טיוטה:התנגדות ותמיכה ברפורמה-מהפכה המשפטית
טיוטה זאת מיועדת לאיסוף כל מידע על התנגדות ו/או תמיכה (ומה שבינהן) לרפורמת לוין. המטרה היא לאפשר לעורכי הערך בעתיד לבחור ממכלול ההתנגדויות והתמיכה את החשובות בלי לבצע עבודת איסוף יסודית מקטעי עיתונות בני חודשים רבים, וכך ליצור תמונה מציאותית יותר.
הרף האנציקלופדי מאוד נמוך, ונתון בעיקר לשיקול דעתם של העורכים. אין למחוק מהטיוטה אף פרט בלי לקיים דיון בעניינו, אלא אם הוא מובא ללא מקור או מובא עם מקור אך לא מופיע במקור. אין למחוק פרט מידע אם הוא מסלף את האמת – יש לתקן אותו כך שלא יסלף אותה. יש להוסיף מקורות עם תאריך לועזי (אפשר גם תאריך עברי, אבל לא בלי לועזי, כדי להקל על העורכים העתידיים להבין את הכרונולוגיה). הדף פתוח לכולם, אף עריכות של לא־רשומים יזכו ליחס נוקשה יותר.
אני מבקש ממתנגדי המהפכה לא להתערב בחלק של התמיכה יתר על המידה, ומתומכי הרפורמה לא להתערב בחלק של ההתנגדות יתר על המידה. השתדלו לקיים במידת האפשר דיון ולא לפעול באימפולסיביות. במקרים של חוסר הסכמה בלתי פתיר או השחתה, אני (פעמי-עליון) שומר את הזכות להתערב כאחראי הטיוטה (אני מבטיח להיות אוביקטיבי, ומקווה שמי שראה את התנהלותי בערכים העוסקים במהפכה אכן יכול לסמוך על האוביקטיביות שלי).
כללי[עריכת קוד מקור | עריכה]
המכון הישראלי לדמוקרטיה אשר מבצע סקרים שגרתיים כדי לעקוב אחר הלכי הרוח בציבור הישראלי, פרסם סקר לפיו עיקר התמיכה ברפורמה מגיע ממצביעי המפלגות הדתיות (86% ממצביעי יהדות התורה, 65% ממצביעי הציונות הדתית, 63% ממצביעי ש"ס ו-18% ממצביעי רע"ם), ועיקר ההתנגדות מגיעה מהמפלגות היהודיות באופוזיציה (6.5% ממצביעי המחנה הממלכתי, 3% ממצביעי יש עתיד ו-2% ממצביעי העבודה/מרצ). הרפורמה זכתה לתמיכה של 31% בקרב מצביעי חד"ש-תע"ל ושל 57% בקרב מצביעי הליכוד.[1]
השפעה על הביקורת השיפוטית[עריכת קוד מקור | עריכה]
לא הבנתי איך הדף הזה פועל, איפה כותבים ומה, איפה צריך להתנגד, איפה צריך להסכים, איך קטעים מוכנסים לערך ועל ידי מי. בכל מקרה כתבתי פסקה שמסדרת את סעיפי הרפורמה לפני סדר היישום שלהם בחקיקת חוקים ובהחלטות מנהליות. הסידור בצורה כזאת "עושה שכל" בסעיפים השונים ומצייר את התמונה איך הרפורמה תורמת לריסון הביקורת השיפוטית. כל מה שיש בו מופיע בסעיפים, מלבד האזכור שהקואליציה מאשרת באופן אוטומטי למדי הצעות חוק של הממשלה, זה לא בעקבות התוכנית אלא כך הם פני הדברים.
התוכנית נוגעת לכל השלבים של קבלת החלטה ממשלתית או קבלת חוק. בשלב ראשון ההצעה עוברת את חוות דעתו של היועץ המשפטי לממשלה או לשר. תפקיד היועצים הוא לבדוק שהחלטה מנהלית או הצעת חוק אינן סותרות חוק יסוד והן תכליתיות ומידתיות. לפי התוכנית היועצים ממונים על ידי ראש הממשלה או השרים, וחוות דעתם אינה מחייבת.
