ויקיפדיה:תמונה מומלצת/המלצות קודמות/מאי 2021

מאי
1 במאי 2021	הפגנה נגד העסקת ילדים בתנאי עבדות, ניו יורק, כנראה במצעד אחד במאי, 1909 (השלטים באנגלית וביידיש) הפגנה נגד העסקת ילדים בתנאי עבדות, ניו יורק, כנראה במצעד אחד במאי, 1909 (השלטים באנגלית וביידיש)	עריכה - תבנית - שיחה
2 במאי 2021	"חיילי הצבא האדום מניפים את הדגל הסובייטי מעל בניין הרייכסטאג" (1945), תצלום מאת יבגני חאלדיי המציג את הכיבוש הסובייטי של ברלין בתום מלחמת העולם השנייה. "הנפת הדגל הסובייטי מעל בניין הרייכסטאג" (1945), תצלום מאת יבגני חאלדיי המציג את הכיבוש הסובייטי של ברלין בתום מלחמת העולם השנייה. לימים התברר כי התמונה מבוימת ומרוטשת.	עריכה - תבנית - שיחה
3 במאי 2021	שלושה במאי 1808 הוא ציור שמן מעשי ידי האמן פרנסיסקו דה גויה, צייר חצר המלוכה בספרד. הציור מתאר הוצאה להורג המונית של ספרדים שבוצעה בידי הכוחות הצרפתיים בלילה שבין 2 במאי ל-3 במאי 1808, במהלך הכיבוש של חצי האי האיברי בידי צבא נפוליאון. זהו הציור הראשון שבו מוצגת סצנה ממוראות המלחמה, שנושאה אינו המנצחים אלא דווקא הקורבנות.	עריכה - תבנית - שיחה
4 במאי 2021	מבט מהאוויר על עיר החומה קאולון. במרכז התמונה מלבן של בתים הבנויים בלא תכנון, כשחלק מגורדי השחקים בנויים על גג גורדי שחקים אחרים. הבתים צמודים ואין ביניהם רחובות. בחלק העניין של התמונה גורדי שחקים של שיכונים - עם םגנים מרווחים ביניהם עיר החומה קאולון הייתה קבוצת מבנים בלתי חוקית שנבנתה בהונג קונג. בעקבות הסכמים בין סין לבריטניה נוצרה עיר החומה, כמובלעת של סין בתוך הונג קונג הבריטית. בשל חוסר שלטון ממוסד במתחם, החלו להתיישב בה אנשי פשיעה רבים ובני המעמד הנמוך שבנו בה בתים לא-חוקיים תוך ניצול שטח ההפקר. במהרה התמלא המקום אנשים, ושיא האוכלוסייה בו היה 33,000 תושבים ב-26,000 מ"ר, מה שהפך אותו ליישוב הצפוף בעולם.	עריכה - תבנית - שיחה
5 במאי 2021	שוק העיר העתיקה בירושלים מורכב ממערכת סמטאות ארוכות, החוצות את העיר העתיקה ועוברות בגבול בין הרובע הנוצרי, הרובע המוסלמי והרובע הארמני. שוק העיר העתיקה בירושלים מורכב ממערכת של סמטאות ארוכות, החוצות את העיר העתיקה ועוברות בגבול שבין הרובע הנוצרי, הרובע המוסלמי והרובע הארמני. הטובין הנמכרים בשוק מגוונים מאד, וכוללים, בין היתר, מזון ומגדנות, בגדים, רהיטים ומוצרי אלקטרוניקה. צירי השווקים המרכזיים משמרים מערך רחובות קדום בירושלים מן התקופה הרומית-ביזנטית: הקארדו, שחצה את העיר משער שכם לשער האשפות, הוא הבסיס לציר הצפון-דרום, ונראה כי חציו הצפוני (בגבול שבין הרובע הנוצרי והרובע המוסלמי) משמר את התוואי הרומי, בעוד שחציו הדרומי (בתוך הרובע היהודי, ובחלקים מסוימים, בגבול שבין הרובע היהודי והרובע הארמני) משמר את התוואי הביזנטי.	עריכה - תבנית - שיחה
