הייסטינגס באנדה

הייסטינגס באנדה
לידה	שנות ה־90 של המאה ה־19; קסונגו, מרכז אפריקה הבריטית
פטירה	25 בנובמבר 1997; יוהנסבורג, דרום אפריקה
שם לידה	Akim Kamnkhwala Mtunthama Banda
מדינה	מלאווי
השכלה	אוניברסיטת אדינבורו; קולג' מהארי לרפואה; אוניברסיטת שיקגו; אוניברסיטת סנטרל סטייט; אוניברסיטת וילברפורס ;
מפלגה	מפלגת הקונגרס המלאווית
	6 ביולי 1966 – 24 במאי 1994; (27 שנים)
	בקילי מולוזי ←
פרסים והוקרה
	מסדר האריה

הייסטינגס קאמוזו באנדה (באנגלית: Hastings Kamuzu Banda; ‏1898 - 25 בנובמבר 1997) מייסדה ונשיאה הראשון של מלאווי וראש מפלגת הקונגרס של מלאווי. רופא במקצועו. כיהן כנשיא מלאווי מייסודה בשנת 1964 ובמשך שלושים שנים רצופות. מאז 1971 שליט יחיד (דיקטטור). בשנת 1993 הסכים לקיים משאל עם שקבע שבמדינה יתקיימו לראשונה בחירות דמוקרטיות. בבחירות אלה, שהתקיימו שנה לאחר מכן, הודח על ידי בקילי מולוזי. בניגוד לרוב מדינות אפריקה שחברו עם ייסודן לגוש המדינות הבלתי מזדהות, כיוון באנדה את ארצו לאוריינטנציה מערבית. מלאווי שמרה על יחסים דיפלומטיים עם דרום אפריקה והייתה אחת המדינות הבודדות באפריקה שלא ניתקה את יחסיה עם מדינת ישראל לאחר מלחמת יום כיפור^[1]. באנדה קידם את החינוך והתשתיות בארצו ברמה גבוהה מהמקובל באפריקה וטיפח שוויון זכויות לנשים. עם זאת, ממשלו עסק ברדיפה ועינויים של מתנגדי משטר ובאנדה עצמו חי חיי פאר וראווה מושחתים, כאשר ארצו התדרדרה להיות אחת העניות בעולם. בארמון הנשיאות שהקים בלילונגווה הבירה, למשל, היו 300 חדרים^[2].

עד עצמאות מלאווי[עריכת קוד מקור | עריכה]

באנדה נולד בשם קאמוזו ("שורש קטן") ליד העיר קאסונגו כבן שבט צ'ווה (Chewa). מועד לידתו משוער. בין השנים 1915-1917 נדד ברגל ליוהנסבורג, דרום אפריקה, שם התפרנס ככורה. מיסיונר מתודיסט נטל אותו תחת חסותו והקנה לו חינוך והשכלה בסיסיים. בשנת 1925 נסע באנדה לניו יורק. הוא סיים תואר ראשון באניבריסטת סנטרל סטייט באוהיו והמשך למד לימודי קדם-רפואה באוניברסיטת אינדיאנה וב-1937 סיים לימודי רפואה בקולג' הרפואי של טנסי בנאשוויל^[3]. על מנת להיות רופא באימפריה הבריטית אליה השתייכה מולדתו, שנקראה דאז נייסאלנד, היה עליו להשלים את לימודיו ולקבל הסמכה. לשם כך נסע לאדינבורו שם השלים ב-1941 את הכשרתו באוניברסיטת אדינבורו והוסמך כחבר הקולג' המלכותי לרופאים ולמנתחים. לימודיו מומנו על ידי ממשלת נייסאלנד, בתנאי שישוב למולדתו לעבודה כרופא. באנדה החל להתמחות במחלות טרופיות באוניברסיטת ליברפול, אך לימודיו הופסקו כאשר סירב לשרת כרופא צבאי מטעמי מצפון. הוא הוטבל לכנסייה של סקוטלנד ונטל את השם הייסטינגס.

