ויקיפדיה:תמונה מומלצת/המלצות קודמות/ספטמבר 2021

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תמונות מומלצות
2009       אפריל מאי יוני יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר
2010 ינואר פברואר מרץ אפריל מאי יוני יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר
2011 ינואר פברואר מרץ אפריל מאי יוני יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר
2012 ינואר פברואר מרץ אפריל מאי יוני יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר
2013 ינואר פברואר מרץ אפריל מאי יוני יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר
2014 ינואר פברואר מרץ אפריל מאי יוני יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר
2015 ינואר פברואר מרץ אפריל מאי יוני יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר
2016 ינואר פברואר מרץ אפריל מאי יוני יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר
2017 ינואר פברואר מרץ אפריל מאי יוני יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר
2018 ינואר פברואר מרץ אפריל מאי יוני יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר
2019 ינואר פברואר מרץ אפריל מאי יוני יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר
2020 ינואר פברואר מרץ אפריל מאי יוני יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר
2021 ינואר פברואר מרץ אפריל מאי יוני יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר
2022 ינואר פברואר מרץ אפריל מאי יוני יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר
2023 ינואר פברואר מרץ אפריל מאי יוני יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר
2024 ינואר פברואר מרץ אפריל מאי יוני יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר
ספטמבר
1 בספטמבר 2021
תלמוד תורה- מוסד חינוך יסודי יהודי-מסורתי, בסמרקנד. תמונתו של סרגיי פרוקודין-גורסקי, מחלוצי הצילום בצבע.
תלמוד תורה- מוסד חינוך יסודי יהודי-מסורתי, בסמרקנד. תמונתו של סרגיי פרוקודין-גורסקי, מחלוצי הצילום בצבע.

תלמוד תורה (מוסד חינוך יסודי יהודי מסורתי) בסמרקנד בתחילת המאה ה-20, תצלום מאת סרגיי פרוקודין-גורסקי. גורסקי, מחלוצי הצילום בצבע, השתמש בהמצאותיו בתחום טכנולוגיית הצילום לשם תיעוד שיטתי של האימפריה הרוסית במטרה להשכיל את התלמידים הרוסים באמצעות "ההשתקפויות האופטיות הצבעוניות" שלו.


עריכה - תבנית - שיחה
2 בספטמבר 2021
"הספרן", ציור מעשה ידי ג'וזפה ארצ'ימבולדו. דמותו של הספרן מורכבת מערימה של ספרים, שערו - דפיו של ספר המתנפנפים. אוזניו ואצבעותיו - סימניות בד הבולטות מספר.
"הספרן", ציור מעשה ידי ג'וזפה ארצ'ימבולדו. דמותו של הספרן מורכבת מערימה של ספרים, שערו - דפיו של ספר המתנפנפים. אוזניו ואצבעותיו - סימניות בד הבולטות מספר.

הספרן, ציור מעשה ידי ג'וזפה ארצ'ימבולדו. ארצ'ימבולדו נודע בדיוקנאותיו שהורכבו מאלמנטים שונים הכוללים פירות, ירקות, פרחים, דגים וספרים. בשנת 1562 מונה ארצ'ימבולדו לתפקיד צייר החצר של קיסר האימפריה הרומית הקדושה מקסימיליאן השני. סגנונו באותה תקופה היה יוצא דופן, ולמעשה כיום ניתן לאפיין את ציוריו כשייכים לסגנון הסוריאליזם, אף שקדמו בכ-350 שנה להולדתו של סגנון זה.


עריכה - תבנית - שיחה
3 בספטמבר 2021
המרכז הרפואי הדסה בהר הצופים (1939−1936) מאת אלפרד ברנהיים; התמונה בסגנון "הצילום החדש"
המרכז הרפואי הדסה בהר הצופים (1939−1936) מאת אלפרד ברנהיים; התמונה בסגנון "הצילום החדש"

"המרכז הרפואי הדסה בהר הצופים" (1936–1939) מאת אלפרד ברנהיים; ברנהיים היה מבכירי הצלמים בארץ ישראל של תקופת היישוב. בייחוד ידועים תצלומיו המתעדים את יצירותיו של האדריכל אריך מנדלסון. אלו, אפשרו לו להתמקד בקומפוזיציה בסגנון "הצילום החדש".


