הל"ה (עמותה)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הלה -הורים למען החינוך בשכונות ובעירות-פתוח
תחום חינוך
מדינה ישראלישראל  ישראל
מנכ"ל תקוה לוי -1987 עד 2012
תאריך הקמה ינואר 1986
תאריך פירוק מאי 2020
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

הל"ה למען החינוך בשכונות ובעירות-פתוח היא עמותה הפועלת לקידום מעורבות הורים במערכת החינוך ככלי לשיפור רמת הלימודים בשכונות ובעיירות הפיתוח, כמנוף לצמצום פערים ולמוביליות חברתית-כלכלית. ראשי התיבות הל"ה הם "הורים למען החינוך"; הארגון כותב את שמו גם כ"הלה", ללא גרשיים.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הארגון הוקם בינואר 1986, בשם "הל"ה- הורים למען החינוך", על ידי קבוצת פעילי חינוך שכללה הורים, סטודנטים, אנשי חינוך, סופרים, חוקרים ואנשי תיאטרון, בהם: ד"ר שלמה סבירסקי, פרופ' מאיר עמור, אילנה שמאי (עובדת סוציאלית), הסופר אמנון שמוש, השחקן יוסף שילוח, עו"ד יעקב אלעזר, האמן שלמה בר והפעיל החברתי יוסף דחוח-הלוי.

בשנותו הראשונה היה הארגון ממוקם בחיפה ונשען בעיקר על פעילות מאיר עמור שלמה סבירסקי, שולמית אדוני ואילנה שמאי. עיקר פעולתה של הלה אז היה לארגן הורים לפעולה לשינוי דמוקרטי של מערכות החינוך במקומות מגוריהם. קבוצות הורים ראשונות הוקמו בחצור הגלילית, בבאר יעקב, בראש העין, בשכונת דורה שבנתניה וברמת שקמה בתל אביב. בשנת 1987 עבר הארגון לתל אביב[1]. בשנת 1989 פרסמה הל"ה את "מדריך להורים" בעריכתם של נורית פרסמן עמור ושלמה סבירסקי.

מאז 1987 ועד פטירתה בשנת 2012, נוהל הארגון על ידי תקוה לוי, שהייתה ממובילות המאבק הפמיניסטי מזרחי בשנות ה-90[2]. הארגון משלב פעילים יהודים וערבים[3].

במאי 2020, אחרי 34 שנות פעילות, העמותה נסגרה[4].

מטרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מטרות העמותה, כפי שמוצגות באתר האינטרנט שלו, הן:[5]

מטרתו העיקרית של הארגון היא להגדיל את מעורבותם והשפעתם של הורים בשכונות, עיירות פיתוח וכפרים במערכת החינוך. לשם כך פועל הארגון להפיץ מידע על זכויותיהם וחובותיהם של ההורים במערכת החינוך, וכן מייעץ ומסייע להורים ותלמידים החושבים שזכויותיהם הופרו במערכת החינוך.

  • פיתוח מנהיגות חינוכית מקומית ברמות השונות.
  • חיזוק החינוך הציבורי ושוויון הזדמנויות בחינוך.
  • קידום חקיקה ומדיניות הנוגעים להרחבת זכויות הורים ותלמידים במערכת החינוך.
  • צמצום ההפניה המאסיבית של תלמידים משכבות חלשות למסגרות חינוך מיוחד.
  • הפסקת הלחץ המופעל על ההורים לתת לתלמידים טיפולים תרופתיים (ובמיוחד רטלין) והשארת ההחלטה בידי ההורים, על סמך חוות דעת מקצועיות ושיקול דעתם.

מפעולות העמותה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקמת קדמה[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – קדמה (תנועה חברתית)

קבוצות ההורים של קדמה, הן בשכונת התקווה בתל אביב, הן בקטמונים בירושלים והן בקריית מלאכי, כולן תולדה של עבודת מנהיגות ותודעה קבוצתית רבת שנים במסגרת ארגון ההורים הל"ה[6]. הרעיון לרשת בתי ספר עיונים בשכונות קרם עור וגידים בהל"ה ומוביליו היו: ד"ר שלמה סבירסקי, קלרה יונה-משומר, עו"ד נוגה דגן-בוזגלו ופרופ' סמי שלום שטרית[7]. בית הספר תיכון קדמה שהוקם בשכונת פת בירושלים פועל בהצלחה עד היום וכ-80% מתלמידיו משיגים תעודת בגרות[8].

