המחאה למען שוויון בנטל
המחאה למען שוויון בנטל היא מחאה אזרחית ישראלית למען שוויון בנטל הגיוס לצה"ל. המחאה מתבטאת בפעילויות מחאה שונות, כמו, הפגנות ופניות לחברי הכנסת והממשלה, המיועדות להגביר את מודעות הציבור לנושא.
במהלך השנים קיבל הפטור מגיוס לחרדים מקום משמעותי ופוליטי בחברה בישראל. אירועי המתקפה על ישראל ב-2023 ופרוץ מלחמת חרבות ברזל בעקבותיה, החריפו את פעולות המחאה, והדרישה לגיוס חרדים גברה הן בעם והן אצל הפוליטיקאים.[1]
על רקע פקיעת הסדרים קודמים לפטור ודחיית השירות וכוונות לחוקק חוק חדש בנושא, התחדשו פעולות המחאה לטובת השוויון בנטל השירות ולהפחתת העומס הכלכלי הנובע מיציאתם של דחויי השירות ממעגל העבודה והתמיכה הממשלתית הציבורית הניתנת להם.[2]
בנוסף, הדגיש הצבא כי חסרים לו עשרות אלפי חיילים על מנת לעמוד במשימותיו, בשל אובדן בגוף ובנפש והעומס על חיילי המילואים.[3]
רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]
ימי קום המדינה[עריכת קוד מקור | עריכה]
מראשית התפתחותו של עולם הישיבות, בתקופת בית שני, ועד ימינו עבדו מרבית היהודים, אם בתחום הדת ואם בתחומים אחרים, ורק מיעוט קטן מהם התמסרו לחלוטין ללימוד תורה. עם הקמתה של מדינת ישראל חל שינוי משמעותי במצב זה ומרבית בני הקהילה החרדית החלו לפנות ללימוד ממושך בישיבות. הסיבות שהביאו לכך היו רצונם של החרדים שניצלו מן השואה להקים מחדש את עולם התורה שחרב וההתמודדות הקשה שלהם עם הפיתויים שהציב העולם החילוני, החלוצי של אותה תקופה. אחד התנאים שנדרשו מבחינתם לשם כך היה שחרור הצעירים החרדים מחובת השרות הצבאי, זאת כדי שלא יחשפו לחברה החילונית. מכשול השרות הצבאי שעמד בפני החרדים עם קום המדינה הוסר בעקבות הסכמתו של ראש הממשלה דאז, דוד בן-גוריון, לפטור 400 בני ישיבות משרות זה באמצעות הסדר של דחיית השרות משנה לשנה, הסכמה שנבעה מן הצורך בקונצנזוס לאומי. במשך השנים הלך והתרחב הפטור מגיוס צבאי.[4][5]
בשנת 1958 עוגן הסדר "תורתם אומנותם" במסמך שהוציא מנכ"ל משרד הביטחון ובו נקבעו נוהלי דחיית השירות.[4]
התפתחות הפטור לאחר המהפך ב-1977[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 1977 בעקבות המהפך הפוליטי, הצטרפו החרדים לקואליציה. ההסכמים הקואליציוניים עם ממשלת הליכוד, בראשות מנחם בגין, שהקים קואליציה צרה בהשתתפות אגודת ישראל, הגדילו את היקף המצטרפים להסדר "תורתו אומנותו". מכסת המצטרפים להסדר הוסרה, בעקבות סלידתו של מנחם בגין מקביעת מכסה לכמות הלומדים, שהזכירה לו את ה"נומרוס קלאוזוס" שאותו חווה בפולין.[6] בהמשך נקבע שבהגיע תלמידי הישיבות לגיל 28 או עם היוולד להם שני ילדים יאלצו לעבור שירות מקוצר בלבד במידה שיחליטו לעזוב את הישיבות.[4] כתוצאה מהסדרים אלה עלה משנה לשנה מספר מקבלי דחיית שירות. בשנת 2012 הגיע מספר תלמידי הישיבות שנמצאו בהסדר זה לכ-63 אלף, יותר מפי 100 מהכמות בקום המדינה.[7]
