טים ראיין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
טים ראיין
Tim Ryan
דיוקנו הרשמי של ראיין בקונגרס, 2010
דיוקנו הרשמי של ראיין בקונגרס, 2010
לידה 16 ביולי 1973 (בן 48)
ניילס, אוהיו, ארצות הברית
שם מלא טימותי ג'ון ראיין
מדינה ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית
השכלה אוניברסיטת ניו המפשייר
אוניברסיטת ינגסטאון
אוניברסיטת בולינג גרין סטייט
עיסוק פוליטיקאי
מפלגה Democratic Disc.svg המפלגה הדמוקרטית
דת נצרות קתולית[1]
timforoh.com
חבר בית הנבחרים של ארצות הברית מטעם מדינת אוהיו
3 בינואר 2003 – מכהן
(19 שנים)
→ ג'ים טרפיקנט
מחוז בחירה מחוז הקונגרס ה-17 (2013-2003)
מחוז הקונגרס ה-13 (מאז 2013)

טימותי ג'ון ראייןאנגלית: Timothy John Ryan; נולד ב-16 ביולי 1973) הוא פוליטיקאי אמריקאי, המכהן כחבר בית הנבחרים של ארצות הברית מטעם מדינת אוהיו, ברציפות מאז 2003. ראיין, חבר המפלגה הדמוקרטית, הושבע לראשונה אל הקונגרס בינואר 2003, וייצג את מחוז הקונגרס ה-17 של אוהיו עד לאיחוד מחוזות בראשית 2013, אז החל לייצג את המחוז הקונגרס ה-13. מחוז הקונגרס הנוכחי אותו הוא מייצג כולל שטחים נרבחים בצפון-מזרח אוהיו, מינגסטאון עד לאקרון.

לאחר תקופת כהונה קצרה בסנאט של אוהיו, הושבע ראיין אל בית הנבחרים האמריקאי בראשית ינואר 2003. בנובמבר 2016 ראיין קרא תיגר על מנהיגת הדמקורטים בבית הנבחרים, ננסי פלוסי, אך כשל בניסיונו להדיחה. בשנת 2019 התמודד לנשיאות ארצות הברית במסגרת הבחירות המקדימות לנשיאות ארצות הברית במפלגה הדמוקרטית 2020, אך העדיף להתמקד בהתמודדות מחדש לקונגרס. הוא נבחר לקדנציה התשיעית שלו בבחירות 2020. לאחר שהסנאטור הרפובליקני רוב פורטמן הודיע ב-25 בינואר 2021 כי לא יתמודד מחדש בבחירות 2022, ראיין מילא טפסים להחליפו בבחירות 2022 לסנאט. ב-26 באפריל 2021 הודיע ראיין באורח רשמי על התמודדותו אל הסנאט של ארצות הברית.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראיין נולד בניילס (Niles) שבאוהיו, בנם של רושל מריה (לבית ריזי) ואלן לירוי ראיין. הוא ממוצא איטלקי ואירי. הוריו של ראיין התגרשו כשהיה בן שבע, ובעקבות זאת גדל במחיצת אמו בלבד. הוא השלים את לימודיו התיכוניים בבית הספר התיכון ע"ש ג'ון פיצג'רלד קנדי בוורן, שם שיחק פוטבול בעמדת הקוורטרבק ואימן את תלמידי חטיבת הביניים בכדורסל. הוא גויס לשחק פוטבול באוניברסיטת ינגסטאון סטייט, אך פציעה בברך גדעה את קריירת המשחק שלו והוא עבר לאוניברסיטת בולינג גרין סטייט[2].

ראיין קיבל תואר ראשון במדע המדינה מאוניברסיטת בולינג גרין בשנת 1995, והיה חבר באחוות דלתא דלתא טאו. בתום לימודיו הגבוהים הצטרף לסגל של חבר הקונגרס ג'יימס טרפיקנט (אנ'). בשנת 2000 השלים ראיין באוניברסיטת ניו המפשייר לימודי תואר שני במשפטים. בין השנים 2000–2002 ייצג במשך חצי תקופת כהונה את מחוז הבחירה ה-32 בסנאט המדינתי של אוהיו.