מעורבות הורים בחינוך[עריכת קוד מקור | עריכה]

העמותה היא בין הארגונים שנאבקו על הסדרת מעמדם ולפיתוח מעורבות ההורים במערכת החינוך. משרד החינוך עיגן חלק גדול מהצעות הלה בנהלים שהתפרסמו בחוזר מנכ"ל מיוחד י"ז, ממאי 1996 "בית הספר וההורים" שהגדיר והרחיב את היחסים בין מערכת החינוך וההורים.

בהנחיית הלה, הורים השתלבו במוקדי קבלת החלטות בחינוך והצליחו לשפר את איכות החינוך בקהילותיהם. בין פעולות אלו:

  • ועד ההורים של בי"ס "ניצן" במועצה אזורית חוף אשקלון ביטל את החוגים של "קרן קרב" בבית הספר ומעסיק באופן עצמאי מדריכים בחוגים איכותיים, בשעות שהוא קבע ובתקציב מוזל יותר.[דרוש מקור]

החינוך המיוחד[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1998 הגישה הגב` רחל גולן, עובדת באגף לחינוך מיוחד במשרד החינוך, עבודת תיזה למחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטת בר-אילן, בנושא: "השפעת הוועד הצבורי למען בתי-ספר בשכונות ובעיירות פיתוח על השמת תלמידים לחינוך המיוחד"[11].

מסקנות המחקר: "מומחיות הל"ה בחינוך המיוחד הביאה פוליטיקאים לפנות ולהסתייע בארגון; נציגי הל"ה הופעלו כמומחים לנושא ההשמה לחינוך המיוחד, על ידי שר החינוך וחברי הכנסת; פעילות הל"ה הביאה להוצאת הנחיות מחייבות לגבי הנהלים בוועדות השמה, שהכבידו על המערכת בהעברת תלמידים לחינוך המיוחד; מונתה מפקחת מיוחדת, האחראית לכך שוועדות ההשמה יתנהלו על פי הנוהל; השפעת הל"ה ניכרת בהתנהגות ובמודעות ההורים בוועדות ההשמה; נתוני המחקר מעלים שבעקבות פעילות הל"ה חלה ירידה דרסטית מ-24,000 הפניות לוועדות השמה ב-1989 ל-6,000 הפניות ב-1995.

הארגון סייע (דרך ייעוץ וליווי להורים) למאות תלמידים להשתלב במסגרות הרגילות. תלמידים אלה סיימו תיכון וחלקם לומדים במוסדות להשכלה גבוהה[12].

המאבק לחשיפת תוצאות המיצ"ב[עריכת קוד מקור | עריכה]

הארגון החל בשנת 2006 במאבק לפרסם תוצאות המיצ"ב בחתך בית ספרי. מאז הוחלט על עריכת מבחני המיצ"ב בעקבות מסקנות ועדת דוברת, התגאו בבתי ספר מבוססים בתוצאות המיצ"ב ודיווחו עליהם להורים, בעוד שבבתי ספר בעלי הישגים נמוכים ההורים לא הצליחו לקבל כל מידע שיאפשר להם להעריך את המצב. מדיניות אי-הגילוי של משרד החינוך יושמה באופן סלקטיבי שאפשר להורים חזקים נגישות למידע ולאחרים לא. חשיבות הפרסום בחתכים בית ספריים נבעה מהצורך בחשיפת הפערים ומהבעייתיות המתרחבת של אופן קיום המיצ"ב, הכנה מראש, השארת תלמידים חלשים בבית כדי שלא יקלקלו את הממוצע הבית ספרי ועוד. כלומר, המטרה הייתה לחשוף את הבעיות ואת הכשל הפדגוגי של שיטת המדידה הזו[13]. לאחר שמשרד החינוך לא הגיב לפניות הארגון בעניין, הוגשה ב-2008 עתירה יחד עם התנועה לחופש המידע, שנדונה בבית משפט מנהלי. משרד החינוך הודיע שלאחר כשנה וחצי של בדיקה, כי הפרסום יזיק ויביא לנטישת תלמידים חזקים מבתי ספר חלשים. כלומר. ב-2012 הגיש הארגון ערעור על פסק הדין לבית המשפט העליון וזכה[14][15].

