ווילו והנסיכה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף ווילו)
ווילו והנסיכה
Willow
כרזת הסרט
כרזת הסרט
מבוסס על סיפור מאת ג'ורג' לוקאס
בימוי רון הווארד עריכת הנתון בוויקינתונים
הופק בידי ג'ורג' לוקאס
ג'ו ג'ונסטון
נייג'ל וול
תסריט בוב דולמן
עריכה דניאל פ. הנלי
מייק היל
ריצ'רד היסקוט
שחקנים ראשיים ווריק דייוויס
ואל קילמר
ג'ואן והאלי
ג'ין מארש
פטרישה הייס
בילי בארטי
פט רואץ'
מוזיקה ג'יימס הורנר עריכת הנתון בוויקינתונים
צילום אדריאן בידל עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית
חברת הפקה Lucasfilm
Imagine Entertainment
חברה מפיצה MGM
שיטת הפצה הורדה דיגיטלית, וידאו על פי דרישה עריכת הנתון בוויקינתונים
הקרנת בכורה ארצות הבריתארצות הברית 20 במאי 1988
משך הקרנה 126 דק' עריכת הנתון בוויקינתונים
שפת הסרט אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה סרט פנטזיה עריכת הנתון בוויקינתונים
תקציב 35-50 מיליון דולר[1]
הכנסות $57,269,863
הכנסות באתר מוג'ו willow
פרסים מועמד לפרס אוסקר
זוכה פרס סטורן
מועמד לפרס הוגו
מועמד לפרס פטל הזהב
lucasfilm.com/willow
דף הסרט ב־IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ווילו והנסיכה (באנגלית: Willow) הוא סרט פנטזיה אמריקאי משנת 1988 בבימויו של רון הווארד. את הסיפור לסרט כתב ג'ורג' לוקאס, אשר היה אחד ממפיקי הסרט. כוכב הסרט הוא ווריק דייוויס, המגלם את ווילו, איכר פשוט מגזע של אנשים קטנים, בעולם פנטזיה של חרבות וכשפים, אשר בניגוד לרצונו לוקח חלק חשוב בהגנה על תינוקת מיוחדת מפני מלכה רודנית. עוד משתתפים בסרט: ואל קילמר, ג'ואן והאלי, ג'ין מארש, פטרישה הייס, בילי בארטי ופט רואץ'.

את הרעיון לסרט הגה לוקאס כבר בשנת 1972, והציע להווארד לביימו בשלב הפוסט-פרודקשן של הסרט קוקון בשנת 1985. בוב דולמן, אשר הובא כדי לכתוב את התסריט, סיים את עבודתו בסוף שנת 1986, לאחר שהשלים את הטיוטה השביעית והאחרונה לתסריט. הסרט הופק בתמיכת מטרו גולדווין מאייר. צילומי הסרט החלו באפריל 1987 והסתיימו באוקטובר שלאחר מכן. רוב הצילומים התקיימו באולפני Elstree אשר בהרטפורדשייר, אנגליה, אך גם בוויילס וניו זילנד. חברת Industrial Light & Magic (ILM) יצרה את האפקטים החזותיים שבסרט, שהובילו לפריצת דרך מהפכנית בטכנולוגיית המורפינג הדיגיטלי. הסרט יצא לאקרנים במאי 1988 וזכה לביקורות מעורבות של המבקרים, אך להצלחה כלכלית צנועה ואף קיבל שתי מועמדויות לפרס האוסקר.

תקציר העלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשל פחד מפני נבואה כי תינוקת שתיוולד תביא למפלתה, המלכה הרעה בבמורדה (ג'ין מארש) כולאת את כל הנשים ההרות שבממלכתה - נוקמאר. כאשר התינוקת אלורה דנן (קייט ורות' גרינפילד) נולדת בצינוק שבטירת המלכה, היא מזוהה כתינוקת אשר אליה מתייחסת הנבואה על פי כתם לידה שעל זרועה.

