יואל מרשק

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

יואל מרשק הוא פעיל חברתי ישראלי, לשעבר ראש אגף המשימות בתנועה הקיבוצית.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מרשק נולד בקיבוץ גבעת השלושה לרחל, אשת חינוך, ולבני, קצין החינוך של הפלמ"ח.

יואל מרשק עם נשיא המדינה ראובן ריבלין, בעת קבלת "אות הנשיא למתנדב", 2016.

בשירותו בצה"ל שירת כלוחם וכמפקד בחיל השריון. במלחמת ששת הימים פיקד על מחלקת חרמ"ש בקרבות לכיבוש לטרון, ולאחר מכן בבקעת הירדן. בתום שירותו התנדב לשנת שירות בחטיבת בני הקיבוצים. בסיום השירות ריכז את ענף המטעים בקיבוץ גבעת השלושה, והביא אותו לרווחיות תוך 3 שנים.

תוך כדי עבודתו בענף המטעים, נקרא לפקד על מספר מוצבים בתעלת סואץ כחלק ממלחמת ההתשה כחלק ממה שכונה על ידי שר הביטחון משה דיין "כח הנמרים". עם סיום עבודתו כרכז ענף המטעים, החל ללמוד עבודה סוציאלית במכללת רופין, אך כששב מלימודיו, נקרא בשנית לרכז ענף במשק, את ענף הכותנה, במקביל עבד במשרה חלקית כעובד סוציאלי בתחנה לייעוץ ושיקום ברמת גן.

ב-1977 נענה לקריאת מפקד גייסות השריון, משה פלד, לפקד על גדוד 53 חטיבה 188 למשך שנתיים, ופיקד על הגדוד במבצע ליטני. עם שחרורו בשנית, החל לרכז את חטיבת בני התק"מ בתנועה הקיבוצית המאוחדת. במלחמת לבנון השנייה שירת כסמח"ט שריון במילואים. בין שירותו הצבאי כמג"ד ללימודיו בבית הספר לעובדי הוראה בכירים בירושלים, הספיק מרשק לכהן בשתי קדנציות כמזכיר קיבוץ גבעת השלושה. ב-1987 ניהל את בית הספר האזורי מעבר אפק שבקיבוץ עינת.

ב-1988 ייסד את "כח יואל" על בסיס 120 קציני מילואים, שהתנדבו לשמש דוגמה וכתמיכה להתמודדות עם בעיות של נורמות התנהגות בשטח ופגיעה בטוהר הנשק עם תחילת האינתיפאדה הראשונה.

נשוי לחנה קרוק, אחותו של אלדד קרוק שנפל בקרב על ירושלים במלחמת ששת הימים (עליו נכתב השיר מה אברך). לזוג 4 בנות ובן מאומץ, יוצא אתיופיה.

בתנועה הקיבוצית[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1991, לאחר סיום תפקידו כמנהל בית הספר "מעבר אפק" וכהונה נוספת כמזכיר קיבוץ גבעת השלושה, החל לרכז את חטיבת תנועות הנוער והנח"ל וההתיישבות הצעירה בתק"מ. כחלק מתפקידו, יזם וחידש את ההתיישבות בקיבוצים מיצר, רביד, ייט"ב ונערן וכן יזם את הקמת הקיבוץ האחרון שהפך מהיאחזות נח"ל לקיבוץ - אשבל ב-1997. הוביל את שינוי מבנה הנח"ל יחד עם תנועות הנוער והתנועות הקיבוציות, הקיבוץ הארצי השומר הצעיר, התק"ם והקיבוץ הדתי.

ראש אגף המשימות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-2000 נבחר כרכז אגף המשימות של התנועה הקיבוצית. מרשק חולל מהפכה תודעתית בתפקיד, כאשר הפעיל מבצעי התנדבות גדולים מאוד בהיקפם, שחרגו משמעותית מגבולות התנועה הקיבוצית, דבר שלא היה נהוג בהיקפים אלה בשנים שקדמו לכניסתו לתפקיד. ב-2001 יזם מרשק את מבצע ההתנדבות הלאומי למרחב התפר, בו שמרו 5,000 מתנדבי מילואים על המרחב, וכן סייע להתחדשות ההתיישבויות כרם שלום, פלך וצבעון.

