זכויות האדם ברשות הפלסטינית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

זכויות האדם ברשות הפלסטינית מעוגנות בחקיקה ובהסכמים, אך ישנם ארגוני זכויות אדם מדווחים על מקרים רבים של הפרות של זכויות אדם. למשל עינויים ורצח ללא משפט של להט"בים ומשתפי פעולה עם ישראל, הגבלות על חופש הביטוי, חופש העיתונות וזכויות בסיסיות אחרות.[1][2]

חירויות וזכויות פרט[עריכת קוד מקור | עריכה]

חופש הביטוי[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרשות הפלסטינית טוענת כי היא מבטיחה לשמור על חופש הביטוי לאוכלוסייה הפלסטינית, והחוקים במדינה אכן מאשרים זאת. אף על פי כן, הזכות להפגין בפני מתנגדי משטר הרשות הפלסטינית או מדיניות הרשות הפלסטינית נעשתה יותר ויותר כפופה להגבלות שמטילה המשטרה הפלסטינית, והיא מהווה מקור לדאגה למספר רב של ארגוני זכויות האדם[3].

פעילים טוענים כי ישנה התערבות שמתגברת עם השנים, כנגד סופרים, שמבקרים את הממשלה הפלסטינית[4]. על פי מנכ"ל ארגון זכויות האדם האמריקאי, דייוויד קיז, ב-2013, אנאס עוואווד שהיה פעיל פלסטיני בן 26 נשפט שלא בפניו על ידי בית משפט פלסטיני בשכם, והורשע על בסיס סעיף בחוק הירדני שאוסר על גידוף המלך, וזאת לאחר שהצעיר פרסם תמונה של מנהיג הרשות הפסלטינית, אבו מאזן בועט בכדורגל, ותחתיה הכיתוב: "חלוץ חדש לריאל מדריד"[5][6]. בנוסף לכך, טען קיז כי ב-2012 נעצר בלוגר פלסטני בשם ג'מאל אבו ריחן, על כך שפתח קמפיין בפייסבוק בשם "העם רוצה סוף לשחיתות".

באפריל 2012 נעצר מרצה באחת מהאוניברסיטאות, איסמת עבדול-חאלק על כך שגם הוא ביקר את עבאס בפייסבוק. לאחר מכן, אנשי מנגנוני הביטחון הפלסטיניים עצרו את טארק חמיס, שעבד בסוכנות ידיעות פלסטינית והעביר ביקורת על היחס של הרזשויות הפלסטיניות כלפי עבדול-חאלק ועל כך שביקר את "התכווצות" העיתונאים ברשות הפסלסטינית[7]. דייוויד קיז טען כי היו אנשי תקשורת רבים אחרים שנעצרו בעקבות פרסום ביקורת על אנשי הרשות הפלסטינית בחשבון הפייסבוק שלהם.

בפברואר 2016 פרסם נציב זכויות אדם האירו-ים תיכוני דו"ח המתעד את הפרות חופש הביטוי ברשות הפלסטינית (כולל רצועת עזה). על פי הדו"ח היו כ-1,274 מעצרים שרירותיים וכ-1,089 זימונים של אנשים, שנאלצו להופיע בפני המשטרה הפלסטנית, מרבית האנשים שנעצרו או תוחקרו, היו אנשים המזוהים עם ארגון האופוזיציה העיקרי לאש"ף (ששולט ברשות הפלסטינית מאז 1994), ארגון החמאס או עם אנשים שהתנגדו למדיניות הרשות הפלסטינית. בשנה שלפני פרסום הדו"ח, נעצרו ברצועת עזה כ-117 אנשים ונשלחו כ-98 מעצרים לאנשים להופיע בפני החמאס, ששולט ברצועת עזה. כמו עמיתיהם ברשות הפלסטינית, כוחות הביטחון של החמאס עצרו ותחקרו בעיקר מתנגדים פוליטיים. אותו נציב טען כי מספר הפרות זכויות האדם שבוצעו על ידי הרשויות ברשות הפלסטינית גדול משמעותית על ידי הפרות הזכויות שבוצעו ברצועה על ידי החאמס. עם זאת, הנציב טוען כי שני הארגונים, הן אש"ף והן חמאס אשמים בצנזורה ובדיכוי. הנציב קרא לחמאס ולרשויות הרשות הפסלטינית להחליט החלטה ברורה שבזכותה ישמר חופש הביטוי, ויאסר כל סוג של מעצר פוגעני[8].