כשמדובר על הצעת חוק של הממשלה על ההצעה לקבל את אישור הכנסת, ותחילה את אישור היועץ המשפטי של הכנסת, דעתו אינה מחייבת. כשהצעת חוק מגיעה להצבעה, יש בכנסת רוב קואליציוני והצעות ממשלה בדרך כלל עוברות.
לאחר שהחלטה או חוק התקבלו, האפשרות לערער עליהם היא בבית המשפט העליון. לפי התוכנית הוועדה לבחירת שופטים עליונים מונה 11 נציגים מתוכם 7 מצד הקואליציה, והרוב הדרוש למינוי שופט הוא רוב רגיל של 6 מול 5.
אם עתירה לבית המשפט העליון אינה נדחית על הסף ומגיעה לדיון, לפי התוכנית חל על השופטים איסור להשתמש בעילת הסבירות לצורך דיון בהחלטות מנהליות. לא אחת עילת האי סבירות הקיצונית היא היחידה העומדת לרשות השופטים, למשל במקרים של מינוי אדם לתפקיד כלשהו, או החלטה שרירותית לכאורה של הרשות המבצעת.
בשלב האחרון לחקיקת חוק נמצאת פסקת ההתגברות, לפי תוכנית הרפורמה, אם חוק בכל זאת הגיע לבג"ץ וגם נפסל על ידו, הכנסת יכולה להצביע עליו שוב ולקבל אותו ברוב רגיל של 61 חברי כנסת.
מוזמנים לא רק לשאול שאלות אלא גם לדייק ולהרחיב, מותר לערוך את הטקסט.
התנגדות[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – המחאה נגד ממשלת ישראל השלושים ושבע
נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות התנגדה לרפורמה.[2]
היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, כתבה כי "שינויים משטריים דרמטיים הנוגעים למאפיינים הדמוקרטיים הגרעיניים של המדינה, צריכים להיעשות בהליך שקול וסדור לגיבוש הסדר מאוזן ומקיף, לאחר עבודת מטה מעמיקה, תוך התייעצות עם כל הגורמים הרלוונטיים".[3] במכתב ששלחה לנתניהו כתבה שיוזמות החקיקה יכולות להשפיע על משפטו, ולכן הוא מצוי בניגוד עניינים ואסור לו לעסוק בתוכנית.[4] בתגובה, הודיע נתניהו שעמדתה אינה מקובלת עליו.[5] המשטרה הצמידה ליועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, אבטחה ברמת איום 6, הגבוהה ביותר.[6]
היועצים המשפטיים לממשלה לשעבר ופרקליטי מדינה לשעבר[7][8] התנגדו לרפורמה המוצעת, ויש מתוכם שתיארו אותה כ"הפיכה משטרית".[9] 17 משרדי עורכי הדין הגדולים בישראל יצאו נגד הרפורמה.[10]
נגידי בנק ישראל לשעבר יעקב פרנקל וקרנית פלוג הזהירו שהמהפכה תוריד את דירוג האשראי של ישראל כפי שירד דירוג האשראי של פולין, טורקיה והונגריה בעקבות רפורמות משפטיות שהתבצעו בהן.[11][12]
270 כלכלנים המרצים בכלכלה ובניהול[13] שאליהם הצטרפו כ-40 כלכלנים ומנכ"לי משרדי ממשלה לשעבר[14] חתמו על מכתב, המתריע מפגיעה בכלכלת ישראל עקב בריחת משקיעים וירידת דירוג האשראי לאחר מימוש הרפורמה.
