ויקיפדיה:תמונה מומלצת/המלצות קודמות/ינואר 2020

ינואר
1 בינואר 2020	השתקפות הזריחה בים המלח. הזריחה היא הרגע שבו החלק הראשון של השמש עולה מעל האופק במזרח. מכיוון שפיזור האור גורם לשמש להיראות לאחר שהיא שוקעת באופק או לפני זריחתה, הן השקיעה והן הזריחה הן בעצם אשליות אופטיות. השתקפות הזריחה בים המלח. הזריחה היא הרגע שבו החלק הראשון של השמש עולה מעל האופק במזרח. שבירת האור גורמת לשמש להופיע גם לאחר שהיא שוקעת באופק או לפני זריחתה.	עריכה - תבנית - שיחה
2 בינואר 2020	מבט מהעביר לעבר ויקאדוק (גשר דמוי אמת מים מרובת קשתות). מעל הקשתות העליונות עוברת הרכבת. מעל הקשתות התחתונות (מתחת לעליונות) עובר הכביש. TGV הוא הכינוי למערכת רכבות מהירות שפותחה בצרפת על ידי חברת אלסטום (Alsthom) ועל ידי חברת הרכבות הלאומית של צרפת, SNCF. המערכת מתאפיינת ברמת שירות גבוהה ובקיצור זמן הנסיעה בזמן רב. בתמונה נראית רכבת TGV בנסיעה על גשר בסמוך לגבול עם שווייץ.	עריכה - תבנית - שיחה
3 בינואר 2020	בקדמת התמונה גני ארמון שנבורון במבט מראש הגבעה למורד הגבעה שם מצויים הגנים. בגנים הצרפתיים מטיילים רבים. ברקע התמונה אגפו האחורי של מרכז הארמון. ארמון שנברון בווינה היה ארמונם של קיסרי האימפריה הרומית הקדושה והקיסרות האוסטרו-הונגרית. כיום הוא מחשובי אתרי התיירות של המדינה ואתר מורשת עולמית מטעם אונסק"ו. הארמון המודרני תוכנן בידי האדריכל יוהאן ברנרד פישר פון ארלך, בהוראת לאופולד הראשון, קיסר האימפריה הרומית הקדושה בניית הארמון החלה ב-1696 ושלוש שנים לאחר מכן כבר נערכו חגיגות בחלק המרכזי שהושלם.	עריכה - תבנית - שיחה
4 בינואר 2020	איור עיתונאי קריקטוריסטי משנת 1881 של צ'ארלס גיטו. באיור עומד גיטו בפתח דלת שעליה כתוב "הבית הלבן", מחזיק באקדח בידו האחת ובידו השנייה בנייר עליו כתוב "משרה – או חייך!". איור עיתונאי קריקטוריסטי משנת 1881 של צ'ארלס גיטו, המתנקש בחיי נשיא ארצות הברית ג'יימס גרפילד. באיור עומד גיטו למול דלת עליה כתוב הבית הלבן ומחזיק באקדח בידו האחת ובידו השנייה בנייר עליו כתוב "משרה – או חייך!". הרקע להתנקשות גיטו בנשיא בכך שציפה להתמנות לשגריר ארצות הברית בפריז, כתמורה לנאום שכתב ושימש במסע הבחירות של גרפילד. בקשותיו האישיות מהנשיא ומחברי הקבינט נדחו כולן, והוא נתבקש ב-14 במאי 1881, כחודש וחצי לפני ההתנקשות, על ידי מזכיר המדינה ג'יימס בליין, שלא לפנות אליו עוד.	עריכה - תבנית - שיחה
5 בינואר 2020	איור בעיתון פריזאי המתאר את טקס שלילת הדרגות של אלפרד דרייפוס, 5 בינואר 1895. איור בעיתון פריזאי המתאר את טקס שלילת הדרגות של אלפרד דרייפוס, 5 בינואר 1895	עריכה - תבנית - שיחה