באוגוסט 2016 פרסם ארגון Human Rights Watch דו"ח על חופש הביטוי בשטחים הפלסטיניים, הארגון הציג מקרה בו פלסטיני בן 22, בשם מג'ד חווג'אה נעצר על ידי אנשי מטה המודיעין של כוחות הביטחון הפלסטינים. חאווג'ה הואשם בכך שצייר את המילה אינתיפאדה על חומה, ותכנן להבריח אנשים לירדן. במהלך חקירתו עבר חוואג'ה עינויים פיזיים. בנוסף לכך, הוא פרסם ביוטיוב מספר שירים על השחיתות ברשות הפלסטינית, מעשה שנחשב עבירה פלילית. לבסוף, השירים הוסרו מיוטיוב[9].

חופש העיתונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

החל מ-2006, כ-16 עיתונאים פלסטינים נהרגו או נפצעו על ידי אנשי כוחות הביטחון הפלסטיניים או על ידי קבוצות חמושות אחרות[10].

עבדאללה עיסא, המו"ל הפלסטיני ועורך המגזין המקוון "דוניה אל ווטאן" עוכב ביולי 2006 על ידי אנשי הרשות הפלסטינית לאחר שפרסם סקופ על גניבה של כ-400,000 דולרים על ידי שר החוץ הפלסטיני, מחמוד א-זהאר בעת ביקורו בכווית. עיסא האשים את א-זהאר בהתערבות בחופש העיתונות בשטחים הפסלטיניים ואף הביע אכזבה מכישלונו של ארגון החמאס לטפל בשחיתות כפי שהבטיחו במצע הבחירות שלהם. משרדי העיתון המקוון התוקפו על ידי רעולי פנים והיו איומים כנגד חייהם של עיסא ואנשי הצוות של העיתון[11].

בספטמבר 2001, פלג צבאי של תנועת פת"ח הפלסטינית בשם "תנזים" חטף צלם פלסטיני שצילם סרט המציג אזרחים פלסטינים ומשטרה ברמאללה שכביכול חגגו ב-11 בספטמבר 2001 (אז אירעו פיגועי 11 בספטמבר בו הותקפו מספר יעדים חשובים בארצות הברית). אותו פלג איים על הצלם כי אם יחליט להקרין את הסרט, הם יהרגו אותו[12].

בספטמבר 2006 הוכה עיתונאי קשות וכל הציוד הממחושב במשרדי הסוכנות הידעות הפלסטינית הרשמית, וואפא. כתובות גרפיטי רוססו על קירות והאשימו את הסוכנות בחוסר אובייקטיביות. בכירי פת"ח אמרו כי שר החוץ של הרשות, מחמוד א-זהאר, האשים את הסוכנות "בניהול נגדו מסע הסתה שמנוע ממניעים פולייטים".

חופש דת[עריכת קוד מקור | עריכה]

אתרים קדושים רבים לדת הנוצרית וליהדות נותרו באזורים הנשלטים על ידי הרשות הפלסטינית במסגרת הסכמי אוסלו. על פי ההסכמים, ישראל והפלסטינים התחייבו לכבד ולהגן על זכויותיהם הדתיות של יהודים, נוצרים, מוסלמים ושומרונים והבטיחו להגן על האתרים הקדושים, לאפשר את חופש הפולחן ולאפשר גישה חופשית לאותם אתרים קדושים.

מנהיג נוצרי ברשות הפלסטינית טען כי יש דיווחים על התעללות ורדיפות באזורים המנוהלים על ידי הרשות הפלסטינית, הוא הזכיר פרעות אנטי-נוצריות ברמאללה וכפרי הסביבה וכן בערים ברצועת עזה[13]. בנוסף לטענות של המנהיג הנוצרי, היו דיווחים על הפרות זכויות אדם של נוצרים באזורים המנוהלים על ידי הרשות הפלסטינית[14][15].

