שנת החא

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

שנת החא היא אחת מארבעה עשר סוגי השנים בלוח העברי הקבוע. שנה מסוג החא היא שנה המתחילה ביום חמישי (ה), היא חסרה (ח) ועל כן גם בחשוון וגם בכסלו יש רק 29 ימים, וחג הפסח חל ביום ראשון (א). שנה מסוג החא היא שנה מעוברת ומכילה שני חודשי אדר. אורך שנת החא היא 383 ימים ויש בה 55 שבתות.

שנת החא היא השנה המעוברת הנדירה ביותר[1], היא נקבעת כאשר מולד הלבנה הממוצע של חודש תשרי של שנה מעוברת חל בין יום שלישי 18 שעות ליום רביעי 11 שעות ו-695 חלקים[2], דבר זה מתרחש בערך ב-3.87% מהשנים[3], כלומר בממוצע אחת לכעשרים ושש שנים. השנה שלפני שנת החא היא תמיד שנת זשג והשנה שאחרי שנת החא היא תמיד שנת גכה.

בין השנים ה'ת"ש-ה'תת"ן חלה קביעות זו בשנים: ה'תשי"ד, ה'תשמ"א, ה'תשס"ה, ה'תשס"ח, ה'תתי"ב, ה'תתל"ט.

לוח שנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

   א   ב   ג   ד   ה   ו   ש   א   ב   ג   ד   ה   ו   ש   א   ב   ג   ד   ה   ו   ש   א   ב   ג   ד   ה   ו   ש   א   ב   ג   ד   ה   ו   ש   א 
תשרי א  ב  ג   ד  ה  ו   ז   ח  ט  י   יא  יב  יג  יד  טו  טז  יז  יח  יט  כ  כא  כב  כג  כד  כה  כו  כז  כח  כט  ל 
חשוון א  ב  ג   ד  ה  ו   ז   ח  ט  י   יא  יב  יג  יד  טו  טז  יז  יח  יט  כ  כא  כב  כג  כד  כה  כו  כז  כח  כט 
כסלו א  ב  ג   ד  ה  ו   ז   ח  ט  י   יא  יב  יג  יד  טו  טז  יז  יח  יט  כ  כא  כב  כג  כד  כה  כו  כז  כח  כט 
טבת א  ב  ג   ד  ה  ו   ז   ח  ט  י   יא  יב  יג  יד  טו  טז  יז  יח  יט  כ  כא  כב  כג  כד  כה  כו  כז  כח  כט 
שבט א  ב  ג   ד  ה  ו   ז   ח  ט  י   יא  יב  יג  יד  טו  טז  יז  יח  יט  כ  כא  כב  כג  כד  כה  כו  כז  כח  כט  ל 
אדר א' א  ב  ג   ד  ה  ו   ז   ח  ט  י   יא  יב  יג  יד  טו  טז  יז  יח  יט  כ  כא  כב  כג  כד  כה  כו  כז  כח  כט  ל 
אדר ב' א  ב  ג   ד  ה  ו   ז   ח  ט  י   יא  יב  יג  יד  טו  טז  יז  יח  יט  כ  כא  כב  כג  כד  כה  כו  כז  כח  כט 
ניסן א  ב  ג   ד  ה  ו   ז   ח  ט  י   יא  יב  יג  יד  טו  טז  יז  יח  יט  כ  כא  כב  כג  כד  כה  כו  כז  כח  כט  ל 
אייר א  ב  ג   ד  ה  ו   ז   ח  ט  י   יא  יב  יג  יד  טו  טז  יז  יח  יט  כ  כא  כב  כג  כד  כה  כו  כז  כח  כט 
סיוון א  ב  ג   ד  ה  ו   ז   ח  ט  י   יא  יב  יג  יד  טו  טז  יז  יח  יט  כ  כא  כב  כג  כד  כה  כו  כז  כח  כט  ל 
תמוז א  ב  ג   ד  ה  ו   ז   ח  ט  י   יא  יב  יג  יד  טו  טז  יז  יח  יט  כ  כא  כב  כג  כד  כה  כו  כז  כח  כט 
אב א  ב  ג   ד  ה  ו   ז   ח  ט  י   יא  יב  יג  יד  טו  טז  יז  יח  יט  כ  כא  כב  כג  כד  כה  כו  כז  כח  כט  ל 
אלול א  ב  ג   ד  ה  ו   ז   ח  ט  י   יא  יב  יג  יד  טו  טז  יז  יח  יט  כ  כא  כב  כג  כד  כה  כו  כז  כח  כט 
יום טוב / שבתון חג שאיננו שבתון יום זיכרון או צום

