ויקיפדיה:מיזמי ויקיפדיה/אתר האנציקלופדיה היהודית/ערכים ששוכתבו או הורחבו באנציקלופדיה היהודית/סטנדר

סטנדר בבית הכנסת "בני יעקב" , אוטומווה, איווה . מתחת למשטח הקריאה יש תא אכסון סגור

סטנדר (ביידיש: שטענדער, באנגלית: Lectern) הוא מַעֲמָד - שולחן קריאה המיועד, לרוב, לקריאה בעמידה והוא משמש נואמים, מרצים או דרשנים. לעיתים המשטח בראש הסטנדר הוא משופע. בחלק מן הסטנדרים ניתן לשנות ולכוונן את גובה המעמד או את זווית השיפוע כדי לאפשר קריאה תוך כדי עמידה מול קהל. הסטדנר נמצא בשימוש יהודי-תורני יומיומי באופן נרחב, ללימוד תורה ולתפילה, ובמידה מסוימת הוא משמש כסמל ואידאוגרמה ללימוד תורה.

אטימולוגיה

השם סטנדר הוא מהמילה הלועזית stand, שפירושה הוא "עמידה" או "לעמוד"; מאחר ששימושו העיקרי הראשוני של הסטנדר הוא לקריאה בעמידה.

רהיט דומה הוא אַנְלָגִין (או "אנגלין" ו"אנליגנין"), המוזכר בחז"ל, ויש מן הראשונים שפירשו שהוא ”ספסל שמשימין עליו את הספר”. מקור השם הוא מיוונית: Αναλογιον, המשמש באותה משמעות. כך גם הוא קרוי באנגלית "אנלוגיה" , הנמצא בעיקר בשימוש בכנסיות.

באקדמיה ובנאומים

דוכן מבית משפט פדרלי בארצות הברית. הסטנדר מאובזר במיקרופון ובמחשב

סטנדרים נמצאים בשימוש באולמות הרצאות שונים, כדוגמת אלו המצויים באקדמיה. לעיתים הסטנדר ישולב עם עזרים נוספים הנדרשים במהלך ההרצאה כמיקרופון, בקרה על מערכת האודיו או הווידאו באולם וכן חיבור לעמדת מחשב. הסטנדר עשוי להיות מחובר לשולחן גדול, בו ניתן להניח חומרי עבודה ותוכן המשמשים את המרצה להעברת חומר הלמידה. מבנה דומה יש לסטנדרים שבבתי משפט.

דונלד טראמפ ורג'פ טאיפ ארדואן מאחורי סטנדרים בהצהרה משותפת בחדר רוזוולט בבית הלבן, 16 במאי 2017, וושינגטון די. סי., קליפורניה

בנאומים ציבוריים ופוליטיים משמש הסטנדר כמשטח להנחת החומר שממנו מקריא הנואם את דבריו, והוא עשוי לכלול מיקרופון, אך בדרך כלל אינו כולל אביזרים נוספים אחרים (כמו שולחן או מחשב). לרוב הוא מכונה "בימת נאומים".

ביהדות

השימוש בסטנדר בבתי כנסת קיים כבר מימי הביניים. מלכתחילה הוא שימש בעיקר לצורכי תפילה, עבור שליח הציבור או גם הקהל, ובהמשך השימוש בו התרחב גם לצורכי לימוד תורה, בישיבות, בכוללים ובבתי מדרש.

בספרות ההלכה מופיעים דיונים בעניין סטנדר ("שטענדר") אצל פוסקים מראשית האלף החמישי (סביבות המאה ה-14), כגון רבי אלכסנדרי זוסלין הכהן, ובאופן רחב יותר אצל פוסקים החל משנות ה'ש' (המאה ה-15), כגון רבי בנימין אהרן סלניק (ה"משאת בנימין"), רבי דניאל אישטורשה (ה"מגן גבורים"), רבי דוד הלוי סגל ("הט"ז"), רבי אברהם אבלי הלוי גומבינר (ה"מגן אברהם"), רבי אליה שפירא (ה"אליה רבה"), רבי יעקב עמדין ("היעב"ץ"), רבי יוסף תאומים (ה"פרי מגדים"), ועוד. הדיונים מופעים בהקשרים שונים, מהם: סתירת בית כנסת (בבניית סטנדרים המחוברים לקיר בית הכנסת), חציצה בין המתפלל לקיר, תחיבת עצים בהם בשבת - לשם הגבהתם (מדין איסור מלאכת בונה), שינוי הריהוט מסטנדרים לספסלים רגילים (בנידון זה היו מהפוסקים שהתנגדו לשינוי מהמקובל, והורו להישאר עם הסטנדרים). מדבריהם נראה כי בשלב מסוים החלו בבתי הכנסת להשתמש בעיקר בסטנדרים.

השימוש בסטנדר מקובל ביותר בבתי מדרש, בבתי כנסת, בישיבות ובכוללים, והוא משמש ללימוד או לתפילה. הוא עשוי להיות כחלק מריהוט מקום התפילה או הלימוד, או בשימוש פרטי.