באפריל 2006 ביקשו ארגונים מוסלמים, בהם המופתי של קלקיליה ואנשי העירייה משר הפנים של הרשות הפלסטינית לסגור את משרדי ימק"א, ארגון נוצרי שפועל בעיר מאז 2000 וזאת לאחר שאותם גורמים טענו כי הארגון מבצע פעילות מיסיונרית. מנכ"ל יקמ"א הכחיש את הטענות ואף אמר כי הארגוון מעסיק מוסלמים רבים ושימק"א לקח חלק במימון מועדון כדורגל מוסלמי. שלושה ימים לפני העתירות הרשמיות לסגירת הארגון, אימאמים רבים דיברו על הנושא לקראת תפילות יום שישי. בשלב מסוים, נזרקו בקבוקי תבערה על משרד התנועה. בספטמבר 2006 נפרץ ונשרף מבנה הארגון על ידי תוקפיפ זוהו כאנשי חמאס והג'יהאד האסלאמי הפלסטיני שהיו מוכרים היטב לכוחות הביטחון המקומיים.

במהלך שנת 2007 הותקפו מטרות מערביות ונוצריות ביהודה ושומרון וברצועת עזה. חברי כנופיות ותאי טרור מקומיים פוצצו והשמידו מוסדות המקושרים לתרבות מערבית כמו בתי ספר אמריקאים, ספריות של כנסיות ועשרות בתי קפה אינטרנט.

בשנת 2010 בלוגר ואליד חוסיין נעצר בעקבות הפצת דעות אנטי-אסלאמיות באינטרנט. הוא שוחחר לאחר מספר חודשים בלחץ בינלאומי וללא הגשת כתב אישום. בשנת 2013 הוא עבר לצרפת.

הזכות לחינוך[עריכת קוד מקור | עריכה]

מהלכים של משרד החינוך המופעל על ידי חמאס להטיך[דרושה הבהרה] אידיאלים איסלאמיסטים על מערכת החינוך בתחומים שנוגעים לפלסטינים רבים. במרץ 2007 הוצאו מתוכנית הלימודים סיפורי עם המסופרים על נשים פלסטיניות ועל פי דיווחים הושמדו כ-1,500 עותקים של סיפורי העם האלו. שר החינוך, נאצר שאער טען כי הספר היא "מלא בביטויים מיניים ברורים" והזכיר ספר בשם "הציפור הקטנה" כגושפנקה לסמל שמסמל נשיות ונושאים מיניים[16].

אכיפת חוק[עריכת קוד מקור | עריכה]

על פי הדו"ח השנתי של הקבוצה למעקב אחר זכויות האדם בשנת 2005, נרשמו כ-385 הרוגים פלסטינים. מתוכם כ-222 פלסטינים נהרגו על ידי הכוחות הישראלים, כ-113 פלסטינים נהרגו על ידי פלסטינים וכ-50 פלסטינים נהרגו בנסיבות לא ברורות. כ-9 פלסטינים נהרגו על ידי מתנחלים ישראלים. באותה שנה נהרגו כ-51 ישראלים על ידי פלסטינים (42 מהם היו אזרחים וכ-9 היו אנשי צבא). בנוסף לכך, פלסטינים הרגו כ-10 פלסטינים אחרים לאחר שהן נחשדו בכך שיתפו פעולה עם הרשויות הישראליות[17].

ב-2012 פרסם הארגון הערבי לזכויות אדם דו"ח שמאשים את הרשות הפלסטינית ב"פרקטיקות לא אנושויות והפרת זכויות אדם נגד אזרחים פלסטיניים". הארגון טען כי בין השנים 2007 ל-2011 הרשות עיכבה כ-13,271 פלסטינים ועינה כ-96% מהם, ובתוצאה מאותם עינויים נהרגו שישה פלסטיניים[18].

עונש מוות[עריכת קוד מקור | עריכה]

עונש מוות חוקי ברשות הפלסטינית. הרשות הוציאה להורג 5 אנשים ב-2005.

חשיפת יעדים אזרחיים לפעולה צבאית[עריכת קוד מקור | עריכה]

מתפרעים פלסטינים מתחבאים מאחורי אמבולנס תוך כדי יידוי אבנים.