בין השנים 1941-1945 עבד כרופא בסביבת העיר ניוקאסל. במקביל התקרב לתנועה הפאן אפריקאית ובמהלך הקונגרס החמישי של התנועה, שהתקיים ב-1945 במנצ'סטר, בו ייצג את הקונגרס האפריקני של נייסאלאנד, התבלט כאחד המנהיגים האפריקאים הצעירים לצד ג'ומו קניאטה וקוואמה נקרומה. מאז הביע באנדה עניין רב בקידום מולדתו ועסק בגיוס כספים ודעת קהל לטובתה בלונדון ובפרט להתנגדות להצעת איחודה עם רודזיה הצפונית (איחוד שיצא לפועל ב-1953). ב-1951 עבר באנדה לחוף הזהב, שם היה עד לפעילותו של נקרומה וליצירת גאנה העצמאית^[4]. באנדה שהה באפריקה עד 1958, אז חזר לליברפול. בליברפול חיכתה לו משלחת מארצו שהפצירה בו לשוב וליטול את הנהגת הקונגרס האפריקני של נייסאלאנד ולהוביל את המאבק לזכויות ולעצמאות. ב-6 ביולי 1958 שב באנדה לארצו לאחר היעדרות של 42 שנה.

באנדה החל לתור את הארץ ולנאום נגד האיחוד הפדרטיבי של נייסלאנד ורודזיה הצפונית, נגד האימפריאליזם ובעד הצטרפות התושבים לתנועת הקונגרס האפריקני של נייסאלאנד. נוכחותו סחפה המונים, אף על פי ששפת הצ'יצ'ווה שבפיו הייתה משובשת לאחר שחי חיים שלמים בעולם דובר אנגלית והוא נעזר במתורגמן. בפברואר 1959 החלו ההמונים שהאזינו לו בהפגנות שדוכאו על ידי חיילי רודזיה הצפונית^[5]. במרץ נאסרו באנדה ומנהיגים נוספים^[6] והושמו במאסר ברודזיה ובטריטוריה הוכרז מצב חירום. יחד עם זאת בבריטניה החלו יותר ויותר להשמע קולות בזכות דה קולוניזציה. בפברואר 1960 נפתח עם באנדה משא ומתן על שחרורו ממעצר^[7] וב-1 באפריל 1960 הוא שוחרר כדי לנהל שיחות עם הבריטים על החוקה של נייסאלאנד. לבני עמו קרא לשמור על השקט ולחכות לתוצאות השיחות^[8]. באנדה דרש ניתוק ניאסלאנד מהפדרציה עם רודזיה ושלטון עצמי של תושבי ניאסלאנד. עם זאת, הוא הבהיר שאין לו דבר נגד לבנים שאינם מבקשים להשתלט על השחורים וכי הוא מתנגד להחרמת רכוש^[9].

באוגוסט 1961 התקיימו בחירות בהן זכתה מפלגתו של באנדה ב-22 מתוך 33 מושבים במועצה המחוקקת^[10] ובאנדה הפך לשר לאוצרות טבע וממשל מקומי^[11] ולראש ממשלה דה פקטו של הטריטוריה, תחת המושל הבריטי. בנובמבר 1962 הושג הסכם על מתן אוטונומיה לניאסאלנד תוך ניתוקה מהפדרציה עם רודזיה^[12], וב-1 בפברואר 1963 היה באנדה לראש ממשלה של האוטונומיה^[13], תוך שבריטניה הכריזה על כוונתה לתת עצמאות מלאה למדינה, בין היתר לאור תפקודה התקין של הממשלה המקומית.

היה זה באנדה עצמו שבחר בשם מלאווי, אותו ראה במפה צרפתית ישנה של האזור כשמו של אגם מלאווי והצליל מצא חן בעיניו. ב-6 ביולי 1964, שש שנים בדיוק לאחר חזרתו, הכריז באנדה על כינון מדינת מלאווי כחברה בחבר העמים הבריטי. תפקידו של באנדה היה ראש הממשלה, כאשר כראש המדינה המשיכה לכהן מלכת בריטניה, אליזבת השנייה.

