אגוארדיינטה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אגוארדיינטה
סוג משקה חריף עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אגורדיינטה (Aguardente בפורטוגזית, או aguardiente) הוא סוג של אלכוהול מזוקק המכיל בין 29% ל-60% אלכוהול. מונח זה יכול להתייחס למשקאות חריפים העשויים ממזונות שונים. מקורו בדרך כלל בחצי האי האיברי (פורטוגל וספרד) ובאמריקה האיברית (מדינות דוברות ספרדית ופורטוגזית של אמריקה).

אטימולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המילה היא תרכובת של מילים מהשפות האיבריות עבור "מים" ( agua בקסטיליה; aigua בקטלאנית; água בפורטוגזית; auga בגליצית) ו"בוער" או "לוהט" ( ardiente בקסטיליה; ardent בקטלאנית; ardente בפורטוגזית ובגליצית). המקבילה באנגלית היא "firewater" או "מי אש" בעברית.[1]

הגדרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אגוארדינטים הם משקאות אלכוהוליים חזקים, המתקבלים על ידי תסיסה ובהמשך זיקוק של תירוש מסוכר, ירקות או תערובות של השניים. זוהי הרמה הגנרית ביותר;

אגוארדינטים מבוססי פירות כוללים כאלה העשויים מתפוזים, ענבים, בננות או מדרוניו ("תפוח קנה"). אלה המבוססים על דגנים עשויים להיעשות על בסיס דוחן, שעורה או אורז, מסלק, או תפוחי אדמה.

וריאציות אזוריות[עריכת קוד מקור | עריכה]

חלק מהמשקאות בשם aguardiente או דומים הם ממקור שונה (פירת ענבים, קני סוכר); למשקאות אחרים מאותו מקור עשויים להיות שמות שונים (קליירין, ברנדי).

ברזיל[עריכת קוד מקור | עריכה]

בקבוק קצ'אסה ברזילאי

בברזיל, משקה המכונה קשאסה או פינגה, נחשב לאגארדינטה, העשוי מקנה סוכר. לקשאסה, יש שני זנים: לא מיושן (לבן) ומיושן (זהב). הקשאסה הלבנה מבוקבקת בדרך כלל מיד לאחר הזיקוק ונוטה להיות זולה יותר. הוא משמש לעיתים קרובות להכנת קאיפירינה ומשקאות אחרים שבהם קשאסה היא מרכיב מהותי. קשאסה כהה, הנתפסת בדרך כלל כזן ה"פרימיום", מיושנת בחביות עץ. באופן מסורתי.

כף ורדה[עריכת קוד מקור | עריכה]

גרוג, הידוע גם כגרוגו (שמקורו באנגלית grog), הוא משקה אלכוהולי מכף ורדה, אגוארדינטה העשוי מקנה סוכר. הייצור שלו הוא מלאכותי ביסודו.

צ'ילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בצ'ילה, אגורדיינטה הוא משקה אלכוהולי של 45% ומעלה (משקאות עם מעל 55% אלכוהול אינם חוקיים שם). והוא נעשה על ידי זיקוק של שאריות הענבים, בעיקר הקליפות והעיסה ( hollejo) בתוספת הגבעולים (escobajos) והזרעים, שנשארו מייצור יין לאחר כבישת הענבים.

הוא משמש להכנת מספר משקאות חריפים אחרים בטעמים, כמו המורטאדו, enguindado וליקר דה אורו.

קולומביה[עריכת קוד מקור | עריכה]

aguardiente antioqueño קולומביאני

בקולומביה, אגורדיינטה הוא ליקר בטעם אניס המופק מקנה סוכר, פופולרי באזור האנדים. על ידי הוספת כמויות שונות של זרעי אניס מתקבלים טעמים שונים המובילים לשיווק נרחב ותחרות עזה בין המותגים. לאגורדיינטה יש 24%-29% אחוזי אלכוהול. הם נמכרים גם ליקרים אחרים בטעם אניס הדומים לאגורדיינטה, אך בעלי אחוז אלכוהול נמוך יותר.

בחוף הקריבי יש משקה דומה הנקרא "קוקוצ'ו".

קוסטה ריקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בקוסטה ריקה יש לו 30% אלכוהול ובעל טעם נייטרלי.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אגוארדיינטה בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Odell, Kat (ביולי 2019). "Why Colombia's National Drink Could Be Your New Summer Go-To". Vogue. נבדק ב-19 באוקטובר 2021. {{cite web}}: (עזרה)