בשנת 1974 רק 2.4% משנתון הגיוס היו תחת הסדר "תורתו אומנותו". מספר זה הגיע ל-9.2% בשנת 1999 ול-14% בשנת 2007. בשנת 1999 היו 30,414 שוהים בהסדר תורתם אומנותם עד לגיל הפטור מגיוס, רובם הגדול חרדים, ואילו בשנת 2005 נמצאו 41,450 איש במסגרת הסדר זה. על פי מחקר של משרד התמ"ת היו בשנת 2010 62,700 בני אדם שגיוסם נדחה מתוקף הסדר
"תורתו אומנותו".[8] כדי להיכלל בהסדר, על המבקש להתחייב להקדיש את זמנו ללימוד ולא לעסוק בעבודה שמקובל לתת בגינה תמורה. משרד האוצר הציג נתונים המצביעים על עלייה מהירה במספר האברכים והשוהים תחת הסדר תורתו אומנותו. לפי נתונים אלו מספר התלמידים גדל בהיקף של 237% בין השנים 1985–1998, מספר האברכים גדל באותו פרק זמן בשיעור של 354%. על רקע גידול מואץ זה במגזר החרדי ובעקבות החלטת בית המשפט העליון בבג"ץ רובינשטיין, הוקמה ועדת טל.[9][10]
במהלך השנים מקום המדינה ולאחר המהפך התבטאה המחאה כנגד הפטור הגדל והולך, בסדרה של בג"צים שהחלו בתחילת שנות ה־70 ועד לימים אלו של מלחמת חרבות ברזל. בשנת 1986 דחה בג"ץ את העתירה בנושא שהוגשה בשמם של שלושה משרתי מילואים כנגד שר הביטחון בנימוק שהחלטתו של שר הביטחון נמצאת במתחם הסבירות, ועם זאת נאמר כי "יש חשיבות, בסופו של חשבון, למספרם של בחורי הישיבה שגיוסם נדחה. קיים גבול, שאותו אין שר ביטחון סביר רשאי לעבור. הכמות עושה איכות."
תחילת שילוב חרדים בשירות הצבאי[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 1999, הוקמה עמותת נצח יהודה על ידי קבוצה של רבנים חרדים בתמיכת האגף הביטחוני-חברתי (אגף הנוער והנח"ל) במשרד הביטחון ואגף כוח האדם בצה"ל, במטרה לספק מענה לנוער חרדי שאינו מוצא את מקומו בלימוד תורה בישיבה. כתוצאה משיתוף פעולה זה הוקם גדוד הנח"ל החרדי שהשתלב בשנת 2005 בחטיבת כפיר, בשמו הנוכחי - גדוד 97 - "נצח יהודה". במהלך השנים הגיע והתייצב גיוס חרדים במסגרות נצח יהודה לכמות של כ-1200 בשנה.[11] ב-2023 נחשף כי למרות הגידול באוכלוסייה החרדית בעשור האחרון, לא עלה מספר המתגייסים.[12]
חקיקה ופעולות מחאה בשנות האלפיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
בבג"ץ רובינשטיין שהוגש ב-1998 לאחר ששיעור הפטורים מגיוס טיפס ל-7.4 אחוז, התערב בג"ץ לראשונה וקבע שעקב מספר הפטורים שניתנו, סמכות זו אינה בידי שר הביטחון והורה לחוקק חוק שיסדיר את העניין בכנסת תוך שנה. בעקבות בג"ץ זה, הקימה הכנסת את ועדת טל.[13]
החל מ-1999 במהלך הבחירות לכנסת החמש עשרה ובתחילת שנות האלפיים הוליכה את המחאה מפלגת שינוי.
