ויקיפדיה:תמונה מומלצת/המלצות קודמות

היום
28 במאי 2020	חג שבועות מכונה בין היתר גם חג הקציר, משום שבתקופה הסמוכה לחג זה היה מתבצע קציר החיטים ממנו היו מביאים את מנחת שתי הלחם בתקופת המקדש. שם זה מופיע בספר שמות, פרק כ"ג, פסוק ט"ז: "וחג הקציר ביכורי מעשיך אשר תזרע בשדה".	עריכה - תבנית - שיחה

מאי
1 במאי 2020	הפגנה נגד העסקת ילדים בתנאי עבדות, ניו יורק, כנראה במצעד אחד במאי, 1909 (השלטים באנגלית וביידיש).	עריכה - תבנית - שיחה
2 במאי 2020	"הנפת הדגל הסובייטי מעל בניין הרייכסטאג" (1945), תצלום מאת יבגני חאלדיי המציג את הכיבוש הסובייטי של ברלין בתום מלחמת העולם השנייה. לימים התברר כי התמונה מבוימת ומרוטשת.	עריכה - תבנית - שיחה
3 במאי 2020	שלושה במאי 1808 הוא ציור שמן מעשי ידי האמן פרנסיסקו דה גויה, צייר חצר המלוכה בספרד. הציור מתאר הוצאה להורג המונית של ספרדים שבוצעה בידי הכוחות הצרפתיים בלילה שבין 2 במאי ל-3 במאי 1808, במהלך הכיבוש העקוב מדם של חצי האי האיברי בידי צבא נפוליאון. זהו הציור הראשון שבו מוצגת סצנה ממוראות המלחמה, שנושאה אינו המנצחים אלא דווקא הקורבנות.	עריכה - תבנית - שיחה
4 במאי 2020	בתמונה, צוות טנק אמריקאי לצד טנק מדגם M24 צ'אפי במלחמת קוריאה. M24 צ'אפי היה טנק קל מתוצרת ארצות הברית, אשר נכנס לשירות בשנת 1944 ונועד להחליף את הטנק הקל העיקרי שהיה בשימוש, ה-M3 סטיוארט. הצ'אפי היה בשימוש צבא ארצות הברית בשלבים האחרונים של מלחמת העולם השנייה ובמלחמת קוריאה, ולאחר מכן הוצא בהדרגה מהשירות וסופק למדינות רבות בכל רחבי העולם.	עריכה - תבנית - שיחה
5 במאי 2020	בתמונה, מראה כללי של טבריה על גבי גלויה משנת 1929. טבריה, העיר היחידה השוכנת לחופי אגם הכנרת, היא עיר בעלת היסטוריה עשירה. העיר נוסדה בשנת 20 לספירה על ידי הורדוס אנטיפס ונקראה על שמו של הקיסר הרומי טיבריוס. בהיסטוריה היהודית, טבריה נחשבת לאחת מארבע ערי הקודש, ביחד עם ירושלים, חברון וצפת, שבהן התרכזה מרבית האוכלוסייה היהודית בארץ ישראל מסוף ימי הביניים ועד המאה ה-19. על פי הברית החדשה, לאחר הקמת העיר פעל ישו באזור צפון הכנרת, ועל כן בנצרות נחשב האזור לקדוש.	עריכה - תבנית - שיחה
6 במאי 2020	הכניסה למערת הכוכים בנקרופוליס של בית שערים. בפתח המערה רואים את דלת האבן שסגרה את הכניסה למערה שעוצבה בדומה לדלת עץ. מערה זאת הייתה המערה השישית שהתגלתה בחפירות שהתקיימו באתר על ידי בנימין מזר בין השנים 1936–1940. המערות התגלו אקראית על ידי אלכסנדר זייד. מערה זאת נמצאת ב"מתחם מערות המנורה" השוכן דרומית-מערבית למתחם הראשי, והיה המתחם הראשון שנחפר. המערות קיבלו את מספרן לפי סדר גילוין. המתחם היה סגור במשך שנים, ונפתח לביקורים רק ב-2009. "מערת הכוכים" שוכנת מחוץ למתחם הסגור, ליד דרך עפר היורדת מקריית טבעון.	עריכה - תבנית - שיחה
