ויקיפדיה:תמונה מומלצת
הוספת תמונות מומלצות חדשות:
מומלצים קודמים:
סטטיסטיקות:
בעמוד זה נמצאת רשימת התמונות אשר הוחלט להציג אותן בעמוד הראשי של ויקיפדיה העברית, בשל יופיין ובשל הקשרן לערכים של ויקיפדיה העברית.
אם אתם חושבים שיש תמונה אחרת, אשר ראויה להיות מוצגת בעמוד הראשי של ויקיפדיה העברית, נא הוסיפו אותה לרשימת ההוספה (יש להקפיד כי תמונה זו תעמוד בקריטריונים לקביעת תמונה מומלצת).
מטרת הצגת התמונות בעמוד הראשי הינה, בדומה לאלמנטים אחרים המופיעים בעמוד הראשי, לעורר את הקוראים להיכנס לערכים השונים המופיעים בויקיפדיה, באמצעות הצגת תמונה אשר תסקרן אותם. הסטטיסטיקות מראות שתמונת היום אכן מביאה לעלייה במספר הצופים בערכים אליהן מפנה התמונה.
| תמונות מומלצות | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
|
||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| מרץ | ||
|---|---|---|
| 1 במרץ 2015 |
 פנים הבית הלבן במהלך השיפוץ שבוצע בו בתקופת נשיאותו של הארי טרומן, 28 באפריל 1950. במסגרת שיפוץ זה נהרס כל תוכו של המבנה, ונבנו מרתפים ומקלטים תחתיו. |
עריכה - תבנית - שיחה |
| 2 במרץ 2015 |
 אחד התחומים בצילום התת-מימי הוא צילום חצי-חצי, או תמונה חצויה. זוהי תמונה אשר הקומפוזיציה שלה מכילה בערך חצי תמונה מעל המים ובערך חצי תמונה מתחת למים, כאשר קו המים מפריד בין החלקים. תמונות חצי-חצי מאוד פופולריות במגזיני צלילה ונופש, ובדרך כלל מראים צוללים מתחת לספינה או גני אלמוגים רדודים וחוף ברקע. תמונות חצי-חצי מהוות אתגר טכני לחלק מסוגי מערכות הצילום התת-מימיות, ודורשות היערכות וציוד מתאים. |
עריכה - תבנית - שיחה |
| 3 במרץ 2015 |
 שחקן קרלינג באולימפיאדת החורף לנוער 2012. קרלינג הוא ענף ספורט קבוצתי המשלב טכניקה ואסטרטגיה. במשחק, אשר נערך על משטח קרח, מתחרות זו בזו שתי קבוצות בנות ארבעה שחקנים כל אחת, ומנסות למקם אבנים סמוך ככל האפשר למרכז ה"בית" של הקבוצה השנייה. המשחק פופולרי בעיקר בקנדה, בשווייץ, בצרפת ובסקוטלנד, ומהווה חלק מהמשחקים האולימפיים מאז 1998. |
עריכה - תבנית - שיחה |
| 4 במרץ 2015 |
 "אסתר" (1865) מעשה ידי הצייר הבריטי ג'ון אוורט מיליי. בציור מתוארת אסתר המלכה בצבעים עזים, כשהיא ניצבת לפני מסך כחול, לפני הכניסה אל אחשורוש. אסתר המלכה היא דמות מקראית, גיבורת מגילת אסתר ונס ההצלה של חג הפורים. על פי חז"ל, היא אחת משבע נביאות שהיו בעם ישראל בתקופת המקרא. |
עריכה - תבנית - שיחה |
| 5 במרץ 2015 |
_-_A_HUGE_DOLL_IN_THE_FIGURE_OF_DAVID_BEN_GURION,_PARTICIPATING_IN_THE_ADLOYADA_PARADE.jpg) בובת ענק של דוד בן-גוריון במסגרת תהלוכת עדלאידע ב-1998 בחג פורים בתל אביב. המסורת לעריכת העדלאידע החלה ב-1912 בראשית ימיה של תל אביב. היא הייתה לאירוע המוני בתקופת היישוב וחודשה בימי המדינה. מקור השם בתלמוד הבבלי בפסוק "מיחייב איניש לבסומי בפוריא עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי." |