האנליסט הראשי האחראי על הדירוג של ישראל ב-S&P, קבע כי שינוי מערכת המשפט עלול לסכן את דירוג האשראי של ישראל. בראשית פברואר, פרסם "ג'יי פי מורגן צ'ייס", הבנק הגדול בארצות הברית, סקירה בה הביע חשש לפגיעה בצמיחה ולהורדת דירוג האשראי עקב השינויים המתוכננים במערכת המשפט.[15] למחרת הצטרפה חברת השירותים הפיננסיים "ברקליס", תוך התייחסות לשינוי במערכת המשפט ואפשרות להסלמת המחאה נגדה, באופן שעלול להוריד את הדירוג הישראלי.[16] שתי הסקירות השוות בין ההליך לשחיקה הדמוקרטית שחלה בפולין, והורדת דירוג האשראי בעקבות זאת.
מזכיר המדינה של ארצות הברית, אנתוני בלינקן, נפגש עם המשתתפים במחאה,[17] ובפגישתו עם נתניהו הדגיש כי יחסי המדינות מבוססים על שמירה על מוסדות דמוקרטיים.[18] היועץ לביטחון לאומי ג'ייק סאליבן הבהיר לנתניהו: "אם תהיה פגיעה בערכים הדמוקרטיים - נתקשה לספק תמיכה בלתי מעורערת לישראל"[19].
נשיא צרפת, עמנואל מקרון, ביקר את הרפורמה בפגישתו עם נתניהו, והזהיר כי אם תעבור "צרפת תסיק שישראל מנותקת מתפיסת הדמוקרטיה".[20]
בכנס החורף הארצי של לשכת עורכי הדין לשנת 2023,[21] אמר עו"ד דוד חודק: "הם לא מבינים את רמת ההתנגדות לתכנית החקיקה ההרסנית הזאת. אנשים מוכנים להילחם עם נשק [...] אם נצטרך להגיע לזה, ואם יגררו אותי לשם, זה מה שאני אעשה".[22] המשטרה המליצה לפתוח בחקירת האירוע.[23]
ב-2 בפברואר 2023 שלחו עשרות ארגוני סביבה ובריאות, ביניהם החברה להגנת הטבע; גרינפיס ים תיכון, ועד איגוד רופאי בריאות הציבור, צלול ועוד, מכתב לראש הממשלה נתניהו ולשר המשפטים לוין. במכתב טענו הארגונים כי התכנית להחלשת מערכת המשפט מהווה "סכנה חמורה לשמירת בריאות הציבור והסביבה בישראל". לדברי הארגונים, התכנית תפגע בכלים משפטיים אשר מסייעים לציבור בישראל בתחומים רבים, ביניהם "לנשום אוויר פחות מזוהם... ליהנות מזכות הגישה לחופי רחצה... פיקוח ובקרה על מפעלים מזהמים... מים ראויים לשתייה" ועוד. הארגונים ציינו כי לדעתם "השינויים מקודמים באופן שיפגע בשלל אינטרסים ציבוריים חשובים, אשר נוגעים לכל אדם בישראל, מכל המחנות הפוליטיים".[24] שבוע מאוחר יותר שלחו שורה של ארגוני תרבות, ביניהם האקדמיה לקולנוע וטלוויזיה ואמ"י, מכתב נגד הרפורמה.[25]
אל"מ במיל' זאב רז פירסם פוסט בפייסבוק, בו כתב כי חודק התנסח בצורה מתונה מדי, וכי ראש ממשלה שמנהיג באופן לא דמוקרטי - חובה להורגו מדין רודף. לאחר מכן, מחק רז את הפוסט, וכתב כי היה זה ציטוט מאדם אחר, וכי אינו מזדהה עם תוכנו. המשטרה פתחה בחקירה נגדו בחשד להסתה ואיומים, ביחידת הסייבר להב 443.[26]