בשנת 2000, החלה מחאה עממית כאשר הוקמה תנועת "התעוררות" על ידי בחורים צעירים יוצאי יחידות לוחמות, ביניהם איתי בן חורין ובועז נול מתוך התנגדות למתווה הדחייה והפטור משירות שהוליכה ועדת טל.[14] ביולי 2000 קיימו אף שביתת רעב בת 8 ימים מול משרד ראש הממשלה במחאה על הכוונה לעגן בחוק את מסקנות ועדת טל. בסיום שביתת הרעב הודיעו כי מאבקם לא הסתיים ויציעו הצעה אלטרנטיבית שתביא לשוויון בנשיאה בנטל. השר מתן וילנאי אמר כי במהלך הכנת החוק לקריאה שנייה ושלישית יילקחו בחשבון הצעות השובתים.[15]
ב-23 ביולי 2002 אושר בכנסת, בעקבות המלצותיה של ועדת טל, חוק דחיית שירות לתלמידי ישיבות שתורתם אומנותם, התשס"ב-2002.[16] החוק, שנודע בשם "חוק טל", איפשר המשך מתן דחיית גיוס לבחורי הישיבות בכפוף לתנאים המפורטים בו וניתן לו תוקף לחמש שנים.[9] ב־18 ביולי 2007 החליטה הכנסת על הארכת תוקפו של חוק טל ב-5 שנים נוספות.[17]
בשנת 2007 הוקם "הפורום לשוויון בנטל" במחאה כנגד מתכונתו של חוק טל ובמטרה לפעול לקידום חלוקה שוויונית של נטל השירות במדינת ישראל, לקידום שרות אזרחי כתחליף לשירות החובה ולפעול לקידום תגמול למי שמשרת שירות צבאי או אזרחי.[14]
בשנת 2009 הוקמה עמותת חדו"ש לחופש דת ושוויון שאחת ממטרותיה היא שוויון בנטל וקידום יציאתם של גברים חרדיים לשוק העבודה.
ב־21 בפברואר 2012 פסק בג"ץ בדעת רוב שהחוק אינו חוקתי, ולכן אין להאריכו מעבר למועד פקיעתו הצפוי, 1 באוגוסט 2012. בג"ץ קרא לכנסת לגבש הסדר חדש, שיתבסס על המסגרת שהוקמה כחלק מחוק דחיית השירות, תוך שהכנסת תתן דעתה לפגמים עליהם הצביע בג"ץ, הנובעים מכך שהחוק אינו כולל כל אמות מידה, קריטריונים ויעדים לביצועו, וכן שאינו כולל מרכיב כלשהו של חובת שירות (לא על בסיס של גיל, לא על בסיס של כשירות לשירות ולא על חובת תחליף של שירות אזרחי או השתלבות בעבודה)
בעקבות פסילת החוק הוקמה הוועדה לקידום השוויון בנטל (ועדת פלסנר), ובה עשרה חברים, בהם ח"כים ונציגי ציבור במטרה לגבש חוק חלופי לחוק טל. הוועדה החלה בדיוניה ב-21 במאי 2012,[18] וראש הממשלה ביקש שהמסקנות יגובשו עד סוף חודש יולי 2012.
הוועדה כללה נציגים ממפלגות הקואליציה למעט נציגי המפלגות החרדיות (ש"ס ויהדות התורה) שהחרימו את הוועדה. לקראת סיום עבודתה, כחודש וחצי לאחר שהוקמה, הודיע ראש הממשלה בנימין נתניהו על פירוק הוועדה, זאת לאחר שמספר נציגים ממפלגות הקואליציה פרשו ממנה. חרף זאת, פרסם ח"כ יוחנן פלסנר, יו"ר הוועדה, את המלצותיו.
