שנת החא

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שנת החא היא אחת מארבעה עשר סוגי השנים בלוח העברי הקבוע. שנה מסוג החא היא שנה המתחילה ביום חמישי (ה), היא חסרה (ח) ועל כן גם בחשוון וגם בכסלו יש רק 29 ימים, וחג הפסח חל ביום ראשון (א). שנה מסוג החא היא שנה מעוברת ומכילה שני חודשי אדר.

שנת החא היא אחת מסוגי השנים הנדירות ביותר[1] והיא מתרחשת בערך ב-3.87% מהשנים[2], כלומר בממוצע אחת לכעשרים ושש שנים. אורך שנת החא היא 383 ימים ויש בה 55 שבתות. שנות ה'תשס"ה וה'תשס"ח היו שנים מסוג החא. לפי הלוחות שעל-פי החשבון, הפעם הבאה תהיה בשנת ה'תתי"ב.

לוח שנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

   א   ב   ג   ד   ה   ו   ש   א   ב   ג   ד   ה   ו   ש   א   ב   ג   ד   ה   ו   ש   א   ב   ג   ד   ה   ו   ש   א   ב   ג   ד   ה   ו   ש   א 
תשרי א  ב  ג   ד  ה  ו   ז   ח  ט  י   יא  יב  יג  יד  טו  טז  יז  יח  יט  כ  כא  כב  כג  כד  כה  כו  כז  כח  כט  ל 
חשוון א  ב  ג   ד  ה  ו   ז   ח  ט  י   יא  יב  יג  יד  טו  טז  יז  יח  יט  כ  כא  כב  כג  כד  כה  כו  כז  כח  כט 
כסלו א  ב  ג   ד  ה  ו   ז   ח  ט  י   יא  יב  יג  יד  טו  טז  יז  יח  יט  כ  כא  כב  כג  כד  כה  כו  כז  כח  כט 
טבת א  ב  ג   ד  ה  ו   ז   ח  ט  י   יא  יב  יג  יד  טו  טז  יז  יח  יט  כ  כא  כב  כג  כד  כה  כו  כז  כח  כט 
שבט א  ב  ג   ד  ה  ו   ז   ח  ט  י   יא  יב  יג  יד  טו  טז  יז  יח  יט  כ  כא  כב  כג  כד  כה  כו  כז  כח  כט  ל 
אדר א' א  ב  ג   ד  ה  ו   ז   ח  ט  י   יא  יב  יג  יד  טו  טז  יז  יח  יט  כ  כא  כב  כג  כד  כה  כו  כז  כח  כט  ל 
אדר ב' א  ב  ג   ד  ה  ו   ז   ח  ט  י   יא  יב  יג  יד  טו  טז  יז  יח  יט  כ  כא  כב  כג  כד  כה  כו  כז  כח  כט 
ניסן א  ב  ג   ד  ה  ו   ז   ח  ט  י   יא  יב  יג  יד  טו  טז  יז  יח  יט  כ  כא  כב  כג  כד  כה  כו  כז  כח  כט  ל 
אייר א  ב  ג   ד  ה  ו   ז   ח  ט  י   יא  יב  יג  יד  טו  טז  יז  יח  יט  כ  כא  כב  כג  כד  כה  כו  כז  כח  כט 
סיוון א  ב  ג   ד  ה  ו   ז   ח  ט  י   יא  יב  יג  יד  טו  טז  יז  יח  יט  כ  כא  כב  כג  כד  כה  כו  כז  כח  כט  ל 
תמוז א  ב  ג   ד  ה  ו   ז   ח  ט  י   יא  יב  יג  יד  טו  טז  יז  יח  יט  כ  כא  כב  כג  כד  כה  כו  כז  כח  כט 
אב א  ב  ג   ד  ה  ו   ז   ח  ט  י   יא  יב  יג  יד  טו  טז  יז  יח  יט  כ  כא  כב  כג  כד  כה  כו  כז  כח  כט  ל 
אלול א  ב  ג   ד  ה  ו   ז   ח  ט  י   יא  יב  יג  יד  טו  טז  יז  יח  יט  כ  כא  כב  כג  כד  כה  כו  כז  כח  כט 
יום טוב / שבתון חג שאיננו שבתון יום זיכרון או צום

מועדים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קריאה בתורה והפטרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

שנת החא מתייחדת בכך שאין בה אף שבת בה קוראים שתי פרשות מחוברות, לא בארץ ישראל ולא בחוץ לארץ. בשנת החא 55 שבתות כאשר בשלוש מתוכן לא קוראים פרשה: שבת יום הכיפורים, שבת חול המועד סוכות ושבת של שביעי של פסח. בשנת החא לא קוראים כלל את פרשת וילך, מכיוון שהיא נקראת לפני ראש השנה בשנה הקודמת ואחרי ראש השנה בשנה הבאה.

פרשות בהן לא קוראים את ההפטרה הרגילה:

בשנת החא יש כמה קריאות יחסית נדירות. בשנה מסוג זה קוראים את ההפטרות הרגילות של פרשת משפטים על שילוח עבדים מספר ירמיהו, של פרשת ויקהל, של פרשת צו ושל פרשת פנחס על ביקור אליהו בהר חורב. כמו כן, קוראים את פרשת אחרי מות לפני חג הפסח.

לוח הפרשות
חומש בראשית חומש שמות חומש ויקרא חומש במדבר חומש דברים
פרשה תאריך פרשה תאריך פרשה תאריך פרשה תאריך פרשה תאריך
בראשית כ"ד בתשרי שמות כ' בטבת ויקרא ח' באדר ב' במדבר כ"ו באייר דברים ח' באב
נח א' בחשוון וארא כ"ז בטבת צו ט"ו באדר ב' נשא ד' בסיוון ואתחנן ט"ו באב
לך לך ח' בחשוון בא ה' בשבט שמיני כ"ב באדר ב' בהעלתך י"א בסיוון עקב כ"ב באב
וירא ט"ו בחשוון בשלח י"ב בשבט תזריע כ"ט באדר ב' שלח י"ח בסיוון ראה כ"ט באב
חיי שרה כ"ב בחשוון יתרו י"ט בשבט מצרע ז' בניסן קרח כ"ה בסיוון שפטים ו' באלול
תולדת כ"ט בחשוון משפטים כ"ו בשבט אחרי מות י"ד בניסן חקת ב' בתמוז כי תצא י"ג באלול
ויצא ז' בכסלו תרומה ג' באדר א' קדשים כ"ח בניסן בלק ט' בתמוז כי תבא כ' באלול
וישלח י"ד בכסלו תצוה י' באדר א' אמר ה' באייר פינחס ט"ז בתמוז נצבים כ"ז באלול
וישב כ"א בכסלו כי תשא י"ז באדר א' בהר י"ב באייר מטות כ"ג בתמוז וילך
מקץ כ"ח בכסלו ויקהל כ"ד באדר א' בחקתי י"ט באייר מסעי א' באב האזינו ג' בתשרי
ויגש ו' בטבת פקדי א' באדר ב' וזאת הברכה שמחת תורה
ויחי י"ג בטבת

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ רק שנת השא נדירה יותר
  2. ^ לוח השנה וחשבונו תוך בירור שאלת המחזוריות, יעקב מתלון, אתר שורש.