7 במאי 2020	בתמונה, סיור מודרך ביקבי כרמל בזכרון יעקב בשנת 1945. יקבי כרמל הוקמו ב-1890 במושבות ראשון לציון וזכרון יעקב על ידי הברון בנימין אדמונד דה רוטשילד, והם פעילים עד היום. בניית היקב בראשון לציון החלה בשנת 1889 ובציר ראשון הוכנס אליו בשנת 1890. היקב בזכרון יעקב החל לעבוד בשנת 1890. היקב היה מקום עבודה לפועלים רבים מאנשי העלייה הראשונה והשנייה, ובהם דוד בן-גוריון. בהקשרו התפתח הווי ייחודי, ועליו חובר השיר "יקבי ראשון לציון".	עריכה - תבנית - שיחה
8 במאי 2020	האריסטוקרט הצרפתי אנטואן לָבוּאַזיֶה יחד עם שותפתו לעבודה המדעית ואשתו, מארי-אן פִּירֶט פּוֹלז, בציור מעשה ידיו של הצייר ז'אק-לואי דויד משנת 1788. לבואזיה היה כימאי חשוב שניסח את חוק שימור החומר ונחשב לאבי הכימיה האנליטית. בהיותו גם גובה מס לאוצר המלך, הוכרז בימי המהפכה הצרפתית כ"אויב האומה" והוצא להורג בשנת 1794.	עריכה - תבנית - שיחה
9 במאי 2020	וילהלם קייטל חותם על מסמכי הכניעה של גרמניה הנאצית. כתב הכניעה הראשון נחתם ב־7 במאי לפנות בוקר. ברית המועצות לא הייתה מרוצה מנוסח ההסכם ומנסיבות החתימה ודרשה חתימה על כתב כניעה נוסף ב-8 במאי. הודעה על ניצחון בעלות הברית על גרמניה הנאצית פורסמה רשמית ב-9 במאי. ביום זה נחגג יום הניצחון בחבר המדינות. בחלק מהמדינות יום הניצחון באירופה מצוין ב-8 במאי.	עריכה - תבנית - שיחה
10 במאי 2020	בתצלום (מאת אפרים ארדה, 1949), קדיה מולודובסקי. בתחתית התצלום, חתימתה ביידיש. מולודובסקי הייתה משוררת וסופרת יידית. שירתה לפני השואה הייתה קלילה, היתולית ושמחה. אחרי השואה נטתה לכתוב על מראות השואה וברבים משיריה משתלבת נימה מורבידית. מולודובסקי התפרסמה מאוד בזכות שירי הילדים שלה, העוסקים בעולמם של ילדים יהודים עניים בוורשה של שנות ה-30. עם שיריה שתורגמו לעברית וזכו לפופולריות נמנים "הילדה איילת", "פתחו את השער" ו"גלגוליו של מעיל".	עריכה - תבנית - שיחה
11 במאי 2020	מנהג בולט בל"ג בעומר הוא מנהג הדלקת המדורות לציון הילולתו של רבי שמעון בר יוחאי, או לזכר המשואות שהושאו כדי לבשר על המפנה שחל לטובת צבאו של בר כוכבא במרד נגד האימפריה הרומית.	עריכה - תבנית - שיחה
12 במאי 2020	ילדים צופים במדורת ל"ג בעומר. המנהג הבולט בחג זה הוא הדלקת מדורות לציון הילולתו של רבי שמעון בר יוחאי, או לציון המפנה שחל לטובת צבאו של בר כוכבא במרד מול הרומאים ולזכר המשואות שהושאו לבשר את הניצחון.	עריכה - תבנית - שיחה
13 במאי 2020	Dead tree In Sea of life (בעברית: עץ מת בים החיים), מיצב של עמירם דורה משנת 2017, שנשתל על ידו בים המלח, במטרה להראות שעל אף כינויו הרווח כ״ים המוות״, הוא למעשה מקום של תיירות ענפה, ריפוי ומרגוע.	עריכה - תבנית - שיחה