לאחר הבחירות לכנסת בינואר 2013 והרכבת ממשלת ישראל השלושים ושלוש, הוקמה בעקבות ההסכם הקואליציוני ועדת שרים בראשותו של יעקב פרי, שהמליצה על תוכנית גיוס אשר לפיה יהיו פטורים מגיוס רק 1,800 "מתמידים" בכל שנתון[19][20]והכינה הצעת חוק בתחום זה. חוק זה, חוק השוויון בנטל אושר בכנסת שנת 2013.[21]החוק קבע כי צעירים חרדים יתגייסו בהדרגה לשירות צבאי ואזרחי לפי מכסות (5,200 מתגייסים ב-2017). אם לא ימולאו המכסות, ב-2017 תחול חובת גיוס על כל חרדי מגיל 21, למעט 1,800 "עילויים" - כולל סנקציות פליליות.[22]
בשנים 2012 - 2015 התקיימו פעילויות מחאה רבות ביוזמת "הפורום לשוויון בנטל", לאחר פסילת חוק טל ובעקבות חקיקת חוק השוויון בנטל שהחל בדחיית ההחלטה על גיוס חרדים בארבע שנים.[23][24][25][26] חלק מהפעילויות התבצעו תחת הכותרת "מחאת הפרייארים" או "מאבק הפרייארים".[27][28]פעילויות הפורום קיבלו תמיכה מחברי כנסת ממפלגות שונות.[29] תרומתו של איש העסקים דאז ניר ברקת סייעה להניע את פעילויות הפורום בתחילת דרכו.[30] בנוסף, יואב קיש החל את דרכו הציבורית כאחד מראשי מאבק המילואימניקים לשוויון בנטל והשתתף כנציג הציבור בדיוני ועדת פלסנר.[31][32]
בנובמבר 2015, כמה חודשים לאחר שהוקמה ממשלת ישראל השלושים וארבע וברקע של אישור תקציב המדינה, הוכנס תיקון לחוק שרות הביטחון הכללי, בהתאם להסכמים הקואליציוניים בין הליכוד והמפלגות החרדיות שהתנו את תמיכתן בנתניהו בדחיית החוק. התיקון שאושר בכנסת איפשר את דחיית יישום חוק השוויון בנטל בשש שנים (לשנת 2023), ולמעשה הסיר מעל צעירים חרדים את חובת הגיוס לצה"ל. בנוסף בוטלו למעשה הסנקציות הפליליות במקרה שהחרדים לא היו עומדים ביעדי הגיוס. זאת, משום שבלשון התיקון לחוק נקבע כי הסמכות לחלוקת פטורים מגיוס תהיה בידי שר הביטחון, שיוכל לעשות זאת כראות עיניו "על פי יעדי הממשלה".[22]
פחות משנתיים לאחר מכן, ב-2017, בעקבות פנייה לבג"ץ קבע בית המשפט כי החוק החדש גורם לפגיעה בשוויון ובזכות לכבוד האדם. עם זאת ההחלטה הייתה לבטלו רק בחלוף שנה מפרסום ההחלטה, כדי שבפרק זמן זה תוכל המדינה להסדיר בדרך אחרת - הפעם חוקתית - את מעמד לומדי התורה. בהמשך האריכו השופטים, לבקשת המדינה, את תוקפו מספר רב של פעמים, בין היתר בגלל המשבר הפוליטי בשנים 2022-2019.[33]
תוקפו של חוק זה פקע סופית ב-1 ביולי 2023. החל מאותו יום בוטלו הדחייה והפטורים לצעירי המגזר החרדי, שנהנו מהם במשך עשרות שנים. החל מתאריך זה, הם נכללים בחוק שירות ביטחון ומחויבים בגיוס לצה"ל.
