גרשון דובינבוים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף גרשון דובנבוים)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
גרשון דובינבוים
Dambam.jpg
גרשון דובינבוים (דבמבם), 1948
תאריך לידה 1 באפריל 1927
מקום לידה פוליןפולין ברסט ליטובסק, פולין
עלה לישראל 1935
נהרג 26 באוקטובר 1948 (בגיל 21)
כינוי דבמבם
השתייכות Palmach.jpg פלמ"ח, IDF new.png צה"ל
תקופת שירות 19431948
דרגה סרן  סרן
תפקידים צבאיים
מפקד פלוגה בחטיבת הנגב
מלחמות וקרבות
מלחמת העצמאות  מלחמת העצמאות
הנצחה
גרשון דובינבוים#הנצחה

גרשון דובינבוים, שכונה דֶבַּמבַּם[1]‏ (1 באפריל 192726 באוקטובר 1948) היה מפקד פלוגה בגדודים השני והתשיעי של הפלמ"ח במלחמת העצמאות. הוא פיקד על יחידות הפלמ"ח בקרבות מכריעים ביד מרדכי, גברעם, ומבצע יואב, במהלכו נהרג בהתקפה על גשר דאהרייה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

גרשון, בן לתנחום ומלה דובינבוים, נולד ב-1927 בברסט ליטובסק שבפולין, על הגבול עם ברית המועצות. בשנת 1935 עלתה משפחתו לארץ ישראל והתיישבה ברחובות.

בשנת 1940 הצטרף לגדנ"ע. בשנת 1943 התגייס לפלמ"ח ומונה למפקד כיתה בקיבוץ גבעת ברנר ואחר כך למפקד מחלקה. השתתף במבצעי העלאת מעפילים, בליל וינגייט, בליל הרכבות ובליל הגשרים בפיצוץ גשר אלנבי שם מילא תפקיד מכריע בפיצוץ הגשר יחד עם אריה עמית (טפר)[2].

בדצמבר 1947 נמנה דבמבם על אנשי הגדוד השני של הפלמ"ח. עם פרוץ הקרבות על הדרכים במלחמת העצמאות פיקד דבמבם על התגבורת הראשונה שנשלחה לנגב - מחלקת פלמ"ח שנשלחה ליד מרדכי. הוא נתמנה למפקד המחלקה האחראית על יד מרדכי, ואחר כך למפקד הפלוגה האחראית על ניר עם, גברעם ויד מרדכי. בתפקידו זה הוא ארגן את שיירות המשוריינים שהעבירו אספקה ליישובי הנגב הנצורים ופיקד עליהן. באחת השיירות גם נפצע באורח קל. אנשי המיליציות הערביות בדרום הכריזו על פרס של 20,000 לא"י למי שיתפוס אותו[3], ועל פי סיפור נפוץ כינוהו "השד האדום" על שם צבע שיערו[3]. עם התקרבות החזית ליד מרדכי הועבר מטה הפלוגה מקיבוץ זה לקיבוץ גברעם.

בקרב יד מרדכי היה דבמבם מפקד כח המשוריינים שפרץ את המצור המצרי וחילץ את ילדי המשק מן הקיבוץ מעט לפני תחילת הקרב. הפינוי התבצע אחרי ויכוח עם מפקד חטיבת הנגב נחום שריג אשר התנגד לו[4]. מספר ימים לאחר מכן, במהלך הקרב על הקיבוץ, חדרו אנשי חיות הנגב בפיקוד שמחה שילוני ודבמבם לקיבוץ וחילצו 30 פצועים מהמצור במשוריינים. במהלך שהותו הקצרה בקיבוץ עמד דבמבם על מצבם הנואש של המגינים, ואישר להם, בניגוד להוראות מפקדת החטיבה, לסגת מן המקום.

בזמן ההפוגה הראשונה פיקד דבמבם על אחד מכוחות הפלמ"ח שהתעמתו עם אנשי האצ"ל בתל אביב במהלך פרשת אלטלנה.

במהלך קרבות עשרת הימים ובעקבות אישור הנסיגה שנתן לחברי יד מרדכי, ניטל ממנו הפיקוד על פלוגתו, והוא "הוגלה" מהגדוד השני של הפלמ"ח לגדוד התשיעי - גדוד הפשיטה החדש שהוקם וצורף לחטיבת הנגב. דבמבם הועלה לדרגת סרן, ומונה למפקד פלוגה. בתפקידו החדש השתתף במבצע משה לשחרור באר שבע, שם הוביל את שיירת הגדוד בפריצת המצור המצרי על ישובי דרום הנגב במקביל לכיבוש משלטי חוליקאת.

למחרת כיבוש באר שבע, ב-23 באוקטובר 1948 נשלח כוח משימה בפיקודו לפוצץ את הגשר על נחל חברון, דרומית ליישוב דאהרייה כדי לבלום התקפת נגד אפשרית של כוחות הצבא המצרי והלגיון הירדני שהיו באותה עת בהר חברון. במהלך הפעולה נפגע בבטנו מכדור חודר-שריון, הוא פונה למרפאה ברוחמה, ושם מת בתום יומיים. נקבר ברחובות.

דבמבם נודע כמפקד אבהי, נערץ וקר רוח ומותו היוה מכה קשה לפקודיו[5]; אחד מהם, ראובן פריגוזין אף ביקש להיקבר לידו[6].

הנצחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

דבמבם הפצוע מפונה לטיפול

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

שלט ההנצחה ליד גשר דאהריה
  • שגיא טורגןקרב יד מרדכי, פינוי קיבוץ יד מרדכי במלחמת העצמאות. בספר חומת מגן : שמונים שנה לארגון ההגנה, רעננה: משרד הבטחון. ההוצאה לאור, תש"נד - 2002
  • משה גבעתיבדרך המדבר והאש - תולדות גדוד 9, תל אביב: מערכות וההוצאה לאור של משרד הביטחון, תש"נד - 1994
  • יוסף עופר, גרשון דובינבוים (דבמבם), 1927-1948. 55 שנה לנפלו, משמר העמק, 2003
  • עזר ויצמןלך שמיים, לך ארץ, תל אביב: ספרית־מעריב, 1975, עמ' 332

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Dan Kurzman, Genesis 1948: The First Arab-Israeli War, New York: World Pub. Co., 1970, p. 277.
  2. ^ אייל לוי, הלוחם שפתח את הפה ונעלם מדפי ההיסטוריה, באתר nrg‏, 1 ביוני 2013
  3. ^ 3.0 3.1 קורות החיים של גרשון דובינבוים, באתר "נזכור את כולם" של משרד הביטחון
  4. ^ שגיא טורגןקרב יד מרדכי, פינוי קיבות יד מרדכי במלחמת העצמאות. בספר חומת מגן : שמונים שנה לארגון ההגנה, רעננה: משרד הבטחון. ההוצאה לאור, תש"נד - 2002
  5. ^ סשה ויתקין
  6. ^ ראובן פריגוזין, באתר הפלמ"ח
  7. ^ נחנך הכביש החדש לערד, דבר, 15 בפברואר 1963
  8. ^ אתר הקקל
  9. ^ אתר יזכור