אל הציפור

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אל הציפור
אחד מבתי השיר, בכתב ידו של ביאליק
אחד מבתי השיר, בכתב ידו של ביאליק
סינגל
יצא לאור 1891
שפה עברית (הגייה אשכנזית)
כתיבה חיים נחמן ביאליק
לחן משה מיכאיל מילנר‏ (1934)  •  א"צ אידלסון

אֶל הַצִפּוֹר הוא שירו הראשון של חיים נחמן ביאליק שהתפרסם. השיר פורסם בשנת 1891, כאשר היה המשורר בן 19. השיר כתוב במשקל מלעילי, בהתאם להגייה האשכנזית (שבה דוברה בזמנו העברית בפי כל יהודי אשכנז). נושא השיר הוא הגעגועים לארץ ישראל, כפי שתוארו בספרות היהודית לדורותיה ובהגות הציונית בת זמנו.

מילות השיר[עריכת קוד מקור | עריכה]

שָׁלוֹם רָב שׁוּבֵךְ, צִפּוֹרָה נֶחְמֶדֶת,
מֵאַרְצוֹת הַחֹם אֶל-חַלּוֹנִי –
אֶל קוֹלֵךְ כִּי עָרֵב מַה-נַּפְשִׁי כָלָתָה,
בַּחֹרֶף בְּעָזְבֵךְ מְעוֹנִי.

זַמְּרִי, סַפֵּרִי, צִפּוֹרִי הַיְקָרָה,
מֵאֶרֶץ מֶרְחַקִּים נִפְלָאוֹת,
הֲגַם שָׁם בָּאָרֶץ הַחַמָּה, הַיָּפָה,
תִּרְבֶּינָה הָרָעוֹת, הַתְּלָאוֹת;

הֲתִשְׂאִי לִי שָׁלוֹם מֵאַחַי בְּצִיּוֹן,
מֵאַחַי הָרְחוֹקִים הַקְּרוֹבִים?
הוֹי מְאֻשָּׁרִים! הֲיֵדְעוּ יָדוֹעַ
כִּי אֶסְבֹּל, הוֹי אֶסְבֹּל מַכְאוֹבִים?

הֲיֵדְעוּ יָדוֹעַ מָה רַבּוּ פֹה שׂוֹטְנַי,
מָה רַבִּים, הוֹי רַבִּים לִי קָמִים?
זַמְּרִי, צִפּוֹרִי, נִפְלָאוֹת מֵאֶרֶץ,
הָאָבִיב בָּהּ יִנְוֶה עוֹלָמִים.
 

הֲתִשְׂאִי לִי שָׁלוֹם מִזִּמְרַת הָאָרֶץ,
מֵעֵמֶק, מִגַּיְא, מֵרֹאשׁ הָרִים?
הֲרִחַם, הֲנִחַם אֱלוֹהַּ אֶת-צִיּוֹן,
אִם עוֹדָהּ עֲזוּבָה לִקְבָרִים?

וְעֵמֶק הַשָּׁרוֹן וְגִבְעַת הַלְּבוֹנָה –
הֲיִתְּנוּ אֶת-מֹרָם, אֶת-נִרְדָּם?
הַהֵקִיץ מִשְּׁנָתוֹ הַשָּׂב בַּיְּעָרִים,
הַלְּבָנוֹן הַיָּשֵׁן, הַנִּרְדָּם?

הֲיֵרֵד כִּפְנִינִים הַטַּל עַל הַר חֶרְמוֹן,
אִם יֵרֵד וְיִפֹּל כִּדְמָעוֹת?
וּמַה-שְּׁלוֹם הַיַּרְדֵּן וּמֵימָיו הַבְּהִירִים?
וּשְׁלוֹם כָּל-הֶהָרִים, הַגְּבָעוֹת?

הַאִם-עוֹד לֹא-נָבְלוּ הַפְּרָחִים שָׁתַלְתִּי
כַּאֲשֶׁר נָבַלְתִּי אָנֹכִי?
אֶזְכְּרָה יָמִים כְּמוֹהֶם פָּרַחְתִּי,
אַךְ עַתָּה זָקַנְתִּי, סָר כֹּחִי.

 

וְאַחַי הָעֹבְדִים, הַזּוֹרְעִים בְּדִמְעָה –
הֲקָצְרוּ בְרִנָּה הָעֹמֶר? –
מִי יִתֶּן-לִי אֵבֶר וְעַפְתִּי אֶל-אֶרֶץ
בָּהּ יָנֵץ הַשָּׁקֵד, הַתֹּמֶר!

כְּבָר כָּלוּ הַדְּמָעוֹת, כְּבָר כָּלוּ הַקִּצִּים –
וְלֹא הֵקִיץ הַקֵּץ עַל-יְגוֹנִי,
שָׁלוֹם רָב שׁוּבֵךְ, צִפּוֹרִי הַיְקָרָה,
צַהֲלִי-נָא קוֹלֵךְ וָרֹנִּי!
 