חוק לימוד התורה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בהסכמים הקואליציוניים להקמת ממשלת ישראל השלושים ושבע, הובטח למפלגות החרדיות על פי דרישתן לקדם חוק יסוד שלפיו יהיה פטור גורף מגיוס והטבות משמעותיות ללומדי תורה: "לעניין זכויותיהם וחובותיהם יראו במי שקיבלו על עצמם להתמסר ללימוד תורה כמי שמשרתים שירות משמעותי".[34] בהתאם הגישה מפלגת יהדות התורה ביולי 2023 הצעת חוק יסוד לימוד תורה.[35][36] הצעת החוק הוגשה מיד לאחר חקיקת החוק לביטול עילת הסבירות, ונועדה לטפל בפקיעת תוקפו של חוק הגיוס מ-2015.[33]
היוזמה לחקיקת חוק זה, שהתלוותה ונתמכה בפעילות "הרפורמה המשפטית", עוררה כעס בציבור שכיוון אליה חלק מפעילויות המחאה כנגד המהפכה המשפטית. כתוצאה מהמחאה הודיע הליכוד במועד הגשת הצעת החוק כי היא לא תקודם.[35]
על רקע זה התקיימו מספר הפגנות בבני ברק בקריאה "לא נאפשר כפייה דתית, הדרת נשים ואי שוויון בנטל בחסות ההפיכה".[37][38]
באוגוסט 2023 דרשו מפלגות יהדות התורה ודגל התורה לחוקק פסקת התגברות כוללת, כדי לעקוף התערבות של בג"ץ.[39] בספטמבר 2023 הודיע ראש סיעת יהדות התורה יצחק גולדקנופף כי מפלגתו קיבלה הוראה חד משמעית מהרבנים, "ללכת עם חוק הגיוס עד הסוף", תוך דרישה לעמידה בהסכמים הקואליציוניים.[40] מערכת הביטחון הביעה התנגדות נחרצת להצעת החוק. בסקר של המכון למחקרי ביטחון לאומי הייתה התנגדות של 68 אחוז מהנסקרים לחוק גיוס, לפיו חרדים יהיו פטורים באופן גורף משירות חובה.[41] הצעת החוק נועדה לקידום כהצעת חוק פרטית של יהדות התורה, בתחילת מושב החורף. אך לפני תחילת מושב זה בוצעה מתקפת הפתע של החמאס בתאריך ה-7 באוקטובר 2023 והחלה מלחמת חרבות ברזל.
מלחמת חרבות ברזל[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-2023, לאחר פרוץ מלחמת חרבות ברזל הוקם "מטה המילואימניקים לשירות שווה" על ידי יאיא פינק[42] ו"פורום לוחמים.ות לשוויון בנטל" בראשות האלוף במיל׳ נעם תיבון.
בפברואר 2024 התקיימה בכנסת ישיבה בנושא שירות חרדים בצה"ל של הוועדה לביקורת המדינה ובה הייתה הסכמה של כל הנוכחים (בהיעדרות חברי כנסת מהקואליציה) על הצורך בגיוס חרדים הן מהסיבה הכלכלית והן מהנימוק של שוויון בנטל. בישיבה זו נשא דברים מנכ"ל עמותת נצח יהודה, סמג"ד בחי"ר יוסף לוי שאמר ששילוב חרדים בצה"ל לא התקדם בעשור האחרון ופחות מ-10% משנתון חרדי מתגייס לצה"ל. עוד אמר שעד כה לא הייתה תוכנית ממשלתית אחת רצינית לשילוב חרדים בצה"ל.[43] באותו מועד הוציא פורום ההייטק למען ישראל בכנסת נייר עמדה הפונה לחברי קבינט המלחמה וקורא לשוויון בנטל.[44]
במרץ 2024 הוכן מתווה לחקיקת "חוק הגיוס", לפיו בחורי ישיבות ש'תורתם אומנתם' יהיו פטורים מגיוס. לבחור חרדי שאינו עומד בהגדרת 'תורתו אומנותו' תינתן אפשרות לבחור אם לשרת בצבא או לשרת במסגרות התנדבותיות כדוגמת איחוד הצלה, משטרה וכדומה. מתווה זה קיבל לראשונה הכרה פומבית של רבני הציבור החרדי.[45]