ב-2003 היה ממארגני מסעה של ויקי קנפו ממצפה רמון לירושלים. מרשק דאג לאירוח שלה בכלל היישובים שבדרך, היה אחראי להקמת מאהל האמהות החד הוריות ולהפגנות באותה תקופה. ב-2004 ביקש ממנו שר הביטחון, בנימין בן אליעזר, לעמוד בראש האגף הביטחוני-חברתי במשרד הביטחון, אך מרשק דחה את הפנייה בנימוק שלא היה מוכן להדיח משם את בילו מישורי, חבר קיבוץ יטבתה שכיהן בתפקיד. שלוש שנים לאחר מכן, שר הביטחון עמיר פרץ ביקש ממנו את אותה בקשה, אך מרשק סירב מכיוון שלאביגדור קהלני, שעמד בראש האגף, לא היה תפקיד חלופי.

ב-2007 הקים מטה לקליטת פליטים מרצח העם בדארפור בקיבוצים.

במסגרת מאבקי הנכים, ארגן מרשק מסע מחאה בן 11 של עשרות נכים רכובים על קלנועיות מקרית שמונה לירושלים, וכן עמד במרכז התיאום בין ארגוני הנכים השונים, עד אשר הצליחו להגיע להסכמה רחבה וחבירה להנהלה משותפת של כלל הארגונים.

בשנת 2008, שמונה שנים לאחר שנכנס מרשק לתפקיד, התפרסם בעיתון מעריב ובאתר Ynet סקר שערכה עמותת גשר בנושא החברה הישראלית לרגל 60 שנה למדינת ישראל[1], ובו אחת השאלות שנשאלה הייתה "מי הקבוצה התורמת ביותר לחברה?", הקבוצה שזכתה לאחוז הגבוה ביותר בתשובה לשאלה זו, הייתה "הקיבוצניקים" (20.1%), כאשר ציבור זה מהווה פחות מאחוז אחד מתושבי המדינה, באותה עת וגם כיום.

פעילות ביטחונית: ההתנתקות, עסקת שליט וסיוע ליישובי קו העימות[עריכת קוד מקור | עריכה]

כחלק מתפקידו בריכוז אגף המשימות בתנועה הקיבוצית, וגם בסיום תפקידו, פעל מרשק רבות בתחומי התיאום הביטחוני וסיוע לעורף בתחום הביטחוני-חברתי.

במהלך תוכנית ההתנתקות ב-2005 יזם וארגן מבצע להעברת אלפי חממות מגוש קטיף אל תוך תחומי הקו הירוק, במבצע לקחו חלק כ-10,000 מתנדבים, שפירקו את החממות בגוש קטיף והקימו אותן מחדש בתוך גבולות הקו הירוק[2]. כמו כן, יזם החתמה של 13,000 אנשי מילואים למוכנות בהחלפת כוחות הפינוי במקרה של סרבנות המונית[3].

בתום ביצוע תוכנית ההתנתקות, יזם והפעיל מרשק בתיאום עם צה"ל מאות מתנדבים לסיוע בעבודות חקלאיות של חקלאים פלסטינים, שגידוליהם נפגעו, ככל הנראה על ידי יהודים[4]

במהלך מלחמת לבנון השנייה, הקים מטה התנדבות ורתם כ-500 מתנדבים לסיוע חינוכי, תשתיתי והומניטרי לתושבי העיר קריית שמונה.

עם התגברות ירי הקסאמים על העיר שדרות ועל יישובי עוטף עזה, הקים מרשק כוחות סיוע התנדבותיים בתחום החינוכי, האזרחי והחקלאי, אשר סייעו לחקלאים ולאזרחים בקיום שגרת חיים תקינה ככל הניתן.

מרשק היה ממקימי ומנהלי מטה המאבק להחזרת גלעד שליט מהשבי ברצועת עזה. בין פעולות המטה, ארגן מרשק חסימות כבישים, מניעת גישה לביקורים של אסירים ביטחוניים ומניעת מעבר סחורות (למעט מזון וציוד הומניטרי), רכבי ברינקס וחומרי בניין לרצועת עזה. מרשק פיקד על מסע התמיכה במשפחת שליט ממצפה הילה לירושלים, בו השתתפו כ-220,000 איש. במהלך 2011, אירח את משפחת שליט ואת מטה המאבק ב-65 מקיבוצי התנועה הקיבוצית, במה שהוביל לאלפי אנשים להצטרף לאותה מחאה. בינואר 2011 נפגש מרשק עם בכירי חמאס ועם אסמאעיל הנייה במטרה לקבל אות חיים מהחייל השבוי ולקדם את השבתו ארצה[5].