6 בינואר 2020	טקס החתונה של שרה אהרנסון, מראשי ניל"י. טקס החתונה של שרה אהרנסון, מראשי ניל"י, רשת ריגול יהודית שפעלה למען הבריטים ונגד שליטי ארץ ישראל הטורקים במלחמת העולם הראשונה, במטרה לקדם את החלתה של ריבונות יהודית עצמאית בארץ ישראל. אהרנסון נישאה בעתלית באביב 1914 לחיים אברהם, סוחר יהודי אמיד ממוצא בולגרי. אברהם היה טרוד בנסיעות עסקים באירופה ואהרנסון שבה בסוף 1915 אל בית הוריה בזכרון יעקב עד לכידתה ב-1917 בידי שירותי הביטחון של האיפריה העות'מאנית והתאבדותה במעצר כדי שלא למסור את שמות חבריה.	עריכה - תבנית - שיחה
7 בינואר 2020	ציור של הכותל המערבי משלהי המאה ה-19, מעשה ידי גוסטב באוארנפיינד, צייר גרמני נוצרי. ציור של הכותל המערבי משלהי המאה ה-19, מעשה ידי גוסטב באוארנפיינד, צייר גרמני. בציורו בטכניקה של צבע שמן על בד, תיאר האמן את תשוקת היהודים אל הכותל בעיר העתיקה מנקודת מבט של אירופאי, ותיעד את מראה המבקרים ומלבושיהם ומצבו של האתר. הציור נמצא באוסף פרטי.	עריכה - תבנית - שיחה
8 בינואר 2020	זורה ניל הרסטון זורה ניל הרסטון (7 בינואר 1891– 28 בינואר 1960) הייתה אנתרופולוגית, חוקרת פולקלור, וסופרת אמריקאית. היא חיברה ארבעה רומנים, עשרות סיפורים קצרים, מחזות ומאמרים. יצירתה הידועה ביותר היא הרומן "עיניהם צופות באלוהים", משנת 1937.	עריכה - תבנית - שיחה
9 בינואר 2020	שושנה דמארי ב-1961. דמארי לבושה שימלה לבנה. כתפיה חשופות. תצלום בשחור לבן. שושנה דמארי ב-1961. דמארי הייתה זמרת ושחקנית ישראלית ילידת תימן, שזכתה לכינוי "מלכת הזמר העברי". כלת פרס ישראל לשנת תשמ"ח (1988). דמארי שהתפרסמה עוד לפני קום מדינת ישראל, נהנתה מפופולריות ארוכת שנים. שיריה, כגון "כלניות", "צריך לצלצל פעמיים", "אור" ורבים אחרים, הפכו לנכסי צאן ברזל של הזמר העברי.	עריכה - תבנית - שיחה
10 בינואר 2020	אישה משבט האמר; היא עומדת חצי ערומה, סביב צוואה תכשיטים רבים עשויים חרוזים וצדפות. שדה השמאלי נראה לצד השרשראות. על מצחה בנדנה עשויה חרוזים. אישה משבט האמר. אנשי שבט האמר, המצוי באתיופיה, חיים בסוואנה ליד נהר האומו. בני השבט מאופיינים במבנה עצמות לחיים גבוהות המייחד אותם משאר שבטי העמק. עורם בהיר יחסית, הם עונדים תכשיטים רבים ותסרוקתם המיוחדת מסמלת את מעמדם החברתי. שיער הנשים מעוצב כקסדה עגולה העשויה צמות זעירות וצפופות, המכונות ראסטות, ובוהקות בצבע אדום טבעי ומשומן.	עריכה - תבנית - שיחה
