רמזי קלארק

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
רמזי קלארק
Ramsey Clark
Ramsey Clark portrait.jpg
לידה 18 בדצמבר 1927
דאלאס, טקסס
פטירה 9 באפריל 2021 (בגיל 93)
ניו יורק, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הברית
השכלה
מפלגה Democratic Disc.svg המפלגה הדמוקרטית
התובע הכללי של ארצות הברית ה־66
28 בנובמבר 196620 בינואר 1969
(שנתיים ו־7 שבועות)
תחת נשיא ארצות הברית לינדון ג'ונסון
המשנה לתובע הכללי של ארצות הברית ה־8
28 בינואר 196510 במרץ 1967
(שנתיים ו־5 שבועות)
תחת נשיא ארצות הברית לינדון ג'ונסון
פרסים והוקרה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ויליאם רמזי קלארקאנגלית: William Ramsey Clark ;‏ 18 בדצמבר 19279 באפריל 2021) היה משפטן ופעיל שמאל אמריקאי שכיהן כתובע הכללי של ארצות הברית תחת הנשיא לינדון ג'ונסון, בין השנים 19661969.

לאחר כהונתו פעל נגד מדיניות החוץ של ארצות הברית בפעולותיה נגד יוגוסלביה, נגד עיראק, במלחמה העולמית בטרור ועוד. שימש סניגורם של סדאם חוסיין, צ'ארלס טיילור, סלובודן מילושביץ', פושעים נאצים, יאסר ערפאת ואש"ף, טרוריסטים אסלאמים, סוריה וגופים נוספים במאבקם בתביעות נפגעי טרור נגד מוסדות פיננסים ומדינות תומכות טרור.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קלארק נולד בדאלאס, בנם של מרי ג'יין וטום קלארק. אביו היה משפטן בולט שכיהן כתובע הכללי תחת הנשיא הארי טרומן וכשופט בית המשפט העליון של ארצות הברית.

ב-1945 התגייס קלארק לחיל הנחתים ושירת בחזית האוקיינוס השקט בשלהי מלחמת העולם השנייה. לאחר שחרורו סיים תואר ראשון באוניברסיטת טקסס באוסטין, תואר שני בהיסטוריה של ארצות הברית ותואר JD במשפטים מאוניברסיטת שיקגו. לאחר הלימודים הצטרף למשרד עורכי הדין של אביו. בתקופת כהונתו של הנשיא ג'ון קנדי כיהן קלארק במחלקת המשפטים. ב-1965 מונה למשנה לתובע הכללי.

ב-1967 מונה לתובע הכללי בקבינט של לינדון ג'ונסון וכיהן בתפקיד עד סיום כהונת ג'ונסון בינואר 1969. בתקופת כהונתו פעל ליישום חוק זכות ההצבעה (1965), הגנה פדרלית על פעילויות התנועה האפרו-אמריקאית לזכויות האזרח וגיבוש חוק זכויות האזרח (1968) בעקבות רצח מרטין לותר קינג. הוא נקט במורטוריום בנושא הוצאות להורג פדרליות ובניית בתי כלא פדרליים וטען כי הדרך הטובה ביותר לחיסול הפשיעה היא מלחמה בגזענות ובעוני. הוא סירב להעמיד לדין מנהיגי מחאות נגד מלחמת וייטנאם ופעילים אפרו-אמריקאים שנטלו חלק במהומות הגזעיות ב-1967–1968. במהלך הבחירות לנשיאות ארצות הברית 1968 היה קלארק במרכזו של קמפיין ניקסון שהבטיח לפטרו עם עלייתו לשלטון.[1]

לאחר עזיבתו את התפקיד הרצה באוניברסיטת הווארד ובבית הספר למשפטים בברוקלין. הוא היה מהמתנגדים למלחמת וייטנאם (בתקופת כהונתו בקבינט ג'ונסון לא התבטא בנושא באופן פומבי מתוך כבוד לנשיא[1]) ואף ביקר בצפון וייטנאם ב-1972. הוא התמודד בבחירות המקדימות של המפלגה הדמוקרטית ב-1972 אך לא זכה להצלחה. ב-1974 התמודד לסנאט אך הפסיד בבחירות במדינת ניו יורק לג'ייקוב יעבץ מהמפלגה הרפובליקנית. ב-1976 הציג שוב את מועמדותו לסנאט אך הפסיד בבחירות המוקדמות של המפלגה הדמוקרטית לדניאל פטריק מויניהאן.

כעורך דין פרטי היה לפעיל זכויות אדם ופעיל נגד מלחמה. הוא ייסד ב-1992 את ארגון IAC (המרכז הבינלאומי לפעולה), התבטא נגד פעילות ארצות הברית במלחמת המפרץ ובמלחמת עיראק ופעל בניסיון להדחת הנשיא ג'ורג' ווקר בוש.

ייצג שורה ארוכה של נאשמים מעוררי מחלוקת, בהם:

קלארק היה נשוי לג'ורג'יה ממנה התאלמן ולזוג נולדו בן ובת.

נפטר ב-9 באפריל 2021.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא רמזי קלארק בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 The Crusader, וושינגטון פוסט, 15 בדצמבר 2002
  2. ^ ניצנה דרשן-לייטנר, סמואל מ. כץ, "הרפון", הוצאת ידיעות ספרים, 2000, פרק 24