יהודה חודדה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
יהודה חודדה
Yehuda-khudeda001.jpg
יהודה חודדה
תאריך לידה 14 בנובמבר 1947
מקום לידה אלרואי, ארץ ישראל
נהרג 22 באוקטובר 1973 (בגיל 25)
השתייכות IDF new.png  צבא הגנה לישראל
(SemelHandasaKravit-transparent.png  חיל ההנדסה הקרבית
דרגה רב סרן  רב סרן
תפקידים צבאיים
סמג"ד 605, קצין במערך הצליחה
מלחמות וקרבות
מלחמת ששת הימים  מלחמת ששת הימים
מלחמת ההתשה  מלחמת ההתשה
מלחמת יום הכיפורים  מלחמת יום הכיפורים
עיטורים
עיטור העוז  עיטור העוז
הנצחה
גשר יהודה חודדה, ספר תורה על שמו, אנדרטת "דרך יהודה" ובאנדרטאות נוספות

יהודה חודדה (א' בכסלו תש"ח, 14 בנובמבר 1947 - כ"ז בתשרי תשל"ד, 22 באוקטובר 1973), לוחם וקצין בצה"ל, בחיל ההנדסה הקרבית, שנפל במלחמת יום הכיפורים. זכה לעיטור העוז על גבורתו ופיקודו המוצלח על הקמת הגשרים וצליחת תעלת סואץ.

קורות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

נעוריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

יהודה חודדה, נולד לששון וטובה, ב-14 בנובמבר 1947, במושב אלרואי שליד קריית טבעון. אביו, ששון, היה מראשוני המתיישבים באלרואי ושירת במשטרת היישובים העבריים והיה אף מפקד יחידת הנוטרים של המושב. המשפחה הייתה משפחה ציונית ושומרת מצוות.

יהודה היה חבר בתנועות נוער ומדריך בגדנ"ע ובנוער העובד. הוא עסק בספורט, שיחק בקבוצות כדורגל לנוער (בהן קבוצת הנוער של מכבי חיפה), הצטיין בשחייה ואף עבר קורס צלילה.

שרותו הצבאי[עריכת קוד מקור | עריכה]

יהודה התגייס לצה"ל ב-1965 ושירת בחיל ההנדסה כל משך שירותו הסדיר ולאחר מכן גם בשירות קבע. הוא עבר קורס פלסים, קורס צניחה וקורס מפקדי כיתות. עוד בהיותו בשירות סדיר, נשלח לקורס קצינים בהמלצת מפקדיו, אותו סיים בהצלחה.

יהודה נחשב למפקד מוצלח ויסודי, שדאג רבות לחייליו, ושימש להם כדוגמה אישית. הוא זכה להערכה רבה בצה"ל ובחיל ההנדסה בפרט.

אחרי שחתם על קבע, הוצב יהודה בגדוד 605 במערך הצליחה שהוקם בעקבות מלחמת ששת הימים ועסק הן בפיקוד והן בפיתוח תורת לחימה ואמצעים טכנולוגיים לביצוע הצליחה. ב-1970, קצת לפני הפסקת האש של מלחמת ההתשה פיקד יהודה על מבצע צליחה בו הונחתו מספר רב של לוחמים מעבר לתעלה, ליד קנטרה.

מלחמת יום הכיפורים[עריכת קוד מקור | עריכה]

במלחמת יום הכיפורים שירת יהודה כקצין הנדסה וסמג"ד באוגדה 143 (אוגדת שרון) ויחד עם קצין ההנדסה האוגדתי ברוך דה-לאון, פיקד על העברת אמצעי הצליחה והקמת הגשרים. הוא ניהל את הקמת הגשרים מצפון לאגם המר הגדול, כאשר הקים גשר מדוברות ה"יוניפלוט" שהגיעו לפני גשר הגלילים. הוא ניהל את החזקת הגשר אל מול ההרעשה הארטילרית הכבדה של צבא מצרים. הוא הצליח לשמור על הגשרים ולהחזיקם עד ליומה האחרון של המלחמה. בזכות מאמציו, צלחו כוחות רבים של צה"ל את תעלת סואץ, חדרו לתוך מצרים, השמידו סוללות נ"מ שהגבילו את חיל האוויר הישראלי ולבסוף כיתרו את הארמייה השלישית.

ב-22 באוקטובר, קצת לפני כניסת הפסקת האש לתוקפה, פתחו המצרים בהפגזה ארטילרית כבדה שכללה מטחי רקטות בכמות חסרת תקדים. יהודה נהרג בהפגזה זו.

מותו[עריכת קוד מקור | עריכה]

יהודה חודדה נהרג בהפגזה הכבדה של ה-22 באוקטובר 1973 כאשר עמד בראש הגשר על התעלה, בן 26 במותו.

הוא נקבר בבית העלמין בחיפה, השאיר אחריו זוג הורים ושבעה אחים ואחיות.

אחרי מותו הועלה לדרגת רב-סרן ועוטר בעיטור העוז על גבורתו ופיקודו המוצלח על הקמת הגשרים במלחמה. נוסח העיטור:

"רס"נ יהודה חודדה ז"ל שימש כמג"ד בגדוד-הנדסה שבנה את הגשרים לצליחת התעלה. למרות היותו פצוע, פעל והפעיל את כוחות הגדוד ביעילות תחת הפגזות כבדות, כשהוא נמצא בכל מקום, מחלץ נפגעים ומארגן את העבודה כשהוא הרוח החיה בבניית הגשרים. במעשיו אלה גילה אומץ לב, תושייה וכושר מנהיגות בתנאים קשים במיוחד. ברגעים האחרונים שלפני הפסקת האש נפגע ונהרג".

הנצחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אנדרטת "דרך יהודה"

יהודה חודדה עוטר בעיטור העוז על גבורתו, שהרשימה גם את שר הביטחון דאז משה דיין, ששלח מכתב תנחומים למשפחתו ובו כתב כי יהודה היה "קצין מעולה, תוסס ומלא מרץ, בעל ידע רב בנושאי גישור, יעיל, בעל הישגים גבוהים בעבודתו, עצמאי ואהוב".

הגשר הראשון שהוקם על תעלת סואץ נקרא על שמו.

לזכרו, יחד עם אהרון טנא וברוך דיליאון שנפלו אף הם בלחימתם על הקמת והחזקת הגשרים, נכתב השיר "שלושת הגשרים" על ידי דוד בן אשר וחיים איטקיס שבוצע על ידי צוות הווי של חיל ההנדסה.[1]

הוא הונצח במספר אנדרטאות, בהן אנדרטת דרך הגבורה, האנדרטה החילית של חיל ההנדסה, אנדרטה לנופלי קריית טבעון, אנדרטה לנופלי אגד הצליחה בזיקים ובית יד לבנים קריית טבעון.

הוריו, יהודים דתיים, תרמו ספר תורה לבית הכנסת של אלרואי, שהוקדש לזכרו. מאוחר יותר הקימו אנדרטה לזכרו ליד אלרואי, שנקראה "דרך יהודה".

על יהודה נכתבו מספר כתבות ב"במחנה" ועיתונים אחרים, המספרים את סיפור חייו ואת גבורתו במאמץ הצליחה.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]