14 במאי 2020	בתמונה, קופיף באי סולאווסי שבאינדונזיה. קופיף, או טרסיוס, הוא סוג במשפחת הקופיפיים שבתת-סדרת הקופיפים. לקופיפים עיניים ענקיות ביחס לגודלם – גודלן כגודל עיני אדם בעוד שאורך גופם כ-10–15 סנטימטרים – ורגליהם ארוכות. הקופיפים ניזונים בעיקר מחרקים, שעליהם הם מזנקים ממרחק שיכול להגיע עד לפי עשרה מאורך גופם. מספר הקופיפים החיים בטבע מוערך בכמה אלפים לכל היותר, והם נתונים בסכנת הכחדה.	עריכה - תבנית - שיחה
15 במאי 2020	פר הרמה בפארק הלאומי דארטמור באנגליה. פר הרמה הוא גזע עתיק ויחודי של בקר הבית אשר מקורו ברמות הסקוטיות שבצפון סקוטלנד, והוא ידוע בפרווה הצמרירית והארוכה שלו המספקת בידוד מעולה מפני שלג וקור. יש לו מבנה גוף חסון ומוצק ורגליים קצרות ועבות המקילים עליו לנוע באזורים הרריים, והוא מפורסם בפוני הארוך שמכסה את פניו. מזגו נוח בדרך כלל, ובמשך אלפי שנים נעשה בו שימוש על ידי האדם לבשר וחלב. עקב היותו מסוגל להסתגל לטמפרטורות נמוכות ולצמחייה דלילה, הוא יוצא למדינות רבות ברחבי העולם כדוגמת קנדה, נורווגיה ופינלנד.	עריכה - תבנית - שיחה
16 במאי 2020	זכר של אימפלה שחורת-פנים בנמיביה. האימפלה שחורת הפנים היא תת-מין נדיר ויחודי של אימפלה, המוגבלת לנמיביה ואנגולה. היא נבדלת מהאימפלה המצויה בסימוני הפנים השחורים שעל פניה אשר העניקו לה את שמה, וכן בכך שהיא גדולה וכהה במעט. האוכלוסייה העולמית שלה מצומצמת מאוד ועומדת על כ-2,000 פרטים. היא מאכלסת אזורים צחיחים יותר מקרובתה המצויה כדוגמת סוואנות-קוצים וחורשים פתוחים בשולי מדבר קלהארי ומדבר נמיב.	עריכה - תבנית - שיחה
17 במאי 2020	מערת לאסקו היא מערכת של מערות מחוברות בדרום מערב צרפת. המערה מפורסמת בציורי הסלע מהתקופה הפלאוליתית שהתגלו בה שהם כבני 17,300 שנים. האמנים ציירו באופן מדויק בעלי חיים מעידן הקרח האחרון, ביניהם סוסי בר, שור הבר, איילים וקרנף צמרי. המערות התגלו בשנת 1940 על ידי ארבעה נערים ששיחקו באזור ונפתחו לציבור בשנת 1948. בעקבות ריבוי המבקרים (כ-1,200 ליום) נפגעו הציורים מפחמן דו-חמצני ומאז הכניסה למקום הוגבלה למדענים. בשנת 2016 נפתח למבקרים מבנה המהווה העתק מדויק ובגודל מלא של המערות.	עריכה - תבנית - שיחה
18 במאי 2020	הגלריה הלאומית הישנה וקתדרלת ברלין; הגלריה הלאומית הישנה היא מוזיאון לאמנות הנמצא באי המוזיאונים שבמרכז ברלין. הגלריה מציגה אמנות מהמאה ה-19. קתדרלת ברלין היא קתדרלה סמוכה, שנבנתה בין השנים 1895–1905 והיא ממוקמת בסמוך ללוסטגארטן.	עריכה - תבנית - שיחה