המשטח העליון של הסטנדר הוא לרוב אלכסוני במעט, ולפעמים הוא מכיל מתחתיו תא אכסון פתוח או עם דלת סגירה. יש דגמים של סטנדרים הבנויים עם אפשרויות כוונון שונות, כמו של גובה הסטנדר או הטיית המשטח העליון שלו. קיימים גם סטנדרים שולחניים, העשויים לרוב ממסגרות עץ המחוברות בציר המאפשר את כוונון הזווית על מנת לאפשר את הטיית המסגרת העליונה לפי בחירת המשתמש. בשימוש במצב ישיבה, כפי שמצוי בעיקר בלימוד ישיבתי, גובה הסטנדר נמוך יותר ומותאם לגובה עיני הלומד, או שהוא מוטה אלכסונית כלפי הלומד.

בתפילה

בבתי כנסת רבים קיימים ספסלי ישיבה שחלק העליון של משענתם קיים משטח המשמש כסטנדר עבור היושבים בספסל הבא.

בבתי כנסת אשכנזיים בקדמת בית הכנסת, בסמוך לארון קודש (בדרך כלל מימינו), קיים "עמוד", שהוא סטנדר בממדים גדולים יותר מסטנדר רגיל, ועשוי להיות גם בעל מבנה קבוע ומחובר לארון הקודש. ה"עמוד" הוא מקום התפילה של שליח הציבור. לרוב יש עליו כיסוי של פרוכת (=יריעת בד) שברוב המקרים רקומה עליה הקדשה של שם התורם או שם מי שהיא וה"עמוד" נתרמו לעילוי נשמתו.

קיימת גם בימה (או "תיבה"), הקיימת בבתי כנסת ומשמשת להנחת ספר התורה עליה בעת קריאת התורה. הבימה היא רחבה יותר מהסטנדר, ויש בה מקום מספיק לפתיחת ספר התורה, וכן להנחת תיקון קוראים או חומש וכדומה. בבימות אשכנזיות משטח הבימה הוא לרוב אלכסוני במעט, בדומה לסטנדר. גם על הבימה, בדומה ל"עמוד", יש כיסוי של פרוכת. בבימות ספרדיות הבימה מכונה גם "תיבה", והיא שטוחה ומשמשת גם לקריאה בתורה וגם למקום התפילה של שליח הציבור.

בלימוד

לסטנדר שימוש רווח ישיבות ובבתי מדרשות, והוא מאפיין בולט בריהוט ישיבתי. הוא קיים בישיבות ובבתי מדרש ליטאיים, ספרדיים, דתיים לאומיים וחרדים לאומיים. בישיבות ובתי מדרש חסידיים השימוש בסטנדר מקובל פחות, והם לרוב מרוהטים בשולחנות ובספסלים רגילים.

עם הרחבת השימוש בו ללימוד תורה, הסטנדר הפך לסמל ולאידאוגרמה ללימוד תורה. הביטוי "יושב שעות על יד הסטנדר" בא לתאר אדם המתמיד בלימודו. כך לדוגמה, על הליכה לכותל המערבי בחג השבועות, היה נוהג לומר רבי חיים שמואלביץ כי ”הכותל קודש, והסטנדר קודש קדשים”. הסטנדר של רבי מיכל יהודה ליפקוביץ, העשוי עבודת עץ פשוטה, הוצע למכירה פומבית באלפי דולרים.

בכנסיות

בכנסיות הסטנדר משמש להנחת כתבי הקודש מהם מצטט המטיף או הכומר בדרשתו. הדוכן בדרך כלל ממוקם לפני הספסלים, כך שפני הקורא אל הקהל. בכנסיות יש גם דוכן , ואלו שיש להם גם סטנדר וגם דוכן, לרוב ימקמו זאת משני צדי המתרס.

גלריה

• 
  אנלגין , המוזכר במשנה
• תקיעת שופר בתחריט עץ משנת 1508 (ה'רס"ח). שליח הציבור עומד כשמלפניו סטנדר
  תקיעת שופר בתחריט עץ משנת 1508 (ה'רס"ח). שליח הציבור עומד כשמלפניו סטנדר
• 
  תפילה בבית כנסת. ציור מסביבות 1816 (ה'תקע"ו). בית הכנסת ממוקם, על פי השערה, בנאנסי שבצרפת. ניתן להבחין בשימוש במספר סוגי סטנדרים, אצל שליח הציבור והקהל
• 
  ספסלי ישיבה בבית הכנסת "עדת ישראל" בקובה. בראשי משענות הספסלים מקובע משטח המשמש כסטנדר עבור היושבים בספסל הבא
• 
  ספסלי ישיבה בבית הכנסת האשכנזי בסרייבו, שבבוסניה והרצגובינה. בראשי משענות הספסלים מקובע משטח המשמש כסטנדר עבור היושבים בספסל הבא
• 
  ישיבת מיר בבית הכנסת בית אהרן שבשאנגחאי, ימי מלחמת העולם השנייה. תלמידי הישיבה יושבים מול סטנדרים
• 
  ישיבת פוניבז' בבני ברק, ימי החנוכה ה'תשע"א (2010) בצהרי היום. תלמידי הישיבה נראים כשהם לומדים עם סטנדרים

קישורים חיצוניים

• על ה"סטנדר", 31 במאי 2018, בבלוג "עם הספר" של ספריית הרמב"ם
• על ה"סטנדר", בבלוג מנהל ספריית הרמב"ם

הערות שוליים

[[קטגוריה:ציוד משרדי]] [[קטגוריה:ישיבה]] [[קטגוריה:ערכים ששוכתבו או הורחבו באנציקלופדיה היהודית]] [[קטגוריה:ריהוט]]