עריכה - תבנית - שיחה |
| 6 במרץ 2015 |
 מסכה היא חפץ המכסה חלק מן הפנים או את כולם, ולעתים גם חלק מן הראש. המסכה משמשת כסממן לאפיון דמות באירועים קהילתיים כגון טקסים דתיים בכל תרבויות העולם. בפורים נעשה שימוש במסכה כחלק מהמנהג להתחפש. |
עריכה - תבנית - שיחה |
| 7 במרץ 2015 |
.jpg) דיוקן עצמי של וינסנט ואן גוך בשיטת הפוינטליזם משנת 1887, ואן גוך היה צייר הולנדי, נחשב בין גדולי הציירים בכל הזמנים. במהלך חייו לא זכה ואן גוך להצלחה, וסבל מעוני. את רוב יצירותיו רשם וצייר במהלך עשר השנים שקדמו להתאבדותו, אחרי שחלה במחלת נפש. רק אחרי מותו זכו יצירותיו להכרה וכאחת עשרה שנים לאחר שנפטר הוצגו ציוריו בתערוכה בפריז. התמונה מוצגת במכון האמנות של שיקגו. |
עריכה - תבנית - שיחה |
| 8 במרץ 2015 |
 גמל דו-דבשתי הוא מין של גמל החי במרכז אסיה, בעיקר במדבר גובי ושורד שם בעדרים קטנים. רוב הגמלים הדו-דבשתיים מבויתים כיום. אוכלוסיית הבר נתונה בסכנת הכחדה חמורה עקב ציד וצמצום מקום החיות. לעומת קרובו הגמל החד-דבשתי לגמל זה שתי דבשות וגם פרווה עבה השומרת עליו מהקור של החורף המונגולי. |
עריכה - תבנית - שיחה |
| 9 במרץ 2015 |
 בינטורונג - טקסון מונוטיפי, יונק אוכל-כול ממשפחת הגחניים. בינטורונג חי על עצים ביערות הגשם של אסיה. ניזון מביצים, חרקים, ופירות. |
עריכה - תבנית - שיחה |
| 10 במרץ 2015 |
.jpg) נקבת אייל קורא שותה מים. האייל הקורא הוא הגדול והחזק שבאיילים. משקלו של פרט בוגר 380-700 ק"ג וגובהו 1.4-2.1 מ'. האייל מצוי ביערות באסיה, אירופה וצפון אמריקה וגם באזורי מקווי מים שם הוא אוכל צמחים מימיים. האייל הקורא הוא בעל דו-צורתיות זוויגית והזכר נבדל מהנקבה בעיקר בגודל ובקרניים הענקיות החסרות אצל הנקבה. |
עריכה - תבנית - שיחה |
| 11 במרץ 2015 |
 זוג ברבורים. הברבור המצוי הוא אחד העופות הגדולים ביותר בעולם (והגדול ביותר בבריטניה), משקלו עד 15 ק"ג ומוטת כנפיו עד 240 ס"מ. הברבור מסמל חום ואהבה בין בני זוג, עקב צווארי הזוג היוצרים יחד צורת לב. הוא מזדמן לעתים נדירות לישראל. |
עריכה - תבנית - שיחה |
| 12 במרץ 2015 |
 מצפה כוכבים הוא מבנה המצויד במכשור מדעי, ובפרט טלסקופ, המשמש לתצפית בכוכבים ובחלל. הטלסקופ מכתיב את המבנה האופייני למצפה הכוכבים: מבנה בעל כיפה בצורת חצי כדור, ובה פתח מלבני דרכו צופה הטלסקופ. בתמונה - מצפה הכוכבים פאראנאל במדבר אטקמה שבצ'ילה צופה במרכז גלקסיית שביל החלב באמצעות לייזר המנחה את הטלסקופ. |
עריכה - תבנית - שיחה |
| 13 במרץ 2015 |
