משה אמת ותורתו אמת

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קורח ודתן ואבירם נבלעים באדמה ציור מאת מריה קוסוויי

משה אמת ותורתו אמת הוא שיר יהודי עממי העוסק באמונה בנבואת משה ובתורה מן השמים. השיר מבוסס על אגדה תלמודית שלפיה עדת קורח הודו בטעותם לאחר שנבלעו באדמה ואמרו "משה ותורתו אמת".

מקור[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקור המילים הוא באגדות רבה בר בר חנה במסכת בבא בתרא:

אמר רבה בר בר חנה זימנא חדא הוה קא אזלינן במדברא ואיתלוי בהדן ההוא טייעא... אמר לי תא אחוי לך בלועי דקרח... אמר לי אצית מאי שמעת ושמעית דהוו אמרין משה ותורתו אמת והן בדאין אמר לי כל תלתין יומי מהדר להו גיהנום להכא כבשר בקלחת ואמרי הכי משה ותורתו אמת והן בדאין

רבה בר בר חנה סיפר על ערבי שהתלווה אליו במדבר והציע לו לראות את עדת קורח הבלועים בקרקע. הוא ראה שני בקעים באדמה, וכשהקשיב שמע מתוכם קול שאומר "משה ותורתו אמת". הערבי הסביר לו שעדת קורח מתגלגלים לשם פעם בשלושים יום ואומרים כך.

מנהגים[עריכת קוד מקור | עריכה]

נהוג לשיר את השיר בעיקר בטקסי ההקפות בחג שמחת תורה. לפי מנהג נפוץ שהחל ככל הנראה במאה העשרים,[1] בשעת אמירת המילים "משה אמת ותורתו אמת" הקהל קמים וקופצים מספר פעמים,[2] או מניפים את הילדים באוויר.[3]

כמקור למנהג הקפיצה יש שציינו אגדה מתרגום שני למגילת אסתר שלפיה המן אמר לאחשוורוש שבחג הסוכות היהודים "מקפצים כגדיים".[4] תלמידי הרב יעקב ישראל קנייבסקי מספרים שהרב הקפיד על המנהג, וקיים אותו אף בעת חולשתו.[5]

הרב משה שמואל שפירא נשאל על מקור המנהג וענה, "מה המקור אינני יודע, אחת אדע, במיר קפצו במשה אמת, ומשכך גם אנו קופצים במשה אמת",[6] הרב אהרן קוטלר ביאר, שמטרת השמחה בשמחת תורה היא להראות ש"קודשא בריך אורייתא וישראל חד הוא" ומי שכך בשעה שאומרים זאת מגביהים את עצמם מהקרקע לבטא חיבור לשמים.[7]

ב-2013 דווח על ילדים שנפצעו כתוצאה מהנפתם ב"משה אמת".[8]

יש שפקפקו על קיום ריקוד זה שהוא נגד גזירת חז"ל שלא לרקוד בשבת ויום טוב, והאיסור הוא בעיקר באופן ששתי רגלי הרוקד הן באוויר בבת אחת,[9]

על מקור ההיתר נכתב בספר הלכות חג בחג,[10] שכתב לסמוך על מה שכתב הרמ"א[11]: "וי"א דבזמן הזה הכל שרי, דאין אנו בקיאין בעשיית כלי שיר. וכן צידד רבי שריה דבילצקי.[12]

לחנים וביצועים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לשיר ישנם שני לחנים מפורסמים, והוא בוצע על ידי אמנים רבים, ביניהם אברהם פריד, פרחי מיאמי, יוסף משה כהנא ורבי אלתר.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ המנהג בוצע למשל בבית המוסר בקלם, ראו מוסף שבת קודש תשס" ד חג הסוכות יתד נאמן 77 (להורדה)
  2. ^ הרב אהרון גרוסמן, ‏שו"ת ודרשת וחקרת, חושן משפט חלק ד' סימן כז, באתר HebrewBooks
  3. ^ ראו לדוגמה קובץ וידאו תינוקות באוויר, סרטון באתר יוטיוב
  4. ^ הרב ברוך שמואל גנוט, שו"ת לשמחת תורה |, דין - שאל את הרב, ‏3 בספטמבר 2014
  5. ^ ארחות רבינו חלק ב' עמוד שט'
  6. ^ הובא כאן (להורדה)
  7. ^ כתב העת, יפיק תבונה, (להורדה)
  8. ^ הרב שמואל מאיר כץ: לא להניף ילדים למעלה ב'משה אמת' (באנגלית)
  9. ^ ירושלמי ביצה פ"ה ה"ב: "ולא מרקדין, רבי ירמיה רבי זעורה בשם רב חונה 'קיפוץ' – עוקר שתי רגליו כאחת, 'ריקוד' – עוקר אחת ומניח אחת".
  10. ^ לרבי מ.מ. קארפ, שמ"ע ושמח"ת, ירושלים תשע"ז, עמוד מב ואילך, הערה 29.
  11. ^ אורח חיים, סימן שלט, סעיף ז.
  12. ^ קיצור הלכות מועדים - סוכות, פרק כד, סעיף יד, ובהערה כב.