בתגובה לדיונים אודות חוק הגיוס והאפשרות שבני ישיבות יגויסו לצבא במסגרתו, אמר הראשון לציון יצחק יוסף בשיעורו בבית הכנסת היזדים ב-9 במרץ 2024: "יש בחורים שהולכים שם למילואים, לא כולם זוכים ללמוד תורה. כולם זכו להיות אברכים שפטורים מהצבא? אבל שבט לוי פטור מהצבא. לא לוקחים אותם, בשום פנים ואופן. יהיה מה שיהיה. אם יכריחו אותנו ללכת לצבא – ניסע כולנו לחוץ לארץ. נקנה כרטיסים... אין דבר כזה". דבריו עוררו סערה.[46]
בעקבות הדברים במהלך מסיבת עיתונאים שכינס "פורום לוחמים.ות לשוויון בנטל" וארגון "אחים לנשק" ציין האלוף במיל' נעם תיבון כי "בתרחיש של שתי חזיתות, חסרות לצה"ל שלוש אוגדות, 10,000 חיילים, לא ניתן להסכמים שקשורים להישרדות פוליטית לפגוע בביטחון ישראל. אני קורא לחברי הכנסת מכל הסיעות לפעול למען ביטחון ישראל ולגיוס חרדים לצה"ל עכשיו כפי שדורש שר הביטחון"[47][48] בהמשך למסיבת העיתונאים התקיימה הפגנה למען שוויון בנטל בהשתתפות מעל 10,000 משתתפים.[49]
חוק הגיוס[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – חוק הגיוס
מדובר בהצעת חוק מתוכננת בעקבות פרוץ מלחמת חרבות ברזל שטרם הוגשה ומיועדת להאריך את תקופת השירות לחיילים גברים בשירות סדיר לשלוש שנים ולהעלות את גיל השחרור משירות מילואים.
ב-24 במרץ 2024 פורסם כי החוק אותו ממשלת ישראל צפויה להניח את טיוטת החוק על שולחן הכנסת, כולל פטור מגיוס לתלמידי ישיבות חרדיים, שיידרשו להישאר בישיבה עד גיל 35 ולא עד גיל 26 כפי שנקבע בחוק עד אז, וזאת במטרה לתמרץ חרדים שאינם לומדים להתגייס כדי לאפשר להם לעבוד בגיל מוקדם יותר.[50]
למחרת, הממשלה חזרה בה מכוונתה להעלות את גיל הפטור ל-35 בהצעת החוק.[51]
ב-11 באפריל 2024 פורסם כי המפלגות החרדיות הסכימו לקביעת יעד של 25% ממחזור הגיוס החרדי כבר בשנים הראשונות לתחולת החוק, משמעות הדבר היא שבמחזור הגיוס הראשון שלאחר תחולת החוק יגויסו כ-3,000 חרדים לשירות צבאי או לאומי.[52]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- פרופ' יובל שני, עו"ד מירית שרעבי-לביא ההיסטוריה של אי גיוס החרדים לצה"ל, המכון הישראלי לדמוקרטיה, 2024
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ יהודה גל, מסלולו המתפתל של הפטור מגיוס לחר.., באתר כיכר השבת, 2024-03-27
- ^ מאיר תורג'מן, 10,000 מחו בעצרת לשוויון בנטל בת"א: "לסיים את האפליה, לגייס את החרדים", באתר ynet, 14 במרץ 2024
- ^ יוסי יהושוע, התוכנית המיוחדת בצבא לקליטת חרדים, והמורכבות: "זה יחייב ויתורים מהחברה החילונית", באתר ynet, 24 במרץ 2024
- ^ 1 2 3 יאיר שלג, הדתיים החדשים - מבט עכשווי על החברה הדתית בישראל, ירושלים: כתר, 2000