עריכה - תבנית - שיחה
4 בספטמבר 2021
תמונה בשחור לבן. במרכז התמונה, יושבים זה לצד זה עמירם טראובר (מימין), לובש חולצה שעליה כתוב Israel 38 ומכנסיים קצרות, ומשמאולו יושבת דון פרייזר הלובשת בגד ים מלא.
תמונה בשחור לבן. במרכז התמונה, יושבים זה לצד זה עמירם טראובר (מימין), לובש חולצה שעליה כתוב Israel 38 ומכנסיים קצרות, ומשמאולו יושבת דון פרייזר הלובשת בגד ים מלא.

עמירם טראובר מישראל ודון פרייזר מאוסטרליה בתמונה מאולימפיאדת רומא (1960). טראובר היה השחיין הישראלי הראשון ששחה 100 מטר חופשי בפחות מדקה (1960) ופרייזר הייתה האישה הראשונה בהיסטוריה אשר ירדה מגבול הדקה במשחה זה (1962). השחיין הראשון בעולם ששחה משחה זה מתחת לדקה היה ג'וני וייסמילר מארצות הברית (1922).


עריכה - תבנית - שיחה
5 בספטמבר 2021
פרי רימון חצוי. ניתן לראות את גרעיניו הרבים האדומים.
פרי רימון חצוי. ניתן לראות את גרעיניו הרבים האדומים.

רימון מצוי הוא עץ תרבותי נשיר. פרי הרימון, המכיל מאות גרעינים עסיסיים, נאכל ונסחר באופן נרחב מאז העת העתיקה, הודות לחיי המדף הארוכים שלו, לטעמו ולסגולות הרפואיות שיוחסו לו. הרימון נמנה עם שבעת המינים, ומסמל בתרבויות שונות שפע ופריון, יופי וחוכמה. בשל יפי הפרי וערכיו הסמליים, נפוץ השימוש בצורתו לעיטור מבנים, מטבעות, לבוש ועוד, ומקומות רבים קרויים על שמו. בסעודת ליל ראש השנה, נהוג לאכול רימון ולאחל "ירבו זכויותינו כרימון".


עריכה - תבנית - שיחה
6 בספטמבר 2021
פרט מפסיפס בבית הכנסת העתיק בבית אלפא, המציג את גלגל המזלות, ארבע התקופות ובמרכזו הליוס, הרוכב במרכבת השמש. המאה ה-5 לספירה.
פרט מפסיפס בבית הכנסת העתיק בבית אלפא, המציג את גלגל המזלות, ארבע התקופות ובמרכזו הליוס, הרוכב במרכבת השמש. המאה ה-5 לספירה.

פרט מפסיפס בן המאה ה-5 לספירה בבית הכנסת העתיק בבית אלפא, המציג את גלגל המזלות ובמרכזו הליוס, הרוכב במרכבת השמש, וכן את ארבע התקופות.


עריכה - תבנית - שיחה
7 בספטמבר 2021
יהודי- תימני תוקע בשופר, שנות ה-30 של המאה ה-20.
יהודי- תימני תוקע בשופר, שנות ה-30 של המאה ה-20.

יהודי-תימני תוקע בשופר, שנות השלושים של המאה ה-20. השופר הוא תשמיש מצווה המשמש לקיום מצוות תקיעת שופר בראש השנה.


עריכה - תבנית - שיחה
8 בספטמבר 2021
ציור של יהודים עורכים "תשליך" בראש השנה, מעשה ידי הצייר אלכסנדר גיירימסקי.
ציור של יהודים עורכים "תשליך" בראש השנה, מעשה ידי הצייר אלכסנדר גיירימסקי.

ציור של יהודים עורכים תשליך בראש השנה, מעשה ידי הצייר אלכסנדר גיירימסקי. מנהג התשליך מתקיים על גדות נהר או ים שבהם יש דגים והוא מתבסס על הפסוק "וְתַשְׁלִיךְ בִּמְצֻלוֹת יָם כָּל-חַטֹּאותָם". מנהג זה התפתח בקהילות יהדות אשכנז בתחילת המאה ה-15. עד המאה ה-17 התקבל מנהג זה כמעט בכל הקהילות הספרדיות בהשפעתו של ר' חיים ויטאל, ששיבח מנהג זה.


