אלה אתגרו את העמדות הקונבנציונליות בתחום.

כפי שעשתה גם בפעמים קודמות בהן זכתה בפרסים כספיים, גם הפעם אוסטרום תרמה את כספי הפרס לסדנה בתחום עבודתה אותה היא ייסדה בתחילת דרכה באוניברסיטת אינדיאנה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אלינור אוסטרום בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ "No Panaceas! Elinor Ostrom Talks with Fran Korten". Shareable (באנגלית). בדיקה אחרונה ב-1 בספטמבר 2018. 
  2. ^ "Elinor Ostrom and the Future of Economics". Harvard Business Review. 13 באוקטובר 2009. בדיקה אחרונה ב-1 בספטמבר 2018. 
  3. ^ William C. Mitchell. "Virginia, Rochester, and Bloomington: Twenty-Five Years of Public Choice and Political Science", Public Choice, 56 (1988), 101–119.