זיקוק רציף

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
Gnome-edit-clear.svg
יש לערוך ערך זה. ייתכן שהערך סובל מבעיות ניסוח, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו, או מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים.
אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
תיאור תהליך הזיקוק הרציף

זיקוק רציף הוא תהליך שבו מועלה ריכוז האלכוהול במשקאות. בתהליך זה, הופך המשקה לבעל ריכוז אלכוהול גבוה יותר. הזיקוק הרציף הומצא על ידי כימאי אירי בשם אניס קופי בשנת 1831, ותהליך זה מסמן את תחילת עידן האלכוהול התעשייתי.

תהליך הזיקוק[עריכת קוד מקור | עריכה]

בזיקוק רציף נעשה שימוש באדי מים. מערכת הזיקוק בנויה משני עמודים (קולונות) - לאידוי ולעיבוי. בקולונה הראשונה מזרימים את המשקה שעובר דרך צינורות לקולונה השנייה. הקולונה השנייה מורידה את המשקה בטיפות, והאדים שמתקבלים מוזרמים חזרה לקולונה הראשונה. יש לציין שאדי האלכוהול מתקררים לאט יותר מהמים ולכן גם כאשר האדים חוזרים המים שנשארו נופלים דבר שגורם להפרדת האתנול מהמתנול המתאדה למעלה. מזיקוק כזה ניתן לקבל משקה בעל עד 96 אחוזי אלכוהול.

יתרונות התהליך הם מהירותו הגבוהה, האפשרות לשמור על אחידות בתוצר, האפשרות לבצעו ברציפות ואחוז האלכוהול הגבוה שמתקבל.

חסרונותיו הם איבוד הטעם והצבע של המשקה המקורי. הנוזל המופק הוא נייטרלי ושקוף. אחד המשקאות הידועים המיוצר בזיקוק רציף הוא וודקה.


קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]