6 במאי 2021	טקס חנוכת מסילת הרכבת יפו–ירושלים – הרכבת הראשונה נכנסת לתחנת הרכבת ירושלים המקושטת בדגלי האימפריה העות'מאנית. טקס חנוכת מסילת הרכבת יפו–ירושלים – הרכבת הראשונה נכנסת לתחנת הרכבת ירושלים המקושטת בדגלי האימפריה העות'מאנית (26 בספטמבר 1892).	עריכה - תבנית - שיחה
7 במאי 2021	האריסטוקרט הצרפתי אנטואן לבואזיה, יחד עם אשתו, בציור משנת 1788, מעשה ידיו של הצייר ז'אק-לואי דויד. האריסטוקרט הצרפתי אנטואן לָבוּאַזיֶה יחד עם שותפתו לעבודה המדעית ואשתו, מארי-אן פִּירֶט פּוֹלז, בציור מעשה ידיו של הצייר ז'אק-לואי דויד משנת 1788. לבואזיה היה כימאי חשוב שניסח את חוק שימור החומר ונחשב לאבי הכימיה האנליטית. בהיותו גם גובה מס לאוצר המלך, הוכרז בימי המהפכה הצרפתית כ"אויב האומה" והוצא להורג בשנת 1794.	עריכה - תבנית - שיחה
8 במאי 2021	וילהלם קייטל חותם על מסמכי הכניעה של גרמניה הנאצית. וילהלם קייטל חותם על מסמכי הכניעה של גרמניה הנאצית. כתב הכניעה הראשון נחתם ב־7 במאי לפנות בוקר. ברית המועצות לא הייתה מרוצה מנוסח ההסכם ומנסיבות החתימה ודרשה חתימה על כתב כניעה נוסף ב-8 במאי. הודעה על ניצחון בעלות הברית על גרמניה הנאצית פורסמה רשמית ב-9 במאי. ביום זה נחגג יום הניצחון בחבר המדינות. בחלק מהמדינות יום הניצחון באירופה מצוין ב-8 במאי.	עריכה - תבנית - שיחה
9 במאי 2021	הרמטכ"ל יצחק רבין, שר הביטחון משה דיין ואלוף פיקוד המרכז עוזי נרקיס (מימין לשמאל) נכנסים לעיר העתיקה בירושלים דרך שער האריות לאחר הקרב על ירושלים במלחמת ששת הימים, תצלום מאת אילן ברונר. הרמטכ"ל יצחק רבין, שר הביטחון משה דיין ואלוף פיקוד המרכז עוזי נרקיס (מימין לשמאל) נכנסים לעיר העתיקה בירושלים דרך שער האריות לאחר הקרב על ירושלים במלחמת ששת הימים, תצלום מאת אילן ברונר. הקרב על ירושלים במלחמת ששת הימים התחולל ב-48 השעות הראשונות של המלחמה, בין הלגיון הירדני ובין צה"ל, והיה אחד הקרבות הקשים במלחמה. במהלך הלחימה כבשה חטיבה 55 את העיר העתיקה של ירושלים ואת הכותל המערבי, הישג שהיה לאחד משיאיה של מלחמת ששת הימים כולה.	עריכה - תבנית - שיחה
10 במאי 2021	הרב הראשי של צה"ל, הרב שלמה גורן, מוקף בחיילי צה"ל, תוקע בשופר מול הכותל המערבי התמונה צולמה ב-7 ביוני 1967. הרב הראשי של צה"ל, הרב שלמה גורן, מוקף בחיילי צה"ל, תוקע בשופר מול הכותל המערבי בירושלים. התמונה צולמה ב-7 ביוני 1967, בעת כיבוש ושחרור העיר העתיקה והכותל המערבי בידי צה"ל במלחמת ששת הימים. התמונה צולמה על ידי הצלם דוד רובינגר שצילם באותו יום את התצלום המפורסם – תצלום הצנחנים בכותל המערבי.	עריכה - תבנית - שיחה