ראש המדינה[עריכת קוד מקור | עריכה]

דיקטטורה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בממשלה שהקים באנדה הוא החזיק בנוסף לתיק ראש הממשלה את תיקי ההגנה, הפנים, הפיתוח, הבריאות, המסחר והתעשייה, התחבורה והאינפורמציה^[14]. באנדה הסביר שהוא אינו יכול למסור תיקים כלכליים רגישים לשרים שלו מכיוון שנציגים זרים ינסו לשחד אותם כדי לקבל זכויות כלכליות שונות והוא אינו יכול לסמוך על שריו שיעמדו בפיתוי^[15]. הוא התייחס בזלזול כלפי שריו, עקץ אותם בפומבי ובביקורים בארמונו שלח אותם להשתמש בשירותי המשרתים. באנדה נטל לעצמו סמכויות רבות, התערב בענייני המשרדים של השרים מעל ראשיהם וריכז בידו באופן אישי את כל ענייני הביטחון^[16]. מדיניותו של באנדה כלפי פורטוגל הייתה בלתי פופולרית והרגיזה את שריו. כך גם התעקשותו להשאיר בתפקידם יועצים אירופאים, במקום למנות אפריקאים מקומיים. ב-26 באוגוסט 1964 הציגו השרים בפני באנדה רשימה של טענות שלטענתם מעוררות אי שקט בקרב הציבור. אלו כללו גביית כספים עבור טיפולים בבתי חולים, הישארותם של אירופים רבים בתפקידם^[17]. ומדיניות החוץ הפייסנית כלפי פורטוגל ודרום אפריקה. בתחילה באנדה הסכים לדרישות השרים והבטיח שהשינויים הנדרשים יבוצעו עד תחילת אוקטובר. אולם בהמשך הגיע באנדה למסקנה שהשרים מייצגים רק את עצמם וב-7 בספטמבר הוא פיטר שלושה שרים. בתגובה לכך, שני שרים נוספים התפטרו^[18]. בישיבה של הפרלמנט ב-9 בספטמבר 1964 זכה באנדה לתמיכה גורפת^[19] ובמקום השרים המודחים מונו שרים נאמנים לבאנדה^[20]. מחוץ לפרלמנט, בקרב העם, הייתה תמיכה רבה לשרים המודחים^[21] וברחובות התפתחו מהומות^[22]. באנדה הגיב בהנהגת תקנות לשעת חירום^[23].

ב-6 ביולי 1966 קיבלה מלאווי חוקה חדשה שהגדירה אותה כרפובליקה בעלת משטר נשיאותי. באנדה, שהיה מועמד יחיד, נבחר לכהן כנשיא הראשון לכהונה של חמש שנים. לנשיא הוענקו סמכויות רחבות ומפלגת הקונגרס הוכרזה כמפלגה החוקית היחידה, דבר שהפך את משטרה של מלאווי רשמית למשטר חד-מפלגתי. ב-1971 הכריז הקונגרס על באנדה כנשיא לכל ימי חייו. כינויו הרשמי היה "הוד רוממותו נגוואזי דוקטור הייסטינגס קאמוזו באנדה", כאשר נגוואזי פירושו "צ'יף הצ'יפים" והוא הגדיר את עצמו כאביו של העם. ב-1974 העביר את בירת המדינה מהעיר זומבה, ששימשה כבירה הקולוניאליסטית ללילונגווה.

על אף שהחוקה הבטיחה להלכה חירויות אישיות, המדינה התנהלה כמדינת משטרה בה בוצעו מעקבים אחר אזרחים, הונהגה צנזורה על דברי הדואר וציתות לשיחות הטלפון, שנותקו עם השמעת דברי ביקורת על המשטר. באנדה עודד מלשנות ומעקב הדדי של האזרחים אחר מתנגדי משטר. גורמים שנחשדו כאופוזיציה דוכאו באכזריות, נאסרו, עונו, הוגלו ונרצחו. לדבריו של באנדה "כל עניין מענייני המדינה הוא ענייני וכל מילה שלי היא חוק.. מילולית"^[24]. כל אזרחי המדינה הבוגרים חויבו להיות חברי מפלגת הקונגרס וכל הצעירים, חברי תנועת הנוער המפלגתית, הפיונירים הצעירים. משורות הפיונירים קמה מיליציה חמושה שהשליטה סדר ציבורי ואכפה את הוראות השלטון באלימות ומשורותיהם צמחו גם שומרי ראשו של הנשיא. הצנזורה פעלה על כל דבר ספרות, עיתון או סרט. עמודים נתלשו ממגזינים כטיים מגזין או ניוזוויק שנמכרו במדינה והפצתם של ספרים "בלתי ראויים" רבים נאסרה. גם הפולחן הדתי עבר בקרה ממשלתית. באנדה רדף את בני השבטים הצפוניים ואירופאים שלא נענו להנחיותיו גורשו לצמיתות.