עריכה - תבנית - שיחה
9 בספטמבר 2021
תחריט העץ פלאמאריון הוא תחריט עץ מהמאה ה-19 ומתאר אדם המשרבב את ראשו אל מאחורי הקלעים של השמיים הזרועי כוכבים.
תחריט העץ פלאמאריון הוא תחריט עץ מהמאה ה-19 ומתאר אדם המשרבב את ראשו אל מאחורי הקלעים של השמיים הזרועי כוכבים.

תחריט העץ פלאמאריון הוא תחריט עץ שנתגלה בספר צרפתי מהמאה ה-19 ומתאר אדם המשרבב את ראשו אל מאחורי הקלעים של השמיים.


עריכה - תבנית - שיחה
10 בספטמבר 2021
רמטכ"ל צבא הגנה לישראל דוד אלעזר (עומד מימין וידיו על השולחן) בפגישת התייעצות צבאית במפקדת פיקוד הצפון, במהלך מלחמת יום הכיפורים, 10 באוקטובר 1973. יושב באמצע התמונה ומצביע על המפה אלוף פיקוד הצפון יצחק חופי, ולצידו יושב האלוף מרדכי הוד. עוד בתמונה: האלוף רחבעם זאבי, יועץ מיוחד לרמטכ"ל (עומד מעל הוד), האלוף אלי זעירא, ראש אמ"ן (עומד בין זאבי לאלעזר) ותת-אלוף יקותיאל אדם, סגן אלוף פיקוד צפון (עומד בימין התמונה, חבוש כומתה).
רמטכ"ל צבא הגנה לישראל דוד אלעזר (עומד מימין וידיו על השולחן) בפגישת התייעצות צבאית במפקדת פיקוד הצפון, במהלך מלחמת יום הכיפורים, 10 באוקטובר 1973. יושב באמצע התמונה ומצביע על המפה אלוף פיקוד הצפון יצחק חופי, ולצידו יושב האלוף מרדכי הוד. עוד בתמונה: האלוף רחבעם זאבי, יועץ מיוחד לרמטכ"ל (עומד מעל הוד), האלוף אלי זעירא, ראש אמ"ן (עומד בין זאבי לאלעזר) ותת-אלוף יקותיאל אדם, סגן אלוף פיקוד צפון (עומד בימין התמונה, חבוש כומתה).

רמטכ"ל צבא הגנה לישראל דוד אלעזר (עומד מימין וידיו על השולחן) בפגישת התייעצות צבאית במפקדת פיקוד הצפון, במהלך מלחמת יום הכיפורים, 10 באוקטובר 1973. יושב באמצע התמונה ומצביע על המפה אלוף פיקוד הצפון יצחק חופי, ולצידו יושב האלוף מרדכי הוד. עוד בתמונה: האלוף רחבעם זאבי, יועץ מיוחד לרמטכ"ל (עומד מעל הוד), האלוף אלי זעירא, ראש אמ"ן (עומד בין זאבי לאלעזר) ותת-אלוף יקותיאל אדם, סגן אלוף פיקוד צפון (עומד בימין התמונה, חבוש כומתה).


עריכה - תבנית - שיחה
11 בספטמבר 2021
שתי אלומות אור מנציחות את המקום בו עמדו מגדלי התאומים, ביום השנה לפיגועי 11 בספטמבר.
שתי אלומות אור מנציחות את המקום בו עמדו מגדלי התאומים, ביום השנה לפיגועי 11 בספטמבר.

שתי אלומות אור מסמנות את המקום שבו עמדו מגדלי התאומים, ביום השנה לפיגועי 11 בספטמבר.


עריכה - תבנית - שיחה
12 בספטמבר 2021
הכימאית הצרפתית, וזוכת פרב הנובל אירן ז'וליו-קירי (צילום משנת 1921)
הכימאית הצרפתית, וזוכת פרב הנובל אירן ז'וליו-קירי (צילום משנת 1921)

אירן ז'וליו-קירי (צילום משנת 1921) הייתה כימאית צרפתית זוכת פרס נובל לכימיה על יצירת יסודות רדיואקטיביים חדשים, בתם של מארי ופייר קירי, ואשתו של פרדריק ז'וליו-קירי.