11 במאי 2021	אנדרטת ספרייה" בכיכר בבל בברלין. האנדרטה היא חדר תת-קרקעי בעל תקרת זכוכית, הנמצא מתחת לכיכר, במקום המדויק בו נשרפו הספרים על ידי הנאצים. החדר מואר בתאורה פנימית ומכוסה במדפי ספרים ריקים המתאימים לאחסונם של 20,000 ספרים ומייצגים את החלל התרבותי הנותר לאחר שריפת הספרים. כיכר בבל בעיר ברלין, נודעה בשל אירוע שׂריפת הספרים שהתרחש במקום ב-10 במאי 1933, אז נשרפו כ-20 אלף ספרים, כולל עבודות של תומאס מאן, היינריך היינה, קרל מרקס ועוד סופרים רבים. לזכר אירוע השריפה, הוקמה במקום אנדרטת ספרייה על ידי האומן הישראלי מיכה אולמן. האנדרטה היא חדר תת-קרקעי בעל תקרת זכוכית, הנמצא מתחת לכיכר, במקום המדויק בו נשרפו הספרים. החדר מואר בתאורה פנימית ומכוסה במדפי ספרים ריקים המתאימים לאחסונם של 20,000 ספרים ומייצגים את החלל התרבותי הנותר לאחר שריפת הספרים.	עריכה - תבנית - שיחה
12 במאי 2021	קדיה מולודובסקי וחתימתה ביידיש (1949). בתצלום (מאת אפרים ארדה, 1949), קדיה מולודובסקי. בתחתית התצלום, חתימתה ביידיש. מולודובסקי הייתה משוררת וסופרת יידית. שירתה לפני השואה הייתה קלילה, היתולית ושמחה. אחרי השואה נטתה לכתוב על מראות השואה וברבים משיריה משתלבת נימה מורבידית. מולודובסקי התפרסמה מאוד בזכות שירי הילדים שלה, העוסקים בעולמם של ילדים יהודים עניים בוורשה של שנות ה-30. עם שיריה שתורגמו לעברית וזכו לפופולריות נמנים "הילדה איילת", "פתחו את השער" ו"גלגוליו של מעיל".	עריכה - תבנית - שיחה
13 במאי 2021	"רות הכלה הנאמנה" הוא ציור בצבעי מים, מעשה ידי ויליאם בלייק, המתאר סיפור ממגילת רות. נעמי שבה לארץ יהודה ביחד עם כלותיה, לאחר מותם של בעלה ושני בניה. נעמי מפצירה בכלותיה לשוב לבית אמן. ערפה נפרדה מנעמי ושבה אל משפחתה שבמואב. רות, כלתה האחרת של נעמי, סירבה להיפרד ממנה והתלוותה אליה בדרכה ליהודה. רות הכלה הנאמנה הוא ציור בצבעי מים מעשה ידי ויליאם בלייק משנת 1803, המוצג בגלריה לאמנות בסאות'המפטון. הציור המתאר סיפור ממגילת רות: נעמי שבה לארץ יהודה ביחד עם כלותיה, לאחר מותם של בעלה ושני בניה. נעמי מפצירה בכלותיה לשוב לבית אמן. ערפה נפרדה מנעמי ושבה אל משפחתה שבמואב, ואילו רות, כלתה האחרת של נעמי, סירבה להיפרד ממנה והתלוותה אליה בדרכה ליהודה.	עריכה - תבנית - שיחה
14 במאי 2021	ספר תורה פתוח עליו מונחת יד המשמשת לסימון מקום הקריאה בספר ספר תורה פתוח עליו מונחת יד המשמשת לסימון מקום הקריאה בו. ספר תורה נחשב לתשמיש הקדושה המקודש ביותר ביהדות, ונוהגים בו בכבוד ובהידור. על פי המסורת היהודית בחג השבועות ניתנה התורה לעם ישראל.	עריכה - תבנית - שיחה
15 במאי 2021	כתר ארם צובא המוצג בהיכל הספר נחשב לנוסח המדויק ביותר של התנ"ך. כתר ארם צובא נחשב לנוסח המדויק ביותר של התנ"ך, בגלל ההתאמה הפנימית המדויקת בין הנוסח עצמו לבין הערות המסורה הנמצאות בו. משערים כי הכתר נכתב סביב שנת 920. רוב דפיו שרדו עד ימינו, והוא מוצג בהיכל הספר שבמוזיאון ישראל.	עריכה - תבנית - שיחה