אולם בטרם מספיקה המכשפה השחורה להגיע על מנת לתבוע את הילדה, אמה של אלורה דנן משכנעת מיילדת להבריח את התינוקת. בבמורדה שולחת את בתה סורשה (ג'ואן והאלי) ואת ראש הצבא שלה הגנרל קייל (פט רואץ') אחר המיילדת, לתפוס אותה ולהחזיר את אלורה. לאחר מרדף ארוך, כלבי נוקמאר מוצאים את המיילדת. בידיעה כי לא תוכל לברוח, המיילדת מניחה את התינוקת על רפסודה מאולתרת ושולחת אותה לגורלה במורד זרם נהר. בעודה מאמינה כי מיצתה את התפקיד המיועד לה - הכלבים מדביקים אותה וקורעים אותה לגזרים. בינתיים, התינוקת נשטפת בזרם אל שפת נהר הסמוכה לכפר המיושב על ידי גזע של ננסים המכונים נלוינים. ווילו אופגוד (וורוויק דייוויס), חקלאי וקוסם חובב, מוצא את התינוקת ומחליט לטפל בה.

יום למחרת, ווילו וילדיו משתתפים בפסטיבל המתקיים בכפר שלהם. ווילו לוקח חלק במבחן, על מנת להתקבל ולהיות שוליה לקוסם של הכפר, אך נכשל. במהלך החגיגה, כלב מנוקמאר, אשר מנסה להתחקות אחר עקבותיה של התינוקת, תוקף את הכפר. לאחר שסיבת התקיפה מתגלה, ווילו נבחר על ידי מועצת העיר כדי להחזיר את הילדה לעולם של בני האדם (המכונים דאיקיני). בן האדם הראשון שווילו פוגש בדרכו הוא מדמרטיגן (ואל קילמר), לוחם שחצן המוחזק בשבי ב"כלוב של עורב" בצד הכביש על פשע כלשהו. בלא יכולת לברוח מהכלוב שלו, מדמרטיגן מציע לווילו כי יטפל בתינוקת אם ישחרר אותו. במהלך שיחתם הם פוגשים בצבא הנסוג של ממלכת גאלאדורן, שהובס לאחרונה על ידי צבאה של בבמורדה. בראש הצבא המובס נמצא חבר ותיק של מדמרטיגן - אירק ת'אוגבר (גייבן או'הרליהי). ווילו מפקיד את התינוקת בידי מדמרטיגן ויוצא במסע בחזרה אל ביתו, אולם בדרכו חזרה הוא מותקף על ידי שבט של פיות (גזע המכונה בראוני), אשר חטף את התינוקת ממדמרטיגן. וילו נפגש עם מלכת הפיות של היער צ'רלינדרה, אשר מספרת לו כי התינוקת אלורה דנן בחרה בו להיות האפוטרופוס שלה. היא נותנת לווילו את שרביט הקסם שלה, מצוותת אליו כמדריכי דרך שני בראונים - רול (קווין פולאק) ופרנז'אן (ריק אוברטון) - ומורה לו לחפש אחר המכשפה פין רזיאל. בדרכם, הם נתקלים במדמרטיגן, אשר עוזר להם לברוח מסורשה.

וילו וחבורתו מאתרים את פין רזיאל (פטרישיה הייז), אך מתאכזבים לגלות כי המכשפה בבמורדה שינתה את צורתה לאופוסום. זמן קצר לאחר מכן, סורשה לוכדת את וילו והאחרים, והם מתחילים את המסע הארוך אל טירת נוקמאר. בעודם שוהים במחנה הסמוך להר שעליו נמצאת הטירה, ווילו מנסה להשתמש בקסם ולהפוך את פין רזיאל בחזרה אל צורתה האנושית, אך הופך אותה לעורב במקום. רול ופרנז'אן גורמים למהומה, כאשר הם חושפים בטעות את מדמרטיגן לאבקת פיות, ובכך גורמים לו להתאהב בסורשה.

בסופו של דבר, הקבוצה מגיעה אל טיר אסלין. מדמרטיגן מתכונן להתקפתה של סורשה, בעוד ווילו נכשל שוב בניסיונו להפוך את פין רזיאל לצורה אנושית, והופך אותה לעז. סורשה וקייל, ביחד עם הצבא שלהם, מגיעים למקום ותוקפים. למרבה המזל, שרידי צבא גאלאדורן המובס מגיעים בזמן על מנת לסייע להם. בעוד הקרב מתפתח, סורשה מגלה את אהבתה למדמרטיגן ועורקת מהצבא של אמה. קייל, לעומת זאת, לוכד את אלורה דנן ולוקח אותה לנוקמאר.