עריכה - תבנית - שיחה
13 בספטמבר 2021
תמונה בשחור לבן. בימין התמונה חייל לבוש מדים, דרגתו סגן. לראו כיפה והוא מניח תפילין, ובידו סידור פתוח. פניו לכיוון שמאל התמונה והוא קורא בסידור. מאחוריו נוף מדברי, כאשר בחלק העליון השמאלי של התמונה טנק שתותחו פונה לשמאל התמונה, ועליו יושבים שני חיילים.
תמונה בשחור לבן. בימין התמונה חייל לבוש מדים, דרגתו סגן. לראו כיפה והוא מניח תפילין, ובידו סידור פתוח. פניו לכיוון שמאל התמונה והוא קורא בסידור. מאחוריו נוף מדברי, כאשר בחלק העליון השמאלי של התמונה טנק שתותחו פונה לשמאל התמונה, ועליו יושבים שני חיילים.

אפרים חמיאל, קצין דת במילואים בחטיבה 274, חטיבת הטירנים הראשונה של צה"ל, שהיה אחראי על פינוי גופות חללי החטיבה וגופות החללים המצרים מתחנת האיסוף הגדודית (תאג"ד) הקדמית למפקדת החטיבה באזור מחנה טסה ומשם למתקן איסוף החללים ברפידים במהלך מלחמת יום הכיפורים. בתמונה, שצולמה על ידי צלם עיתון "במחנה" אבי שמחוני ללא ידיעתו של חמיאל, מתועד חמיאל כשהוא מתפלל תפילת שחרית בסיני.


עריכה - תבנית - שיחה
14 בספטמבר 2021
תמונה בשחור-לבן. אגתה ישובה, מביטה לצד ימין התמונה, כשהיא עונדת משקפיה, לובשת מעיל פרווה, ולצווארה שתי שרשראות פנינים. לראשה כובע פרחוני.
תמונה בשחור-לבן. אגתה ישובה, מביטה לצד ימין התמונה, כשהיא עונדת משקפיה, לובשת מעיל פרווה, ולצווארה שתי שרשראות פנינים. לראשה כובע פרחוני.

דיים אָגָאתָה מרי קלאריסה כְּרִיסְטִי בהולנד בתמונה מ-17 בנובמבר 1964. אגאתה כריסטי הייתה סופרת ומחזאית בריטית, שהתפרסמה בעיקר בשל עשרות סיפורי הבלשים שכתבה במהלך המאה ה-20.


עריכה - תבנית - שיחה
15 בספטמבר 2021

יהודים מתפללים בבית הכנסת ביום הכיפורים הוא ציור מאת הצייר היהודי-פולני מאוריצי גוטליב, הנחשב לאחד מן הייצוגים הבולטים של האמנות היהודית במאה ה-20. גוטליב צייר בתמונה שלושה דיוקנאות עצמיים שלו: כילד, כנער וכאדם בוגר. על ספר התורה המופיע בציור כתובה הקדשה לזכרו של גוטליב, וכך הוא מופיע בתמונה פעם רביעית כאדם שמאוזכר לאחר פטירתו.


עריכה - תבנית - שיחה
16 בספטמבר 2021
רוכבי אופנים בנתיבי איילון ביום כיפור
רוכבי אופנים בנתיבי איילון ביום כיפור

רוכבי אופניים בנתיבי איילון ביום כיפור. צביון החיים בישראל משתנה בצורה משמעותית ביום הכיפורים. מאפיינים בולטים של מועד זה, אשר אינם ניכרים ברוב יישובי הארץ בחגים אחרים, הם הפסקה כמעט מוחלטת של תנועת כלי הרכב בערים. עובדה זו מנוצלת על ידי רוכבי אופניים וגלגיליות רבים לנסיעה בכבישים הפנויים.


עריכה - תבנית - שיחה
17 בספטמבר 2021
שעיר לעזאזל ששולח למדבר ביום הכיפורים בתקופת בית המקדש, ציור מאת ויליאם הולמן האנט (1854).
שעיר לעזאזל ששולח למדבר ביום הכיפורים בתקופת בית המקדש, ציור מאת ויליאם הולמן האנט (1854).

שעיר לעזאזל ששולח למדבר ביום הכיפורים בתקופת בית המקדש, בציור "שעיר לעזאזל" מאת ויליאם הולמן האנט (1854).


עריכה - תבנית - שיחה
18 בספטמבר 2021
יעל נובי בשמורת עין גדי, מדבר יהודה.
יעל נובי בשמורת עין גדי, מדבר יהודה.

