אהרון טנא

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף אהרן טנא)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אהרון טנא (טננבאום)
Aharon-tene001.jpg
תמונה זאת מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
אהרון (ג'וני) טנא
תאריך לידה 18 בספטמבר 1940
מקום לידה פולין
עלה לישראל 1950
נהרג 18 באוקטובר 1973 (בגיל 33)
כינוי ג'וני
השתייכות IDF new.png  צבא הגנה לישראל (חיל ההנדסה)
תקופת שירות 1958-1973
דרגה סגן אלוף  סגן אלוף
תפקידים צבאיים
מלחמות וקרבות
מלחמת ששת הימים  מלחמת ששת הימים
מלחמת ההתשה  מלחמת ההתשה
מלחמת יום הכיפורים  מלחמת יום הכיפורים
עיטורים
עיטור המופת  עיטור המופת
הנצחה
גשר ג'וני

אהרון (ג'וני) טנא (טננבאום; 18 בספטמבר 1940 - 18 באוקטובר 1973) הוא חלל צה"ל שהיה קצין בחיל ההנדסה הקרבית וזכה בעיטור המופת.

נעוריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

טנא נולד ב-18 בספטמבר 1940 בפולין לחיים ולדבורה טננבאום. ב-1950 עלה לישראל. סיים את לימודיו בבית-הספר היסודי "ברנר" ובבית-הספר-התיכון "כצנלסון" בכפר סבא.

טנא עסק הרבה בספורט, והחזיק באליפות בתי-הספר התיכוניים בקפיצה לרוחק ואף עסק בצניחה. הוא המשיך לעסוק בספורט גם בצבא והחזיק באליפות פיקוד הדרום בריצת 1,500 מטר.

שירותו הצבאי[עריכת קוד מקור | עריכה]

טנא התגייס לצה"ל באוגוסט 1958 ושירת עד מותו בחיל ההנדסה הקרבית. הוא סיים בהצלחה קורס צניחה, קורס מפקדי פלוגות וקורס ללוחמה זעירה. הוא סיים קורס קציני הנדסה בתור חניך מצטיין. טנא נחשב לקצין מוכשר ביותר ומילא שורת תפקידים: החל ממפקד שדה, ממפקד בבהל"צ (בית הספר להנדסה צבאית) וכלה בתפקידי מטה.

טנא נשלח לאתיופיה בשליחות של משרד הביטחון ושהה שם בשנים 19611964.

מלחמת ששת הימים[עריכת קוד מקור | עריכה]

במלחמת ששת הימים פיקד טנא על פלוגת ההנדסה (פלחה"ן) של חטיבה 45. ב-6 ביוני 1967 הסתבך כוח שריון של חטיבה 45 בעמק דותן. הכוח הותקף על ידי טנקי M-48 פטון ירדניים ומצבו היה קשה. הכוח פנה בקשר לבקשת חילוץ מפלוגת הסיור, אך הם ענו שנדרש להם זמן להתארגן. טנא שמע זאת בקשר והתנדב מיד יחד עם יחידתו לסייע ולחלץ את הכוח הלכוד. טנא ופלוגת ההנדסה החטיבית מיהרו על גבי זחל"מים לעבר המקום וחילצו את הטנקים תחת אש כבדה של טנקים, של ארטילריה ושל כוחות חי"ר של צבא ירדן. הפלחה"ן נלחמה באומץ ולא נסוגה אף שספגה אבדות כבדות, כולל 3 פגיעות בזחל"ם של טנא, עד אשר קיבלה פקודה מפורשת מהמח"ט. במהלך הלחימה חילצו הלוחמים את לוחמי הכוח הלכוד ואף ביצעו פעולות הנדסיות לפינוי הדרך, כגון הרמת שדה מוקשים ופיצוץ גשרים. הכוח איבד 12 לוחמים ובנוסף 16 חיילים נפצעו. 5 לוחמים קיבלו צל"שים על לחימתם בקרב ואילו טנא קיבל את עיטור המופת.

בהמשך הקרבות השתתפה חטיבה 45 בכיבוש רמת הגולן. טנא המשיך לסייע לכוחות בפריצה הנדסית, פילוס דרך שדות מוקשים ומאמצי התבצרות. הוא עלה על ג'יפ שלל והנחה את הכוחות בפירוק 300 מוקשי נ"ט בכניסה לכפר מסעדה. אחרי שכבשו כוחות צה"ל את הכפר הוביל טנא את מאמצי ההתבצרות בכפר.

את הקרבות וחשיבות חיל ההנדסה הקרבית במלחמה סיכם טנא כך:

הוכחנו שהפלוגה בנויה מלוחמים מעולים, שלא חששו לסכן עצמם על מנת לבצע משימות, או להציל את חבריהם לנשק. האדרנו את שם חיל ההנדסה, והוכחנו כי אפשר אומנם לנצח בלי חיל הנדסה, אך המחיר יהיה יקר מאוד. הוכחנו שהתנאי לכל הוא מפקד כוח הנדסי, הנדחף ומחפש משימות. אם הוא מוכן לכך, הרי מקומו ב'לשכת העבודה הצבאית' מובטח.