19 במאי 2020	שוק העיר העתיקה בירושלים מורכב ממערכת של סמטאות ארוכות, החוצות את העיר העתיקה ועוברות בגבול שבין הרובע הנוצרי, הרובע המוסלמי והרובע הארמני. הטובין הנמכרים בשוק מגוונים מאד, וכוללים, בין היתר, מזון ומגדנות, בגדים, רהיטים ומוצרי אלקטרוניקה. צירי השווקים המרכזיים משמרים מערך רחובות קדום בירושלים מן התקופה הרומית-ביזנטית: הקארדו, שחצה את העיר משער שכם לשער האשפות, הוא הבסיס לציר הצפון-דרום, ונראה כי חציו הצפוני (בגבול שבין הרובע הנוצרי והרובע המוסלמי) משמר את התוואי הרומי, בעוד שחציו הדרומי (בתוך הרובע היהודי, ובחלקים מסוימים, בגבול שבין הרובע היהודי והרובע הארמני) משמר את התוואי הביזנטי.	עריכה - תבנית - שיחה
20 במאי 2020	כנסיית הגואל ברובע הנוצרי בירושלים בסוף המאה ה-19; הכנסייה נבנתה בין השנים 1893- 1898, לאחר שאבן הפינה שלה הונחה על ידי יורש העצר הפרוסי פרידריך וילהלם (שהפך לאחר מכן לקיסר פרידריך השלישי) כשביקר בארץ ישראל בשנת 1869, כחלק מביקורו במזרח התיכון לרגל השתתפותו בחנוכת תעלת סואץ. הקרקע עליה הוקמה הכנסייה ניתנה במתנה ליורש העצר הפרוסי על ידי הסולטאן העות'מאני. הכנסייה נחנכה ב-31 באוקטובר 1898 בעת ביקורו של הקיסר הגרמני וילהלם השני בארץ ישראל.	עריכה - תבנית - שיחה
21 במאי 2020	טקס חנוכת מסילת הרכבת יפו–ירושלים – הרכבת הראשונה נכנסת לתחנת הרכבת ירושלים המקושטת בדגלי האימפריה העות'מאנית (26 בספטמבר 1892).	עריכה - תבנית - שיחה
22 במאי 2020	הרמטכ"ל יצחק רבין, שר הביטחון משה דיין ואלוף פיקוד המרכז עוזי נרקיס (מימין לשמאל) נכנסים לעיר העתיקה בירושלים דרך שער האריות לאחר הקרב על ירושלים במלחמת ששת הימים, תצלום מאת אילן ברונר. הקרב על ירושלים במלחמת ששת הימים התחולל ב-48 השעות הראשונות של המלחמה, בין הלגיון הירדני ובין צה"ל, והיה אחד הקרבות הקשים במלחמה. במהלך הלחימה כבשה חטיבה 55 את העיר העתיקה של ירושלים ואת הכותל המערבי, הישג שהיה לאחד משיאיה של מלחמת ששת הימים כולה.	עריכה - תבנית - שיחה
23 במאי 2020	הרב הראשי של צה"ל, הרב שלמה גורן, מוקף בחיילי צה"ל, תוקע בשופר מול הכותל המערבי בירושלים התמונה צולמה ב-7 ביוני 1967, עת כיבוש ושחרור העיר העתיקה והכותל המערבי בידי צה"ל במלחמת ששת הימים. התמונה צולמה על ידי הצלם דוד רובינגר שצילם באותו יום את התצלום המפורסם, תצלום הצנחנים בכותל המערבי.	עריכה - תבנית - שיחה
24 במאי 2020	ראשית התעופה העברית בארץ ישראל הייתה תלויה תלות מוחלטת בהתפתחות הכוח האווירי שנועד להגנת היישוב העברי בארץ ישראל, משום שבמאבק על "המדינה בדרך" לא היה מקום לקדם את התעופה האזרחית, אלא רק את התעופה הצבאית. תקופת ה"בראשית" של התעופה העברית הייתה במחצית הראשונה של המאה העשרים, בעיקר בין מלחמת העולם הראשונה לבין מלחמת העצמאות.	עריכה - תבנית - שיחה