11 בינואר 2020	צרעה מזרחית אוספת צוף ומאביקה פרח של חצב מצוי. הצרעה בימין התמונה מביטה לכיוון הפינה השמאלית העליונה, ופרחי החצב בשמאל התמונה. צרעה מזרחית אוספת צוף ומאביקה פרח של חצב מצוי בשמורת שער פולג. הצרעה המזרחית, או בכינויה העממי "דבור", ניזונה מחלבונים ומסוכרים. בטבע יאכלו הצרעות פגרי חיות ודגים, צוף, פירות ודבש, אך בסביבת האדם יצרכו גם שאריות זבל, כגון חלקי בשר ודגים, ואף שאריות מיצים ממותקים. דבורות דבש מהוות טרף קל לצרעה המזרחית, הנחשבת למזיק קשה ביותר לענף הדבוראות.	עריכה - תבנית - שיחה
12 בינואר 2020	חרמשון קטן. העוף - צבעו אפור, כשהוא מנוקד בכתמים חומים. מקורו ארוך. החרמשון במרכז התמונה, על רקע אזוב ירוק, ראשו לשמאל התמונה ומקורו הארוך באותו כיוון. זנבו (הכהה יותר משאר גופו) פונה לימין התמונה. חרמשון קטן הוא עוף מים ממשפחת החרטומניים. החרמשון הקטן הוא בעל מקור ארוך וכפוף המאפשר לו לתפוס חרקים, עכבישים, תולעים וחלזונות אותם הוא צד על גדות נהרות וביצות. החרמשון הקטן דוגר בטונדרה הארקטית וחורף באפריקה, באמריקה הדרומית ובדרום אסיה. חולף וחורף נדיר בישראל.	עריכה - תבנית - שיחה
13 בינואר 2020	"אני מאשים", מאמרו המפורסם של אמיל זולא בעיתון הצרפתי "ל'אורור" ב-13 בינואר 1898, הכתוב כמכתב פומבי הממוען אל נשיא צרפת דאז פליקס פור, והמאשים את המעורבים בפרשת דרייפוס בזיופי מסמכים, בחקירה מוטה ובעיוות דין. "אני מאשים...!", מאמרו המפורסם של אמיל זולא בעיתון הצרפתי "ל'אורור" ב-13 בינואר 1898, הכתוב כמכתב פומבי הממוען אל נשיא צרפת דאז פליקס פור, והמאשים את המעורבים בפרשת דרייפוס בזיופי מסמכים, בחקירה מוטה ובעיוות דין.	עריכה - תבנית - שיחה
14 בינואר 2020	רבין עומד שצידו אל הצופה. רבין בשמאל התמונה, במרכז התמונה הדוכן עליו נאומו. רבין מביט לעבר הנייר אותו הוא קורא (ראשו פונה מטהׂ). בימין התמונה, על צלע ההר יישובים הצופים. ברקע התמונה עצי אורן במעלה ההר. הרמטכ"ל יצחק רבין נואם בהר הצופים אחרי קבלת דוקטור של כבוד מטעם האוניברסיטה העברית בתום מלחמת ששת הימים. נאום זה שהתקיים ב-28 ביוני 1967 ידוע בשם נאום הר הצופים. טקס קבלת תוארי הדוקטור של כבוד נערך בתיאטרון המעלות שבקמפוס האוניברסיטה בהר הצופים, שבעקבות המלחמה התאפשרה מחדש גישה חופשית אליו. הענקת התואר לרבין נחשבה לשיאו של ערב ההוקרה ונאומו, שביטא את רוח צה"ל, עורר הד נרחב בציבור.	עריכה - תבנית - שיחה
15 בינואר 2020	רוזה לוקסמבורג רוזה לוקסמבורג (1871–1919) הייתה מהפכנית ותאורטיקנית מרקסיסטית פמיניסטית יהודייה פולנייה-גרמנייה. היא נרצחה בידי אנשי מיליציית פְרַייקוֹר לאחר כישלון מרד הספרטקיסטים, מרד קומוניסטי בהנהגתה. בגרמניה המזרחית שהוקמה לאחר מלחמת העולם השנייה, נחשבה לוקסמבורג לגיבורה לאומית, ועל שמה נקראה כיכר בברלין.	עריכה - תבנית - שיחה