16 במאי 2021	חג שבועות מכונה בין היתר גם חג הקציר. חג שבועות מכונה בין היתר גם חג הקציר, משום שבתקופה הסמוכה לחג זה היה מתבצע קציר החיטים ממנו היו מביאים את מנחת שתי הלחם בתקופת המקדש. שם זה מופיע בספר שמות, פרק כ"ג, פסוק ט"ז: "וחג הקציר ביכורי מעשיך אשר תזרע בשדה".	עריכה - תבנית - שיחה
17 במאי 2021	תלמוד תורה- מוסד חינוך יסודי יהודי-מסורתי, בסמרקנד. תמונתו של סרגיי פרוקודין-גורסקי, מחלוצי הצילום בצבע. תלמוד תורה (מוסד חינוך יסודי יהודי מסורתי) בסמרקנד בתחילת המאה ה-20, תצלום מאת סרגיי פרוקודין-גורסקי. גורסקי, מחלוצי הצילום בצבע, השתמש בהמצאותיו בתחום טכנולוגיית הצילום לשם תיעוד שיטתי של האימפריה הרוסית במטרה להשכיל את התלמידים הרוסים באמצעות "ההשתקפויות האופטיות הצבעוניות" שלו.	עריכה - תבנית - שיחה
18 במאי 2021	הגלריה הלאומית הישנה וקתדרלת ברלין. הגלריה הלאומית הישנה וקתדרלת ברלין; הגלריה הלאומית הישנה היא מוזיאון לאמנות הנמצא באי המוזיאונים שבמרכז ברלין. הגלריה מציגה אמנות מהמאה ה-19. קתדרלת ברלין היא קתדרלה סמוכה, שנבנתה בין השנים 1895–1905 והיא ממוקמת בסמוך ללוסטגארטן.	עריכה - תבנית - שיחה
19 במאי 2021	אנדרטת הנצחה לסיסי קליין בטרונדהיים שבנורווגיה. קליין הייתה נערה יהודייה נורווגית שנעצרה בבית ספרה ב-6 באוקטובר 1942. היא עוכבה, ובסופו של דבר גורשה על ספינת התובלה "גוטנלנד" שיצאה מנמל אוסלו לשצ'צ'ין, ומשם נשלחה ברכבת לאושוויץ, שם נרצחה מיד עם הגעתה, ב-3 במרץ 1943. בת 13 הייתה במותה.	עריכה - תבנית - שיחה
20 במאי 2021	בתמונה, צוות טנק אמריקאי לצד טנק מדגם M24 צ'אפי במלחמת קוריאה. הטנק פונה לשמאל התמונה. אחד מחברי הצוות יושב, אוחז רובה בידו למרגלות הטנק ופונה לימין התמונה. חבר צוות אחר יושב על הטנק ומביט שמאלה כשהוא אוחז רובה בידו, חבר צוות שלישי עומד על צריח הטנק ומביט לשמאל התמונה. בתמונה, צוות טנק אמריקאי לצד טנק מדגם M24 צ'אפי במלחמת קוריאה. M24 צ'אפי היה טנק קל מתוצרת ארצות הברית, אשר נכנס לשירות בשנת 1944 ונועד להחליף את הטנק הקל העיקרי שהיה בשימוש, ה-M3 סטיוארט. הצ'אפי היה בשימוש צבא ארצות הברית בשלבים האחרונים של מלחמת העולם השנייה ובמלחמת קוריאה, ולאחר מכן הוצא בהדרגה מהשירות וסופק למדינות רבות בכל רחבי העולם.	עריכה - תבנית - שיחה
21 במאי 2021	במרכז התמונה סטנדר, כאשר חלקו המוטה פונה לכיוון הצופה. צבעו מוזהב, והוא מעוטר. משני צדדיו שני פמוטים מוזהבים ובהם נירות דולקים. ברקע - כנסייה. ניתן לראות את שורות מושבי העץ. סטנדר בבית התפילה של קבל קולג' באוקספורד שבאנגליה, ממכללות אוניברסיטת אוקספורד. סְטֶנְדֶּר הוא שולחן קריאה המיועד, לרוב, לקריאה בעמידה והוא משמש נואמים, מרצים או דרשנים. בכנסיות הסטנדר משמש להנחת כתבי הקודש מהם מצטט המטיף או הכומר בדרשתו.	עריכה - תבנית - שיחה
