צ'סטר ארתור

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
צ'סטר אלן ארתור
(5 באוקטובר 1829; פיירפילד שבורמונט - 18 בנובמבר 1886) (בגיל 57)
Chester Alan Arthur.jpg

צ'סטר ארתור
שם בשפת המקור Chester Alan Arthur
מדינה ארצות הברית
מפלגה המפלגה הרפובליקנית
בת-זוג
נשיא ארצות הברית ה-21
תקופת כהונה 20 בספטמבר 1881 - 3 במרץ 1885 (3 שנים ו-23 שבועות)
סגן אין
הקודם בתפקיד ג'יימס גרפילד
הבא בתפקיד גרובר קליבלנד

צ'סטר אלן ארתוראנגלית: Chester Alan Arthur‏; 5 באוקטובר 1829 - 18 בנובמבר 1886) היה נשיאה ה-21 של ארצות הברית.

חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

נעוריו ותחילת דרכו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ארתור נולד ב-1830 בוורמונט. הוריו היו ויליאם ארתור ומלוינה סטון. בילדותו למד בבתי ספר ציבוריים, וסיים את לימודיו ביוניון קולג' בניו יורק. ב-1851 התמנה למנהל אקדמיה בוורמונט. הוא למד משפטים, וב-1854 התקבל ללשכת עורכי הדין, והחל לעסוק במקצוע זה בניו יורק. במסגרת עבודתו לקח חלק בארגון מחדש של הכוח הצבאי של המדינה.

במהלך מלחמת האזרחים, היה ראש אגף האפסנאות בצבא המדינה ב-1861. מאוחר יותר ניתנה לו דרגת בריגדיר גנרל. ב-1862 חזר לעבודתו כעורך דין, וב-1871 מינה אותו הנשיא יוליסס סימפסון גרנט לגובה מכס בנמל ניו יורק, תפקיד שמילא עד 1878, כשהנשיא ראת'רפורד בירצ'רד הייס, בניסיון לערוך רפורמה בשירותי המכס, העביר אותו מתפקידו. בעקבות כך חזר ארתור לעסוק בעבודתו כעורך דין בניו יורק.

סגנות הנשיא ונשיאות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1880 נבחר לסגן הנשיא מטעם המפלגה הרפובליקנית, תחת הנשיא ג'יימס גרפילד. תקופת כהונתו התחילה ב-4 במרץ 1881, ולאחר הירצחו של גרפילד מונה ב-20 בספטמבר באותה השנה לנשיא.

לזעמם הרב של מנהיגים רפובליקנים הפך ארתור, מי שהיה בעברו גובה מכס, לתומך נלהב ברפורמה בשירות הציבורי. לחץ מצד דעת הקהל, שהיה מוגבר בשל ההתנקשות בגרפילד, הכריח את הקונגרס להישמע לנשיא.

ב-1883 העביר הקונגרס חוק שיצר ועדה דו מפלגתית לטיפול בשירות הציבורי, אסר על גיוס הערכות פוליטיות כנגד מחזיקים במשרה ציבורית, ויצר "מערכת מסווגת", שנועדה להבטיח שמשרות פוליטיות מסוימות ינתנו רק על סמך מבחנים כתובים ותחרותיים.

בנוסף פעל ארתור באופן עצמאי ממערכת העקרונות של מפלגתו, וניסה להוריד את תעריפי מכסי המגן, שגרמו לעודף שנתי בהכנסות הממשלה. מערביים ודרומיים רבים, שנפגעו מהורדת התעריפים, פנו למפלגה הדמוקרטית בדרשם תיקון למה שראו כעוולה, והנושא הפך למוקד מחלוקת פוליטית עזה בין המפלגות.

ממשלו של ארתור העביר ב-1882 את חוק ההגירה הפדרלי הכללי הראשון, שנועד למנוע הגירתם של עניים, פושעים, וחולי נפש. בנוסף השעה הקונגרס את ההגירה הסינית לעשר שנים (הגבלה שנעשתה לקבועה לאחר מכן).

בכהונתו התאפיין ארתור בהתעלות מעל המחלוקות הקטנות במפלגה הרפובליקנית, אם לא מעל המפלגה עצמה. ייתכן שהסיבה לכך הייתה מחלת הכליות הסופנית שממנה סבל, שנתגלתה לו כשנה לאחר שירש את הנשיאות, ואותה הקפיד לשמור בחשאי.

כדי לא להיראות כמי שחושש מתבוסה, הוא התמודד מחדש על המועמדות לנשיאות מטעם המפלגה, אך לא זכה במינוי.

ארתור שירת בתפקידו עד 3 במרץ 1885, ולאחר מכן חזר לניו יורק, שם נפטר ב-18 בנובמבר 1886.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]


נשיאי ארצות הברית
ג'ורג' וושינגטוןג'ון אדמסתומאס ג'פרסוןג'יימס מדיסוןג'יימס מונרוג'ון קווינסי אדמסאנדרו ג'קסוןמרטין ואן ביורןויליאם הנרי הריסוןג'ון טיילרג'יימס פולקזאכרי טיילורמילרד פילמורפרנקלין פירסג'יימס ביוקנןאברהם לינקולןאנדרו ג'ונסוןיוליסס סימפסון גרנטרתרפורד הייזג'יימס גרפילדצ'סטר ארתורגרובר קליבלנדבנג'מין הריסוןגרובר קליבלנדויליאם מקינליתאודור רוזוולטויליאם האוורד טאפטוודרו וילסוןוורן הרדינגקלווין קולידג'הרברט הוברפרנקלין דלאנו רוזוולטהארי טרומןדווייט אייזנהאוארג'ון פיצג'רלד קנדילינדון ג'ונסוןריצ'רד ניקסוןג'רלד פורדג'ימי קרטררונלד רייגןג'ורג' הרברט ווקר בושביל קלינטוןג'ורג' ווקר בושברק אובמה החותם של נשיאי ארצות הברית.
סגני-נשיא ארצות הברית
ג'ון אדמסתומאס ג'פרסוןארון ברג'ורג' קלינטוןאלברידג' גרידניאל תומפקינסג'ון קלהוןמרטין ואן ביורןריצ'רד ג'ונסוןג'ון טיילרג'ורג' דאלאסמילרד פילמורויליאם רופוס קינגג'ון ברקינרידג'האניבל המליןאנדרו ג'ונסוןסקיילר קולפקסהנרי וילסוןויליאם א. וילרצ'סטר ארתורתומאס הנדריקסלוי פ. מורטוןעדלי סטיבנסוןגארט הוברטתאודור רוזוולטצ'ארלס וורן פיירבנקסג'יימס שרמןתומאס מרשלקלווין קולידג'צ'ארלס דאווסצ'ארלס קרטיסג'ון גארנרהנרי וולאסהארי טרומןאלבן ברקליריצ'רד ניקסוןלינדון ג'ונסוןיוברט האמפריספירו אגניוג'רלד פורדנלסון רוקפלרוולטר מונדיילג'ורג' הרברט ווקר בושדן קוויילאל גורדיק צ'ייניג'ו ביידן החותם של סגן נשיא ארצות הברית.