 נוף סביב כיכר השעון ומגדל השעון ביפו. כיכר השעון היא כיכר מרכזית ביפו, צפון מזרחית ליפו העתיקה. הכיכר נמצאת בקצה הצפוני של רחוב יפת ובקצהו הדרום-מערבי של רחוב רזיאל, שהיה בעבר חלק מן הדרך הראשית מיפו לפתח תקווה ולשכם. כיום משמשת הכיכר כאתר תיירות, מסעדנות ומלונאות ומעבר ראשי לשוק הפשפשים הנמצא ממזרח לה ולנמל יפו שממערב לה. |
עריכה - תבנית - שיחה |
| 14 במרץ 2015 |
 מסגד הים ליד נמל עכו, מרינה ומעגן דיג השוכן בצפונו של מפרץ עכו, בפינה הדרום-מזרחית של עכו העתיקה. הנמל הוכרז כמרינה בשנת 1982, וזו מופעלת על ידי החברה לפיתוח עכו העתיקה. בנמל חמישה מזחי אצבע, והאזור הסמוך לרציף היבשתי משרת בעיקר סירות דיג. סביר כי נמלה הראשון של העיר היה ממוקם בשפכו של נחל נעמן מדרום לתל עכו, בה שכן היישוב העירוני עד לתקופה ההלניסטית, אולם שינויים בתוואי הנחל ושקיעת אדמת סחף מקשים על מציאת ממצאים התומכים בכך. ברקע נראה מסגד הים. |
עריכה - תבנית - שיחה |
| 15 במרץ 2015 |
 אגם טיטיקקה הוא האגם הגבוה ביותר בעולם (3,821 מטרים מעל פני הים) הניתן לשיט אוניות, השוכן בגבול בוליביה-פרו. באגם שוכנים האיים הצפים של בני האורו, שהם למעשה רפוסודות ענק מצמחי מים, ששטחה של כל אחת מהן כמה עשרות מטרים רבועים. |
עריכה - תבנית - שיחה |
| 16 במרץ 2015 |
 מרמיטה צפון אמריקאית - מין מכרסם בסוג מרמיטה שבמשפחת הסנאיים. בשונה ממרמיטות אחרות שחיות לרוב באזורים הרריים, המרמיטה הצפון-אמריקאית שוכנת בעיקר באזורי השפלה- במקומות נמוכים ומישוריים. אזור התפוצה שלה הוא באמריקה הצפונית ובפרט בצפון-מזרח ומרכז ארצות הברית, אך ישנן גם אוכלוסיות שלה באלסקה ובאלבמה שבדרום. |
עריכה - תבנית - שיחה |
| 17 במרץ 2015 |
 שלדג גמדי על ענף. השלדג הגמדי הוא מין קטן של שלדג החי ליד נחלים ומקווי מים, שם הוא צד דגים קטנים שהוא מוצא ושולה על ידי צלילה מהירה מהאוויר לתוך המים. לאחר מכן הוא הורג את הטרף שתפס בחבטה מול הענף עליו הוא יושב. השלדג נפוץ גם בישראל. |
עריכה - תבנית - שיחה |
| 18 במרץ 2015 |
 סמור בר אירופי - אחד הטורפים הנפוצים ביותר באירופה. הסמור הוא טורף זריז החי בין ענפי העצים. תת-מין אחד שלו בויית - חמוס מבאיש, המפריש חומרים מסריח להגנה, אע"פ שסירוס או עיקור החמוס מפחית בהרבה את הריחות. |
עריכה - תבנית - שיחה |
| 19 במרץ 2015 |
.jpg) שרידי בית הכנסת העתיק במֵרוֹת. מרות הוא יישוב יהודי קדום בגליל העליון, שהתקיים על פי ההשערה ברציפות מימי אלכסנדר ינאי החשמונאי עד לשלטון הצלבנים, תקופה של 1,200 שנה. האתר נמצא כ-4 ק"מ מערבית מתל חצור, בינו לבין מושב עלמה. בית הכנסת של קהילת מרות נחשף בחפירות שנערכו מטעם רשות העתיקות בשנת 1981, בשטח אש של צה"ל. בית הכנסת החל להיבנות במאה ה-4, ימי חיבור התלמוד, והושלם במאה ה-7. |