באנדה קיים פולחן אישיות מפותח. כל מבנה ציבור או בית מסחר חויב להציג את דיוקנו הרשמי של המנהיג באופן בולט יותר מכל קישוט אחר. לפני כל סרט קולנוע הוקרנה דמותו ולקראת ביקוריו הרשמיים הוגדר טקס מפורט לקבלת פניו.

באנדה הופיע בציבור לבוש תמיד בחליפה שלושה חלקים אנגלית ובידו אחז שוט טקסי עשוי שיער-סוס. הוא לא דיבר בשפתה הרשמית של המדינה, צ'יצ'ווה ונזקק תדיר למתורגמן.

פעילויות לשיפור המדינה[עריכת קוד מקור | עריכה]

באנדה הדגיש תמיד את מטרתו "די מזון, מספיק בגדים ובתים שאינם דולפים כשיורד גשם" לכל הציבור^[25]. באנדה טיפח את זכויות הנשים וקידם את שוויון הנשים במדינה באופן יוצא דופן לאזור ולתקופה. נשים עודדו להצטיינות בלימודים, הממשלה פתחה עבורן משרות רבות והפעילה תוכנית לעידוד נשים לקחת תפקידים מובילים בקהילה ובעסקים.

באנדה אימץ את תורתו של וולט רוסטו להנחלת כלכלה חופשית במדינות מתפתחות. כלכלת המדינה כוונה להיות מספקת את צרכיה, ללא הסתמכות על ייבוא סחורות ושירותים ממדכאיה של אפריקה בעבר. הממשלה מימנה ביד רחבה פרויקטים יזמיים בתחומי התשתיות, החקלאות והמסחר. המימון התבצע על ידי גוף ריכוזי, שהפך עד מהרה למושחת ובלתי-יעיל.

תחום נוסף בו השקיע באנדה מעבר לנהוג באפריקה היה תחום החינוך. ב-1981 הקים באנדה בית ספר פנימייתי דמוי איטון קולג' בשם אקדמיית קאמוזו, אליו הגיע מיטב הנוער. הלימודים במקום התקיימו באנגלית ותלמידי המוסד למדו לטינית ויוונית עתיקה ונאסר עליהם לדבר זה עם זה בצ'יצ'ווה. בוגרי ובוגרות המוסד היוו את התשתית החברתית של המדינה בתחומי הפוליטיקה, הרפואה והכלכלה והוא אחד מבתי הספר הטובים ביבשת עד היום.

מדיניות חוץ[עריכת קוד מקור | עריכה]

על אף הצהרותיו נגד האימפריאליזם קיים קשרים דיפלומטיים עם דרום אפריקה ומשטרה הקולוניאליסטי של פורטוגל במוזמביק, שנחשבו מוקצים ביבשת. כן קיים קשרים עם מדינת ישראל, ביקר בישראל ביוני 1968 (ראש המדינה הראשון שביקר בישראל לאחר מלחמת ששת הימים)^[26]^[27] ולא ניתק את יחסי מדינתו עם ישראל, כפי שעשו כמעט כל מדינות אפריקה לאחר מלחמת יום כיפור^[28]. בשל היותו של באנדה נציג נאמן של המערב בפינה זו של העולם בעת המלחמה הקרה ובשל מצבה הסביר של האוכלוסייה זכה משטרו הרודני להעלמת עין של המערב וליחס סלחני^[25] כמו גם לסיוע ביטחוני וערבויות מערביות לסיוע של קרן המטבע הבינלאומית והבנק העולמי.

מלאווי הייתה המדינה האפריקנית היחידה שקיימה יחסים דיפלומטיים עם דרום-אפריקה בעת האפרטהייד^[29]. פיתוח עיר הבירה לילונגווה התבצע באמצעות קורפורציית הפיתוח של עיר הבירה (Capital City Development Corporation - CCDC) שנסמכה על ממון שגויס מדרום-אפריקה, עליה נשען באנדה יותר ויותר ככל שהכלכלה העולמית התערערה ומדינות רבות סירבו להעביר כספים למשטרו המושחת. תמיכתו בדרום אפריקה עלתה למלאווי באיום הדחה מארגון אחדות אפריקה. באנדה הוקיע את התנהגותם של ראשי מדינות אפריקה בנוגע לאפרטהייד כצביעות ואמר שמדיניותו תורמת יותר למיגור האפרטהייד ממדיניותם. לאחר תום שלטון האפרטהייד, בראשית שנות ה-90, אירח באנדה את נלסון מנדלה במלאווי.