16 בינואר 2020	אנסל אדמס עומד לצד מצלמתו. המצלמה בשמאל התמונה, ואנסל מימינה. הצלם האמריקאי אנסל אדמס, שנת 1950. אדמס מפורסם בעיקר הודות לצילומים בשחור לבן של נופי ארצות הברית, וגם כמחברם של כמה ספרי צילום חשובים. היה בין מקימי האגודה האמריקאית לצילום שנקראה קבוצת F/64.	עריכה - תבנית - שיחה
17 בינואר 2020	הכרזת העצמאות של מדינת ישראל. במרכז התמונה, על הבמה דוד בן-גוריון עומד. משני צדדיו יושבים חברי מנהלת העם. מעל ראשו של בן-גוריון תמונתו של הרצל, ומשני צדדיו שני דגלי ישראל התלויים אנכית. הכרזת העצמאות של מדינת ישראל התקיימה ביום שישי, ה' באייר ה'תש"ח, 14 במאי 1948 בעיר תל אביב, בבית דיזנגוף שבשדרות רוטשילד 16. בטקס, שהתקיים בהתאם להחלטת מנהלת העם כשמונה שעות לפני סיום המנדט הבריטי בהתאם להחלטת החלוקה של עצרת האו"ם מכ"ט בנובמבר 1947, הכריז יושב ראש מנהלת העם דוד בן-גוריון על הקמת מדינת ישראל ונחתמה מגילת העצמאות.	עריכה - תבנית - שיחה
18 בינואר 2020	ששון עבדו יושב על מיטת סוכנות, המכוסה בשמיכה גסה, מנגן בכינור. עבדו בימין התמונה, משמאלו יושב ילד. ששון עבדו, כנר ומלחין ישראלי שעלה מעיראק, מנגן בכינור עם משפחתו במעברה, 1952. היה חבר בתזמורת רשות השידור ונחשב לבר-סמכא בכל הנוגע למוזיקה העיראקית, כאשר היה המוביל בתחום זה בתזמורת. במסגרת תפקידו כאחראי על המוזיקה העיראקית דאג לקדם זמרים רבים בהם פלפל גורג'י.	עריכה - תבנית - שיחה
19 בינואר 2020	אדגר אלן פו, משורר וסופר אמריקני. תמונה זו צולמה בטכניקת דאגרוטיפ בשנת 1848. אדגר אלן פו, משורר וסופר אמריקני, נחשב לאבי סיפור האימה, סיפורת המתח והספרות הבלשית. תמונה זו צולמה בטכניקת דאגרוטיפ בשנת 1848.	עריכה - תבנית - שיחה
20 בינואר 2020	ג'ורג' ברנס בגיל תשעים, 1986, צילומו של אלן וורן. הסיגר הנצחי בידיו הפך לחלק בלתי נפרד מהופעתו והפך עם השנים לסמל המסחרי שלו. ג'ורג' ברנס בגיל תשעים, 1986, תצלום מאת אלן וורן. ברנס היה שחקן וקומיקאי יהודי-אמריקאי. הוא ממוקם במקום ה-31 ברשימת הסטנדאפיסטים הגדולים ביותר של קומדי סנטרל. ברנס החל את הקריירה שלו במופעי ווֹדְווִיל; משם עבר לרדיו, לאחר מכן לטלוויזיה ולבסוף לקולנוע. הסיגר הנצחי בידיו הפך לחלק בלתי נפרד מהופעתו והפך עם השנים לסמל המסחרי שלו. הקריירה של ברנס התפרסה על מעל ל-75 שנה; בגיל המופלג 79 הגיע לשיאה.	עריכה - תבנית - שיחה
