ז' בחשוון

►► חשוון ◄◄

ה'תשפ"ג ה'תשפ"ד ה'תשפ"ה ה'תשפ"ו ה'תשפ"ז חשוון ה'תשפ"ג    א       ב       ג       ד       ה       ו       ש      א'  ב'  ג'  ד'  ה'  ו'  ז'  ח'  ט'  י'  י"א  י"ב  י"ג  י"ד  ט"ו  ט"ז  י"ז  י"ח  י"ט  כ'  כ"א  כ"ב  כ"ג  כ"ד  כ"ה  כ"ו  כ"ז  כ"ח  כ"ט  ל'    חשוון ה'תשפ"ד    א       ב       ג       ד       ה       ו       ש      א'  ב'  ג'  ד'  ה'  ו'  ז'  ח'  ט'  י'  י"א  י"ב  י"ג  י"ד  ט"ו  ט"ז  י"ז  י"ח  י"ט  כ'  כ"א  כ"ב  כ"ג  כ"ד  כ"ה  כ"ו  כ"ז  כ"ח  כ"ט    בשנת ה'תשפ"ד אין ל' בחשוון חשוון ה'תשפ"ה    א       ב       ג       ד       ה       ו       ש      א'  ב'  ג'  ד'  ה'  ו'  ז'  ח'  ט'  י'  י"א  י"ב  י"ג  י"ד  ט"ו  ט"ז  י"ז  י"ח  י"ט  כ'  כ"א  כ"ב  כ"ג  כ"ד  כ"ה  כ"ו  כ"ז  כ"ח  כ"ט  ל'    חשוון ה'תשפ"ו    א       ב       ג       ד       ה       ו       ש      א'  ב'  ג'  ד'  ה'  ו'  ז'  ח'  ט'  י'  י"א  י"ב  י"ג  י"ד  ט"ו  ט"ז  י"ז  י"ח  י"ט  כ'  כ"א  כ"ב  כ"ג  כ"ד  כ"ה  כ"ו  כ"ז  כ"ח  כ"ט    בשנת ה'תשפ"ו אין ל' בחשוון חשוון ה'תשפ"ז    א       ב       ג       ד       ה       ו       ש      א'  ב'  ג'  ד'  ה'  ו'  ז'  ח'  ט'  י'  י"א  י"ב  י"ג  י"ד  ט"ו  ט"ז  י"ז  י"ח  י"ט  כ'  כ"א  כ"ב  כ"ג  כ"ד  כ"ה  כ"ו  כ"ז  כ"ח  כ"ט  ל'    tabBackground:;tabBorder:#AAAAAA;defaultTab:2;

יום טוב / שבתון חג שאיננו שבתון יום זיכרון או צום

ז' בחשוון הוא היום השביעי בחודש השני בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והיום השביעי בחודש השמיני למניין החודשים מניסן. ז' בחשוון לעולם לא יחול, בלוח העברי הקבוע, בימים שני, חמישי ושבת, ועל כן הוא משתייך לקבוצת הימים הנקראת "לא בהז" ואף פעם אין בו קריאת התורה.

פרשת בר המצווה של ילד שנולד בז' חשוון היא תמיד פרשת לך לך.

רחוב ז' בחשוון ברמת השרון לזכר השמדת יהדות ליטא בשואה

חגים ומועדים

• מתחילים לבקש על הגשמים בברכת השנים בארץ ישראל. כך נפסקה ההלכה, לפי דעות רבי יהודה ורבן גמליאל.
• יום העלייה

אירועים

• ג'של"ט – על פי המסורת, נבוכדנצר השני, מלך בבל שוחט (כמאמר המקרא) את בניו של צדקיהו לנגד עיניו ולאחר מכן מנקר את עיניו
• ה'תרל"ט – הגיעו ראשוני המתיישבים מירושלים לאדמות אום-מלאבס עליהם הוקמה פתח תקווה – "אם המושבות"
• ה'תש"ב – כ-9,200 מיהודי גטו קובנה נרצחים בפורט התשיעי
• ה'תשט"ו – נפתחת לתנועה תחנת הרכבת תל אביב מרכז
• ה'תשל"ג – הראשון לציון הרב עובדיה יוסף והרב שלמה גורן מתמנים לרבנים הראשיים לישראל.
• ה'תשס"ו – עמיר פרץ נבחר ליושב ראש מפלגת העבודה, לאחר מערכת בחירות בה התמודד כנגד שמעון פרס ובנימין בן אליעזר
• ה'תש"ד – אקציית הילדים בגטו שאוולי
• ה'תשפ"ג – הבחירות לכנסת העשרים וחמש

נולדו

• ה'תקצ"ג – הרב חיים חזקיהו מדיני, מחבר הספר שדי חמד, רבה של העיר קרסו-בזאר (בילוהירסק) שבחצי האי קרים ושל חברון (נפטר ב-ה'תרס"ה)
• ה'תרנ"ו – לוי אשכול, ראש הממשלה השלישי של מדינת ישראל (נפטר ב-ה'תשכ"ט)
• ה'תרנ"ח – אב"א אחימאיר, מממנהיגי ברית הרוויזיוניסטים ותנועת בית"ר (נפטר ב-ה'תשכ"ב)
• ה'תשט"ו – הרב אלימלך פירר, רב ויועץ רפואי ומקים ארגון "עזרה למרפא"
• ה'תשל"ו – הרב אהרן מרדכי רוקח, בנו של האדמו"ר מבעלזא הרב ישכר דב רוקח.
• ה'תשנ"ד – עומר אדם, זמר ישראלי השר מוזיקה ים-תיכונית

נפטרו

• ה'תר"ח – רבי יהודה צבי הירש אייכנשטיין מרוזדול, האדמו"ר השלישי בשושלת זידיטשוב, מחבר "דעת קדושים" (נולד ב-ה'תקנ"א)
• ה'תרכ"ו – רבי נתן דוד רבינוביץ משידלובצה, אדמו"ר מבית פשיסחה, נכד היהודי הקדוש (נולד ב-ה'תקע"ד)
• ה'תרס"ו – רבי ירחמיאל צבי רבינוביץ, האדמו"ר מביאלא-שעדליץ (נולד ב-ה'תרל"ח)
• ה'תרע"ג – רבי דוד גוטרמן מסאווראן, האדמו"ר הרביעי בשושלת סאווראן
• ה'תר"צ – הרב יוסף לייב בלוך, רב העיר טלז וראש ישיבת טלז (נולד ב-ה'תר"כ)
• ה'תרצ"ד – הרב מאיר שפירא, מייסד וראש ישיבת חכמי לובלין ומייסד הדף היומי (נולד ב-ה'תרמ"ז)
• ה'תשל"ד – הרב ישראל ולץ, רב הונגרי-ישראלי, מחבר שו"ת "דברי ישראל".
• ה'תשע"ט – פרופ' יעקב וינרוט, עורך דין ופילוסוף.

---

• ו' בחשוון – ח' בחשוון
• חשוון