22 במאי 2021	ג'ורג' בוש בימין התמונה, פונה לשמאל התמונה. כתפיו שמוטות ופניו כלפי מטה. לפניו, במרכז התמונה, דוכן נאומים. ברקע יושבים הצפוים בנאום. בקדמת התמונה דגל ארצות הברית, השמוט סביב מוט הדגל. ג'ורג' ווקר בוש, נשיאהּ ה-43 של ארצות הברית, מתאבל בבכי במהלך טקס האשכבה הלאומי של אביו ג'ורג' הרברט ווקר בוש, הנשיא ה-41. הטקס התקיים ברוטונדה של הקפיטול בנוכחות כל הנשיאים בעבר (שעוד היו בחיים) ובהווה (קרטר, קלינטון, ג'ורג' ווקר בוש, אובמה וטראמפ), ואישים בכירים בעבר ובהווה. בוש הבן נשא הספד נרגש בפני האומה האמריקאית, ורגשי היגון שהפגין קירבו לבבות ברחבי ארצות הברית.	עריכה - תבנית - שיחה
23 במאי 2021	במרכז התמונה מצוקי המכתב, כאשר המכתש בימין התמונה. פני הרמה שמעל המכתש בשמאל התמונה. הרמה מכוסה עננים, וניתן לראות אותם יורדים לעבר המכתש. גלישת עננים למכתש רמון. המיקום והגובה מעניקים למצפה רמון אקלים מדברי מיוחד בכל עונות השנה - מזג האוויר בקיץ חם אך לא מעיק במיוחד, ובחורף קר מאוד, ואחת לכמה שנים אף יורד שלג. כמות הגשם השנתית הממוצעת היא כ-80 מ"מ.	עריכה - תבנית - שיחה
24 במאי 2021	רמטכ"ל צבא הגנה לישראל דוד אלעזר (עומד מימין וידיו על השולחן) בפגישת התייעצות צבאית במפקדת פיקוד הצפון, במהלך מלחמת יום הכיפורים, 10 באוקטובר 1973. יושב באמצע התמונה ומצביע על המפה אלוף פיקוד הצפון יצחק חופי, ולצידו יושב האלוף מרדכי הוד. עוד בתמונה: האלוף רחבעם זאבי, יועץ מיוחד לרמטכ"ל (עומד מעל הוד), האלוף אלי זעירא, ראש אמ"ן (עומד בין זאבי לאלעזר) ותת-אלוף יקותיאל אדם, סגן אלוף פיקוד צפון (עומד בימין התמונה, חבוש כומתה). רמטכ"ל צבא הגנה לישראל דוד אלעזר (עומד מימין וידיו על השולחן) בפגישת התייעצות צבאית במפקדת פיקוד הצפון, במהלך מלחמת יום הכיפורים, 10 באוקטובר 1973. יושב באמצע התמונה ומצביע על המפה אלוף פיקוד הצפון יצחק חופי, ולצידו יושב האלוף מרדכי הוד. עוד בתמונה: האלוף רחבעם זאבי, יועץ מיוחד לרמטכ"ל (עומד מעל הוד), האלוף אלי זעירא, ראש אמ"ן (עומד בין זאבי לאלעזר) ותת-אלוף יקותיאל אדם, סגן אלוף פיקוד צפון (עומד בימין התמונה, חבוש כומתה).	עריכה - תבנית - שיחה
25 במאי 2021	רוברט קאפה רוברט קאפה היה צלם אמריקאי ממוצא יהודי-הונגרי. קאפה תיעד חמישה סכסוכים צבאיים שונים: מלחמת האזרחים בספרד, הפלישה היפנית לסין, מלחמת העולם השנייה, מלחמת העצמאות של ישראל ומלחמת הודו-סין הראשונה. קאפה נהרג בפיצוץ מוקש נגד אדם עליו דרך במהלך סיקור מלחמת הודו-סין הראשונה.	עריכה - תבנית - שיחה
26 במאי 2021	דורותיה לאנג ומצלמתה, קליפורניה, 1938. דורותיאה לאנג ומצלמתה, קליפורניה, 1938; לאנג הייתה צלמת תיעודית רבת השפעה. היא ידועה בעבודתה בזמן השפל הגדול עבור מנהלת החקלאות האמריקאית, גוף ממשלתי בארצות הברית שפעל לסיוע לאזורים הכפריים מוכי השפל. התמונות שצילמה עבור גוף זה הביאו מבט הומני על הטרגדיה האנושית של השפל הגדול, והשפיעו באופן ממשי על התפתחות הצילום התיעודי. תמונתה המפורסמת ביותר היא תמונתה, "אם נודדת", שצולמה ב-1936, במהלך השפל הגדול בארצות הברית, והפכה לאחד מסמליו.	עריכה - תבנית - שיחה
