ויקיפדיה:תמונה מומלצת/המלצות קודמות/אפריל 2018

אפריל
1 באפריל 2018	"התחייה" מעשה ידי רפאל "התחייה" מאת רפאל. חג הפסחא הוא החג הנוצרי הקדוש ביותר, והוא מציין את תחייתו של ישו על-פי האמונה הנוצרית, ביום השלישי לאחר שנצלב ונקבר בירושלים. לפי האמונה הנוצרית, צליבתו של ישו ותחייתו הן שלב הכרחי בדרך לגאולת בני האדם.	עריכה - תבנית - שיחה
2 באפריל 2018	"אל תגעי בי" - ציור מעשה ידי אלכסנדר איוואנוב (1835). "אל תגעי בי" - ציור מעשה ידי אלכסנדר איוואנוב (1835). חג הפסחא הוא החג הנוצרי הקדוש ביותר, והוא מציין את תחייתו של ישו על-פי האמונה הנוצרית, ביום השלישי לאחר שנצלב ונקבר בירושלים. לאחר התחייה זיהתה מרים המגדלית את ישו, אך הוא ביקשהּ: "NOLI ME TANGERE" (אל תגעי בי).	עריכה - תבנית - שיחה
3 באפריל 2018	היצירה "לילה בגולגולתא" מעשה ידי וסילי ורשצ'אגין (1869), מתארת את מקום הצליבה מייד לאחר הורדתו של ישו מהצלב. יום שישי הטוב, יום צליבת ישו, הוא יום שישי שלפני יום ראשון של חג הפסחא הנוצרי. היצירה "לילה בגולגולתא" מעשה ידי וסילי ורשצ'אגין (1869), מתארת את מקום הצליבה מיד לאחר הורדתו של ישו מהצלב.	עריכה - תבנית - שיחה
4 באפריל 2018	הר אאוליס על מאדים הר אאוליס על מאדים, כפי שצולם על ידי רובר "קיוריוסיטי" של מארס סיינס לברטורי ב-2015. מאדים הוא כוכב לכת ארצי, המזכיר בתכונות פיזיות רבות את כדור הארץ. מסתו של מאדים היא כעשירית מסת ארץ והוא בעל אטמוספירה המורכבת בעיקר מפחמן דו-חמצני וחנקן והיא דלילה בהרבה ביחס לאטמוספירת כדור הארץ. פני השטח שלו סלעיים ועשירים בתחמוצות ברזל.	עריכה - תבנית - שיחה
5 באפריל 2018	נפרטרי נושאת תפילה, ציור המעטר את קברה. נפרטרי הייתה מלכה מצרית שחיה במאה ה-13 לפנה"ס, אשתו החשובה ביותר של רעמסס השני. נפרטרי הייתה מלכה מצרית שחיה במאה ה-13 לפנה"ס, אשתו החשובה ביותר של רעמסס השני. בסצנות רבות היא מופיעה לצד רעמסס השני כאישה יחידה. קברה המפואר, המעוטר גם בקטעים מספר המתים, שוכן בעמק המלכות בנקרופוליס של תבאי במצרים העליונה. לכבודה בנה רעמסס מקדש מפואר באבו סימבל. בתמונה: נפרטרי נושאת תפילה, ציור המעטר את קברה.	עריכה - תבנית - שיחה
6 באפריל 2018	שלד הבטון של קזינו בת גלים, מבנה בשכונת בת גלים בחיפה. קזינו בת גלים היה מבנה בשכונת בת גלים בחיפה ששימש לפעילויות קהילה ופנאי משנות ה-30 של המאה ה-20, אך נהרס לאחר שנים, וכיום ניצב במקומו שלד בטון. חרף שמו, לא שימש המקום מעולם כקזינו.	עריכה - תבנית - שיחה
7 באפריל 2018	הֶנְיוֹ ז'יטומירסקי בשנת 1939. הניו ז'יטומירסקי נרצח בגיל 9 בתא גזים במחנה ההשמדה מיידנק. הֶנְיוֹ ז'יטומירסקי, 1939. הניו ז'יטומירסקי היה ילד יהודי-פולני יליד לובלין, שנרצח בגיל 9 בתא גזים במחנה ההשמדה מיידנק. הוא הפך לאייקון של השואה לא רק בלובלין, אלא בפולין כולה. סיפור חייו הפך לחלק מתוכנית הלימודים במערכת החינוך הכללית בפולין, ומאז 2005 מתקיים בלובלין הפרויקט "מכתבים להניו". הניו ז'יטומירסקי הוא אחד הגיבורים של תערוכת הקבע "אֵלֵמֶנְטָאז'". המוצגת בביתן 53 במיידנק ומוקדשת לילדים שהיו במחנה.	עריכה - תבנית - שיחה
8 באפריל 2018	נעליים על הדנובה היא אנדרטת זיכרון ייחודית שהוקמה בשנת 2005 על גדות נהר הדנובה בבודפשט, בירת הונגריה, המנציחה את מאות היהודים שנרצחו בידי גדודי צלב החץ ההונגרים, לאחר שנורו והושלכו למי הנהר בשנים 1944‏-1945. הרוצחים רצו לחסוך בכדורים, ולכן קשרו את היהודים זה לזה, כרכו לגופם אבנים ומשקולות, וירו רק בחלק מהם. באופן זה נפלו כולם אל המים, והחיים טבעו אף הם. בשואה נרצחו 564,500 מיהודי הונגריה. נעליים על הדנובה היא אנדרטת זיכרון ייחודית שהוקמה בשנת 2005 על גדות נהר הדנובה בבודפשט, בירת הונגריה, המנציחה את מאות היהודים שנרצחו בידי גדודי צלב החץ ההונגרים, לאחר שנורו והושלכו למי הנהר בשנים 1944‏-1945. הרוצחים רצו לחסוך בכדורים, ולכן קשרו את היהודים זה לזה, כרכו לגופם אבנים ומשקולות, וירו רק בחלק מהם. באופן זה נפלו כולם אל המים, והחיים טבעו אף הם. בשואה נרצחו 564,500 מיהודי הונגריה.	עריכה - תבנית - שיחה
9 באפריל 2018	"נערה בטלאי צהוב", רישום מעשה ידי הציירת אסתר לוריא. הציור צויר ב-1941 במלחמת העולם השנייה בעת ששהתה בגטו קובנה. בתקופת הגטו השתמשה בציור ככלי תיעוד של חיי היהודים שם. בשנת 1946 הוענק ללוריא פרס דיזנגוף על רישום זה. יצירותיה מתקופת השואה הוצגו במהלך משפט אייכמן. חלק מיצירותיה מוצגות בבית לוחמי הגטאות וגם באוסף האמנות של יד ושם. "נערה בטלאי צהוב", רישום מעשה ידי הציירת אסתר לוריא. הציור צויר ב-1941, בעת ששהתה בגטו קובנה במלחמת העולם השנייה. בתקופת הגטו השתמשה בציור ככלי תיעוד של חיי היהודים שם. בשנת 1946 הוענק ללוריא פרס דיזנגוף על רישום זה. יצירותיה מתקופת השואה הוצגו במהלך משפט אייכמן. יצירותיה מוצגות בבית לוחמי הגטאות ובאוסף האמנות של יד ושם.	עריכה - תבנית - שיחה
10 באפריל 2018	כ' בניסן תרס"ט (11 באפריל 1909), - הגרלת המגרשים באחוזת בית. תצלומו של אברהם סוסקין. בכ' בניסן תרס"ט (11 באפריל 1909), אחרי קרוב לשלוש שנות הכנה, התקבצו משפחות המייסדים של שכונת אחוזת בית על החולות, לצורך הגרלת המגרשים בין החברים באמצעות צדפים שאסף עקיבא וייס על שפת הים. לימים נקבע יום זה כיום ההולדת של העיר תל אביב. תצלומו של אברהם סוסקין.	עריכה - תבנית - שיחה
11 באפריל 2018	אנדרטת יאנוש קורצ'אק ותלמידיו באתר ההנצחה יד ושם שבהר הזיכרון בירושלים. אנדרטת יאנוש קורצ'אק ותלמידיו באתר ההנצחה יד ושם שבהר הזיכרון בירושלים. האנדרטה, שנוצרה ב-1978, מנציחה את זכרו של המחנך והרופא היהודי-פולני ד"ר הנריק גולדשמיט, המכונה "יאנוש קורצ'אק". בפסל, מוגדלים ראשו וידו השמאלית החובקת של קורצ'אק ביחס לגודלם של הילדים. כך בחר הפַּסָּל בוריס (ברוך) סַקְצִיאֶר להדגיש את אהבתו של קורצ'אק לילדים ואת מנהיגותו. בתקופת השואה סירב קורצ'אק לנטוש את הילדים היהודים שבבית היתומים שניהל. הוא עבר עמם לגטו ורשה, ולבסוף כשנלקחו כולם למחנה ההשמדה טרבלינקה ב-5 באוגוסט 1942, הוא נלקח עמם אל מותם. מעל למאתיים היתומים היהודים שהיו בבית היתומים, נרצחו בטרבלינקה.	עריכה - תבנית - שיחה
12 באפריל 2018	היכל השמות שבמוזיאון יד ושם. בהיכל השמות שבמוזיאון יד ושם בירושלים מרוכזים שמותיהם של כל קורבנות השואה שהגיעו לידי המוזיאון, בדרך כלל בעקבות גביית עדות מניצולים. מרכז המבנה הוא אתר זיכרון המורכב מחרוט גדול, שעליו פזורים מאות תצלומי פנים של קורבנות השואה הנראים לצופה מלמעלה, כשלמטה נראית האדמה החשופה.	עריכה - תבנית - שיחה
13 באפריל 2018	פסל האסיר המת מאת פרנסואז סלמון באתר הזיכרון במחנה הריכוז נוינגמה, מתאר אסיר מוזלמן על סף מותו. כיום במחנה הריכוז מספר אנדרטות ואתרי זיכרון להנצחת קרבנות השואה. המגורש, הידוע גם בשם האסיר הגוסס, פסל ברונזה מעשה ידיה של הפסלת היהודייה-צרפתייה פרנסואז סַלמון, ניצולת מחנות אושוויץ וראוונסבריק. הפסל, שהוצב ב-1965 באתר הזיכרון במחנה הריכוז נוֹיֶנגָמֶה, מתאר אסיר "מוּזֶלְמָן" על סף מותו. מחנה נוינגמה הוקם על ידי האס אס בסמוך לעיר המבורג שבגרמניה ב-1938 ופעל עד 1945. המחנה לא שימש כאתר השמדה, אך מתוך 100,000 האסירים ששהו בו נספו כ-55,000, עקב התנאים הבלתי אנושיים ששררו במחנה, ובהם עבודת פרך, רעב, תנאים לא-היגייניים, אלימות רבה מצד השומרים, ולקראת סוף המלחמה צעדות מוות. כיום מוצבים במקום מספר אנדרטות ואתרי זיכרון להנצחת קרבנות השואה.	עריכה - תבנית - שיחה
14 באפריל 2018	האנדרטה לזכר יהודי אירופה שנרצחו בברלין, היא יד זיכרון המנציחה את זכר היהודים שנרצחו בשואה. האנדרטה לזכר יהודי אירופה שנרצחו היא יד זיכרון המוצבת בברלין בירת גרמניה, סמוך לשער ברנדנבורג, ומנציחה את זכר היהודים שנרצחו בשואה. האנדרטה תוכננה על ידי האדריכל היהודי-אמריקאי פיטר אייזנמן ונחנכה בשנת 2005. היא משתרעת על שטח של 19,000 מ"ר ועשויה מ-2,711 קוביות בטון, המסודרות בתבנית משבצות על גבי מישור משופע, בדומה למצבות בבית עלמין.	עריכה - תבנית - שיחה
15 באפריל 2018	אנדרטת ספרייה" בכיכר בבל בברלין. האנדרטה היא חדר תת-קרקעי בעל תקרת זכוכית, הנמצא מתחת לכיכר, במקום המדויק בו נשרפו הספרים על ידי הנאצים. החדר מואר בתאורה פנימית ומכוסה במדפי ספרים ריקים המתאימים לאחסונם של 20,000 ספרים ומייצגים את החלל התרבותי הנותר לאחר שריפת הספרים. כיכר בבל בעיר ברלין, נודעה בשל אירוע שׂריפת הספרים שהתרחש במקום ב-10 במאי 1933, אז נשרפו כ-20 אלף ספרים, כולל עבודות של תומאס מאן, היינריך היינה, קרל מרקס ועוד סופרים רבים. לזכר אירוע השריפה, הוקמה במקום אנדרטת ספרייה על ידי האומן הישראלי מיכה אולמן. האנדרטה היא חדר תת-קרקעי בעל תקרת זכוכית, הנמצא מתחת לכיכר, במקום המדויק בו נשרפו הספרים. החדר מואר בתאורה פנימית ומכוסה במדפי ספרים ריקים המתאימים לאחסונם של 20,000 ספרים ומייצגים את החלל התרבותי הנותר לאחר שריפת הספרים.	עריכה - תבנית - שיחה
16 באפריל 2018	סר פיטר אלכסנדר יוסטינוב סר פיטר אלכסנדר יוסטינוב (16 באפריל 1921 - 28 במרץ 2004) היה שחקן, סופר, תסריטאי ומחזאי בריטי, אשר זכה פעמיים בפרס אוסקר: ב-1960 זכה בפרס אוסקר לשחקן המשנה הטוב ביותר על תפקידו ב"ספרטקוס" של סטנלי קובריק, וב-1964 זכה בשנית, על תפקידו בסרט "טופקאפי" של ז'ול דאסן.	עריכה - תבנית - שיחה
17 באפריל 2018	דם-מכבים אדום. בין היתר, דם-המכבים האדום הינו סמל של יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל. דם-מכבים אדום, צמח רב-שנתי ממשפחת המורכבים. הגבעולים והעלים מכוסים לבד לבן, ובקצות הגבעולים ממוקמים גושי קשקשים בצבע אדום הנראים כ"טיפות דם". קשקשים אלה אינם פרחים, אלא למעשה מעטפת התפרחת, ובתוכה צומח פרח צהוב. מקור השם של הצמח הוא אגדה לפיה פורח הפרח בכל מקום בו טיפת דם מדמם של המכבים, נפלה לארץ. בין היתר, דם-המכבים האדום הוא סמלו של יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל.	עריכה - תבנית - שיחה
18 באפריל 2018	חיילי צה"ל מתכוננים לקרב במעבר המיתלה. חיילי צה"ל מתכוננים לקרב במעבר המיתלה. קרב המיתלה הוא קרב בין חטיבת הצנחנים לכוחות מצרים שהתרחש במהלך מבצע קדש במעבר אל-חיטאן שבמערב סיני ובסמוך לו. בקרב ספגה חטיבת הצנחנים 38 הרוגים. למצרים נגרמו כ-260 הרוגים. בחזית התמונה שאול זיו, לימים מפקד הקומנדו הימי.	עריכה - תבנית - שיחה
19 באפריל 2018	הנפת דגל הדיו ב-10 במרץ 1949, ט' באדר תש"ט, על ידי אברהם אדן ("בְּרֶן") מחטיבת הנגב, לאחר כיבוש תחנת המשטרה באוּם רַשְרַש (כיום אילת) במסגרת מבצע עובדה. דגל הדיו הוא דגל ישראל מאולתר, עשוי בד לבן ודיו, שהונף ב-10 במרץ 1949, ט' באדר תש"ט, על ידי אברהם אַדָן ("בְּרֶן") מחטיבת הנגב, לאחר כיבוש תחנת המשטרה באוּם רַשְרַש (כיום אילת) במסגרת מבצע עובדה. התמונה, שצולמה על ידי מיכה פרי, נחרטה בזיכרון הקולקטיבי כסמל הניצחון במלחמת העצמאות, והייתה למעין מקבילה ישראלית להנפת הדגל באיוו ג'ימה.	עריכה - תבנית - שיחה
20 באפריל 2018	אנדרטת חטיבת הנגב המנציחה את הקרבות שהתחוללו בנגב במלחמת השחרור. האנדרטה הוקמה על ידי האדריכל דני קרוון על גבעה ממזרח לבאר שבע. אנדרטת חטיבת הנגב המנציחה את הקרבות שהתחוללו בנגב במלחמת העצמאות. האנדרטה תוכננה על ידי הפסל דני קרוון והיא ממוקמת על גבעה ממזרח לבאר שבע. היא מורכבת מ-18 אלמנטים שונים מבטון, שלכל אחד סמליות משלו. מבנה האנדרטה מאפשר חוויה מרחבית לשוהה בתוך חלקיה, מעליהם או מתחתם, חוויה המועצמת באמצעות שימוש בתופעות אקוסטיות ובאור השמש הבוקע מבעד לחרכים ויוצר משחקי אור וצל.	עריכה - תבנית - שיחה
21 באפריל 2018	טנקי צנטוריון עוברים בסך במצעד צה"ל בתל אביב במהלך חגיגות יום העצמאות בשנת 1965. מצעד צה"ל הוא מצעד צבאי כללי של צבא ההגנה לישראל שנהוג היה לעורכו אחת לשנה, ביום העצמאות, במהלך עשרים וחמש שנותיה הראשונות של מדינת ישראל. בשנים אלו, היה המצעד האירוע המרכזי של חגיגות יום העצמאות, ומשך קהל של מאות אלפי צופים. מסיבות שונות, ובהן הצורך להשתמש באמצעים ארגוניים גדולים לצורך קיום המצעד והוצאות כספיות כבדות שדרש, הוחלט בשנת תשכ"ח (1968) שלא לקיימו עוד באופן סדיר על בסיס שנתי, אלא רק במועדים מיוחדים. בתמונה ניתן לראות טנקי צנטוריון עוברים בסך במצעד צה"ל בתל אביב במהלך חגיגות יום העצמאות בשנת 1965.	עריכה - תבנית - שיחה
22 באפריל 2018	הרב יוסף שלמה כהנמן. הרב יוסף שלמה כהנמן היה ראש ישיבת פוניבז' בליטא לפני השואה ומייסד הישיבה בארץ ישראל, ראשה הראשון וחבר מועצת גדולי התורה. ב-1940 עלה לארץ ישראל, וב-1943 ייסד בה מחדש את ישיבת פוניבז'. בנוסף לישיבה בבני ברק הקים הרב כהנמן גם את מוסד "בתי אבות" לילדים פליטי השואה, וייסד את קריית פוניבז' באשדוד ואת ישיבת גרודנא בעיר. אשתו, שתי בנותיו ובנו נספו בשואה יחד עם מאות מתלמידי הישיבה בבורות הריגה. בנו הוא הרב אברהם כהנמן, שהיה לימים נשיא הישיבה.	עריכה - תבנית - שיחה
23 באפריל 2018	"גן בירה במינכן" הוא ציור שמן מעשה ידי מקס ליברמן, הציור מציג "גן בירה" עמוס מבקרים במינכן. בחזית הציור ילדים משחקים. גן בירה במינכן הוא ציור מעשה ידי הצייר היהודי-גרמני מקס ליברמן משנת 1884, המציג גן בירה עמוס מבקרים במינכן. הציור (שמן על עץ, 95x68.5 ס"מ) מוצג במוזיאון פינקוטק החדש במינכן.	עריכה - תבנית - שיחה
24 באפריל 2018	אנדרטת הזיכרון לרצח העם הארמני, השוכנת על גבעה המשקיפה על ירוואן, בירת ארמניה אנדרטת הזיכרון לרצח העם הארמני, השוכנת על גבעה המשקיפה על יֶרֶוָואן, בירת ארמניה. ההחלטה על הקמת האנדרטה נעשתה בתקופת השלטון הסובייטי בעקבות הפגנות שהתקיימו בירוואן ב-24 באפריל 1965, שבמהלכן הפגינו כ-100,000 אנשים במשך 24 שעות לציון 50 שנה לרצח העם. האנדרטה הושלמה בשנת 1967. בשנת 1995 נפתח בקרבתה המוזיאון לרצח העם הארמני, הפועל גם כמוסד מחקר לרצח העם.	עריכה - תבנית - שיחה
25 באפריל 2018	כחלק מחגיגות העשור למדינת ישראל, נערך שחזור של טקס הכרזת העצמאות. באולם שוחזרו הריהוט, הקישוטים ותמונות האמנות, כפי שהיו בטקס ההכרזה המקורי. משתתפי טקס ההכרזה מתש"ח ישבו בערך במושבים המקוריים בסדר בו ישבו בתש"ח. כחלק מחגיגות העשור למדינת ישראל, נערך שחזור של טקס הכרזת העצמאות, בה' באייר תשי"ח, 25 באפריל 1958, בבית דיזנגוף שבשדרות רוטשילד בתל אביב, המקום שבו הכריז דוד בן-גוריון בה' באייר תש"ח על הקמת המדינה. באולם שוחזרו הריהוט, הקישוטים ותמונות האמנות, כפי שהיו בטקס ההכרזה המקורי. משתתפי טקס ההכרזה מתש"ח ישבו בערך במושבים המקוריים בסדר בו ישבו בתש"ח, למעט אחדים שנפטרו כאליעזר קפלן ודוד רמז, שבמקומם ישבו אלמנותיהם. אחרים שלא השתתפו בטקס עצמו, אך חתמו על מגילת העצמאות, השתתפו גם הם - למשל הרב יצחק מאיר לוין, מנהיג אגודת ישראל.	עריכה - תבנית - שיחה
26 באפריל 2018	החרוט של פיקו דו פוגו, הר געש שכבתי פעיל. החרוט של פיקו דו פוגו, הר געש שכבתי פעיל המרכיב את האי פוגו שבאיי כף ורדה, כ-640 קילומטרים מערבית לנקודה המערבית ביותר ביבשת אפריקה. פסגתו בגובה 2,829 מטרים מעל פני הים היא הנקודה הגבוהה ביותר בכף ורדה, והפסגה השנייה בגובהה באוקיינוס האטלנטי, אחרי הר הגעש הרדום טיידה שבאיים הקנריים.	עריכה - תבנית - שיחה
27 באפריל 2018	אגם הלבה בניאראגונגו, מאי 2011. ניאראגונגו הוא הר געש שכבתי פעיל. אגם הלבה בניאראגונגו, מאי 2011. ניאראגונגו הוא הר געש שכבתי פעיל השוכן בתחומי הפארק הלאומי וירונגה ברפובליקה הדמוקרטית של קונגו, מעט מערבית לגבול עם רואנדה. זהו הר הגעש הפעיל ביותר ביבשת אפריקה.	עריכה - תבנית - שיחה
28 באפריל 2018	בתים בדינאן, על שפת נהר המז. בתים בדינאן, ולוניה, בלגיה, על שפת נהר המז. נהר המז הוא נהר חשוב בצפון אירופה, הנובע בצרפת, חוצה את בלגיה ונשפך לים הצפוני בהולנד. אורכו הכולל של המז 925 קילומטר. רוב אורכו של הנהר עביר לכלי שיט: בהולנד ובבלגיה הנהר הוא חלק מתשתית ענקית של נתיבי שיט ותעלות, המחברת את נמלי אנטוורפן, אמסטרדם ורוטרדם עם ערי התעשייה במעלה הנהר.	עריכה - תבנית - שיחה
29 באפריל 2018	הציור "יהודית עם ראשו הכרות של הולופרנס", ציור מעשה ידי פדה גליציה, שמן על לוח עץ. מקובל לחשוב שהדמות שבציור היא דיוקן עצמי של גליציה. יהודית עם ראשו הכרות של הולופרנס, ציור מעשה ידי פדה גליציה, שמן על לוח עץ, סביבות 1606, 122X90 ס"מ. מקובל לחשוב שהדמות שבציור היא דיוקן עצמי של גליציה.	עריכה - תבנית - שיחה
30 באפריל 2018	בסי קולמן בֶּסי קולמן (1892–1926) הייתה טייסת אינדיאנית-אפרו-אמריקאית. קולמן הייתה האישה השחורה הראשונה והאישה האינדיאנית הראשונה שהחזיקה ברישיון טיס, והאדם השחור והאינדיאני הראשון בהחזקת רישיון טיס בינלאומי. היא נהרגה בהתרסקות מטוס בגיל 34.	עריכה - תבנית - שיחה