יעל נובי בשמורת עין גדי, מדבר יהודה. יעלי מדבר יהודה היו מטרה לציד משך שנים רבות, ואוכלוסייתן הלכה והידלדלה. לאחר חקיקת חוק הגנת חיות הבר ב-1955, התאוששה אוכלוסיית היעלים וההצלחה הביאה את רשות שמורות הטבע (כיום רשות הטבע והגנים) לאמץ את היעל כסמלה.


עריכה - תבנית - שיחה
19 בספטמבר 2021
במרכז התמונה פיי דאנאוויי. היא פונה לימין התמונה, והיא נשענת על מכונית כחולה. חלון המכונית פתוח וידייה נשענות על עדן החלון. פניה פונים לשמאל התמונה. היא לובשת סוודר צהוב, צעיף שחור שעליו דוגמה לבנה, וכובע אפור.
במרכז התמונה פיי דאנאוויי. היא פונה לימין התמונה, והיא נשענת על מכונית כחולה. חלון המכונית פתוח וידייה נשענות על עדן החלון. פניה פונים לשמאל התמונה. היא לובשת סוודר צהוב, צעיף שחור שעליו דוגמה לבנה, וכובע אפור.

פיי דאנאוויי בתפקידה כבוני פארקר בסרט "בוני וקלייד" משנת 1967. דאנווויי – זוכת פרס אוסקר לשחקנית הטובה ביותר, פרס אמי ושלושה פרסי גלובוס הזהב – ידועה בשל תפקידיה בסרטיהם של במאים מובילים בפריחתו של הקולנוע האמריקאי בסוף שנות ה-60 ותחילת שנות ה-70, כארתור פן ("בוני וקלייד") ורומן פולנסקי ("צ'יינהטאון"). בשנות ה-80 הועם כוכבה, אך היא המשיכה לשחק בתפקידי משנה.

עריכה - תבנית - שיחה
20 בספטמבר 2021
רחל המשוררת
רחל המשוררת

רחל בְּלוּבְשְׁטֵיין סלע (י"ט בתשרי ה'תרנ"א, 20 בספטמבר 1890כ"ט בניסן ה'תרצ"א, 16 באפריל 1931), המוכרת בשם העט שלהּ, "רחל" (ולעיתים רחל המשוררת), הייתה מן המשוררות הבולטות בשירה העברית הקלאסית המחודשת.


עריכה - תבנית - שיחה
21 בספטמבר 2021
עץ ערבה.
עץ ערבה.

עץ ערבה. הערבה היא אחד מארבעת המינים שמצווה ליטול בחג הסוכות. חכמי ישראל לקחו את ארבעת המינים כמשל לארבע קבוצות בתוך העם. הערבה – חסרת טעם וחסרת ריח – מסמלת אנשים שאינם לומדים תורה ואינם עוסקים במעשים טובים.


עריכה - תבנית - שיחה
22 בספטמבר 2021
עמק יוסמיטי בפארק הלאומי יוסמיטי.
עמק יוסמיטי בפארק הלאומי יוסמיטי.

עמק יוסמיטי הוא עמק קרחוני בפארק הלאומי יוסמיטי, פארק לאומי השוכן בחלק המזרחי-מרכזי של מדינת קליפורניה שבארצות הברית. הפארק משתרע על פני שטח של 3,081 קמ"ר, הכולל גם את האזור שמעבר למורדות המערביים של רכס הסיירה נבדה. בכל שנה מבקרים בפארק כ-3.5 מיליון תיירים, ורובם מגיעים לעמק יוסמיטי ששטחו 18 קמ"ר. הפארק התפרסם ברחבי העולם בשל צוקי הגרניט, בשל מפלי המים, בשל נחליו הצלולים, בשל חורשות הסקוויה הענקית ובשל המגוון הביולוגי שלו.


עריכה - תבנית - שיחה
23 בספטמבר 2021
סוס הבית, בעל חיים מבוית ממשפחת הסוסיים.
סוס הבית, בעל חיים מבוית ממשפחת הסוסיים.

סוס הבית הוא בעל חיים מבוית ממשפחת הסוסיים. הסוס הוא בהמה גדולה בעלת ארבע רגליים המסוגלת לשאת משאות כבדים ולפתח מהירויות ריצה גבוהות.