21 בינואר 2020	חתול בר אירופי. החתול עומד על סלע במרכז התמונה. גבו לשמאל התמונה, זנבו מתפתל בתחתית התמונה, פניו בימין התמונה, והוא מביט לצופה. צבע החתול אפור חום (למעט זנבו המפוספס אפור חום - שחור). עיני החתול ירוקות. חתול בר אירופי הוא תת-מין של המין חתול בר. הוא נפוץ ביערות במערב אירופה, בדרום אירופה, במרכז אירופה ובמזרח אירופה ועד להרי הקווקז. תת-המין נכחד מקומית בסקנדינביה, באנגליה ובוויילס. בצרפת ובאיטליה חתולי בר אירופיים הם בעיקר פעילי לילה, אבל גם פעילים בשעות היום אם הם אינם מופרעים בידי פעילות אנושית.	עריכה - תבנית - שיחה
22 בינואר 2020	אגם סילוואן כשעל גדתו נטועים עצים בשלל צבעים. הפארק הלאומי עמק קויאהוגה, המשתרע על שטח מיוער בן 132 קילומטרים רבועים בצפון-מזרח מדינת אוהיו בארצות הברית, ידוע בצבעים המיוחדים המעטרים אותו בסתיו. בתמונה נראה אגם סילוואן כשעל גדתו נטועים עצים בשלל צבעים.	עריכה - תבנית - שיחה
23 בינואר 2020	שדה חרציות צהובות חרצית עטורה היא פרח ממשפחת המורכבים. היא נפוצה באזורים רבים בעולם ונפוצה במיוחד בישראל, שבה היא פורחת בחודשים פברואר–מאי. שיא פריחתה מתרחש באביב, ואז היא שוטפת את הארץ במרבדים צהובים-זהובים. פרח החרצית העטורה בנוי כפרח צלחת גדול שבמרכזו פרחים צינוריים. גוונם הצהוב-כתום של הפרחים הצינוריים, כהה יותר מגוונם הצהוב-זהוב (או הלבן, באחד הווריאנטים של הפרח) של הפרחים הלשוניים המקיפים את הפרח.	עריכה - תבנית - שיחה
24 בינואר 2020	קקטוס סגוארו בשעת שקיעה. הקקטוס בשמאל התמונה, ולו חמישה ענפים - האמצעי פונה מעלה, שניים פונים לכיוון ימין ואז מעלה, ושניים לכיוון שמאל. השקיעה בחלקו התחתון של מרכז התמונה. סגווארו בשקיעה, הפארק הלאומי סגווארו, סמוך לטוסון באריזונה. סגווארו הוא מין קקטוס דמוי עץ בסוג המונוטיפי Carnegiea, היכול לגדול לגובה מעל ל-21 מטרים. פרח הסגווארו הוא פרח הבר המדינתי של אריזונה.	עריכה - תבנית - שיחה
25 בינואר 2020	פטרייה גרעינית בגובה 200 מטר בניסוי טריניטי. הפטרייה במרכז התמונה. פטרייה גרעינית בגובה 200 מטר בניסוי טריניטי, הניסוי הגרעיני הראשון, במהלכו הופעלה לראשונה בהיסטוריה פצצה גרעינית. הניסוי נערך על ידי הצבא האמריקאי ב-16 ביולי 1945 בניו מקסיקו שבארצות הברית, ומטרתו הייתה לבחון את יעילות הפצצה החדשה בטרם ייעשה בה שימוש צבאי במלחמת העולם השנייה. תצלום זה צולם 16 מילישניות מתחילת הפיצוץ.	עריכה - תבנית - שיחה
