שפעת רביבים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
פיוט שפעת רביבים

שִׁפְעַת רְבִיבִים יוֹרִיד מִזְּבוּלָיו
לְחַיּוֹת זֶרַע וְלָתֵת פְּרִי יְבוּלָיו
מְטַר יוֹרֶה וּמַלְקוֹשׁ יוֹרִיד עִם אֲגָלָיו
הֱיוֹת דָּשֵׁן וְשָׁמֵן כָּל פְּרִי עֵץ וְעָלָיו
חִישׁ וּשְׁלַח עֹפֶר טֶרֶם יְנוּסוּן צְלָלָיו
זָכֹר יִזְכֹּר לִי נוֹטֵעַ אֲשָׁלָיו
קוֹמֵם גַּן נָעוּל וּפַרְדֵּס רִמּוֹן שְׁתִילָיו
קִרְיַת חָנָה דָוִד וּמִגְדַּל עֹז חֲיָלָיו
שׁוֹבֵב לְצַוַּאר הַשֵּׁן מְלוּאֵי הוֹד כְּלִילָיו
בָּנוּי לְתַלְפִּיּוֹת וְנָהְרוּ כָל הַגּוֹיִם אֵלָיו
אֶלֶף הַמָּגֵן תָּלוּי עָלָיו

שִׁפְעַת רְבִיבִים הוא פיוט מאת רבי שלמה אבן גבירול. בקרב יהדות ארצות האסלאם נהוג לשיר את הפיוט בשמיני עצרת, בפתיחת תיקון הגשם.

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

במשנה במסכת תענית נכתב כי בשמיני עצרת, יומו האחרון של חג הסוכות, הוא הזמן שבו יש להפסיק לומר "מוריד הטל" ולהתחיל באמירת "משיב הרוח ומוריד הגשם". פיוט זה, הוא כעין הקדמה להתחלת בקשת הגשם, בפיוט מבקשים את הורדת גשם בשפע לצורך תנובת הגידולים החקלאיים.

תוכן הפיוט[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרט לבקשה לגשם, מוצגת בפיוט גם בקשה לגאולה. המתפללים מבקשים מהאל שישלח את המשיח המכונה 'עופר' ויביא לנו את הגאולה. המשיח והגשם ישקמו את ירושלים, המוצגת כעיר "בנויה לתלפיות" וכן "פרדס רמונים", וישיבוה לקדמותה.

בפיוט נעשה שימוש בדימויים אשר הושאלו משיר השירים, אשר משלבים בין הבקשה המיידית, גשם שיובל לשפע כלכלי, לבין המשאלה הרחבה, גאולה והבניית בית מקדש. הפיוט כתוב באקרוסטיכון: שלמה חזק.

רבי אברהם פונטרימולי[1] מחבר חשוב ובעל בית דפוס, כתב קונטרס ארוך ומקיף על פיוט זה[2].

מקום אמירת הפיוטים[עריכת קוד מקור | עריכה]

במחזורי ספרד הישנים,[3] אומרים את הפיוטים בתוך חזרת הש"ץ של מוסף, וכן נוהגים בקהילות הפורטוגזים עד היום. ברוב קהילות הספרדים, נוהגים היום לומר את הפיוטים קודם תפילת מוסף.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ בנו של הגאון בעל פתח הדביר על שולחן ערוך
  2. ^ בספרו אשר לאברהם על הגדה של פסח.
  3. ^ לדוגמה, מחזור ויניציאה רפ"ד, דף תלה.