עריכה - תבנית - שיחה
24 בספטמבר 2021
קניון אנטילופ. משני צידי התמונה מצוקי סלע מפותלים, העולים מעלה ונוגעים זה בזה במרכז החלק העליון של התמונה. במרכז התמונה מחלקה התחתון ועד אמצעה, משעול העובר בין מצוקי הסלע, ובקצה המישעול, במרכז התמונה עומד אדם.
קניון אנטילופ. משני צידי התמונה מצוקי סלע מפותלים, העולים מעלה ונוגעים זה בזה במרכז החלק העליון של התמונה. במרכז התמונה מחלקה התחתון ועד אמצעה, משעול העובר בין מצוקי הסלע, ובקצה המישעול, במרכז התמונה עומד אדם.

קניון אנטילופ העליון. אנטילופ הוא קניון חריץ בתחומי שמורת האינדיאנים אומת נאוואחו בצפון-מזרח אריזונה שבארצות הברית. הקניון ידוע בשל תצורות הסלע הייחודיות שבו, שמהוות מקור משיכה לתיירים ולצלמים. הוא נוצר כתוצאה מסחיפה של אבני החול המצויות בו, בעיקר כתוצאה משיטפונות.

עריכה - תבנית - שיחה
25 בספטמבר 2021
חיתוך העץ "המתמיד", שנוצר בשנת 1921 על ידי יוסף בודקו, מציג אדם לומד בבית מדרש.
חיתוך העץ "המתמיד", שנוצר בשנת 1921 על ידי יוסף בודקו, מציג אדם לומד בבית מדרש.

חיתוך העץ "מַתְמִיד" נוצר בשנת 1921 על ידי יוסף בּוּדְקוֹ, מן האמנים היהודים הבולטים באירופה באותה עת. הוא מציג אדם לומד בבית מדרש, דמות המתייחסת לפואמה הידועה של חיים נחמן ביאליק המתמיד (1894/95–1901). על ההדפס הוסיף האמן כתובת הקדשה לאביו. בשנת 1923 יצאה מהדורה של כתבי המשורר, המלווה בהדפסים של בודקו, שאף עיצב את הספר. עבור מהדורה זו יצר בודקו הדפס נוסף באותו נושא.


עריכה - תבנית - שיחה
26 בספטמבר 2021
כתר ארם צובא המוצג בהיכל הספר נחשב לנוסח המדויק ביותר של התנ"ך.
כתר ארם צובא המוצג בהיכל הספר נחשב לנוסח המדויק ביותר של התנ"ך.

כתר ארם צובא נחשב לנוסח המדויק ביותר של התנ"ך, בגלל ההתאמה הפנימית המדויקת בין הנוסח עצמו לבין הערות המסורה הנמצאות בו. משערים כי הכתר נכתב סביב שנת 920. רוב דפיו שרדו עד ימינו, והוא מוצג בהיכל הספר שבמוזיאון ישראל.


עריכה - תבנית - שיחה
27 בספטמבר 2021
הקפות של הושענא רבה בבית הכנסת החורבה שברובע היהודי.
הקפות של הושענא רבה בבית הכנסת החורבה שברובע היהודי.

הקפות של הושענא רבה בבית הכנסת החורבה שברובע היהודי בירושלים. הושענא רבהעברית: הושענא הגדול) הוא כינויו של היום השביעי של סוכות והיום השישי של חול המועד, שחל בכ"א בתשרי. ביום זה נהוג לומר "פיוטי הושענות" רבים יותר מבשאר ששת ימי החג, ומכאן שמו. הושענא רבה הוא היום האחרון של חג הסוכות, וביום שאחריו מתקיים חג שמיני עצרת.


עריכה - תבנית - שיחה
28 בספטמבר 2021
ספר תורה פתוח עליו מונחת יד המשמשת לסימון מקום הקריאה בספר
ספר תורה פתוח עליו מונחת יד המשמשת לסימון מקום הקריאה בספר

ספר תורה פתוח עליו מונחת יד המשמשת לסימון מקום הקריאה בו. ספר תורה נחשב לתשמיש הקדושה המקודש ביותר ביהדות, ונוהגים בו בכבוד ובהידור. על פי המסורת היהודית בחג השבועות ניתנה התורה לעם ישראל.