יצירת השיר[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביאליק ורבניצקי (צולם לפני 1934)

לשיר, שנכתב כשנה וחצי מוקדם יותר, היו מספר גרסאות אשר נגנזו על ידי ביאליק עד אשר בחר בגרסה הסופית.[1] בספר "השירים: חיים נחמן ביאליק, המהדורה המלאה והמעודכנת" מצוין כי "לנוסח שפורסם קדמו כמה גרסאות גנוזות, המגלות כי לקראת גיבושו הסופי של השיר הושמטו ממנו ארבעים וארבע שורות, שבהן מציג המשורר את עצמו כיהודי כבד ייסורים, מאריך בקינה ובתלונה ושופך דמעות רבות על הדלות, המצוקה והאסונות שפקדו אותו בצינת החורף [...] זהו שירו הראשון של ביאליק שפורסם בדפוס. קדמו לו לפחות שמונה שירים שנשארו גנוזים במחברותיו של המשורר".[2]

בשנת 1891 נפגש ביאליק לראשונה עם יהושע חנא רבניצקי באודסה. בפגישה זו הציג ביאליק לרבניצקי את שירו "אל הציפור", בתקווה שרבניצקי יפרסמו בבמה הספרותית שלו "פרדס". רבניצקי היה כבר ידוע כמבקר ספרות מחמיר, בעוד ביאליק היה עדיין צעיר כבן 18, שרבניצקי ראה בו עוד חרזן הבא להתפרסם על חשבון ביטאונו. רבניצקי הואיל בכל זאת לקרוא את השיר, ולמרות שלא התלהב במיוחד זיהה את הפוטנציאל של מחברו, והחליט להכניס ממש לפני סגירת הביטאון את "אל הציפור" ל"פרדס", אף שבקושי מצא מקום לשיר. כך, הודות לרבניצקי, זכה ביאליק לראות את שירו המודפס הראשון, ובהמשך שימש "פרדס" בימה לשירים נוספים של ביאליק כגון: "אֶל הָאַגָּדָה", "עַל סַף בֵּית-הַמִּדְרָשׁ" ו"אִגֶּרֶת קְטַנָּה".

ביאליק זכר לרבניצקי חסד זה והכיר לו תודה על מחווה זו. בהקדשה לקובץ שיריו משנת תרס"ח כתב ביאליק לרבניצקי:

ליקר לי מאח י"ח רבניצקי
בפרדסך צפצפה ציפורי ראשונה
ומאז ועד הנה החזקת בידי
עתה צמחה נוצתה וכנפה נכונה
אהיה כאשר אהיה – ואהבתך עמדי...

לחנים וביצועים[עריכת קוד מקור | עריכה]

השיר נפוץ בלחנים רבים. לראשונה הוקלט השיר בביצועו של מרדכי רוט בשנת 1934 ללחן של משה מיכאיל מילנר (אנ'). לחן נוסף נכתב על ידי א"צ אידלסון.[3] אחד מהלחנים המוכרים ביותר, שבוצע על ידי אמנים שונים כגון נחמה הנדל, אבי טולדנו, אבישי כהן ושי גבסו, הוא לחן עממי של שיר יידי בשם "טיף אין וועלדעלע" ('בעמקי החורש').

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • פ' לחובר, חיים נחמן ביאליק: חייו ויצירותיו, תל אביב: דביר, תרצ"ז.
  • מאיר בוסק, 'למקורות "אל הציפור"', הפועל הצעיר, מ, 40 (תשכ"ט), 23–24.
  • משה אונגרפלד, 'אור חדש על ראשית יצירתו של ח.נ. ביאליק: שמונים שנה ל"אל הציפור"', הספרות ב, 4 (תשל"א), 842–855. (עם נוסחים שונים של השיר, עמ' 848–855)
  • דוד יוסף בורנשטיין, 'למקורות "אל הציפור"', כנסת, א (תרצ"ו), 81–102. (נדפס שוב בתוך: גרשון שקד (עורך), ביאליק: יצירתו לסוגיה בראי הביקורת: אנתולוגיה, ירושלים: מוסד ביאליק, תשל"ד, 85–106; מהדורה ב: תשנ"ב – ספר זמין ברשת גרסה מקוונת של הספר (לבעלי הרשאה), באתר "כותר")
  • יעל רשף, 'בין שתי הטעמות', פנים: כתב עת לתרבות, חברה וחינוך, 52–53 (2010), 165–173.
  • זיוה שמיר, הניגון שבלבבו - השירי הלירי הקצר של ח"נ ביאליק, פרק רביעי, "עתה זקנתי, סר כחי", הוצאת ספרא בשיתוף הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2011.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אל הציפור, באתר העמותה למורשת הזמר העברי.
  2. ^ אבנר הולצמן (עורך), השירים: חיים נחמן ביאליק, המהדורה המלאה והמעודכנת, עמ' 18; ציטוט באתר זמרשת.
  3. ^ יובל "אל הצפור" בבית ביאליק, הצופה, 1 באפריל 1941.