ווילו, מדמרטיגן, סורשה, רול, פרנז'אן, פין רזיאל, אירק ושארית צבא גאלאדורן מתכננים להסתער על הטירה, בניסיון אחרון להציל את אלורה דנן מפני בבמורדה. בבמורדה הופכת את כולם לחזירים, אולם פין רזיאל מספיקה ללמד את ווילו כיצד להגן על עצמו מפני הכישוף. ווילו מצליח סוף סוף להחזיר את פין רזיאל לצורתה האנושית, והמכשפה משנה את צורתם של יתר החיילים בחזרה, מחזירים לבני אדם.

מאחר שהחומות של נוקמאר נראות בלתי חדירות, ווילו מציע להשתמש בתכסיס, אשר יביא אותם אל תוך החומות: בעוד המחנה הצבאי שלהם נראה שומם, ווילו ופין רזיאל מתגרים בחיילי צבא נוקמאר, אשר נוטשים את עמדות האבטחה שלהם בטירה ויוצאים לתקוף. ברגע האחרון, מדמרטיגן, סורשה ויתר הלוחמים יוצאים ממחבואם ומפתיעים את האויב. בעוד אירק, מדמרטיגן וחייליהם לוחמים בקייל ובצבאו בחצרות נוקמאר, ווילו, פין רזיאל וסורשה עושים את דרכם אל עבר המגדל הראשי של הטירה, בניסיון למצוא את אלורה. כאשר הם מגיעים למקום, הם מוצאים את בבמורדה, באמצע קיומו של טקס פגאני מרושע, אשר יגרש את גופה ואת נשמתה של אלורה מהעולם שלנו אל הממלכה התחתית. בינתיים, קייל הורג אירק, ולאחר מכן נלחם במדמרטיגן, אשר הורג את קייל. ווילו משתמש באחד מתכסיסיו כקוסם חובבן, על מנת להבריח את אלורה מידיה של בבמורדה, אשר נלכדת בתוך הטקס שלה בעצמה, וגורמת לסילוק גופה ונשמתה לנצח.

מדמרטיגן וסורשה הופכים למלך ולמלכה של הממלכה, במקומה של בבורדה, ומאמצים לעצמם כבת-נסיכה את אלורה. פין רזיאל מעניקה לווילו כמתנה ספר כשפים, והוא חוזר לכפרו, מתאחד עם אשתו וילדיו וממשיך לפתח את יכולות הקסם שלו.

שחקנים ודמויות[עריכת קוד מקור | עריכה]

שם השחקן/ית שם הדמות הערות
ווריק דייוויס ווילו אופגוד גמד
ואל קילמר מדמרטיגן שכיר-חרב
קייט ורות' גרינפילד אלורה דנן נסיכה-תינוקת
ג'ואן ווילי סורשה ביתה של בבמורדה
ג'ין מארש בבמורדה המלכה של נוקמאר
פטרישה הייס פין רזיאל מכשפה מזדקנת, שבבמורדה הפכה לאופוסום[2][3]
בילי בארטי אלדווין גמד-מכשף
פט רואץ' גנרל קייל ראש הצבא של נוקמאר
גייבן או'הרליהי אירק ראש הצבא של גאלאדורן
קווין פולאק רול פיה
ריק אוברטון פרנז'אן פיה
דייוויד ג'יי. סטיינברג מיגוש גמד
מארק נורת'הובר ברגלקאט גמד
פיל פונדקרו ונקר גמד
ג'וליה פיטרס קאיה אופגוד גמד
טוני קוקס גמד-לוחם

הפקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פיתוח[עריכת קוד מקור | עריכה]