באנדה תמך בממשלה הפורטוגלית הקולוניאליסטית ששלטה במוזמביק ופעל צבאית נגד החזית לשחרור מוזמביק (FRELIMO; פרלימו), תנועה מרקסיסטית שביקשה להשיג עצמאות. לאחר קבלת העצמאות של מוזמביק הורה באנדה לצבאו לתמוך בממשלתה, על מנת להגן על אינטרסים של מלאווי. באנדה נימק את מדיניותו באמירה: "אם זה לטובת האינטרסים של מלאווי, אהיה מוכן לקבל כבן ברית אפילו את השטן."^[30] במקביל ובחשאי הפעיל באנדה את חיילי מיליציית הפיונירים על מנת לתמוך במחתרת ההתנגדות הלאומית במוזמביק, שביצעה פעולות גרילה נגד ממשלת מוזמביק בעלת הנטייה הסובייטית, בתמיכת דרום אפריקה. פעילות זו נפסקה רשמית ב-1986 לאחר לחץ שהפעילה על באנדה משלחת בראשות רוברט מוגאבה וקנת קאונדה, אך נמשכה למעשה עוד מספר שנים^[31].

שנות ה-90[עריכת קוד מקור | עריכה]

עם סיום המלחמה הקרה וירידת חשיבותה של מלאווי כמוצב אנטי-קומוניסטי החלו מדינות המערב ללחוץ על באנדה לכיוון דמוקרטיזציה והתנו המשך סיוע בפתיחות ובמתן דין וחשבון בנושאי זכויות אדם. במהלך 1992 החלה להתגבש אופוזיציה שהורכבה מאנשי כמורה, סטודנטים ומנהיגי איגודי עובדים שקראה לקיום משאל עם לגבי עתידו של המשטר החד-מפלגתי. הגורמים זכו לתמיכת הקהילה הבינלאומית וב-14 ביוני 1993 נערך משאל העם, במסגרתו זכתה ההצעה לדמוקרטיזציה לכ-64% מקולות המצביעים^[32]. המעבר למשטר דמוקרטי עבר באופן שקט ומסודר. באנדה לא התנגד לנטילת תואר "נשיא לכל ימי חייו" ורוב סמכויותיו, אך טען שבני עמו ("ילדיו") עוד יתגעגעו לשלטון-הברזל שלו. בדצמבר 1993 פורקה מיליציית הפיונירים ובמאי 1994 התקיימו הבחירות הדמוקרטיות הראשונות במלאווי, בהן הודח באנדה. עם זאת, מפלגת הקונגרס שהנהיג המשיכה להיות כוח פוליטי מרכזי במדינה.

ב-1995 נעצר באנדה והואשם ברצח חברי הקבינט שלו לשעבר^[33], אך זוכה מחוסר ראיות. ב-4 בינואר 1996 פרסם באנדה מכתב התנצלות לעמו, שהתקבל בפקפוק ובחוסר אמון^[34].

באנדה מת ב-15 בנובמבר 1997 בבית חולים בדרום אפריקה. הלווייתו התקיימה בפאר וברוב-עם. ב-2006 נחנך באתר קבורתו בלילונגווה מאוזולאום מפואר.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

Hastings Banda and T. Cullen Young, Our African Way of Life, United Society for Christian Literature, 1946

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדיה וקבצים בנושא הייסטינגס באנדה בוויקישיתוף

ד"ר הסטינגס קמאזו בנדה - סמל החירות, על המשמר, 20 במרץ 1959; המשך
נקרולוג, אקונומיסט, 27 בנובמבר 1997
נקרולוג, האינדיפנדנט, 27 בנובמבר 1997
היסטוריה של מלאווי
הייסטינגס באנדה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)

REUBEN CHIRAMBO (University of Malawi), “OPERATION BWEZANI”: THE ARMY, POLITICAL CHANGE, AND DR. BANDA’S HEGEMONY IN MALAWI in Nordic Journal of African Studies 13(2): 146–163 (2004)
Donal Brody, CONVERSATIONS WITH KAMUZUTHE LIFE AND TIMES OF DR. H. KAMUZU BANDA