במהלך מבצע עמוד ענן הקים מטה מתנדבים לסיוע ביישובי קו העימות.

מאז 2019 עוסק מרשק בקידום הנגשת מערת המכפלה לכלל הציבורים המתפללים שם[6]. הוא דוחה ביקורת משמאל ומימין ואומר כי זהו צורך הומניטרי בסיסי[7] הנוגע לכל אדם הרואה במקום זה קדוש. מרשק מיודד עם תושבי היישוב היהודי בחברון והחל ממערכת הבחירות לכנסת ה-20, שימש כיו"ר ועדת הקלפי של היישוב היהודי בחברון, מטעם מפלגת העבודה[8]. מרשק הוא חבר מפלגת העבודה משנת 1986, ומוצב במקום ה-101 ברשימתה לכנסת. בשל העובדה האחרונה, רבים מופתעים מעמדותיו ויחסיו החמים עם ציבור המתנחלים, אך הוא גורס כי עמדותיהם האידאולוגיות של ציבור המתנחלים ושל רבים מאנשי מפלגת העבודה קרובות הרבה יותר משנדמה[9]. מרשק הוא תומך בולט של תוכנית אלון.

מאז סיום תפקידו באגף המשימות ב-2014, המשיך מרשק לעסוק בפעילות חברתית וחיזוק מעמד הקיבוץ בחברה הישראלית:

  • הקים את עמותת "יהום הסער" לחלוציות ומשימתיות בחברה הישראלית
  • סיוע למאבק הפליטים למימוש זכויותיהם ומעמדם
  • סיוע במאבקי קהילת יוצאי אתיופיה
  • קידום השבת השבויים והנעדרים בשבי חמאס בעזה[10]: אברה מנגיסטו גופתו של הדר גולדין והחייל החטוף אורון שאול
  • קידום חידוש ההגמ"ר בפריפריה
  • חידוש פני הנח"ל, בהקמת היאחזויות על גבולות ירדן ומצרים
  • סיוע בהקמת מכינות קדם צבאיות בצפת ובגלגל

מרשק הוא חבר המועצה לשלום וביטחון, וכן חבר מועצת בית הפלמ"ח.

פרסים ואותות[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ההתנתקות גרמה לשבר גדול יותר מרצח רבין, ynet, ‏2006-10-31 (בעברית)
  2. ^ החשבון של ההתנתקות - העיתון בשבע, ערוץ 7 חדשות, פוליטיקה, תרבות, יהדות ועוד (בעברית)
  3. ^ אורי יבלונקה ועמיר רפפורט, הקיבוצניקים יחליפו את הסרבנים, באתר nrg, ‏7 בינואר 2005
  4. ^ זית תחת זית: קיבוצניקים נוטעים בכפר סאלם, ynet, ‏2006-01-08 (בעברית)
  5. ^ החדשות - יואל מרשק, בכיר במטה למען שליט, ייכנס לעזה ויפגוש את..., mako, ‏2011-01-09
  6. ^ הודיה כריש חזוני, יואל מרשק מהתנועה הקיבוצית מסייע להנגשת מערת המכפלה, מקור ראשון, ‏22 בספטמבר 2019
  7. ^ יואל מרשק - הנגשת מערת המכפלה - צורך הומניטרי הכרחי! ביום... (בעברית), בדיקה אחרונה ב-17 בפברואר 2020 
  8. ^ יו"ר ועדת הקלפי בחברון - יואל מרשק - חדשות בארץ, ערוץ 7 חדשות, פוליטיקה, תרבות, יהדות ועוד (בעברית)
  9. ^ יואל מרשק מפתיע: לא לעקירה, כן לתכנית אלון - חדשות מדיניות ופוליטיקה, ערוץ 7 חדשות, פוליטיקה, תרבות, יהדות ועוד (בעברית)
  10. ^ "אפילו לא התחלנו": יואל מרשק חוזר כדי להשיב את הנעדרים, מעריב