26 בינואר 2020	ערימת נעליים של קורבנות מחנה הריכוז וההשמדה אושוויץ במוזיאון אשר באתר המחנה. הערמה ממלאת את כל התמונה. ערימת נעליים של קורבנות מחנה הריכוז וההשמדה אושוויץ במוזיאון אשר באתר המחנה. מחנה אושוויץ שבדרום פולין היה הגדול במחנות ההשמדה שהקימה גרמניה הנאצית במלחמת העולם השנייה, ובו נרצחו כמיליון ומאתיים אלף נפשות, בהם כמיליון ומאה אלף יהודים (91%), יותר מבכל אתר אחר במהלך המלחמה. בשיאו היה אושוויץ "אימפריה עצומה", שכללה 45 מחנות שהשתרעו על 40 קמ"ר. הוא הורכב משלושה מחנות מרכזיים (לצד כארבעים מחנות משניים): אושוויץ I, מחנה הריכוז הראשוני ומרכז מנהלי, אושוויץ II (בִּירקֶנַאוּ), שבו התבצעה עיקר השמדת היהודים ובו הושמדו כמיליון ומאה אלף יהודים, ומחנה אושוויץ III (מוֹנוֹבִיץ), שפעל כמחנה עבודה.	עריכה - תבנית - שיחה
27 בינואר 2020	אסירים במחנה הריכוז בוכנוואלד לאחר שחרורו בידי הצבא האמריקאי. האסיר השביעי משמאל בשורה השנייה הוא אלי ויזל עובדי כפייה יהודים במחנה הריכוז בּוּכֶנוָואלד שבגרמניה לאחר שחרורו בידי הצבא האמריקני, 16 באפריל 1945. רבים מהאסירים מתו מתת-תזונה לאחר כניסת הכוחות האמריקניים. האסיר השביעי משמאל, בשורה השנייה, הוא אלי ויזל בן ה-16, שלימים היה לסופר, אינטלקטואל ופעיל למען זכויות אדם.	עריכה - תבנית - שיחה
28 בינואר 2020	רגע הפיצוץ של מעבורת החלל צ'לנג'ר בזמן שיגורה לחלל למשימה STS-51-L ב-28 בינואר 1986 בתמונה, רגע הפיצוץ של מעבורת החלל צַ'לֶנגֶ'ר בזמן שיגורה לחלל למשימה STS-51-L, ב-28 בינואר 1986. אסון הצ'לנג'ר, שבו נהרגו שבעה אסטרונאוטים, הביא לקרקוע כל מעבורות החלל לתקופה של כמעט שלוש שנים, והשפיע רבות על תוכנית מעבורות החלל של נאס"א.	עריכה - תבנית - שיחה
29 בינואר 2020	מכונית סוסיתא לבנה. קדמת המכונית לעבר הצופה. צבע המכונית לבן. מספר המכונית 16-257. סוסיתא משנת 1960. סוסיתא היא מכונית שיוצרה על ידי יצרנית הרכב הישראלית "אוטוקרס", תחילה בחיפה ובהמשך בטירת כרמל. דגמי סוסיתא יוצרו בין השנים 1960–1978. היא יוצרה בתצורות סטיישן, מסחרית וטנדר. מרכב המכונית היה עשוי מפיברגלס.	עריכה - תבנית - שיחה
30 בינואר 2020	נועם גרשוני יושב על כיסא גלגלים במהלך משחק טניס. פניו לצופה, ידו השמאלי על גלגל הכיסא, וידו הימנית מניפה מחבט טניס לעבר כדור טניס האף לעברו. בתמונה, נועם גרשוני באליפות ארצות הברית הפתוחה בטניס נכים, לשנת 2011. גרשוני הוא אלוף פאראלימפי ישראלי (קיבל מדליה באולימפיאדת הנכים, לונדון 2012) והיה מדורג שני בעולם בטניס נכים עבור דרגת הנכות הגבוהה. בעבר, שירת כטייס מסוק קרב.	עריכה - תבנית - שיחה
31 בינואר 2020	מעבורת החלל קולומביה הייתה מעבורת החלל הראשונה של נאס"א מעבורת החלל קולומביה הייתה מעבורת החלל הראשונה של נאס"א. במהלך שירותה ביצעה 28 משימות לחלל והטיסה 160 אסטרונאוטים. ב-1 בפברואר 2003 התרסקה המעבורת עם כניסתה לאטמוספירה, כשעל סיפונה שבעה אסטרונאוטים, בהם האסטרונאוט הישראלי הראשון, אל"ם אילן רמון.	עריכה - תבנית - שיחה