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

^ יוסף פריאל, רצון טוב וידידות במלאווי, דבר, 1 במרץ 1978
^ מערכת וואלה!‏, רוחות רפאים רודפות את נשיא מלאווי, באתר וואלה!‏, 13 במרץ 2005
^ משה דור, ההמונים קראו קוואקה!, מעריב, 4 באפריל 1960
^ האריות לא אכלו את ד"ר באנדה, למרחב, 8 במרץ 1959
^ שלושה מנהיגי אפריקה המזרחית, הצופה, 27 בפברואר 1959
^ מצב חירום הוטל על ניאסאלנד בגבור מאבק הכושים לעצמאות, קול העם, 4 במרץ 1959
^ דן נעמן, נפל הפור בקניה, הַבֹּקֶר, 21 בפברואר 1960
^ באנדה שוחרר; נועד עם מקלאוד, על המשמר, 3 באפריל 1960
^ באנדה: הלבנים יוזמנו להישאר, חרות, 13 באפריל 1960
^ ד"ר באנדה ניצח בבחירות בניאסאלנד, דבר, 17 באוגוסט 1961
משה זאנטאג, ד"ר באנדה מרגיע את המתיישבים הלבנים, הַבֹּקֶר, 22 באוגוסט 1961
^ דורשים מינויו של ד"ר באנדה כראש ממשלה, קול העם, 7 בספטמבר 1961
^ הסכם על שלטון עצמי לניאסלנד, על המשמר, 25 בנובמבר 1962
^ באנדה הושבע לראש ממשלת ניאסאלנד האוטונומית, הַבֹּקֶר, 3 בפברואר 1963
^ הושלמה הרכבת ממשלת מאלאווי, דבר, 16 ביולי 1964
^ Colin Baker, Revolt of the Ministers: The Malawi Cabinet Crisis 1964-1965, page 96
^ Miller, Douglas, Malawi's Lost Years (1964-1994), page 45-46
^ Miller, Douglas, Malawi's Lost Years (1964-1994), page 52
^ ד"ר באנדה הדיח חמישה שרים, על המשמר, 9 בספטמבר 1964
^ ד"ר באנדה מאשים את חברי ממשלתו בקשירת קשר, על המשמר, 18 בספטמבר 1964; המשך
^ מונו מיניסטרים חדשים במלאווי, הצופה, 11 בספטמבר 1964
^ Miller, Douglas, Malawi's Lost Years (1964-1994), page 64
^ אוירת מלחמת־אזרחים במלאווי לאחר פיטורי שרים, דבר, 30 בספטמבר 1964
^ תקנות תירום במאלאווי, הצופה, 2 באוקטובר 1964
^ Malawi Tries Ex-Dictator in Murder : Africa: Aging autocrat is one of few among continent's tyrants to face justice for regime's abuses., לוס אנג'לס טיימס, 21 במאי 1995
^ ¹ ² רן דגוני, ...וארבעת איי היציבות (טנזניה, זמביה, חוף השנהב ומלאווי), מעריב, 22 באפריל 1984
^ מ.ד., בתום ביקור חשוב, דבר, 5 ביוני 1968
^ שאול בן-חיים, נשיא מלאווי, הייסטינגס באנדה, מגיע לישראל לביקור ממלכתי, מעריב, 26 במאי 1968
^ יוסף פריאל, חידוש היחסים עם מדינות אפריקה בשיחות ארליך - נשיא מלאווי, דבר, 14 בפברואר 1978
^ דוד ליפקין, פירצה בחומה האפריקאית מול אפרטהייד, דבר, 15 בספטמבר 1967
^ דוד ליפקין, ניאסאלנד תהיה מאלאוי עצמאית, דבר, 2 ביולי 1964
^ REUBEN CHIRAMBO (University of Malawi), “OPERATION BWEZANI”: THE ARMY, POLITICAL CHANGE, AND DR. BANDA’S HEGEMONY IN MALAWI in Nordic Journal of African Studies 13(2): 146–163 (2004)
^ תוצאות משאל העם
^ Malawi Tries Ex-Dictator in Murder : Africa: Aging autocrat is one of few among continent's tyrants to face justice for regime's abuses., לוס אנג'לס טיימס, 21 במאי 1995
^ דמוקרטיה במלאווי