מפכ"ל המשטרה לשעבר, רוני אלשיך, נאם באחת ההפגנות ואמר שזאת איננה הפגנת שמאל, ושגם הוא ואנשי ימין נוספים מתנגדים לרפורמה. בראיון מאוחר יותר אמר: ”אני בוודאי לא שמאלני, אני איש ימין, 25 שנה גרתי בהתנחלות, חלק מילדיי מתנחלים. ועם הכול, יש לי הבנה במדע המדינה ולכן מיד הבנתי שקורה פה משהו איום ונורא. אני לא כועס על מי שלא הבין, זה דבר שהוא לא פשוט. מספרים כל מיני סיפורים”. להערכתו, המהלכים שמקדמים לוין ורוטמן עומדים בניגוד לעמדותיו האידאולוגיות של ראש הממשלה: ”אני לא חושב שנתניהו מוביל פה משהו, אני חושב שהוא מובל...אני מכיר את הרעיונות האלה כבר הרבה מאוד שנים, נתניהו בלם אותם בגופו. כרגע אין לו ברירה...הוא נמצא בסיטואציה משפטית מאוד מורכבת וכרגע הוא נאלץ לשלם מחירים...אני מכיר את עמדותיו של ראש הממשלה לאורך השנים, את הגנתו על מערכת המשפט, משפטים נחרצים שלו שכשאין מערכת משפט עצמאית אין דמוקרטיה”.[27]
ב-7 בינואר נערכה בתל אביב הפגנה נגד התוכנית, ובה השתתפו אלפי אזרחים.[28]
ב-12 בינואר הפגינו מאות עורכי דין נגד הרפורמה, תחת הכותרת "מחאת הגלימות השחורות".[29]
ב-14 בינואר הפגינו כ-80 אלף איש בתל אביב, ואלפים נוספים הפגינו בירושלים, בחיפה ובמקומות נוספים.[30][31]
ב-21 בינואר נערכו הפגנות בערים אחדות, ובהן השתתפו יותר מ-150 אלף מפגינים.[32] להפגנה זאת הצטרפו בכירים מתעשיית ההיי-טק הישראלי,[33] אשר בשבועות שאחריה החלו חלקם למשוך את כספם מישראל[34][35] ולשבות במחאה על הרפורמה.[36]
ההפגנות השבועיות במוצ"ש נגד הרפורמה נמשכו לאחר מכן, והתפשטו לערים נוספות. בראשית פברואר הפגינו עשרות אלפים בתל אביב, חיפה, ירושלים, אילת, הרצליה, באר שבע, ראשון לציון ועוד.[37]
בראשית פברואר יצאה "צעדת המילואימניקים" כאלף מילואימניקים, יוצאי סיירת מטכ"ל ויחידות נוספות, יצאו למסע מחאה בן 50 ק"מ מלטרון לבית המשפט העליון בירושלים.[38]
בסוף ינואר פרסמו עשרות כלכלנים מכתב ובו פרטו את סכנות הרפורמה לכלכלה:[39]
- קיימת הערכה לכלכלת ישראל בקרב גופי דרוג ובקרב גופים בינלאומיים (הבנק העולמי וכו'). הערכה זאת והאמון הנלווה לה חיוניים לכלכלת ישראל. הערכה זאת הושגה בזכות פעולות ומאמצים של ממשלות משני צדי המתרס הפוליטי והיא נשענת בחלקה על עצמאות הרשות השופטת, השירות הציבורי וכן מוסדות אחרים כמו השידור הציבורי.
- הפגיעה הצפויה בעצמאות מערכת המשפט עלולה לפגוע בדרוג האשראי של ישראל מה שעלול להגביר את נטל החוב. דוגמה למהלך זה היה מול פולין.
- הפגיעה באמון ובדרוג האשראי עלולה גם לפגוע ביכולת של חברות ישראליות לגייס כסף בשווקים הבינלאומיים.
- הפגיעה ביכולת לגייס כסף מצד הממשלה ומצד החברות עלולה לפגוע בענף ההיטק שהוא "קטר הצמיחה" של המשק. דבר זה עלול לעודד חברות להעתיק את פעילותן החוצה מישראל. דברים אלה, בנוסף לפגיעה אפשרית בזכויות אדם, עלולה לגרום "בריחת מוחות" - פגיעה בהון אנושי.