בנובמבר 2006, כ-50 פלסטיניות נאלצו להיות מגן אנושי לחמושים פלסטיניים כנגד תקיפה של חיילים ישראליים. נשים שימשו כמגן אנושי לפלסטינים החמושים שהסתתרו במסגד, עד שאותם חמושים נמלטו כבר נהרגו כ-2 מהנשים על ידי הכוחות הפלסטיניים.

מקרה נוסף שקרה באותו חודש היה כאשר אזרחים פלסטינים נקראו להגן על אתרים שצבא הגנה לישראל תכנן לתקוף, בנוסף לכך הרשות הפלסטינית הואשמה בשימוש באזרחים כמגן אנושי במהלך מבצעים בהם ניסו כוחות צבאיים לאתר ולתפוס בתים ששימשו אתרים להברחת נשק לשטחים הפלסטיניים[19].

שימוש באזרחים כמגן אנושי נעשה על ידי חמאס גם בעת מבצע עמוד ענן ומבצע צוק איתן[20]. חמאס החביא רקטות גם בבתי ספר ומתקנים של אונר"א[21][22]. כמו כן ביצע חמאס שיגורי רקטות ופצמ"רים מחצרות בתי ספר[23], כולל ירי הפצמ"רים ממנו נהרג ילד ישראלי בן 4[24]. ב-22 ביולי 2014 פרסם דובר צה"ל סרט המתעד פעילי טרור נמלטים מאתר שיגור באמצעות אמבולנס[25]. חמאס השתמש בבית החולים וופא שבשכונת שג'אעיה להפעלת חדרי מלחמה וכמפקדה, ואף אוחסנו בו אמצעי לחימה ובפרט רקטות. במשך ימים נורתה ממנו אש נק"ל ונ"ט לכיוון כוחות צה"ל. אחרי שצה"ל וידא שבית החולים פונה הוא תקף אותו, התקיפה גרמה לפיצוצי משנה של האמל"ח שאוחסן שם[26][27]. עיתונאית פינית דיווחה שראתה מחבלים משגרים רקטות מבית החולים שיפא שבמרכז עזה[28]. הארכיבישוף האורתודוקסי היווני אמר שחמאס ירה רקטות ממתחם הכנסייה שלו שבו חסו 2,000 מוסלמים[29][30]. מספר עיתונאים דיווחו שחמאס איים עליהם שלא ידווחו על שימוש במגן אנושי[31] וב-11 באוגוסט הוציא ארגון העיתונאים הזרים בישראל הודעת גינוי רשמית לחמאס על כך[32].

בתחילת יוני 2017 חשפה אונר"א מנהרת טרור שחפר חמאס מתחת לבית ספר של הארגון בעזה. אונר"א גינתה את החפירה ואמרה שחמאס הבטיח לאטום אותה[33].

הפרת זכויות אדם בשטחים הפלסטינים על ידי הרשויות הישראליות[עריכת קוד מקור | עריכה]

דחפור D9L משוריין ויעה אופני ממוגן של חיל ההנדסה הקרבית מפעילים נוהל סיר לחץ בכפר קבלן באזור צומת תפוח ב-11 באוגוסט 2014, בסיומו הרס הדחפור את הבית על המחבל והרג אותו.

ברצועת עזה נהרסו מבנים רבים ברפיח סביב ציר פילדלפי תוך כדי הלחימה שהתנהלה שם באופן יומיומי, בעיקר סביב מנהרות ההברחה של רצועת עזה. צה"ל הרס בתים רבים שנשקו לציר וששימשו כעמדות ירי לצלפים ורקטות נגד טנקים על כוחות צה"ל, וכן מבנים שהסתירו פתחי מנהרות תת-קרקעיות. לפי ארגוני זכויות אדם בשנים 20002005 הרס צה"ל אלפי בתים ברצועת עזה, רבים מהם ברפיח. ארגוני זכויות האדם גינו את ההרס הרב וטענו שהוא לא מידתי ומהווה עונש קולקטיבי נגד הפלסטינים.