ג'ורג' לוקאס הגה את הרעיון לסרט זה ("מאנצ'קינים" היה שמו המקורי) בשנת 1972. לוקאס רצה כי סרט זה יהיה דומה ל"מלחמת הכוכבים", בכך שיצר "מספר סיטואציות מיתולוגיות הידועות לקהל הצעיר[4][5]". במהלך הפקת הסרט "שובו של הג'דיי" בשנת 1982 פנה לוקאס לוורוויק דייוויס, אשר גילם אחת מהאִיווֹקים בסרט, בנוגע לליהוקו לדמות של ווילו אופגוד, שגילם בסופו של דבר חמש שנים לאחר מכן. לוקאס חשב ש"זה יהיה נהדר ללהק אדם קטן לתפקיד הראשי. הרבה סרטים שלי הם על הבחור הקטן מול המערכת, וזה הפירוש המילולי יותר של הרעיון הזה[4]".

לוקאס הסביר כי הוא היה צריך לחכות עד אמצע שנות ה-80 להפקת הסרט, כי רק אז הטכנולוגיה הייתה מתקדמת מספיק, על מנת שיוכל יהיה לבצע את חזונו הוויזואלי[5]. בינתיים, השחקן-שהפך-במאי רון הווארד חיפש לעשות סרט פנטזיה. הווארד היה ב-Industrial Light & Magic במהלך שלב הפוסט-פרודקשן של סרטו "קוקון", כאשר פנה אליו לוקאס לראשונה בהצעה כי יביים את "ווילו". הווארד כיכב בעבר בסרטו של לוקאס "אמריקן גרפיטי"[6], ולוקאס חש כי לו ולהווארד מערכת יחסים הדומה לזו שיש לו עם סטיבן ספילברג. הווארד בחר בבוב דולמן לכתוב את התסריט, על פי הסיפור של לוקאס. הווארד עבד בעבר עם דולמן על פיילוט לתוכנית טלוויזיה שלא יצאה אל הפועל, ולוקאס העריץ את עבודתו של דולמן על כתיבתו בתוכנית "WKRP in Cincinnati" (סיטקום משנות ה-70' המאוחרות)[7].

דולמן חבר אל הווארד ואל לוקאס ב"חוות סקייווקר", שם קיימו השלושה סדרת ישיבות ארוכה. דולמן כתב שבע טיוטות שונות לתסריט, בין האביב לסתיו של 1986[7]. שלב הפרה-פרודקשן החל בסוף שנת 1986. אולפני הסרטים הגדולים דחו את ההזדמנות לממן ולהפיץ את הסרט בשותפות עם Lucasfilm, משום שהאמינו כי ז'אנר הפנטזיה איננו מצליח במיוחד. זה היה בעיקר בגלל סרטים כמו "מצור על יבשת קרול", "אגדה", "קוטל הדרקונים (אנ')" ו"המבוך"[8]. לוקאס לקח את "ווילו" לאולפני MGM, אז בראשותו של אלן לאד ג'וניור. ללוקאס ולאד מערכת יחסי עבודה כבר מאז אמצע שנות ה-70, כאשר לאד, בעת היותו ראש פוקס המאה ה-20, אישר ללוקאס לצאת לדרך עם הרעיון שלו ל"מלחמת הכוכבים"[9]. אולם בשנת 1986, לחברת MGM היו בעיות כלכליות והשקעה משמעותית בסרט פנטזיה נתפסה כסיכון גדול. לאד הזרים כמקדמה מחצית מתקציב הסרט - כ-$36,000,000 - בתמורה לזכויות הקרנה ושידור באולמות קולנוע ובערוצי הטלוויזיה הביתית, והותיר ל-Lucasfilm את הזכויות להשכרת ומכירת קלטות וידאו ביתיות ולשירותי "שלם וצפה" בתמורה לחצי השני[9].

את דמותו של הגנרל קייל (פאט רואץ') ביסס לוקאס על מבקרת הקולנוע המפורסמת פאולין קייל, עובדה שלא נעלמה מעיניה בראיון מודפס שהעניקה עם צאתו של הסרט. היא התייחסה אל הגנרל קייל כאל "הומאז' לעצמי"[10]. באופן דומה, הדרקון בעל שני הראשים נקרא "איבורסיסק", על שם שני מבקרי הקולנוע רוג'ר איברט וג'ין סיסקל[1].