בבית הנבחרים של ארצות הברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

סמליל מסע הבחירות של ראיין לנשיאות ב-2020
ראיין נואם ביריד מדינת איווה, 10 באוגוסט 2019

לאחר שג'יימס טרפיקנט הורשע בעבירות פליליות בשנת 2002, הכריז ראיין על מועמדותו לייצוג מחוז הקונגרס ה-17 של אוהיו בבית הנבחרים של ארצות הברית. כתוצאה משרטוט מחדש של מחוזות הקונגרס באוהיו בעקבות תוצאות מפקד האוכלוסין של ארצות הברית שנערך בשנת 2000, נדחק המחוז (שבסיסו זה מכבר בינגסטאון) מערבה, וכלל בתוכו חלק ניכר ממחוז פורטג' ומהעיר אקרון. לפני השרטוט מחדש, הייתה אקרון כולה חלק ממחוז הקונגרס ה-14, שייצג טום סוייר (אנ') בשנים 1987–2003. מחוז הקונגרס ה-14 בוטל מכוח מפקד האוכלוסין ורובו נשאב למחוז ה-13 שייצג שרוד בראון, אך בית מגוריו של סוייר נותר במחוז הקונגרס ה-17. ראיין נתפס תחילה כאנדרדוג בבחירות מקדימות בהן התמודדו ששה מתמודדים, בהם חבר הקונגרס המכהן סוייר.

בפריימריז של המפלגה הדמוקרטית ב-2002, ראיין גבר על סוייר, שדומה היה כי לא היה תומך נלהב מספיק בעבודה במחוז הקונגרס החדש. ביום בהחירות הכלליות ראיין ניצב בפני אן וומר בנג'מין, מועמדת המפלגה הרפובליקנית ונציבת הביטוח של מדינת אוהיו. אם לא די בכך, גם ג'יימס טרפיקנט התמודד בבחירות כפוליטיקאי עצמאי מבית הסוהר. ראיין גרף 51% מקולות הבוחרים, בשעה שוומר בנג'מין קיבלה כ-37%. עם השבעתו לתפקיד בראשית ינואר 2003, היה ראיין לחבר הצעיר ביותר בסיעה הדמוקרטית בבית הנבחרים, בן 29. הוא נבחר מחדש לייצג את המחוז ה-17 חמש פעמים נוספות, אך ב-2012 המחוז בוטל וראיין החל לייצג את מחוז הקונגרס ה-13.

בראשית 2006 נמנה ראיין בין אישים בכירים באוהיו שגייסו למעלה ממיליון דולר אמריקני עבור חממת טרגטק מנתניה[3][4]. בשנת 2010 הצביע ראיין בעד תיקון סטופאק–פיטס המגביל את המימון הפדרלי להפלות כתיקון לחוק הגנת החולה וטיפול בר השגה, אך בינואר 2015 הודיע ​​כי "קיבל הארה עמוקה של המורכבויות והרגישויות הנלווים להחלטות הקשות בדבר קטיעת היריון" במרוצת שנותיו כנבחר ציבור, ולפיכך הפך את עמדתו בנוגע להפלות והחל להזדהות כתומך בזכות לבחור (אנ'). באותה השנה הציג את "חוק רפורמת המטבע עבור סחר הוגן", שהטיל מכסים על מדינות שעסקו במניפולציית מטבע זר, בייחוד הרפובליקה העממית של סין. הצעת החוק התקבלה בבית הנבחרים אך מעולם לא התקדמה למליאת הסנאט.