עריכה - תבנית - שיחה |
| 20 במרץ 2015 |
 מערת מגורים משוחזרת מהתקופה הכלקוליתית, שהיא התקופה בתולדות הציוויליזציה האנושית שקדמה לתקופת הברונזה. המערה ממוקמת במרכז ג'ו אלון שבנגב. ניתן לראות בה כדים וכלי אבן ששימשו להכנת מזון, עבור המתיישבים במהלך התקופה הכלקוליתית בארץ ישראל, באלף הרביעי לפני הספירה. |
עריכה - תבנית - שיחה |
| 21 במרץ 2015 |
 מבצר נמרוד הוא אתר ארכאולוגי מתקופת ימי הביניים, ובו שרידי מבצר גדול אשר נבנה ובוצר במרוצת השנים על ידי צבאות איובים וממלוכים. המבצר שוכן בשיאו של רכס צר בגובה של כ-800 מטר מעל פני הים, למרגלות הר החרמון, כ-3 קילומטר מדרום-מערב ליישוב נווה אטי"ב, וכ-1,300 מטרים צפונית-מזרחית ליובלו של נחל סער. המקום מוכרז כגן לאומי. |
עריכה - תבנית - שיחה |
| 22 במרץ 2015 |
 חדרו של דוד בן-גוריון בצריף בן-גוריון, צריף המגורים בקיבוץ שדה בוקר, אשר שימש את דוד בן-גוריון ואת אשתו פולה בשנים 1953 - 1973, ואשר הפך לאחר מותו למוזיאון העומד לרשות הציבור, במסגרת המכון למורשת בן-גוריון. הצריף שומר לבקשתו של בן-גוריון ומכיל את כל הריהוט, הספרים וכתבי העת שהיו בו לפני מותו. אחזקתו וקיומו, לצד קיומו של המכון למורשת בן-גוריון, עוגנו בחוק דוד בן-גוריון, ה'תשל"ז 1976. |
עריכה - תבנית - שיחה |
| 23 במרץ 2015 |
 מטה הבולשת הבריטית במגרש הרוסים בירושלים לאחר פיצוצו ב-23 במרץ 1944 על ידי האצ"ל. עקב מיקומו האסטרטגי של מגרש הרוסים על אם הדרך ובקרבת העיר העתיקה, הלאימו הבריטים את הנכסים הרוסיים והפכו את המקום למרכז שלטונם. בעקבות ההסלמה ביחסים בין השלטון הבריטי לבין היישוב היהודי בארץ, עם הקמת המחתרות, ובעיקר לאחר פיצוץ בית הבולשת הבריטית ב-23 במרץ 1944, ופיצוץ מלון המלך דוד ב-22 ביולי 1946 בוצר מגרש הרוסים והוקף בגדרות תיל גבוהים ובמחסומי משטרה, אחד מכמה "אזורי ביטחון" שהוגדרו סביב מבני שלטון בריטיים בירושלים. |
עריכה - תבנית - שיחה |
| 24 במרץ 2015 |
_-_Kibbutz_Ein_Harod_Dining_Hall.jpg) חברי פלגות הלילה המיוחדות אוכלים בחדר האוכל של קיבוץ עין חרוד, 1938. במרבית בתי החברים בקיבוץ לא היה מטבח, והאוכל הוגש והוכן בחדר אוכל מרכזי ושיתופי, על ידי חברי הקיבוץ שעבדו בו בתורנות. בחדר האוכל ניהלה החברה הקיבוצית את חייה החברתיים והתרבותיים. |
עריכה - תבנית - שיחה |
| 25 במרץ 2015 |
 חפירה ארכאולוגית במבנה הקישלה. קישלה הוא כינוי לבית המעצר שהוקם בעיר העתיקה בירושלים בתקופה העות'מאנית. המבנה שוכן בצמוד למגדל דוד מדרום, בשולי הרובע הארמני, ומשמש כיום את מטה מרחב דוד של מחוז ירושלים של משטרת ישראל. הקישלה עומד במקום בו נהוג לזהות על פי מקורות היסטוריים את ארמון המלך הורדוס שחי בירושלים בימי בית המקדש השני לפני כאלפיים שנה. בחפירות שנערכו במקום נתגלו קירות מאסיביים, שזוהו באופן כמעט ודאי עם ארמונו של הורדוס, והיוו אישוש ראשון להנחה ההיסטורית |