25 במאי 2020	רוברט קאפה היה צלם אמריקאי ממוצא יהודי-הונגרי. קאפה תיעד חמישה סכסוכים צבאיים שונים: מלחמת האזרחים בספרד, הפלישה היפנית לסין, מלחמת העולם השנייה, מלחמת העצמאות של ישראל ומלחמת הודו-סין הראשונה. קאפה נהרג בפיצוץ מוקש נגד אדם עליו דרך במהלך סיקור מלחמת הודו-סין הראשונה.	עריכה - תבנית - שיחה
26 במאי 2020	דורותיאה לאנג ומצלמתה, קליפורניה, 1938; לאנג הייתה צלמת תיעודית רבת השפעה. היא ידועה בעבודתה בזמן השפל הגדול עבור מנהלת החקלאות האמריקאית, גוף ממשלתי בארצות הברית שפעל לסיוע לאזורים הכפריים מוכי השפל. התמונות שצילמה עבור גוף זה הביאו מבט הומני על הטרגדיה האנושית של השפל הגדול, והשפיעו באופן ממשי על התפתחות הצילום התיעודי. תמונתה המפורסמת ביותר היא תמונתה, "אם נודדת", שצולמה ב-1936, במהלך השפל הגדול בארצות הברית, והפכה לאחד מסמליו.	עריכה - תבנית - שיחה
27 במאי 2020	רכבת חוצה את דרך פתח תקוה (כיום דרך בגין) בתל אביב ב-1956. דרך בגין היא החלק התל אביבי של דרך היסטורית המחברת את יפו ופתח תקווה, דרך שהתפתחה כחלק מדרך יפו-שכם ההיסטורית. הדרך מתחילה במרכז פתח תקווה ונמשכת לאורך ציר ז'בוטינסקי לבני ברק ורמת גן. בתל אביב הדרך נודעה בשמה המנדטורי "דרך הביטחון" על שם המבנים ששירתו את כוחות הביטחון המנדטוריים ונבנו לאורכה, מאוחר יותר כדרך פתח תקווה וכיום כדרך בגין וממשיכה כדרך יפו-תל אביב, רחוב אילת ורחוב רזיאל עד לכיכר השעון ביפו.	עריכה - תבנית - שיחה
28 במאי 2020	חג שבועות מכונה בין היתר גם חג הקציר, משום שבתקופה הסמוכה לחג זה היה מתבצע קציר החיטים ממנו היו מביאים את מנחת שתי הלחם בתקופת המקדש. שם זה מופיע בספר שמות, פרק כ"ג, פסוק ט"ז: "וחג הקציר ביכורי מעשיך אשר תזרע בשדה".	עריכה - תבנית - שיחה
29 במאי 2020	ספר תורה פתוח עליו מונחת יד המשמשת לסימון מקום הקריאה בו. ספר תורה נחשב לתשמיש הקדושה המקודש ביותר ביהדות, ונוהגים בו בכבוד ובהידור. על פי המסורת היהודית בחג השבועות ניתנה התורה לעם ישראל.	עריכה - תבנית - שיחה
30 במאי 2020	בית עיריית פריז השרוף, בתצלום משנת 1871; המבנה נשרף במהלך דיכוי הקומונה הפריזאית - ממשלה סוציאליסטית אשר שלטה בפריז מ-18 במרץ (ובאופן רשמי מ-26 במרץ) עד 30 במאי 1871, ואשר דוכאה בכוח הנשק, תוך טבח בהמונים.	עריכה - תבנית - שיחה
31 במאי 2020	תלמוד תורה (מוסד חינוך יסודי יהודי מסורתי) בסמרקנד בתחילת המאה ה-20, תצלום מאת סרגיי פרוקודין-גורסקי. גורסקי, מחלוצי הצילום בצבע, השתמש בהמצאותיו בתחום טכנולוגיית הצילום לשם תיעוד שיטתי של האימפריה הרוסית במטרה להשכיל את התלמידים הרוסים באמצעות "ההשתקפויות האופטיות הצבעוניות" שלו.	עריכה - תבנית - שיחה