צילום[עריכת קוד מקור | עריכה]

צילומי הסרט החלו ב-2 באפריל 1987, והסתיימו באוקטובר באותה השנה. צילומי הפנים התקיימו באולפני Elstree אשר בהרטפורדשייר, אנגליה, ואילו צילומי החוץ התקיימו בוויילס ובניו זילנד[9]. בתחילה, לוקאס דמיין כי לסרט יהיה מראה הדומה מאוד לזה של הסרט "שובו של הג'דיי", עם כוונה לצלם באולפני Elstree ובצפון קליפורניה, אולם רעיון זה דעך בסופו של דבר. עם זאת, חלק מצילומי החוץ של הסרט התקיימו בסופו של דבר באזור "חוות סקייווקר" ומפלי ברני, בסמוך להר שסטה[11]. הממשלה הסינית סירבה לאפשר ללוקאס לצלם בתחומיה, אפילו לפרק זמן קצר. לפיכך, לוקאס שלח קבוצה של צלמים לדרום סין, לצלם נוף מסוים, אשר שימש בסופו של דבר כרקע עבור צילומי על רקע מסך כחול. הפארק הלאומי טונגרירו נבחר לשמש מקום מושבה של המלכה בבמורדה[11].

אפקטים ויזואליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

חברת ILM יצרה את האפקטים החזותיים עבור הסרט. על פי התסריט, וילו משנה את צורתה של פין רזיאל (פטרישיה הייס) מעז אל צורתה האנושית המקורית. וילו מדקלם את מה שהוא חושב שהם מילות הקסם המתאים, אבל הופך את העז ליען, ולאחר מכן לצב ולנמר, לפני שרזיאל חוזרת לגוף האנושי שלה. דניס מורן, מנהל ב-ILM, שקל להשתמש בסטופ מושן לצורך יצירת האנימציה עבור סצנה זו[12]. כמו כן, הוא הסביר כי הדרך הנוספת לבצע סיקוונס זה - המסורתית והמעשית של סוף שנות ה-80' - היא באמצעות שימוש באפקטים אופטיים של עריכה (Dissolve) תוך שימוש בשוטי הסחה בנקודות מסוימות[9].

Muren סבר כי הן השימוש בסטופ מושן והן השימוש באפקטים אופטיים אינם אפשריים ליישום מבחינה טכנית, והחליט כי סיקוונס שינוי הצורה הוא הזדמנות מצוינת עבור ILM ליצור התקדמות עם הטכנולוגיה הדיגיטלית של אפקט המורפינג. מורן הציע לצלם כל בעל חיים, וכן את כפילתה של השחקנית פטרישיה הייס, בנפרד, ולאחר מכן - להזין את התמונות אל תוך תוכנת מחשב שפותחה על ידי דאג סמיית ("שליחות קטלנית 2: יום הדין" (1991), "איירון מן" (2008))[9].

התוכנה הייתה יוצרת מעבר חלק ממצב אחד למשנהו, בטרם פלטה את התוצאה בחזרה אל הפילם. סמיית החל בפיתוח התוכנה הדרושה בספטמבר 1987. במרץ 1988 התוצאה המרשימה של מורן ועמיתו המעצב דייוויד אלן ("שרלוק הולמס הצעיר" (1985), "מכסחי השדים 2" (1989)) הייתה להישג משמעותי ופורץ דרך עבור טכנולוגיית ההדמיה הממוחשבת[9].

פסקול[עריכת קוד מקור | עריכה]

Willow
פסקול מאת ג'יימס הורנר
יצא לאור 1988
סוגה פסקול
אורך 69:23 דקות
חברת תקליטים Virgin
הפקה ג'יימס הורנר
שון מרפי
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

המוזיקה עבור הסרט הולחנה על ידי ג'יימס הורנר ובוצעה על ידי התזמורת הסימפונית של לונדון[13].

נעימת הנושא של הסרט דומה באופן בולט לפתיחה של הפרק הראשון ("Lebhaft") של הסימפוניה השלישית של רוברט שומאן.