27 במאי 2021	תמונה בשחור לבן. במרכז התמונה, יושבים זה לצד זה עמירם טראובר (מימין), לובש חולצה שעליה כתוב Israel 38 ומכנסיים קצרות, ומשמאולו יושבת דון פרייזר הלובשת בגד ים מלא. עמירם טראובר מישראל ודון פרייזר מאוסטרליה בתמונה מאולימפיאדת רומא (1960). טראובר היה השחיין הישראלי הראשון ששחה 100 מטר חופשי בפחות מדקה (1960) ופרייזר הייתה האישה הראשונה בהיסטוריה אשר ירדה מגבול הדקה במשחה זה (1962). השחיין הראשון בעולם ששחה משחה זה מתחת לדקה היה ג'וני וייסמילר מארצות הברית (1922).	עריכה - תבנית - שיחה
28 במאי 2021	תמונה בשחור לבן. צילום אמנותי של ריקוד הצ'ארלסטון. בתמונה רואים את אותה הרקדנית שלוש פעמים (כאשר תצלום אחד עולה על אחר) כשהיא לובשת בגד גוף ועושה תנועות ריקוד שונות. מאחוריה נגד סקסופון כושי, הלובש חליפה עם עניבת פרפר. צילום אמנותי (1926–1927) של ריקוד הצ'ארלסטון, שהיה נפוץ בעיקר ב"שנות העשרים הסוערות". הריקוד דרש תנועת רגליים ואגן מהירה ואנרגטית והיה לסמל הדור הצעיר של "עידן הג'אז". את הצילום האמנותי יצרה הצלמת היהודייה גרמנייה, איווה, שהייתה לצלמת המובילה בברלין בתקופת רפובליקת ויימאר. היא נרצחה במיידנק במהלך מלחמת העולם השנייה.	עריכה - תבנית - שיחה
29 במאי 2021	מרי פיקפורד עם גור חתולים על כתפה, 1916. מרי פיקפורד עם גור חתולים על כתפה, 1916. פיקפורד הייתה שחקנית קולנוע, תסריטאית ומפיקה קנדית, זוכת פרס אוסקר לשחקנית הטובה ביותר, ממקימי יונייטד ארטיסטס והאקדמיה האמריקאית לקולנוע.	עריכה - תבנית - שיחה
30 במאי 2021	בניין עיריית פריז השרוף, בתצלום משנת 1871. בית עיריית פריז השרוף, בתצלום משנת 1871; המבנה נשרף במהלך דיכוי הקומונה הפריזאית - ממשלה סוציאליסטית אשר שלטה בפריז מ-18 במרץ (ובאופן רשמי מ-26 במרץ) עד 30 במאי 1871, ואשר דוכאה בכוח הנשק, תוך טבח בהמונים.	עריכה - תבנית - שיחה
31 במאי 2021	מראה כללי של טבריה על גבי גלויה משנת 1929. העיר בקדמת התמונה, ובמרחק ברקע ניתן לראות את הכנרת בתמונה, מראה כללי של טבריה על גבי גלויה משנת 1929. טבריה, העיר היחידה השוכנת לחופי אגם הכנרת, היא עיר בעלת היסטוריה עשירה. העיר נוסדה בשנת 20 לספירה על ידי הורדוס אנטיפס ונקראה על שמו של הקיסר הרומי טיבריוס. בהיסטוריה היהודית, טבריה נחשבת לאחת מארבע ערי הקודש, ביחד עם ירושלים, חברון וצפת, שבהן התרכזה מרבית האוכלוסייה היהודית בארץ ישראל מסוף ימי הביניים ועד המאה ה-19. על פי הברית החדשה, לאחר הקמת העיר פעל ישו באזור צפון הכנרת, ועל כן בנצרות נחשב האזור לקדוש.	עריכה - תבנית - שיחה