- פגיעה אפשרית נוספת היא לגבי טווח ארוך יותר - עקב מנגונים של כלכלה מוסדית שתוארו על ידי הכלכלן זוכה פרס הנובל בכלכלה, דאגלס נורת', ועל ידי הכלכלנים אנדריי שלייפר ודארון אצ'מוגלו (מסוכמים בין היתר בספר "מדוע אומות נחשלות" ) לפי הסבר זה - ריכוז כוח פוליטי בידי קבוצה קטנה, בלא איזונים ובלמים חזקים, הוא גורם מרכזי לנחשלות כלכלית. דבר זה נובע עקב כך שללא הגבלות על השלטון יש חשש מחיזוק החקיקה הפרסונלית ועקב כך שהשירות הציבורי נחלש והופך לבלתי מקצועי. דוגמה לכך היא עליה בשחיתות בפולין ובהונגריה.
- לפי המחקרים בתחום כלכלה מוסדית, פגיעה באיכות מוסדות השלטון והנזק הכלכלי שיגרם ממנה, עלולה להמשך למשר עשורים רבים, בגלל הנטיה של מוסדות פוליטיים וכלכליים מזיקים לשמר את עצמם.
- הכלכלנים מציינים מנגנונים מלבד עצמאות בתי המשפט, שאמורים להגביל את כוח הממשלה- כדאי לשים לב אליהם - כמו פגיעה בדרג הציבורי (יש טענה של מירב ארלוזרוב שזה כבר התחיל), חוקים פרסונליים (חוק דרעי?), שידור ציבורי (הצעות לסגירת התאגיד) וזכויות אדם.
ב־14 בפברואר נפגשו בכירי הבנקים רבים (כגון יאיר אבידן, אורי לוין, ראובן קרופיק, משה לארי, סמדר ברבר-צדיק, יאיר קפלן ואיתן מדמון) עם שר האוצר סמוטריץ' בלשכתו ל"פגישת הכרות ראשונה של השר עם חברי איגוד הבנקים", והזהירו מנזקי המהפכה המשפטית למדינה ולכלכלה. לדבריהם, פעולות הממשלה תבאנה לקץ הדמוקרטיה וקרע בעם, הוסיפו שקיימת מגמה גוברת בהוצאת כספים לחו"ל, וקראו לממשלה לשים לזה סוף בניהול נבון והסכמה בנוגע לרפורמות שהיא מתכננת. שר האוצר התרגז והשיב שהרפורמה תחזק את זכות הקניין ושאל "איפה הייתם באוסלו ובהתנתקות? הרפורמה טובה לכלכלה".[40]
התנגות מסויגת[עריכת קוד מקור | עריכה]
תמיכה[עריכת קוד מקור | עריכה]
מנכ"ל הבורסה איתי בן זאב אמר (מבלי להביע תמיכה או התנגדות ברפורמה עצמה) שבניגוד לאזהרות הכלכלנים, לא ניכרת תזוזת משקיעים, אין סיבה לדאגה, והאזהרות הן "הפחדות מיותרות", וקיוה לראות שיח ענייני יותר בנושא.[41]
אחרים שהביעו תמיכה (יש לפרט ולהביא מקורות): פורום קהלת (עזרו לנסח את ההצעות), טליה איינהורן,
תמיכה מסויגת[עריכת קוד מקור | עריכה]
סגן נשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב בדימוס עודד מודריק הביע תמיכה ברוב חלקי הרפורמה, חלקם תוך הצעת שינוי כלשהו, והסתייגות מאחד הרכיבים.[42][43]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ כשליש מהציבור חושש שתפרוץ מלחמת אזרחים, באתר המכון הישראלי לדמוקרטיה, פברואר 2023
- ^ טובה צימוקי, איתן גליקמן, המתקפה חסרת התקדים של נשיאת העליון: הנאום המלא של השופטת חיות, באתר ynet, 12 בינואר 2023