מאבק לחינוך חינם ושוויון ההזדמנויות בחינוך[עריכת קוד מקור | עריכה]

במשך שנים ניהל הארגון מאבק להבטיח חינוך חינם ושוויון ההזדמנויות בחינוך בישראל, נגד הפרטה ותשלומי הורים[16].

בשנת 2018 הגיש הארגון, יחד עם מספר ארגונים אחרים, עתירה לבג"ץ נגד מדיניות משרד החינוך, המאפשרת לבתי הספר לגבות תשלומים בעבור תוכניות לימודים נוספות בבתי ספר רגילים וייחודיים, מרכזי למידה, תשלומים על מקצוע בחירה מוגבר, למידה בקבוצות קטנות, סייעות בגני ילדים ורכישת שירותים ותשלומים נוספים. בג"ץ דחה את העתירה ואפשר באופן רשמי לקבוצות מבוססות ליצור לעצמן בתוך מסגרת החינוך הממלכתית מסלולי חינוך נפרדים, שהזכות ללמוד בהם תלויה באמצעים הכלכליים של משפחת התלמיד[17].

תקציב[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2009 היה מחזור העמותה 670 אלף ש"ח. העמותה מעסיקה 5 עובדים בשכר ומתבססת על מתנדבים רבים[18].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מאיר עמור, נשים עכשיו, באתר "העוקץ", 27 באפריל 2011
  2. ^ שיקו בהר, הומאז' לתקוה, באתר "העוקץ", 30 באוגוסט 2012
  3. ^ אוניברסיטת אוסלו - מאמר של טילדה רוזמר (עבודת מחקר על הל"ה) - Mizrahiut and the Arab-Jewish Divide: Contemporary Challenges to Israel’s Ethnic Boundaries
  4. ^ נוגה דגן-בוזגלו, תם ולא נשלם: פרידה מארגון הלה, באתר "העוקץ", 31 במאי 2020
  5. ^ עמוד "אודות הלה" באתר הארגון
  6. ^ יאיר שלגמתקנים את העולם, באתר הארץ, 4 בפברואר 2005
  7. ^ יוסף אלגזיבלי אולם ספורט ובלי הסקה, באתר הארץ, 10 באוקטובר 2002
  8. ^ דליה קרפלמדוע נכשל מפעל החינוך המזרחי: עשרים שנה לקדמה, באתר הארץ, 19 ביולי 2014
  9. ^ יולי חרומצ'נקו, משרד החינוך מודה: יום חינוך ארוך לא מיושם - בניגוד לחוק, באתר הארץ, 12.08.2004
  10. ^ עדי כץ, מטחנת בשר או מקפצה, nrg, 3 במרץ 2001. (תקוה לוי - מנהלת הל"ה)
  11. ^ רשימת תזות ודוקטוראט 2002-1985, המחלקה לסוציולוגיה ולאנתרופולוגיה, אוניברסיטת בר-אילן. (מקושר מתוך הנחיות לכתיבת הצעת תזה ותזה באתר המחלקה.
  12. ^ תומר זרחין, משרד החינוך יחקור את כל המוסדות לאוטיסטים, באתר ynet, 25 ביוני 2000
    יעל גרוס אנגלנדר, ‏קשיי אבחנה, באתר גלובס, 8 בפברואר 2011
    תומר זרחין, התלמיד שנאנס יעבור למסגרת החינוך המיוחד, באתר ynet, 28 ביוני 2000
  13. ^ תומר זרחין, העליון הורה לחשוף בפני ההורים את תוצאות המיצ"ב, באתר הארץ, 23 באוגוסט 2012
  14. ^ עמי שטייניץ , פדגוגיה אמינה, לא מבחני סרק, באתר "העוקץ", 6 בנובמבר 2013
  15. ^ ליאור דטל, ניצחון להורים על משרד החינוך: יוכלו לקבל מידע על איכות בתי הספר, באתר הארץ, 23 באוגוסט 2012
  16. ^ אור קשתי, הפרטת החינוך: זינוק במספר בתי הספר שיגבו אלפי שקלים מההורים, באתר הארץ, 25 בספטמבר 2015
  17. ^ יוסי דהאןבג"ץ קבר את הזכות לחינוך חינם, באתר הארץ, 13 באוגוסט 2019
  18. ^ מידע על תקציב העמותה ודוחות כספיים באתר "ישראל תורמת"