- ^ מנחם פרידמן, החברה החרדית - מקורות, מגמות ותהליכים, ירושלים: מכון ירושלים לחקר ישראל, 1988
- ^ חיים בנשק, מזכיר ממשלת בגין חוזר ל'מהפך', באתר כל הזמן - חדשות הציבור החרדי, 2016-06-21
- ^ רועי מנדל וירון דרוקמן, תולדות הפטור: מבן-גוריון ובגין ועד חוק טל, באתר ynet, 15 ביוני 2012
- ^ חיים לוינסון, יאיר אטינגר, 22% מהחרדים שקיבלו פטור מגיוס עובדים בניגוד לחוק, באתר הארץ, 9 באוגוסט 2011
- ^ 1 2 נעמי מי-עמי, גיוס תלמידי ישיבות לצה"ל וחוק דחיית שירות לתלמידי ישיבות שתורתם אומנותם ("חוק טל"), באתר הכנסת - מרכז המחקר והמידע, 2007-02-28
- ^ דו"ח הועדה לגבוש ההסדר הראוי בנושא גיוס בני ישיבות בראשותו של השופט צבי א' טל, באתר הכנסת, 2002
- ^ נתוני צה"ל בוועדה לביקורת המדינה: 1200 חרדים בכל שנת גיוס, באתר הכנסת, 2023-09-13
- ^ אסף גולן, בצה"ל חשפו כי לא נרשמה עלייה במספר החרדים המתגייסים בעשור האחרון, באתר ישראל היום, 2023-09-13
- ^ גיוס חרדים - נקודת הרתיחה, באתר story.mako.co.il (באנגלית)
- ^ 1 2 יגיל לוי, המחאה שלא הייתה – על מחאת נטל הגיוס, באתר האוניברסיטה הפתוחה, 2014
- ^ חברי תנועת התעוררות הפסיקו את שביתת הרעב - וואלה חדשות, באתר וואלה, 4 ביולי 2000
- ^ חוק דחיית שירות לתלמידי ישיבות שתורתם אומנותם, התשס"ב-2002, ס"ח 1862 מיום 1 באוגוסט 2002
- ^ ההצבעה על הארכת חוק טל באתר הכנסת
- ^ אופיר בר-זהר, החלופה לחוק טל - הוועדה לקידום השוויון בנטל התכנסה לראשונה, ללא נציג ערבי, באתר הארץ, 21 במאי 2012
- ^ שלמה צזנה, ועדת פרי אישרה הטלת סנקציות פליליות על חרדים משתמטים, באתר ישראל היום, 2013-05-29
- ^ חזקי ברוך, ועדת פרי אישרה: סנקציות פליליות על משתמטים, באתר ערוץ 7, 2013-05-29
- ^ ברוב של 67 מול מתנגד אחד: אושר חוק השוויון בנטל, באתר מאקו, 12 במרץ 2014
- ^ 1 2 ירון דרוקמן, מכסות, פטור מלא ובג"ץ: ההיסטוריה של חוק הגיוס, באתר ynet, 27 במאי 2019
- ^ אלינור פוקס, איך הצליחו המילואימניקים לגייס 20 אלף איש להפגנה?, באתר מאקו, 8 ביולי 2012
- ^ אריק בנדר, הפורום לשוויון בנטל מחדש את המאבק באי-שירות החרדים: "סחטנות פוליטית", באתר מעריב אונליין, 4 בנובמבר 2015
- ^ ארי גלהר ואחיקם משה דוד, הפורום לשוויון בנטל: "חוק פרי גרוע מחוק טל", באתר מקור ראשון, 2013-05-29
- ^ גלעד מורג, "הפראיירים" חזרו: "עובדים עלינו בעיניים", באתר ynet, 17 בפברואר 2014
- ^ אתר, אנשי "מאבק הפראיירים" ייצאו בשיירה למשרד רה"מ, באתר גלובס, 29 בינואר 2012
- ^ ישי כהן, גם החילונים לא מרוצים מחוק הגיוס, באתר כיכר השבת, 2014-02-17
- ^ חמישה ח"כים אימצו הצעת הפורום לשוויון בנטל לשירות חרדים, באתר Hiddush
- ^ נחשף: תרומתו של ברקת היא שהניעה את "הפורום לשוויון בנטל" - בחדרי חרדים, באתר www.bhol.co.il, 2015-07-02