ב-17 בנובמבר 2016, מעט אחרי הבחירות שהתקיימו לקונגרס ה-115 של ארצות הברית, הניע ראיין יוזמה להדחתה של ננסי פלוסי, מנהיגת הסיעה הדמוקרטית בבית הנבחרים, מתפקידה כמנהיגת סיעת המיעוט[5]. לאחר שפלוסי נעתרה להעניק יותר הזדמנויות הנהגה לחברים זוטרים וצעירים בסיעה[6], היא הביסה את ראיין ברוב של 134 מול 63 ב-30 בנובמבר[7].

ראיין תמך בהסכם המעצמות על תוכנית הגרעין האיראנית כדי למנוע מאיראן להשיג נשק להשמדה המונית. באפריל 2016 צייץ: ”הייתי בירושלים לפני שבועות אחדים וראיתי במו עיניי את האיום המסוכן שניצב בפני הישראלים. לישראל הזכות להגן על עצמה מפני טרור[8].“

במהלך 2018 סייע ראיין לעדי עות'מאן, מהגר בלתי חוקי בינגסטאון שבאוהיו להישאר בארצות הברית[9]. עות'מאן התגורר בארצות הברית כמעט 40 שנה, ניהל בתי עסק אחדים בינגסטאון, נישא לאזרחית אמריקאית והביא לעולם ארבעה ילדים שנולדו באמריקה. ראיין הציג שוב ושוב הצעה בפני הקונגרס של ארצות הברית לפיה הסוגיה של עות'מאן תזכה לסקירה יסודית יותר (עות'מאן חלק על קביעתם של רשויות ההגירה בעניין שהשפיע על מעמדו המשפטי), והעובדה שהצעת החוק החלה בהליכי חקיקה אפשרה לעות'מאן להישאר ארעית בארצות הברית. עות'מאן גורש מארצות הברית בפברואר 2018 לאחר שהנשיא דונלד טראמפ הורה לאכיפת מכס והגירה להגדיל את מספר המעצרים והגירושים של מהגרים בלתי חוקיים. ראיין הוקיע את הגירוש באומרו, ושם פעמיו למען המהגרים הבלתי-חוקיים בשנת בחירות שהייתה קריטית עבור הדמוקרטים.

לאחר בחירות אמצע הכהונה ב-2018, עלה שמו של ראיין כמועמד פוטנציאלי לנשיאות ארצות הברית ב-2020[10]. בפברואר ובמרץ 2019 הוא נסע למדינות בהן מתקיימים ציוני הדרך הראשוניים בבחירות המקדימות לנשיאות, בהן איווה וניו המפשייר[11]. מסע הבחירות הנשיאותי של ראיין הושק באופן רשמי ב-4 באפריל 2019, אז הודיע על התמודדותו בפריימריז הדמוקרטים לנשיאות[12]. הוא הוסיף להכריז על מועמדותו לנשיאות בתוכנית האירוח "The View"[13]. לאחר שהעפיל לשני עימותי בחירות בלבד וברציפות שיעור תמיכתו נאמד מתחת ל-1% בפריסה לאומית, ראיין פרש מהבחירות המקדימות ב-24 באוקטובר 2019[14]. הוא נבחר מחדש לבית הנבחרים בשנת 2020.