[1] יוסף פריאל, רצון טוב וידידות במלאווי, דבר, 1 במרץ 1978

[2] מערכת וואלה!‏, רוחות רפאים רודפות את נשיא מלאווי, באתר וואלה!‏, 13 במרץ 2005

[3] משה דור, ההמונים קראו קוואקה!, מעריב, 4 באפריל 1960

[4] האריות לא אכלו את ד"ר באנדה, למרחב, 8 במרץ 1959

[5] שלושה מנהיגי אפריקה המזרחית, הצופה, 27 בפברואר 1959

[6] מצב חירום הוטל על ניאסאלנד בגבור מאבק הכושים לעצמאות, קול העם, 4 במרץ 1959

[7] דן נעמן, נפל הפור בקניה, הַבֹּקֶר, 21 בפברואר 1960

[8] באנדה שוחרר; נועד עם מקלאוד, על המשמר, 3 באפריל 1960

[9] באנדה: הלבנים יוזמנו להישאר, חרות, 13 באפריל 1960

[10] ד"ר באנדה ניצח בבחירות בניאסאלנד, דבר, 17 באוגוסט 1961
משה זאנטאג, ד"ר באנדה מרגיע את המתיישבים הלבנים, הַבֹּקֶר, 22 באוגוסט 1961

[11] דורשים מינויו של ד"ר באנדה כראש ממשלה, קול העם, 7 בספטמבר 1961

[12] הסכם על שלטון עצמי לניאסלנד, על המשמר, 25 בנובמבר 1962

[13] באנדה הושבע לראש ממשלת ניאסאלנד האוטונומית, הַבֹּקֶר, 3 בפברואר 1963

[14] הושלמה הרכבת ממשלת מאלאווי, דבר, 16 ביולי 1964

[15] Colin Baker, Revolt of the Ministers: The Malawi Cabinet Crisis 1964-1965, page 96

[16] Miller, Douglas, Malawi's Lost Years (1964-1994), page 45-46

[17] Miller, Douglas, Malawi's Lost Years (1964-1994), page 52

[18] ד"ר באנדה הדיח חמישה שרים, על המשמר, 9 בספטמבר 1964

[19] ד"ר באנדה מאשים את חברי ממשלתו בקשירת קשר, על המשמר, 18 בספטמבר 1964; המשך

[20] מונו מיניסטרים חדשים במלאווי, הצופה, 11 בספטמבר 1964

[21] Miller, Douglas, Malawi's Lost Years (1964-1994), page 64

[22] אוירת מלחמת־אזרחים במלאווי לאחר פיטורי שרים, דבר, 30 בספטמבר 1964

[23] תקנות תירום במאלאווי, הצופה, 2 באוקטובר 1964

[24] Malawi Tries Ex-Dictator in Murder : Africa: Aging autocrat is one of few among continent's tyrants to face justice for regime's abuses., לוס אנג'לס טיימס, 21 במאי 1995

[יציבות-25] ¹ ² רן דגוני, ...וארבעת איי היציבות (טנזניה, זמביה, חוף השנהב ומלאווי), מעריב, 22 באפריל 1984

[26] מ.ד., בתום ביקור חשוב, דבר, 5 ביוני 1968

[27] שאול בן-חיים, נשיא מלאווי, הייסטינגס באנדה, מגיע לישראל לביקור ממלכתי, מעריב, 26 במאי 1968

[28] יוסף פריאל, חידוש היחסים עם מדינות אפריקה בשיחות ארליך - נשיא מלאווי, דבר, 14 בפברואר 1978

[29] דוד ליפקין, פירצה בחומה האפריקאית מול אפרטהייד, דבר, 15 בספטמבר 1967

[30] דוד ליפקין, ניאסאלנד תהיה מאלאוי עצמאית, דבר, 2 ביולי 1964

[Hegemony-31] REUBEN CHIRAMBO (University of Malawi), “OPERATION BWEZANI”: THE ARMY, POLITICAL CHANGE, AND DR. BANDA’S HEGEMONY IN MALAWI in Nordic Journal of African Studies 13(2): 146–163 (2004)

[32] תוצאות משאל העם

[33] Malawi Tries Ex-Dictator in Murder : Africa: Aging autocrat is one of few among continent's tyrants to face justice for regime's abuses., לוס אנג'לס טיימס, 21 במאי 1995

[34] דמוקרטיה במלאווי

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

[17]

[18]

[19]

[20]

[21]

[22]

[23]

[24]

[25]

[26]

[27]

[28]

[29]

[30]

[31]

[32]

[33]

[34]