- ^ פגישת נציגי המילואימניקים עם ראש הממשלה, באתר ישראל היום, 2012-04-12
- ^ שלום ירושלמי, חליפה ריקה מתוכן, באתר זמן ישראל, 22 במרץ 2024
- ^ 1 2 קובי נחשוני, עריקים, ואין אכיפה: חוק הגיוס פקע, החרדים נותרו בלי מעמד ובלי פתרון, באתר ynet, 2 ביולי 2023
- ^ יאיר שרקי עמית סגל דפנה ליאל, יהדות התורה בהצעת חוק יסוד: "לימוד תורה ייחשב שירות משמעותי", באתר מאקו, 25 ביולי 2023
- ^ 1 2 קובי נחשוני, מורן אזולאי, הוגש חוק "לימוד תורה - שירות משמעותי", הליכוד הבהיר שלא יקודם, באתר ynet, 25 ביולי 2023
- ^ יקי אדמקר, טל שלו, "יחשבו כמי שמשרתים שירות משמעותי": יהדות התורה הגישה חוק שישווה לימוד תורה לשירות צבאי - וואלה חדשות, באתר וואלה, 25 ביולי 2023
- ^ אבי כהן, "צעדת השוויון" בבני ברק, באתר ישראל היום, 2023-08-24
- ^ סיון חילאי, אדם קוטב, עימותים בצעדה בבני ברק, לצד ניסיונות שיח: "חיה ותן לחיות זה לשני הצדדים", באתר ynet, 17 במאי 2023
- ^ אנה ברסקי, החרדים לא מתפשרים: חקיקת חוק גיוס ופסקת התגברות - או שאין ממשלה, באתר מעריב אונליין, 15 באוגוסט 2023
- ^ סערת חוק הגיוס: גולדקנופף מבהיר - "קיבלנו הוראה ללכת עד הסוף", באתר מעריב אונליין, 14 בספטמבר 2023
- ^ אנה ברסקי, כמעט שליש מההורים: אם חוק הגיוס יחוקק נעודד את ילדינו לא לשרת, באתר מעריב אונליין, 13 בספטמבר 2023
- ^ אורי סלע, "אחיכם יבואו למלחמה ואתם תשבו פה?": ה"פשקווילים" של מחאת המילואימניקים בבני ברק - וואלה חדשות, באתר וואלה, 13 במרץ 2024
- ^ פרוטוקול 98 של הוועדה לביקורת המדינה, שירות חרדים בצה"ל - דוח ביקורת שנתי 62–דיון מעקב, באתר www.knesset.gov.il, 2024-02-21
- ^ פורום ההייטק למען ישראל, נייר עמדה - פורום ההייטק בישראל קורא לשוויון בנטל, באתר www.knesset.gov.il, 2024-02-21
- ^ חנני ברייטקופף, מסתמן: זה חוק הגיוס המהפכני שגדולי ישראל הליטאיים יסכימו עליו - בשיתוף עם ש"ס, באתר כיכר השבת, 14 במרץ 2024
- ^ יצחק טסלר, מורן אזולאי, רועי רובינשטיין, הרב הראשי יצחק יוסף: "אם יכריחו אותנו ללכת לצבא, ניסע כולנו לחוץ לארץ", באתר ynet, 9 במרץ 2024
- ^ מרב סבר, בארגון אחים לנשק מחריפים את המחאה: "ב-7.10 זה נגמר, מה שהיה לא יהיה", באתר www.israelhayom.co.il, 12 במרץ 2024
- ^ אורי סלע, מחאת המילואימניקים ומשפחות הלוחמים לגיוס חרדים: "75 שנות אי-שוויון הסתיימו" - וואלה חדשות, באתר וואלה, 12 במרץ 2024
- ^ מתן וסרמן, ההפגנה למען השוויון בנטל: יותר מעשרת אלפים משתתפים מחו בת"א, באתר מעריב אונליין, 14 במרץ 2024
- ^ בנצי רובין, הממשלה הניחה את טיוטת חוק הגיוס: פטור עד גיל 35, באתר "סרוגים", 24 במרץ 2024
- ^ חזקי ברוך, הממשלה מוותרת על העלאת גיל הפטור ל-35, באתר ערוץ 7, 2024-03-25
- ^ בהסכמת החרדים: אלה יעדי הגיוס בחוק הפטור שהממשלה מקדמת, באתר מאקו, 11 באפריל 2024