עריכה - תבנית - שיחה
29 בספטמבר 2021
חבל הסודטים בצ'כוסלובקיה סופח לגרמניה הנאצית בעקבות הסכמה שהושגה בהסכם מינכן, שנחתם ב־29 בספטמבר 1938, שבו נכנעו בריטניה וצרפת לדרישותיו של אדולף היטלר. בתמונה שלוש נשים מצדיעות במועל יד לצבא הגרמני הפולש; כל אחת מהן מבטאת הלך רוח שונה בתכלית.
חבל הסודטים בצ'כוסלובקיה סופח לגרמניה הנאצית בעקבות הסכמה שהושגה בהסכם מינכן, שנחתם ב־29 בספטמבר 1938, שבו נכנעו בריטניה וצרפת לדרישותיו של אדולף היטלר. בתמונה שלוש נשים מצדיעות במועל יד לצבא הגרמני הפולש; כל אחת מהן מבטאת הלך רוח שונה בתכלית.

חבל הַסוּדֶטִים בצ'כוסלובקיה סופח לגרמניה הנאצית בעקבות הסכמה שהושגה ב־29 בספטמבר 1938 בהסכם מינכן, שבו נכנעו בריטניה וצרפת לדרישותיו של היטלר. בצילום תעמולה גרמני זה (פורסם במקור בביטאון "פֶלקישֶר בֶּאוֹבַּכטר") נראות שלוש נשים גרמניות-אתניות הלומות רגש בעיירה אֶגֶר שבסודטים (כיום חֶבּ, בצ'כיה) המצדיעות במועל יד בעת ביקור היטלר בעירן ב-3 באוקטובר 1938.


עריכה - תבנית - שיחה
30 בספטמבר 2021
תמונה בשחור לבן. תמונת הסיום של המרוץ. בתמונה חמישה אצנים, הרצים לימין התמונה. בחלקה הימני של התמונה קו הגמר. האצן בתחתית התמונה (אברהם טוקזייר) חוצה ברגלו ובידו את קו הגמר, שני אצנים אחרים (השני מלמטה, והעליון) סמוכים לקו הגמר, שני אצנים נוספים (השלישי והרביעי מלמטה) מרוחקים מקו הגמר.
תמונה בשחור לבן. תמונת הסיום של המרוץ. בתמונה חמישה אצנים, הרצים לימין התמונה. בחלקה הימני של התמונה קו הגמר. האצן בתחתית התמונה (אברהם טוקזייר) חוצה ברגלו ובידו את קו הגמר, שני אצנים אחרים (השני מלמטה, והעליון) סמוכים לקו הגמר, שני אצנים נוספים (השלישי והרביעי מלמטה) מרוחקים מקו הגמר.

אברהם טוקזייר ממכבי הלסינקי, ניצח בריצת 100 מטר בתחרות חנוכת האצטדיון האולימפי של הלסינקי, שנערכה ב-1938, אך התברר שהציבו אותו במקום הרביעי. התמונה מוכיחה בבירור כי טוקזייר, הקרוב ביותר למצלמה, היה הראשון שחצה את קו הסיום. בין אורחי התחרות הייתה משלחת רשמית מגרמניה הנאצית, והמארגנים, בלחץ של אורהו קקונן (לימים נשיא פינלנד), הוציאו אותו מטקס קבלת המדליות.


עריכה - תבנית - שיחה
תמונות מומלצות
2009       אפריל מאי יוני יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר
2010 ינואר פברואר מרץ אפריל מאי יוני יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר
2011 ינואר פברואר מרץ אפריל מאי יוני יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר
2012 ינואר פברואר מרץ אפריל מאי יוני יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר
2013 ינואר פברואר מרץ אפריל מאי יוני יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר
2014 ינואר פברואר מרץ אפריל מאי יוני יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר
2015 ינואר פברואר מרץ אפריל מאי יוני יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר
2016 ינואר פברואר מרץ אפריל מאי יוני יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר
2017 ינואר פברואר מרץ אפריל מאי יוני יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר
2018 ינואר פברואר מרץ אפריל מאי יוני יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר
2019 ינואר פברואר מרץ אפריל מאי יוני יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר
2020 ינואר פברואר מרץ אפריל מאי יוני יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר
2021 ינואר פברואר מרץ אפריל מאי יוני יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר
2022 ינואר פברואר מרץ אפריל מאי יוני יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר
2023 ינואר פברואר מרץ אפריל מאי יוני יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר
2024 ינואר פברואר מרץ אפריל מאי יוני יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר