ויקיפדיה:תמונה מומלצת/המלצות קודמות/אוקטובר 2019
אוקטובר | ||
---|---|---|
1 באוקטובר 2019 |
מאו דזה-דונג מכריז ב-1 באוקטובר 1949 בבייג'ינג על הקמת הרפובליקה העממית של סין.
|
עריכה - תבנית - שיחה |
2 באוקטובר 2019 |
![]() ציור של יהודים עורכים תשליך בראש השנה, מעשה ידי הצייר אלכסנדר גרימסקי. מנהג התשליך מתקיים על גדות נהר או ים שבהם יש דגים והוא מתבסס על הפסוק "וְתַשְׁלִיךְ בִּמְצֻלוֹת יָם כָּל-חַטֹּאותָם". מנהג זה התפתח בקהילות יהדות אשכנז בתחילת המאה ה-15. עד המאה ה-17 התקבל מנהג זה כמעט בכל הקהילות הספרדיות בהשפעתו של ר' חיים ויטאל, ששיבח מנהג זה.
|
עריכה - תבנית - שיחה |
3 באוקטובר 2019 |
יער בהיידלברג שבגרמניה בסתיו. בעונת הסתיו מתרחשת באזורים הממוזגים תופעת השלכת - העלים משנים את צבעם ונושרים מן העצים.
|
עריכה - תבנית - שיחה |
4 באוקטובר 2019 |
חזית כנסיית פטרוס הקדוש ביפו ומאחוריה ניצב מגדל הפעמונים של הכנסייה. החזית עשויה לבנים בגוון חום בהיר, ומשולבים בה שני קרניזים בהירים העוברים לרוחבה. בין הקרניזים אפריז שבו מטופות הנושאות את סמל הוותיקן. החזית מעוטרת גם בתבליטים אנכיים דמויי עמודים בעלי כותרות דוריות ויוניות, גם הם בגוון בהיר. המבנה ומגדל הפעמונים שלו נראים היטב מכל קו החוף של תל אביב ויפו, כמו גם מכיוון הים, ולכן הם שולבו בקצה הימני של סמל העיר תל אביב-יפו הקודם. |
עריכה - תבנית - שיחה |
5 באוקטובר 2019 |
![]() מוטי ארואסטי עולה לסל במדי מכבי תל אביב, במשחק הדרבי מול הפועל תל אביב, שנת 1983. ארואסטי הוא אחד מסמליה של מכבי תל אביב בשנות ה-70 וה-80, ושיחק במדיה במשך 16 עונות. נחשב לאחד השחקנים הגדולים בתולדות הכדורסל הישראלי, והיה שותף לשתי אליפויות אירופה שלקחה מכבי תל אביב בעונות 1976/1977 ו-1980/1981. |
עריכה - תבנית - שיחה |
6 באוקטובר 2019 |
![]() גולדה מאיר הייתה ראש הממשלה הרביעית של מדינת ישראל והאישה היחידה שכיהנה בתפקיד זה. כראש ממשלה, הובילה את ישראל במלחמת יום הכיפורים.
|
עריכה - תבנית - שיחה |
7 באוקטובר 2019 |
![]() רוכבי אופניים בנתיבי איילון ביום כיפור. צביון החיים בישראל משתנה בצורה משמעותית ביום הכיפורים. מאפיינים בולטים של מועד זה, אשר אינם ניכרים ברוב יישובי הארץ בחגים אחרים, הם הפסקה כמעט מוחלטת של תנועת כלי הרכב בערים. עובדה זו מנוצלת על ידי רוכבי אופניים וגלגיליות רבים לנסיעה בכבישים הפנויים.
|
עריכה - תבנית - שיחה |
8 באוקטובר 2019 |
![]() יהודים מתפללים בבית הכנסת ביום הכיפורים הוא ציור מאת הצייר היהודי-פולני מאוריצי גוטליב, הנחשב לאחד מן הייצוגים הבולטים של האמנות היהודית במאה ה-20. גוטליב צייר בתמונה שלושה דיוקנאות עצמיים שלו: כילד, כנער וכאדם בוגר. על ספר התורה המופיע בציור כתובה הקדשה לזכרו של גוטליב, וכך הוא מופיע בתמונה פעם רביעית כאדם שמאוזכר לאחר פטירתו.
|
עריכה - תבנית - שיחה |
9 באוקטובר 2019 |
![]() שעיר לעזאזל ששולח למדבר ביום הכיפורים בתקופת בית המקדש, בציור "שעיר לעזאזל" מאת ויליאם הולמן האנט (1854).
|
עריכה - תבנית - שיחה |
10 באוקטובר 2019 |
![]() טקס החתונה של שרה אהרנסון, מראשי ניל"י, רשת ריגול יהודית שפעלה למען הבריטים ונגד שליטי ארץ ישראל הטורקים במלחמת העולם הראשונה, במטרה לקדם את החלתה של ריבונות יהודית עצמאית בארץ ישראל. אהרנסון נישאה בעתלית באביב 1914 לחיים אברהם, סוחר יהודי אמיד ממוצא בולגרי. אברהם היה טרוד בנסיעות עסקים באירופה ואהרנסון שבה בסוף 1915 אל בית הוריה בזכרון יעקב עד לכידתה ב-1917 בידי שירותי הביטחון של האיפריה העות'מאנית והתאבדותה במעצר כדי שלא למסור את שמות חבריה.
|
עריכה - תבנית - שיחה |
11 באוקטובר 2019 |
![]() דורותיאה לאנג ומצלמתה, קליפורניה, 1938; לאנג הייתה צלמת תיעודית רבת השפעה. היא ידועה בעבודתה בזמן השפל הגדול עבור מנהלת החקלאות האמריקאית, גוף ממשלתי בארצות הברית שפעל לסיוע לאזורים הכפריים מוכי השפל. התמונות שצילמה עבור גוף זה הביאו מבט הומני על הטרגדיה האנושית של השפל הגדול, והשפיעו באופן ממשי על התפתחות הצילום התיעודי. תמונתה המפורסמת ביותר היא תמונתה, "אם נודדת", שצולמה ב-1936, במהלך השפל הגדול בארצות הברית, והפכה לאחד מסמליו.
|
עריכה - תבנית - שיחה |
12 באוקטובר 2019 |
![]() שירלי צ'יזהולם בשנת 1972. צ'יזהולם הייתה פוליטיקאית, מחנכת וסופרת אמריקאית. היא נבחרה להיות חברת הקונגרס של ארצות הברית בשנת 1968, ובכך הייתה לאישה האפרו-אמריקנית הראשונה המכהנת בתפקיד זה. בשנת 1972 החליטה להתמודד לנשיאות ארצות הברית ובכך הייתה למועמד/ת האפרו-אמריקנית הראשונה לנשיאות, וכן האישה הראשונה מטעם המפלגה הדמוקרטית שרצה לנשיאות. |
עריכה - תבנית - שיחה |
13 באוקטובר 2019 |
![]() סרט מנוקב למחשב PDP. סרט מנוקב היה אמצעי הקלט העיקרי (ואחד מאמצעי הפלט) של מחשבי PDP הראשונים. PDP הייתה סדרת מיני-מחשבים שיוצרה ושווקה על ידי חברת DEC ("דיגיטל") מ-1960 ועד 1990. הסדרה הייתה פורצת דרך בתחום המחשוב וסיפקה לראשונה אלטרנטיבה זולה ויעילה לחברות וארגונים בינוניים אל מול המחשבים המרכזיים כתשתית למערכות מידע, וכן כתחליף למחשבים אנלוגיים לשם פתרון בעיות מדעיות והנדסיות. |
עריכה - תבנית - שיחה |
14 באוקטובר 2019 |
![]() עץ ערבה. הערבה היא אחד מארבעת המינים שמצווה ליטול בחג הסוכות. חכמי ישראל לקחו את ארבעת המינים כמשל לארבע קבוצות בתוך העם. הערבה – חסרת טעם וחסרת ריח – מסמלת אנשים שאינם לומדים תורה ואינם עוסקים במעשים טובים.
|
עריכה - תבנית - שיחה |
15 באוקטובר 2019 |
![]() טירת בוֹמָריס היא טירה מסוג מצודה קונצֶנטרית מוקפת חפיר השוכנת בבומריס שבמחוז אנגלסי שבוויילס. היא נבנתה כחלק מהמערכת של המלך אדוארד הראשון לכיבוש צפון ויילס. הטירה תוכננה על ידי ג'יימס מסנט ג'ורג', ובנייתה החלה ב-1295 ולא הושלמה מאז. הטירה הוכרזה על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית בשנת 1986, והיא נחשבת לאחת הטירות היפות ביותר מבחינה אדריכלית בבריטניה.
|
עריכה - תבנית - שיחה |
16 באוקטובר 2019 |
![]() אוסקר ויילד, צילום מעשה ידי נפוליאון סרוני. אוסקר ויילד (1854–1900) היה סופר, משורר, עיתונאי ומחזאי אירי, אחד המחזאים והסופרים הפופולריים בשנות התשעים של המאה ה-19. ספרו הידוע ביותר הוא "תמונתו של דוריאן גריי". ויילד היה ביסקסואל ונטייתו המינית הייתה ידועה. ב-1895 הורשע ב"מעשי סדום והפקרות רבתי" ונשפט למאסר של שנתיים עם עבודת פרך בבית סוהר בלונדון.
|
עריכה - תבנית - שיחה |
17 באוקטובר 2019 |
![]() כתר ארם צובא נחשב לנוסח המדויק ביותר של התנ"ך, בגלל ההתאמה הפנימית המדויקת בין הנוסח עצמו לבין הערות המסורה הנמצאות בו. משערים כי הכתר נכתב סביב שנת 920. רוב דפיו שרדו עד ימינו, והוא מוצג בהיכל הספר שבמוזיאון ישראל.
|
עריכה - תבנית - שיחה |
18 באוקטובר 2019 |
![]() תלמוד תורה (מוסד חינוך יסודי יהודי מסורתי) בסמרקנד בתחילת המאה ה-20, תצלום מאת סרגיי פרוקודין-גורסקי. גורסקי, מחלוצי הצילום בצבע, השתמש בהמצאותיו בתחום טכנולוגיית הצילום לשם תיעוד שיטתי של האימפריה הרוסית במטרה להשכיל את התלמידים הרוסים באמצעות "ההשתקפויות האופטיות הצבעוניות" שלו.
|
עריכה - תבנית - שיחה |
19 באוקטובר 2019 |
![]() ספר תורה פתוח עליו מונחת יד המשמשת לסימון מקום הקריאה בו. ספר תורה נחשב לתשמיש הקדושה המקודש ביותר ביהדות, ונוהגים בו בכבוד ובהידור. על פי המסורת היהודית בחג השבועות ניתנה התורה לעם ישראל.
|
עריכה - תבנית - שיחה |
20 באוקטובר 2019 |
![]() הקפות של הושענא רבה בבית הכנסת החורבה שברובע היהודי בירושלים. הושענא רבה (בעברית: הושענא הגדול) הוא כינויו של היום השביעי של סוכות והיום השישי של חול המועד, שחל בכ"א בתשרי. ביום זה נהוג לומר "פיוטי הושענות" רבים יותר מבשאר ששת ימי החג, ומכאן שמו. הושענא רבה הוא היום האחרון של חג הסוכות, וביום שאחריו מתקיים חג שמיני עצרת.
|
עריכה - תבנית - שיחה |
21 באוקטובר 2019 |
![]() חיתוך העץ "מַתְמִיד" נוצר בשנת 1921 על ידי יוסף בּוּדְקוֹ, מן האמנים היהודים הבולטים באירופה באותה עת. הוא מציג אדם לומד בבית מדרש, דמות המתייחסת לפואמה הידועה של חיים נחמן ביאליק המתמיד (1894/95–1901). על ההדפס הוסיף האמן כתובת הקדשה לאביו. בשנת 1923 יצאה מהדורה של כתבי המשורר, המלווה בהדפסים של בודקו, שאף עיצב את הספר. עבור מהדורה זו יצר בודקו הדפס נוסף באותו נושא.
|
עריכה - תבנית - שיחה |
22 באוקטובר 2019 |
![]() שרה ברנאר בשנת 1864, בתצלום מעשה ידי נדאר; שרה ברנאר הייתה שחקנית תיאטרון צרפתייה ממוצא יהודי שנחשבה בימיה ל"שחקנית המפורסמת בעולם" וכונתה "שרה האלוהית". נדאר נחשב לאחד מצלמי הדיוקן הצרפתיים החשובים ביותר במאה ה-19, ובהיסטוריה של הצילום בכלל. בסטודיו שלו, נדאר אירח וצילם את אנשי החברה, את אנשי האמנות ואת אנשי הבוהמה המרכזיים ביותר בצרפת של המחצית השנייה של המאה.
|
עריכה - תבנית - שיחה |
23 באוקטובר 2019 |
![]() פֶּלֵה הוא כדורגלן עבר ברזילאי שנחשב בעיני רבים לגדול הכדורגלנים בהיסטוריה. הוא זכה עם נבחרת ברזיל בשלושה גביעי עולם (ב-1958, ב-1962 וב-1970). ברוב הקריירה שלו שיחק בקבוצת סנטוס, שאיתה זכה ב-6 אליפויות ברזיל ופעמיים בגביע ליברטדורס ובגביע הבין-יבשתי. לאורך השנים ששיחק הבקיע למעלה מאלף שערים. בתמונה נראה פלה בזמן משחק בין נבחרת ברזיל לבין מועדון הכדורגל מאלמה משוודיה ב-1960.
|
עריכה - תבנית - שיחה |
24 באוקטובר 2019 |
![]() ריקוד הָאקָה של חיילים מאורים בצפון אפריקה, במסגרת השתתפות ניו זילנד במלחמת העולם השנייה, יולי 1941. ה"האקה" הוא ריקוד מאורי מסורתי, המבוצע על ידי קבוצת אנשים, המכונים "קאפה האקה" ("שורת האקה").
|
עריכה - תבנית - שיחה |
25 באוקטובר 2019 |
![]() הכדורסלן הישראלי דורון שפר בגיל 20 (שנת 1993) לבוש במדי צה"ל ואוחז בכדורי כדורסל. לאחר שזכה בעונת 1992/1993 באליפות המדינה עם הפועל גליל עליון ונבחר לשחקן העונה, עבר לשחק באוניברסיטת קונטיקט, שבה כונה "אייסמן" בשל קור רוחו, ושיחק בה שלוש שנים. בהמשך עבר לשחק במכבי תל אביב והיה גארד משמעותי במצבת הישראלים של הקבוצה לצדו של עודד קטש. לאחר מכן שיחק בקבוצות נוספות כמו הפועל ירושלים והפועל תל אביב.
|
עריכה - תבנית - שיחה |
26 באוקטובר 2019 |
![]() חוסיין מלך ירדן מדליק לראש ממשלת ישראל יצחק רבין סיגריה במעונו המלכותי בעקבה, לאחר חתימת הסכם השלום במסוף הערבה שליד אילת. הסכם השלום בין ישראל לירדן נחתם ב-26 באוקטובר 1994 והסדיר את היחסים, הגבולות וחלוקת המשאבים בין ישראל לירדן.
|
עריכה - תבנית - שיחה |
27 באוקטובר 2019 |
![]() תאודור רוזוולט, לימים הנשיא ה-26 של ארצות הברית, במדי צבא ארצות הברית. על אף השתלבותו בפוליטיקה ובקבינט המלחמתי כסגן מזכיר הצי, עם פרוץ מלחמת ארצות הברית–ספרד, התגייס רוזוולט לצבא בדרגת קולונל (אלוף-משנה), והראה גבורה יוצאת דופן כשפיקד בעצמו על ההסתערות על גבעת סן חואן. שנים לאחר מותו, ב-2001, הוענקה לו על התנהגות זו מדליית הכבוד, עיטור הגבורה הגבוה ביותר של הצבא האמריקאי.
|
עריכה - תבנית - שיחה |
28 באוקטובר 2019 |
![]() הירח אִיוֹ צולם ברזולוציה גבוהה על ידי הגשושית גלילאו. אִיוֹ הוא אחד מירחי כוכב הלכת צדק. הוא החמישי במרחקו מבין 79 ירחי צדק והשלישי בגודלו מבין ארבעת הירחים הגליליאניים. הוא מקיף את צדק אחת ל-42 שעות. |
עריכה - תבנית - שיחה |
29 באוקטובר 2019 |
![]() אנימציה של מצבי הירח במהלך החודש. כשנראה הירח לאחר היעלמותו, מוכרז על קידוש החודש - מצווה בתורה על בית הדין הגדול בארץ ישראל לקבוע, מדי חודש בחודשו, את יום ראש החודש, על פי עדותם של אנשים שראו את הירח בחידושו (יום מולד הירח). החודשים בלוח העברי הם באורך של 29 או 30 ימים, ועל כן ראש החודש הבא נקבע ליום השלושים או השלושים ואחד מראש החודש הקודם.
|
עריכה - תבנית - שיחה |
30 באוקטובר 2019 |
![]() חיילי צה"ל מתכוננים לקרב במעבר המיתלה. קרב המיתלה הוא קרב בין חטיבת הצנחנים לכוחות מצרים שהתרחש במהלך מבצע קדש במעבר אל-חיטאן שבמערב סיני ובסמוך לו. בקרב ספגה חטיבת הצנחנים 38 הרוגים. למצרים נגרמו כ-260 הרוגים. בחזית התמונה שאול זיו, לימים מפקד הקומנדו הימי.
|
עריכה - תבנית - שיחה |
31 באוקטובר 2019 |
![]() כנסיית הגואל ברובע הנוצרי בירושלים בסוף המאה ה-19; הכנסייה נבנתה בין השנים 1893- 1898, לאחר שאבן הפינה שלה הונחה על ידי יורש העצר הפרוסי פרידריך וילהלם (שהפך לאחר מכן לקיסר פרידריך השלישי) כשביקר בארץ ישראל בשנת 1869, כחלק מביקורו במזרח התיכון לרגל השתתפותו בחנוכת תעלת סואץ. הקרקע עליה הוקמה הכנסייה ניתנה במתנה ליורש העצר הפרוסי על ידי הסולטאן העות'מאני. הכנסייה נחנכה ב-31 באוקטובר 1898 בעת ביקורו של הקיסר הגרמני וילהלם השני בארץ ישראל.
|
עריכה - תבנית - שיחה |
תמונות מומלצות | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
|