אהרון טנא, "במחנה"

על לחימתו והנהגת פלוגת ההנדסה ולחימתה זכה טנא למחמאות רבות. בין השאר אמר עליו מח"ט 45, משה בר-כוכבא:

בנוסף למשימותיה המקצועיות אשר ביצעה, הביאה פלוגת ההנדסה לביטוי, בהתנהגותה במלחמה עם האויב, את סמל המסירות ואחוות הלוחמים בשדה הקרב, בחלצה פצועים בתנאים הקשים ביותר, תוך כדי עדיפות מוחלטת לאויב בשריון ובכוחות רגלים". היחידה גילתה העזה, דבקות במשימה והתנדבות לא רגילה למשימה, למרות שידעה, כי יהיו חסרי אמצעי הגנה וחיפוי, במקרה של הסתבכות עם אויב. ג'וני לא איבד את קור רוחו ואת צלילות דעתו, ופעל בשיקול-דעת וכך הצליח לחלץ את אנשיו. יתר על כן, אחר כך יצא, רגלית, לשטח, לאסוף נעדרים ורכב קרבי משוריין לאנשיו – דבר המוכיח העזה עילאית ומנהיגות למופת.

משה בר-כוכבא, "במחנה"

בין המלחמות[עריכת קוד מקור | עריכה]

אחרי המלחמה מונה טנא למג"ד (מפקד גדוד) בסיני, שם היה אחראי על הקמת ביצורים. בסיום תפקידו זכה הגדוד שלו להערכה מיוחדת ממפקד האוגדה "על יכולת ומסירות וכושר ביצוע בעבודתם בחזית סיני". טנא למד לתואר הראשון בחוג לסוציולוגיה ולמדע המדינה באוניברסיטת תל אביב והשלים אותו במהלך שירותו הצבאי. הוא תכנן ללמוד לתואר שני במנהל עסקים, אך ויתר על הלימודים לטובת התפקיד הבכיר של מפקד ההנדסה הפיקודי פיקוד הדרום, ובתפקיד זה שימש במלחמת יום הכיפורים.

בין המלחמות שירת כמפקד ההנדסה הפיקודי של פיקוד הדרום בדרגת סגן אלוף (סא"ל). בתקופה שלפני מלחמת יום הכיפורים עסק טנא בהכשרת הכוחות לצליחה, אימונים ופיתוח תרגולות בנושא, פיתוח אמצעי לחימה ואמצעי גישור ועוד. הוא הכין את כוחותיו לצליחת מכשול המים העיקרי שהיה תחת אחריות פיקוד הדרום - תעלת סואץ.

מלחמת יום הכיפורים[עריכת קוד מקור | עריכה]

במלחמת יום הכיפורים הצטרף טנא לאוגדתו של האלוף אריאל שרון כאחראי וכמפקד על פעולות הגישור והצליחה. הוא פיקד על הקמת הגשר הראשון בתעלת סואץ, "גשר הדוברות", במסגרת מבצע אבירי לב. את הגשר הקים טנא תחת הפגזה ארטילרית כבדה מצד המצרים תוך פינוי מוקשים, חילוץ פצועים ושמירת המוראל של כוחות צה"ל למרות האבידות. לפי אתר "יזכור":

במלחמה פקד אהרון על הקמת גשר הצליחה הראשון על פני התעלה, הוא גשר הדוברות. ימי הקמת הגשר היו שיא בקריירה הצבאית של קצין עז נפש זה: תחת אש ארטילרית כבדה ובלתי פוסקת של המצרים, שניסו למנוע את הקמת הגשרים, תוך חילוץ נפגעים, עידוד חיילים ופינוי שדות מוקשים ומכשולים אחרים, ניצח אהרון על מבצע הצליחה המסובך ביותר שידע צה"ל מעודו. אז שימש דוגמה לחייליו בקור רוחו, בשליטה שלו באנשים ובציוד, באומץ לבו ובידע המקצועי שלו.

אתר יזכור, משרד הביטחון

טנא נהרג ב-18 באוקטובר 1973 אחרי שהחליף את ברוך דה-לאון, מפקד ההנדסה האוגדתי, בניהול מאמצי הצליחה והגישור. בעת שעסק בניווט גשר הגלילים בציר "לכסיקון" אל עבר התעלה נקלע צוות הניווט להפגזה ארטילרית ותפס מחסה במעביר מים, שם נתקל בחוליית קת"ק מצרית שתפסה מחסה באותו מקום. בהיתקלות נהרג טנא.[1] על שמו נקרא גשר הגלילים שהוקם על התעלה - "גשר ג'וני".

משפחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

טנא השאיר אחריו אישה בן ובת, אב ואחות

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]