מעמד האישה וזכויות להט"ב[עריכת קוד מקור | עריכה]

מעמד האישה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לנשים יש זכות בחירה מלאה ברשות הפלסטינית, בבחירות הפרלמנטריות שנערכו ב-2006 כ-47% מהמצביעים היו נשים. לפני הבחירות, תוקן חוק הבחירות כדי שתהיה מכסה שתחייב מפלגות להכניס נשים למפלגות שנרשמו. כתוצאה מחוק זה, כ-22% מהמועמדים של הרשימות שרצו בבחירות היו נשים.

עם זאת, ברצועת עזה מצבם של הנשים היה קשה יותר. ברצועת עזה החמאס אוכף כללי צניעות כלפי נשים מוסלמיות ברצועה. נשים נאלצו ללבוש כיסוי ראש כאשר נכנסים לבניינים של משרדי ממשלת החמאס. ביולי 2010 אסר חמאס על נשים לעשן נרגילה בציבור, בטענה כי הדבר יצמצם את תופעת הגירושים שהולכת וגוברת ברצועה[34].

רצח על חילול כבוד המשפחה היא תופעה בעייתית ברשות הפלסטינית, ממשלת חמאס אינה פועלת כדי להפסיק את המעשים. על פי דו"ח של המרכז הפלסטיני לזכויות האדם מ-2005, כ-11 נשים פלסטינות נרצחו בעקבות חילול כבוד המשפחה. גם דוח של ארגון Human Rights Watch הצביע על אלימות ביטחונית כנגד נשים ונערות פלסטיניות[35].

על אף היקף התופעה ושכיחותה, ב-2011 חתם מחמוד עבאס, יושב ראש הרשות הפלסטינית על צו המורה כי רצח על רקע חילול כבוד המשפחה ייחשב כפשע לכל דבר ומבצעיו לא יזכו להקלה בעונשם.

זכויות להט"ב[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – זכויות להט"ב ברשות הפלסטינית

חוק היסוד של הרשות הפלסטינית כולל סעיפי הגנה מפני אפליה על רקע גזע, מין, צבע, דת, דעות פוליטיות או נכות, וכן הגנה על זכויות האדם, חופש הביטוי ועוד. עם זאת, לא קיימת ברשות הפלסטינית חקיקה מוגדרת לשמירת זכויות הלהט"בים מפני אפליה או הטרדה. לפי אוגדן החוקים נגד הומוסקסואליות שהופץ על ידי האיגוד הבינלאומי ללסביות, הומואים, ביסקסואלים, טרנס ואינטרסקס (ILGA) בשנת 2010, הפיכת הומוסקסואליות לחוקית ברשות הפלסטינית היא מעשה טלאים ואינה אחודה. מחד, בגדה המערבית הוצאת ההומוסקסואליות מחוץ לחוק בוטלה בשנת 1951, ומאידך ברצועת עזה, סעיף מספר 84 בהחוק המנדטורי משנת 1936 האוסר על קיום יחסי מין בין גברים (אך לא בין נשים) עדיין בתוקפו.

מקרה ידוע של הוצאה להורג של מחמוד אשתיווי, מנהיג חמאס באשמת הומוסקסואליות וגנבה התרחש ב-2016. אשתיווי השאיר במותו שתי נשים ושלושה ילדים[36][37].

באוגוסט 2019 פורסם כי התקיים בשכם אירוע גאווה שאורגן על ידי הארגון אלקאוס, לאחר סיום האירוע איימה המשטרה הפלסטינית לרדוף ואף לעצור כל מי שהשתתף באירועים של הקהילה בשטחי הרשות בטענה כי האירוע עודד לפעול בצורה שמתנגדת לערכים ולמסורת הפלסטינית. בעקבות הודעת האיום של המשטרה נאלץ הארגון לבטל אירוע נוסף מסוג זה ברמאללה. בעקבות האירוע פורסמו ברשתות החברתיות מספר פוסטים של צעירים פלסטיניים שתמכו בקהילה ובארגון ומחו על רדיפתם על ידי המשטרה[38].

