ויין מקוויי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ויין מקוויי
Wayne MacVeagh
ויין מקוויי
ויין מקוויי
לידה 19 באפריל 1833
פיניקסוויל, פנסילבניה, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 11 בינואר 1917 (בגיל 83)
וושינגטון די. סי., ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
שם מלא אייזק ויין מקוויי
מדינה ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית
מקום קבורה בית הקברות של כנסיית רדימיר, בריין מאוור, פנסילבניה, ארצות הברית
השכלה אוניברסיטת ייל עריכת הנתון בוויקינתונים
מפלגה המפלגה הרפובליקנית, המפלגה הדמוקרטית עריכת הנתון בוויקינתונים
שגריר ארצות הברית באיטליה
11 במרץ 18944 במרץ 1897
(3 שנים)
תחת נשיא ארצות הברית גרובר קליבלנד
→ ויליאם פוטר
ויליאם דרייפר ←
התובע הכללי של ארצות הברית ה־36
5 במרץ 188115 בדצמבר 1881
(40 שבועות ו־6 ימים)
תחת נשיאי ארצות הברית ג'יימס גרפילד
צ'סטר ארתור
שגריר ארצות הברית באימפריה העות'אנית
25 באוקטובר 187010 ביוני 1871
(32 שבועות ו־5 ימים)
תחת נשיא ארצות הברית יוליסס סימפסון גרנט
→ אדוארד מוריס
ג'ורג' בוקר ←
חתימה Signature of Isaac Wayne MacVeagh (1833–1917).png עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

אייזק ויין מקווייאנגלית: Isaac Wayne MacVeagh;‏ ‏19 באפריל 183311 בינואר 1917) היה עורך דין, פוליטיקאי ודיפלומט אמריקאי, שכיהן כתובע הכללי של ארצות הברית בממשליהם של נשיאי ארצות הברית ג'יימס גרפילד וצ'סטר ארתור.

ראשית חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויין מקוויי נולד בפיניקסוויל, פנסילבניה כבנם של מייג'ור ג'ון מקוויי ושל מרגרט (לבית לינקולן) מקוויי. אחיו, פרנקלין מקוויי, היה בנקאי ולימים מזכיר האוצר בממשלו של הנשיא ויליאם הווארד טאפט.

מקוויי למד באוניברסיטת ייל, שם הוא היה חבר באחוות דלתא-קאפא-אפסילון וב-1853 הוא סיים את לימודיו במקום העשירי בכיתתו. ב-1856 הוא התקבל ללשכת עורכי הדין ובשנים 18591864 הוא היה פרקליט המחוז של מחוז צ'סטר בפנסילבניה. במלחמת האזרחים הוא הצטרף למיליציית החירום של פנסילבניה שהתארגנה כנגד איום הפלישה של צבא הקונפדרציה בשנים 1862 ו-1863. הוא הקים פלוגת פרשים עצמאית ומאוחר יותר שירת ברגימנט מיליציית החירום ה-29 של פנסילבניה והגיע עד לדרגת מייג'ור.

קריירה פוליטית ומשפטית[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקוויי היה לאחד ממנהיגי המפלגה הרפובליקנית והיה יריב בולט של חותנו, סיימון קמרון במאבק שהתנהל במפלגה ב-1871. בשנים 1870–1871 הוא שירת כשגריר ארצות הברית באימפריה העות'מאנית ובשנים 18721873 הוא היה חבר בוועידה החוקתית של פנסילבניה.

ב-1875 היה מקוויי שותף להקמת משרד עורכי הדין בפילדלפיה שכיום ידוע בשם דקארט (Dechert).[1] הוא גם היה יושב ראש ועדת מקוויי שנשלחה ב-1877 על ידי הנשיא רתרפורד הייז ללואיזיאנה, כדי ליישב את המאבק בין שתי ממשלות המדינה וכך לאפשר את פינוי כוחות הצבא ממנה.

ב-1881 כיהן מקוויי כתובע הכללי של ארצות הברית בממשלו של ג'יימס גרפילד. לאחר רצח גרפילד הוא המשיך בתפקידו תחת הנשיא צ'סטר ארתור, אך התפטר כשלושה חודשים לאחר מכן.

ב-1892 הוא תמך בגרובר קליבלנד, מועמד המפלגה הדמוקרטית לנשיאות, ובשנים 18931897 הוא כיהן כשגריר ארצות הברית באיטליה. ב-1896 הוא שב למפלגה הרפובליקנית. ב-1903 היה מקוויי הנציג המשפטי של ארצות הברית בפני בית הדין בהאג שדן בתביעות של גרמניה, בריטניה ואיטליה נגד ונצואלה.

לאחר פרוץ מלחמת העולם הראשונה תמך מקוויי במטרתן של מדינות ההסכמה במאמר בשם "התהום הבלתי אפשרי" (The Impossible Chasm) שפורסם ביולי 1915 בכתב העת North American Review. במאמרו האחרון באותו כתב עת בשם "יום לוסיטניה: 7 במאי 1916", הוא תקף את האיטיות של ממשלת ארצות הברית בתביעת זכויותיה מול גרמניה.[2][3]

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1856 נשא מקוויי לאישה את לטישה מיינר לואיס. לזוג נולד בן אחד, צ'ארלס מקוויי, שכיהן כשגריר ארצות הברית ביפן. ב-1866, לאחר מות רעייתו, הוא נישא בשנית לוירג'יניה רולט קמרון, בתו של מזכיר המלחמה, סיימון קמרון.

ויין מקוויי נפטר בוושינגטון די. סי. ב-11 בינואר 1917 ונטמן בבית הקברות של כנסיית רדימיר בבריין מאוור שבפנסילבניה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ויין מקוויי בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]