מועדים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קריאה בתורה והפטרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

שנת החא מתייחדת בכך שאין בה אף שבת בה קוראים שתי פרשות מחוברות, לא בארץ ישראל ולא בחוץ לארץ. בשנת החא 55 שבתות כאשר בשלוש מתוכן לא קוראים פרשה: שבת יום הכיפורים, שבת חול המועד סוכות ושבת של שביעי של פסח. בשנת החא לא קוראים כלל את פרשת וילך, מכיוון שהיא נקראת לפני ראש השנה בשנה הקודמת ואחרי ראש השנה בשנה הבאה.

פרשות בהן לא קוראים את ההפטרה הרגילה:

בשנת החא יש כמה קריאות יחסית נדירות. בשנה מסוג זה קוראים את ההפטרות הרגילות של פרשת משפטים על שילוח עבדים מספר ירמיהו, של פרשת ויקהל, של פרשת צו (חוץ מבירושלים, וכנ"ל) ושל פרשת פינחס על ביקור אליהו בהר חורב. כמו כן, קוראים את פרשת אחרי מות לפני חג הפסח.

לוח הפרשות
חומש בראשית חומש שמות חומש ויקרא חומש במדבר חומש דברים
פרשה תאריך פרשה תאריך פרשה תאריך פרשה תאריך פרשה תאריך
בראשית כ"ד בתשרי שמות כ' בטבת ויקרא ח' באדר ב' במדבר כ"ו באייר דברים ח' באב
נח א' בחשוון וארא כ"ז בטבת צו ט"ו באדר ב' נשא ד' בסיוון ואתחנן ט"ו באב
לך לך ח' בחשוון בא ה' בשבט שמיני כ"ב באדר ב' בהעלתך י"א בסיוון עקב כ"ב באב
וירא ט"ו בחשוון בשלח י"ב בשבט תזריע כ"ט באדר ב' שלח י"ח בסיוון ראה כ"ט באב
חיי שרה כ"ב בחשוון יתרו י"ט בשבט מצרע ז' בניסן קרח כ"ה בסיוון שפטים ו' באלול
תולדת כ"ט בחשוון משפטים כ"ו בשבט אחרי מות י"ד בניסן חקת ב' בתמוז כי תצא י"ג באלול
ויצא ז' בכסלו תרומה ג' באדר א' קדשים כ"ח בניסן בלק ט' בתמוז כי תבא כ' באלול
וישלח י"ד בכסלו תצוה י' באדר א' אמר ה' באייר פינחס ט"ז בתמוז נצבים כ"ז באלול
וישב כ"א בכסלו כי תשא י"ז באדר א' בהר י"ב באייר מטות כ"ג בתמוז וילך
מקץ כ"ח בכסלו ויקהל כ"ד באדר א' בחקתי י"ט באייר מסעי א' באב האזינו ג' בתשרי
ויגש ו' בטבת פקדי א' באדר ב' וזאת הברכה שמחת תורה
ויחי י"ג בטבת

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ רק שנת השא הפשוטה נדירה יותר
  2. ^ s:טור אורח חיים תכח
  3. ^ לוח השנה וחשבונו תוך בירור שאלת המחזוריות, יעקב מתלון, אתר שורש.
  4. ^ לפי מנהג אשכנז המקורי, אומרים תחנון בפסח שני, ראו בערך פסח שני, ובוודאי שנהגו תענית בה"ב כרגיל. חילוקי מנהגים אלו נוצרו אחרי שקבלו בקצת קהילות את המנהג שלא לומר תחנון.
  5. ^ אליה רבה תקמט:ג
  6. ^ לבוש או"ח תקמט:א.