רשימת השירים[13][עריכת קוד מקור | עריכה]

מספר השיר שם השיר במקור שם השיר בתרגום מילולי לעברית אורך השיר בדקות
1 Elora Danan אלורה דנן 9:45
2 Escape from the Tavern הבריחה מהמסבאה 5:04
3 Willow's Journey Begins המסע של וילו מתחיל 5:26
4 Canyon of Mazes קניון של מבוכים 7:52
5 Tir Asleen טיר אסלין 10:47
6 Willow's Theme נעימת הנושא של וילו 3:54
7 Bavmorda's Spell is Cast הכישוף של בבמורדה הוטל 18:11
8 Willow the Sorcerer וילו המכשף 11:55

ביקורות ותגובות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקרנות והכנסות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסרט הוקרן בפסטיבל הקולנוע בקאן ה-41 בשנת 1988[14][15]. הסרט יצא לאקרנים ב-20 במאי 1988, ב-1209 בתי קולנוע ברחבי ארצות הברית והכניס $8,300,169 במהלך סוף השבוע הראשון לצאתו, והיה לסרט המכניס ביותר באותו סוף שבוע. על אף שבסך הכל הסרט הכניס מעל $57,000,000 בקופות בצפון אמריקה[16] , הסרט לא הפך לשובר הקופות שיוצריו קיוו שיהיה[17]. לוקאס קיווה כי הסרט יהיה רווחי כמו "אי.טי. - חבר מכוכב אחר"[15], אולם לסרט הייתה תחרות קשה בקופות, עם צאתם של הסרטים "קרוקודיל דנדי 2", "רמבו III" ו-"ביג"[18]. עם זאת, הסרט לא היה כישלון כלכלי: עם הכנסות משמעותיות מקופות ברחבי העולם, השכרות בספריות וידאו ומכירות לערוצי טלוויזיה שונים, הסרט היה, בסופו של דבר, רווחי[19].

ביקורות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסרט קיבל ביקורות מעורבות מצד המבקרים[15]. בהתבסס על 26 ביקורות שנאספו באתר ריכוז הביקורות Rotten Tomatoes, כ-46% מהמבקרים נהנו מהסרט, אשר קיבל ציון ממוצע של 5.4 מתוך 10[20].

ג'נט מסלין מהניו יורק טיימס שיבחה את כישרונו של לוקאס כמספר סיפורים, אולם מתחה ביקורת על הבימוי של הווארד. "נראה כי האוורד היה עסוק מדי ברתימה פשוטה של האפקטים המיוחדים", אמרה מסלין[21].

דסון תומסון מהוושינגטון פוסט הסביר כי "סרט הפנטזיה/הרפתקאות הדומה של רוב ריינר 'הנסיכה הקסומה' (שנעזר באותו צלם - אדריאן בידל) הצליח להגיע לעוצמות גבוהות יותר, ללא כל האפקטים המיוחדים הצעקניים. זה עצוב לצפות בלוקאס, יוצר טרילוגיית 'מלחמת הכוכבים' ו'שודדי התיבה האבודה', ששכח מהם הטריקים של הבידור"[22]. מייק קלארק מהUSA Today כתב כי הסרט "כנראה יותר מדי עבור ילדים קטנים, ואולי גם יותר מדי אותו הדבר בעבור ציניקנים. אבל כל מי שבגיל 6 עד 13, שצופה בו, עלול להידבק ב'חיידק הסרט' לכל החיים"[9].

מועמדויות וזכיות בפרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מעצבי הקול בן ברוט וריצ'רד היימנס מ"סקייווקר סאונד" היו מועמדים לפרס אוסקר על עריכת קול, אולם הפסידו ל-"מי הפליל את רוג'ר ראביט".

גם המפקחים על האפקטים הוויזואליים היו מועמדים לפרס אוסקר, וגם כן הפסידו לרוג'ר ראביט, אשר נעשה באופן דומה, על ידי Industrial Light & Magic של לוקאס[23].