בקונגרס ה-117 ראיין הוא יו"ר ועדת המשנה של ועדת ההקצבות לרשות המחוקקת, החוקרת את ההסתערות על הקפיטול בינואר 2021[15]. ב-25 בינואר 2021 הודיע הסנאטור הרפובליקני רוב פורטמן כי לא יתמודד לתקופת כהונה נוספת בבחירות 2022[16]. ראיין הגיש טפסי התמודדות במטרה להחליפו בבחירות אלה. ב-26 באפריל הודיע ראיין על התמודדותו לסנאט של ארצות הברית באמצעות סרטון שפרסם בטוויטר[17]. במהלך מסע הבחירות שלו לסנאט הריץ מטה הבחירות של ראיין תעמולה פוליטית ובה טענה כי סין אחראית לאובדן משרות בארצות הברית, מה שגרר ביקורת מצד אנשי ציבור אמריקאים-אסייתים והאשמות בדבר סינופוביה ובשנאה אנטי-אסייתית[18]. ב-3 במאי 2022 זכה ראיין במועמדות המפלגה הדמוקרטית לסנאט[19].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא טים ראיין בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ההשתייכויות הדתיות של חברי הקונגרס ה-116 של ארצות הברית, מסמך מאת Pew Research Center (באנגלית)
  2. ^ מילאן סימוניץ', Newsmaker: Tim Ryan / His win ends Traficant era in troubled Ohio district, באתר Pittsburgh Post Gazette‏, 11 בנובמבר 2002 (באנגלית)
  3. ^ שירות גלובס, ‏חממת טרגטק השלימה גיוס 3 מיליון דולר, באתר גלובס, 16 בינואר 2006
  4. ^ איתן טפירו, ‏טרגטק מקבלת חיזוק מגורמים עסקיים באוהיו: גייסה מעל מיליון דולר ממשקיעים פרטיים, באתר גלובס, 16 בינואר 2006
  5. ^ Rep. Tim Ryan announces challenge to Pelosi, באתר CNN‏, 17 בנובמבר 2016 (באנגלית)
  6. ^ אנדרו טיילור, Pelosi promises more influence for junior Democrats, באתר U.S. News & World Report‏, 22 בנובמבר 2016 (באנגלית)
  7. ^ פול קיין, אד או'קיף, Nancy Pelosi chosen again as House Democratic leader — but tally suggests deep division, באתר וושינגטון פוסט, 30 בנובמבר 2019 (באנגלית)
  8. ^ ג'קסון ריצ'מן, Record at a glance: Ohio Rep. Tim Ryan supports Israeli self-defense, though favors Iran deal, באתר Jewish News Syndicate‏, 5 באפריל 2019 (באנגלית)
  9. ^ ג'ומאנה קרדשה, 'Pillar of the community' deported from US after 39 years to a land he barely knows, באתר CNN‏, 9 בפברואר 2018 (באנגלית)
  10. ^ אנדרו או'ריילי, Rep. Tim Ryan, who once challenged Pelosi, mulling 2020 presidential bid, באתר פוקס ניוז, 6 בפברואר 2019 (באנגלית)
  11. ^ הנרי ג'. גומז, Rep. Tim Ryan Is Heading To Iowa And New Hampshire As He Considers Running For President, באתר BuzzFeed‏, 8 בפברואר 2019 (באנגלית)
  12. ^ ג'ייקוב פראמוק, Ohio Rep. Tim Ryan — who once tried to take down Nancy Pelosi — is running for president, באתר CNBC‏, 4 באפריל 2019 (באנגלית)
  13. ^ ויל סטיקין, On 'The View': Ohio Rep. Tim Ryan announces 2020 run, באתר ABC News‏, 4 באפריל 2019 (באנגלית)
  14. ^ אלן סמית', Tim Ryan drops out of presidential race, באתר NBC News‏, 24 באוקטובר 2019 (באנגלית)
  15. ^ Capitol Police Officers Suspended For Actions During Rioters' Attack On Capitol, באתר NPR‏, 11 בינואר 2021 (באנגלית)
  16. ^ קלייר פוראן, GOP Sen. Rob Portman won't run for reelection, saying it's difficult to 'break through the partisan gridlock', באתר CNN‏, 25 בינואר 2021 (באנגלית)
  17. ^ ריצ'רד קוואן, Democratic U.S. Representative Tim Ryan launches run for Senate, באתר רויטרס, 26 באפריל 2021 (באנגלית)
  18. ^ קימי יאם, Asian Americans call out Rep. Tim Ryan for airing ad that's 'rife with Sinophobia', באתר NBC News‏, 2 באפריל 2022 (באנגלית)
  19. ^ Tim Ryan wins Ohio Democratic Senate primary, באתר PBS‏, 3 במאי 2022 (באנגלית)