- ^ איתמר לוין, מיארה: הרפורמה תאפשר לפגוע במאפיינים הדמוקרטיים והיהודיים, באתר News1 מחלקה ראשונה, 2 בפברואר 2023
- ^ היועמ"שית לנתניהו: אתה בניגוד עניינים, אל תתערב בשינויים במערכת המשפט, באתר www.ynet.co.il, 2023-02-02
- ^ נתניהו ביקש מבג"ץ לאפשר לו להגיב לעמדת היועמ"שית בתוך 14 יום, באתר זמן ישראל, 2 בפברואר 2023
- ^ דרגת האיום על היועמ"שית - הגבוהה ביותר. לוין: "מונעת מרה"מ להתבטא"
- ^ גלעד מורג, טובה צימוקי, מכתב היועמ"שים: "הזדעזענו, תוכנית לוין מאיימת להרוס את מערכת המשפט", באתר ynet, 12 בינואר 2023
- ^ ynet, אהרן ברק: הדבר המקביל לרפורמה של לוין - מהפכה של טנקים, באתר ynet, 7 בינואר 2023
- ^ אטילה שומפלבי, אלכסנדרה לוקש, רובינשטיין חתם על מכתב היועמ"שים: "הפיכה משטרית, דיקטטורה דמוקרטית", באתר ynet, 12 בינואר 2023;
בר פלג, מני מזוז: הציבור לא טיפש, ומבין שיש כאן הפיכה משטרית, באתר הארץ, 29 בינואר 2023;
אילנה דיין, מנדלבליט בריאיון בלעדי לעובדה: "אם אין מערכת משפט עצמאית, זה נגמר. יהיה פה דיכוי", באתר מאקו, 9 בפברואר 2023 - ^ גלעד מורג, כ-3,500 עורכי דין מהמשרדים המובילים נגד תוכנית נתניהו-לוין: "תפגע במעמד ישראל כדמוקרטיה בעולם", באתר ynet, 19 בינואר 2023
- ^ J.P. Morgan: Judicial reform could hit Israel's credit rating
- ^ פרופ' יעקב פרנקל ופרופ' קרנית פלוג, אזהרת הנגידים: כך המהפכה המשפטית יכולה לפגוע בדירוג האשראי - ובכלכלה, באתר ynet, 22 בינואר 2023
- ^ מכתב המרצים והמרצות
- ^ 40 הכלכלנים שהצטרפו לאזהרה
- ^ כלכליסט ו-ynet, ג'יי.פי מורגן מתריע: המהפכה המשפטית עלולה להוביל להורדת דירוג לישראל, באתר ynet, 3 בפברואר 2023
- ^ אדריאן פילוט, פרסום ראשוןברקליס מצטרף לג'יי.פי מורגן: "אם הרפורמה המשפטית תאומץ - הדירוג של ישראל עלול לרדת", באתר כלכליסט, 3 בפברואר 2023
- ^ ג'ודי מלץ, בלינקן פגש נציגים של ארגונים אזרחיים וכינה אותם "כוכב הצפון שלנו", באתר הארץ, 31 בינואר 2023
- ^ איתמר אייכנר, החשש של נתניהו, הלחצים והפגישה ב-4 עיניים: מאחורי הצהרת בלינקן, באתר ynet, 30 בינואר 2023
- ^ ירון אברהם, פרסום ראשון | מסרי ההרגעה של נתניהו לאמריקנים: "הרפורמה המשפטית תעבור בהסכמה רחבה", באתר מאקו, 22 בינואר 2023
- ^ אוריאל בארי, "מנותקת מהדמוקרטיה": מקרון נגד רפורמת המשפט, באתר "סרוגים", 3 בפברואר 2023
- ^ כנס החורף הארצי, מושב פתיחת הכנס, באתר לשכת עורכי הדין בישראל, 1.2.2023
