הל"ה (עמותה)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

הל"ה למען החינוך בשכונות ובעירות-פתוח היא עמותה הפועלת לקידום מעורבות הורים במערכת החינוך ככלי לשיפור רמת הלימודים בשכונות ובעיירות הפיתוח, כמנוף לצמצום פערים ולמוביליות חברתית-כלכלית. ראשי התיבות הל"ה הם "הורים למען החינוך"; הארגון כותב את שמו גם כ"הלה", ללא גרשיים.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הארגון הוקם בינואר 1986 על ידי קבוצת פעילי חינוך שכללה הורים, סטודנטים, אנשי חינוך, סופרים, חוקרים ואנשי תיאטרון, בהם: ד"ר שלמה סבירסקי, פרופ' מאיר עמור, אילנה שמאי (עובדת סוציאלית), הסופר אמנון שמוש, השחקן יוסף שילוח, עו"ד יעקב אלעזר, האמן שלמה בר והפעיל החברתי יוסף דחוח-הלוי. ארגון הל"ה החל את פעילותו בחיפה. קבוצות הורים ראשונות הופיעו בחצור הגלילית, בבאר יעקב, בראש העין, בשכונת דורה שבנתניה וברמת שקמה בתל אביב. חלק גדול של הפעילות הזו ניזום והופעל על ידי מאיר עמור. בשנת 1989 פרסמה הל"ה את "מדריך להורים" בעריכתם של נורית פרסמן עמור ושלמה סבירסקי.

מאז 1987 ועד פטירתה בשנת 2012, נוהל הארגון על ידי תקוה לוי, שהייתה ממובילות המאבק הפמיניסטי מזרחי בשנות ה-90. הארגון משלב פעילים יהודים וערבים[1].

מטרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מטרות העמותה, כפי שמוצגות באתר האינטרנט שלו, הן:[2]
מטרתו העיקרית של הארגון היא להגדיל את מעורבותם והשפעתם של הורים בשכונות, עיירות פיתוח וכפרים במערכת החינוך. לשם כך פועל הארגון להפיץ מידע על זכויותיהם וחובותיהם של ההורים במערכת החינוך, וכן מייעץ ומסייע להורים ותלמידים החושבים שזכויותיהם הופרו במערכת החינוך.

  • פיתוח מנהיגות חינוכית מקומית ברמות השונות.
  • חיזוק החינוך הציבורי ושוויון הזדמנויות בחינוך.
  • קידום חקיקה ומדיניות הנוגעים להרחבת זכויות הורים ותלמידים במערכת החינוך.
  • צמצום ההפניה המאסיבית של תלמידים משכבות חלשות למסגרות חינוך מיוחד.
  • הפסקת הלחץ המופעל על ההורים לתת לתלמידים טיפולים תרופתיים (ובמיוחד רטלין) והשארת ההחלטה בידי ההורים, על סמך חוות דעת מקצועיות ושיקול דעתם.

מפעולות העמותה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקמת קדמה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קבוצות ההורים של קדמה, הן בשכונת התקווה בתל אביב, הן בקטמונים בירושלים והן בקריית מלאכי, כולן תולדה של עבודת מנהיגות ותודעה קבוצתית רבת שנים במסגרת ארגון ההורים הל"ה[3]. הרעיון לרשת בתי ספר עיונים בשכונות קרם עור וגידים בהל"ה ומוביליו היו [דרוש מקור]: ד"ר שלמה סבירסקי, קלרה יונה-משומר, עו"ד נוגה דגן-בוזגלו ופרופ' סמי שלום שטרית. בית הספר תיכון קדמה שהוקם בשכונת פת בירושלים פועל בהצלחה עד היום וכ-80% מתלמידיו משיגים תעודת בגרות [דרוש מקור].

מעורבות הורים בחינוך[עריכת קוד מקור | עריכה]

העמותה היא בין הארגונים שנאבקו על הסדרת מעמדם ולפיתוח מעורבות ההורים במערכת החינוך. משרד החינוך עיגן חלק גדול מהצעות הלה בנהלים שהתפרסמו בחוזר מנכ"ל מיוחד י"ז, ממאי 1996 "בית הספר וההורים" שהגדיר והרחיב את היחסים בין מערכת החינוך וההורים.

בהנחיית הלה, הורים השתלבו במוקדי קבלת החלטות בחינוך והצליחו לשפר את איכות החינוך בקהילותיהם. בין פעולות אלו:

  • ועד ההורים של בי"ס "ניצן" במועצה אזורית חוף אשקלון ביטל את החוגים של "קרן קרב" בבית הספר ומעסיק באופן עצמאי מדריכים בחוגים איכותיים, בשעות שהוא קבע ובתקציב מוזל יותר.[דרוש מקור]

החינוך המיוחד[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1998 הגישה הגב` רחל גולן, עובדת באגף לחינוך מיוחד במשרד החינוך, עבודת תיזה למחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטת בר-אילן, בנושא: "השפעת הוועד הצבורי למען בתי-ספר בשכונות ובעיירות פיתוח על השמת תלמידים לחינוך המיוחד"[6].

מסקנות המחקר: "מומחיות הל"ה בחינוך המיוחד הביאה פוליטיקאים לפנות ולהסתייע בארגון; נציגי הל"ה הופעלו כמומחים לנושא ההשמה לחינוך המיוחד, על ידי שר החינוך וחברי הכנסת; פעילות הל"ה הביאה להוצאת הנחיות מחייבות לגבי הנהלים בוועדות השמה, שהכבידו על המערכת בהעברת תלמידים לחינוך המיוחד; מונתה מפקחת מיוחדת, האחראית לכך שוועדות ההשמה יתנהלו על פי הנוהל; השפעת הל"ה ניכרת בהתנהגות ובמודעות ההורים בוועדות ההשמה; נתוני המחקר מעלים שבעקבות פעילות הל"ה חלה ירידה דרסטית מ-24,000 הפניות לוועדות השמה ב-1989 ל-6,000 הפניות ב-1995.

הארגון סייע (דרך ייעוץ וליווי להורים) למאות תלמידים[דרוש מקור] להשתלב במסגרות הרגילות. תלמידים אלה סיימו תיכון וחלקם לומדים במוסדות להשכלה גבוהה.[דרוש מקור]

תקציב[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2009 היה מחזור העמותה 670 אלף ש"ח. העמותה מעסיקה 5 עובדים בשכר ומתבססת על מתנדבים רבים[7].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]