בשנת 2022 פרסם ארגון UN WATCH כי קיימות עדויות רבות של הפרת זכויות אדם והפעלת עינויים כלפי להט"בים ברשות הפלסטינית וברצועת עזה שמפעילים הרשות הפלסטינית ושלטון החמאס, וכי פעמים רבות להט"בים ניצבים בפני סכנת מוות ונאלצים לברוח מהמדינה.[39] בעקבות הדו"ח נקבע דיון בועדת האו"ם בשאלה האם להוציא את הרשות הפלסטינית מחברות באמנה לזכויות אדם בשל ההפרות החמורות.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ unwatch, Rights Group Exposes Palestinian Torture Ahead of First UN Review, UN Watch, ‏2022-07-14 (בAmerican English)
  2. ^ בקשה מבית הדין הבינ"ל בהאג: פתחו בחקירה נגד אבו מאזן בשל עינויי פלשתינים ביו"ש | ישראל היום, www.israelhayom.co.il
  3. ^ "Israel". Politics in Public: Freedom of Assembly and the Right to Protest. Democratic Dialogue. 1998. נבדק ב-2006-07-30.
  4. ^ "Palestinian woman held for alleged Facebook insult". Yahoo News. 2 באפריל 2012. נבדק ב-6 במרץ 2015. {{cite web}}: (עזרה)
  5. ^ העליב את אבו מאזן בפייסבוק - וקיבל שנת מאסר, באתר וואלה!‏, 8 בפברואר 2013
  6. ^ DAVID KEYES. "Palestine's Democratic Deficit". The New York Times. נבדק ב-6 במרץ 2015. {{cite web}}: (עזרה)
  7. ^ "Palestinian Authority arrests another reporter over Facebook post - Middle East - Jerusalem Post". The Jerusalem Post - JPost.com. נבדק ב-6 במרץ 2015. {{cite web}}: (עזרה)
  8. ^ "NEW REPORT DOCUMENTS ABUSIVE DETENTIONS BY BOTH PA AND HAMAS TO STIFLE FREEDOM OF EXPRESSION". Euro-Mediterranean Human Rights Monitor. נבדק ב-26 בפברואר 2016. {{cite web}}: (עזרה)
  9. ^ "Palestine: Crackdown on Journalists, Activists". 2016-08-30. נבדק ב-2016-09-20.
  10. ^ KHALED ABU TOAMEH (19 בספטמבר 2006). "Gunmen attack Wafa office in Gaza". Jerusalem Post. {{cite news}}: (עזרה)
  11. ^ Khaled Abu Toameh. "PA detains Gazan editor for 'libel'". נבדק ב-30 ביולי 2006. {{cite web}}: (עזרה)
  12. ^ "IMRA - Monday, January 8, 2001 Birthright Group Visits Judea & Samaria for First Time". www.imra.org.il. נבדק ב-2020-11-14.
  13. ^ Klein, Aaron (11 בספטמבר 2006). "Palestinians torch Qalqilya YMCA". Ynetnews. נבדק ב-2006-09-21. {{cite web}}: (עזרה)
  14. ^ "A Heroic Palestinian Christian Girl Defies the World In Support Of Israel". Walid Shoebat. נבדק ב-6 במרץ 2015. {{cite web}}: (עזרה)
  15. ^ "Christy a Palestinian Christian's plea to Dr. Saeb Erekat". YouTube. 25 באפריל 2014. נבדק ב-6 במרץ 2015. {{cite web}}: (עזרה)
  16. ^ "Archived copy". אורכב מ-המקור ב-11 במרץ 2007. נבדק ב-22 באפריל 2011. {{cite web}}: (עזרה); (עזרה)
  17. ^ "Archived copy". אורכב מ-המקור ב-3 בספטמבר 2006. נבדק ב-31 ביולי 2006. {{cite web}}: (עזרה); (עזרה)
  18. ^ "UK-based Arab HR group accuses Palestinian Authority of abuse - Middle East - Jerusalem Post". The Jerusalem Post - JPost.com. נבדק ב-6 במרץ 2015. {{cite web}}: (עזרה)