- ^ רונית זילברשטיין, עו"ד בכיר התנגד לרפורמה המשפטית ויצא בהסתה חמורה: לא אחיה בדיקטטורה - אלחם בנשק, באתר ישראל היום, 1.2.2023
- ^ אלון חכמון, המשטרה ממליצה לפתוח בחקירה פלילית כנגד עורך הדין דוד חודק, 2.2.2023
- ^ לי ירון עשרות ארגוני סביבה לנתניהו: החלשת מערכת המשפט תסכן את בריאות הציבור, באתר הארץ, פברואר 2023
- ^ ארגוני התרבות נגד הרפורמה המשפטית: "מחסלת את אופיה הדמוקרטי של ישראל", Ynet פברואר 2023
- ^ יקי אדמקר וטל שלו, "בן מוות": טייס שהפציץ את הכור בעיראק קרא להרוג "ראש ממשלה שינהיג דיקטטורה" - וחזר בו, באתר וואלה!, 4 בפברואר 2023
- ^ שמאל או ימין? רוני אלשיך חושף את עמדתו הפוליטית באתר סרוגים, פברואר 2023
- ^ בר פלג, רן שמעוני ועדי חשמונאי, אלפים הפגינו נגד הממשלה בתל אביב: "לא ניתן לכם להפוך אותנו לדיקטטורה", באתר הארץ, 7 בינואר 2023
- ^ מאות עורכי דין מפגינים נגד הרפורמה המשפטית: "בג"ץ שומר על כולנו", באתר גלובס, ינואר 2023
- ^ כתבי ynet, 80 אלף הפגינו בכיכר הבימה נגד המהפכה המשפטית, באתר ynet, 14 בינואר 2023.
- ^ אורי סלע, שלומי הלר, קרין שגיא ויואב איתיאל, כ-80 אלף הפגינו נגד הממשלה בת"א: "מבחן גורלי לעתיד המדינה", באתר וואלה!, 14 בינואר 2023.
- ^ דבר, כ-150 אלף הפגינו בתל אביב נגד הרפורמה במערכת המשפט, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 21 בינואר 2023
- ^ [https://www.calcalist.co.il/calcalistech/article/skdfr74oi מחאת ההייטקיסטים: בכירי התעשייה מצטרפים להפגנות נגד המהפכה המשפטית
- ^ מחאת ההייטק: למונייד ואיירון סורס מצטרפות, קרן TLV Partners תספק אוטובוסים למפגינים, ישראל היום, פברואר 2023
- ^ מחאת ההייטק נמשכת: זו החברה הציבורית הראשונה שתוציא את כספה, אייס, פברואר 2023
- ^ המחאה נגד הרפורמה המשפטית מחריפה: עובדים בחברות הייטק ישבתו ביום שלישי, ישראל היום, ינואר 2023
- ^ עשרות אלפים הפגינו נגד הרפורמה המשפטית, אלשיך: "חש בושה בתור יהודי", ישראל היום פברואר 2023
- ^ במחאה על המהפכה המשפטית: מילואימניקים צועדים 50 ק"מ לירושלים, Ynet, פברואר 2023
- ^ מכתב הכלכלנים
- ^ גד ליאור, עימות חריף בין ראשי הבנקים לשר האוצר: "יותר ויותר כספים יוצאים לחו"ל", באתר ynet, 14 בפברואר 2023
- ^ רועי כ"ץ, מנכ"ל הבורסה על אזהרות ראשי הבנקים: "מהמידע שלנו, אין פה דרמה גדולה", באתר ynet, 31 בינואר 2023
- ^ השופט בדימוס מודריק: תומך ברפורמת לוין, חדשות 12 עשו "מניפולציה עריכתית"
- ^ מודריק, פרופ' עודד (2023-01-24). "השופט עודד מודריק: "אין רע הכרחי בבחירת שופטים בידי נבחרי הציבור", פרופ' עודד מודריק". Globes. נבדק ב-2023-02-07.