מעצבת התלבושות ברברה ליין זכתה בפרס סטורן על עיצוב התלבושות הטוב ביותר. וורוויק דייוויס וג'ין מארש היו מועמדים לפרס סטורן, בקטגוריות השחקן הצעיר הטוב ביותר ושחקנית המשנה הטובה ביותר, בהתאמה. הסרט היה מועמד, אך שוב הפסיד לטובת רוג'ר ראביט את פרס סטורן לסרט הפנטזיה הטוב ביותר[24] ופרס הוגו על ההופעה הדרמטית הטובה ביותר[25]. ג'ורג' לוקאס ובוב דולמן היו מועמדים לפרס פטל הזהב על התסריט הגרוע ביותר. בילי בארטי היה גם כן מועמד לפרס זה, בקטגוריה "שחקן המשנה הגרוע ביותר"[26].

שנה פרס קטגוריה תוצאה
1989 פרס אוסקר אפקטים חזותיים הטובים ביותר מועמדות
1989 פרס אוסקר אפקטים קוליים הטובים ביותר מועמדות
1990 פרס סטורן עיצוב תלבושות הטוב ביותר זכייה
1990 פרס סטורן סרט הפנטזיה הטוב ביותר מועמדות
1990 פרס סטורן ווריק דייוויס - השחקן הצעיר הטוב ביותר מועמדות
1990 פרס סטורן אפקטים מיוחדים הטובים ביותר מועמדות
1990 פרס סטורן ג'ין מארש - שחקנית המשנה הטובה ביותר מועמדות
1989 פרס הוגו Best Dramatic Presentation מועמדות
1989 פרס פטל הזהב התסריט הגרוע ביותר מועמדות
1989 פרס פטל הזהב בילי בארטי - שחקן המשנה הגרוע ביותר מועמדות

מורשת[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנובמבר 2001 הפיצה פוקס המאה ה-20 מהדורה מוגבלת של הסרט על גבי DVD. המהדורה כללה ערוץ פרשנות אודיו מאת ווריק דייוויס וכן שתי גרסאות של כתבות "מאחורי הקלעים" (Making of). דייוויס מאשר כי היו סצנות אשר ירדו מן הסרט בשלב העריכה, הכוללות קרב בעמק, וילו נלחם בילד שהופך לכריש וכן הרחבה לסצנת הדו-קרב בין שתי המכשפות[27]. על אף שסצנות אלו נחתכו מן הסרט, הן עדיין מופיעות בגרסת הקומיקס של הסרט, שהפיצה מארוול קומיקס.

ספרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

לוקאס תיאר את דברי הימים של טרילוגיית "מלחמת הצללים" - אירועים שהתרחשו לאחת תום עלילת הסרט. הוא שכר את הסופר כריס קלרמונט, שיהפוך אותם לסדרת ספרים. האירועים המתוארים בסדרת הספרים מתרחשים כ-15 שנה לאחר האירועים שבסרט המקורי, וכוללים את אלורה דנן, כעת נערה בגיל העשרה, כדמות הגיבורה הראשית.

  1. כריס קלרמונט (1995). ירח של צללים. ISBN 0-553-57285-7.
  2. כריס קלרמונט (1996). שחר של צללים. ISBN 0-553-57289-X.
  3. כריס קלרמונט (2000). כוכב של צללים. ISBN 0-553-57288-1.

סרט המשך[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאז שיצא הסרט לאקרנים בשנת 1988, לוקאס ודייוויס אמרו באפריל 2005 כי נשקלת יצירתה של סדרת טלוויזיה, אשר תשמש בפועל כסרט המשך[28]. ביוני 2008 חזר דייוויס והביע את תקוותו כי הסרט יזכה לסרט המשך על המסך הגדול[29].

ב-2022 עלתה סדרת טלוויזיה של דיסני+ באותו שם המתרחשת 20 שנה לאחר עלילת הסרט.

התייחסויות בתרבות פופולרית[עריכת קוד מקור | עריכה]

קיימת התייחסות נרחבת אל הסרט (ואל הכישלון המסחרי המיוחס לו) בסדרה הקומית של ערוץ BBC Two "החיים קצרים מדי", בה מככב וורוויק דייוויס.

בסדרת הטלוויזיה האמריקאית "Eastbound and Down" של רשת HBO (בפרק השני של עונה 3), קני פאוורס הלוחמני מניח לבנו התינוק לצוף במורד נחל, ומיד משווה זאת ל"תינוק של וילו".