  19. ^ "Egypt uncovers arms tunnel". ynet. נבדק ב-6 במרץ 2015. {{cite web}}: (עזרה)
  20. ^ מאגרי רקטות בלב שכונות צפופות - צה"ל מתקשה?, באתר גלובס, 10 ביולי 2014
    במבצע "צוק איתן" שב ועשה חמאס שימוש באזרחים כ"מגן אנושי" לשם מניעת תקיפת בית פעיל טרור ע"י חיל האוויר הישראלי, באתר של מרכז המידע למודיעין ולטרור, 10 ביולי 2014
  21. ^ UNRWA STRONGLY CONDEMNS PLACEMENT OF ROCKETS IN SCHOOL, הודעה באתר אונר"א, 17 ביולי 2014.
  22. ^ אונר"א: כ-20 רקטות נמצאו בתוך בית ספר נטוש ברצועה, נענע10, 17 ביולי 2014
  23. ^ Grad Rocket Launchers Discovered Next to Gaza School, סרט בערוץ YouTube של דובר צה"ל, 22 ביולי 2014 סרטונים.
  24. ^ מבצע "צוק איתן": צה"ל ממשיך לתקוף יעדי טרור ברצע"ז, באתר צה"ל (דרך ארכיון האינטרנט), 26 באוגוסט 2014. ציטוט: "במהלך השבוע האחרון בוצע ירי חוזר ונשנה לעבר עוטף עזה מתוך בית הספר היסודי לבנים, "עלי בן אבי טלב", הממוקם בפאתי זייתון. מבית הספר בוצע השיגור ממנו נהרג הילד דניאל טרגרמן ז"ל בן ה-4 מקיבוץ נחל עוז. כמו כן, במהלך המבצע בוצעו שיגורים נוספים ממרחב הסמוך לבית הספר לעבר מרחב אשדוד."
  25. ^ תיעוד: פעילי טרור נמלטים באמבולנס, mako-חדשות 2, 22 ביולי 2014.
  26. ^ אוהד חמו ורוני דניאל, ‏צה"ל תקף מפקדת חמאס בתוך בית חולים בעזה, באתר ‏מאקו‏‏, ‏23 ביולי 2014‏
  27. ^ Warning Call to Wafa Hospital Before IDF Targets Site תקיפת בית החולים וופא, סרט בערוץ YouTube של דובר צה"ל, 23 ביולי 2014 סרטונים.
  28. ^ VIDEO: Finnish reporter sees rockets fired from Gaza hospital, ynet, 2 August 2014.
  29. ^ George Thomas (2014-08-08). "Gaza Bishop: Hamas Used Church to Fire Rockets - Inside Israel - CBN News - Christian News 24-7". CBN.com. נבדק ב-2014-08-12.
  30. ^ Ben, Ricky (2014-08-07). "Gaza archbishop says rockets were fired from church". The Times of Israel. נבדק ב-2014-08-12.
  31. ^ "Hamas threatening journalists in Gaza who expose abuse of civilians." The Times of Israel. 28 July 2014.
  32. ^ יצחק בן-חורין, כתבים זרים: חמאס יוצר רשימה שחורה שלנו, באתר ynet, 12 באוגוסט 2014.
  33. ^ אליאור לוי, אונר"א חשפה מנהרה של חמאס מתחת לבי"ס בעזה, באתר ynet, 10 ביוני 2017.
  34. ^ Blomfield, Adrian (18 ביולי 2010). "Women banned from smoking hookah pipes in Gaza". Daily Telegraph. London. נבדק ב-18 ביולי 2010. {{cite news}}: (עזרה)
  35. ^ "A Question of Security". נבדק ב-6 במרץ 2015. {{cite web}}: (עזרה)
  36. ^ Hamas Executes Prominent Commander After Accusations of Gay Sex, אתר newsweek
  37. ^ Hamas Commander, Accused of Theft and Gay Sex, Is Killed by His Own, nytimes
  38. ^ אלכנסדרה לוקש, ניר (שוקו) כהן ו-AP, המשטרה הפלסטינית נגד להט"ב: "נרדוף אותם", באתר ynet, 22 באוגוסט 2019
  39. ^ unwatch, Rights Group Exposes Palestinian Torture Ahead of First UN Review, UN Watch, ‏2022-07-14 (בAmerican English)