עריכה - תבנית - שיחה |
| 26 במרץ 2015 |
 לודוויג ואן בטהובן (16 בדצמבר 1770 - 26 במרץ 1827) היה מלחין ופסנתרן גרמני, מגדולי המלחינים במוזיקה הקלאסית. שמו וגאוניותו עוררו השראה בדורות של מוזיקאים וקהל. בשנות העשרים המאוחרות לחייו החל לאבד את שמיעתו, אולם, בטהובן המשיך להפיק יצירות מופת אפילו לאחר שחירשותו נעשתה מוחלטת. |
עריכה - תבנית - שיחה |
| 27 במרץ 2015 |
.JPG) מריה קאלאס באופרה "לה טרוויאטה". קאלאס, ילידת יוון שעשתה את עיקר הקריירה שלה בארצות הברית, הייתה אחת מזמרות האופרה הידועות במחצית השנייה של המאה העשרים. בשנותיה על הבימה שרה את התפקידים הראשיים באופרות של ורדי, פוצ'יני, דוניצטי ואחרים, והופיעה בבתי אופרה מן החשובים בעולם, בהם לה סקאלה במילאנו, מטרופוליטן אופרה בניו יורק ובית האופרה המלכותית, קובנט גארדן בלונדון. |
עריכה - תבנית - שיחה |
| 28 במרץ 2015 |
 סר פיטר אלכסנדר יוסטינוב (16 באפריל 1921 - 28 במרץ 2004) היה שחקן, סופר, תסריטאי ומחזאי בריטי, אשר זכה פעמיים בפרס אוסקר: ב-1960 זכה בפרס אוסקר לשחקן המשנה הטוב ביותר על תפקידו ב"ספרטקוס" של סטנלי קובריק, וב-1964 זכה בשנית, על תפקידו בסרט "טופקאפי" של ז'ול דאסן. |
עריכה - תבנית - שיחה |
| 29 במרץ 2015 |
_-_The_Day_of_the_Dead_(1859).jpg) ציורו של ויליאם אדולף בוגרו "יומו של המת". (1859). התמונה מתארת את יום הפטירה בחיי משפחה. בתמונה שתי דמויות נשים אבלות, לבושות שחור, כורעות מול העפר התחוח של הקבר הטרי, אבודות בעולם של הלם וכאב על מות יקירן. |
עריכה - תבנית - שיחה |
| 30 במרץ 2015 |
 גפירים בשכונת הפועלים נשר. הגפירים גויסו במאורעות 1939-1936 על ידי בית החרושת למלט נשר על מנת לשמור על שכונת פועלי בית החרושת מפני הפורעים שהגיעו מבלד א-שייח' הסמוכה. הגפירים היו יהודים שפעלו כחלק מכוח משטרת המנדט הבריטי החל מתקופת המאורעות בהגנה על היישובים היהודיים, על מפעלים שונים ועל דרכי התחבורה מפני התנכלויות של כנופיות הערבים. הם צוידו בנשקים שונים (מרובי ציד ועד רובי צבא) וביצעו מארבים לכנופיות. |
עריכה - תבנית - שיחה |
| 31 במרץ 2015 |
ver02.jpg) שלד של טריצרטופס במוזיאון טירל המלכותי שבאלברטה, קנדה. הטריצרטופס היה דינוזאור צמחוני ממשפחת צרטופסיים שחי באמריקה הצפונית בשלהי תור הקרטיקון. מאובניו הם הנפוצים ביותר מגיל המאסטריכט (70-65.5 מיליון שנה לפני זמננו) ונמצאו בארצות הברית וקנדה. |
עריכה - תבנית - שיחה |
| תמונות מומלצות | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
|
||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