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 Gray, Beverly. Ron Howard: from Mayberry to the moon-and beyond, page 134. Rutledge Hill Press, Nashville, Tennessee (2003). ISBN 1-55853-970-0.
  2. ^ Shannon, Jody Duncan (August 1988). "Willow". Cinefex, p. 178
  3. ^ Vinge, Joan D.; & Lucas, George (1988). Willow: The Novel Based on the Motion Picture. London: Piper. ISBN 0-330-30631-6
  4. ^ 1 2 Marcus Hearn (2005). The Cinema of George Lucas. New York City: Harry N. Abrams, Inc. pp. 153. ISBN 0-8109-4968-7.
  5. ^ 1 2 Aljean Harmetz (1987-05-21). "'Star Wars' Is 10, And Lucas Reflects". The New York Times.
  6. ^ Ron Howard (2005). "Forward". The Cinema of George Lucas. New York City: Harry N. Abrams, Inc. ISBN 0-8109-4968-7.
  7. ^ 1 2 Hearn, p.154-155
  8. ^ Aljean Harmetz (1988-06-09). "A Pained Lucas Ponders Attacks on 'Willow'". The New York Times.
  9. ^ 1 2 3 4 5 6 7 Hearn, p.156-157
  10. ^ Lawrence Van Gelder (4 בספטמבר 2001). "Pauline Kael, Provocative and Widely Imitated New Yorker Film Critic, Dies at 82". The New York Times. נבדק ב-2008-07-13. {{cite news}}: (עזרה)
  11. ^ 1 2 John Baxter (באוקטובר 1999). Mythmaker: The Life and Work of George Lucas. New York City: Avon. pp. 365–366. ISBN 0-380-97833-4. {{cite book}}: (עזרה)
  12. ^ Baxter, p.367
  13. ^ 1 2 Hobart, Tavia. "Willow [Original Score]". Allmusic. נבדק ב-2009-01-20.
  14. ^ "Festival de Cannes: Willow". festival-cannes.com. נבדק ב-2009-07-31.
  15. ^ 1 2 3 Baxter, p.372
  16. ^ "Willow". Box Office Mojo. נבדק ב-2008-12-23.
  17. ^ Wasko, Janet. Hollywood in the information age: beyond the silver screen, page 198. Polity Press/Blackwell Publishers, UK (1994). ISBN 0-292-79093-7.
  18. ^ Staff (1988-06-09). "'Crocodile Dundee II' Top Film at Box Office". The New York Times.
  19. ^ Maltby, Richard. Hollywood cinema: second edition, page 198. Blackwell Publishing, UK (1994). ISBN 0-631-21614-6.
  20. ^ "Willow‎", באתר ביקורות הסרטים Rotten Tomatoes (באנגלית)
  21. ^ Janet Maslin (1988-05-20). "'Willow,' a George Lucas Production". The New York Times.
  22. ^ Desson Thomson (1988-05-20). "Willow". The Washington Post.
  23. ^ "Willow". Academy of Motion Picture Arts and Sciences. נבדק ב-2008-12-23.
  24. ^ "Past Saturn Awards". Academy of Science Fiction, Fantasy & Horror Films. אורכב מ-המקור ב-2008-02-07. נבדק ב-2008-12-23.
  25. ^ "1989 Hugo Awards". Internet Movie Database. נבדק ב-2008-12-23.
  26. ^ "Ninth Annual RAZZIE Awards (for 1988)". Golden Raspberry Award Foundation. אורכב מ-המקור ב-2009-05-30. נבדק ב-2008-12-23.
  27. ^ "Willow (Special Edition) (1988)". Amazon.com. נבדק ב-2008-12-23.
  28. ^ Eric "Quint" Vespe (2005-04-24). "CELEBRATION is had by many a STAR WARS geek! Lucas talks! Footage shown! Details here!". Ain't It Cool News. נבדק ב-2008-12-23.
  29. ^ Shawn Adler (2008-06-13). "Warwick Davis Enthusiastic About Possibility For 'Willow 2′". MTV News. נבדק ב-2008-12-23.
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=ווילו_והנסיכה&oldid=37952102"