ייט"ב
 שלט הכניסה ליישוב ייטב | |
| מדינה |  ישראל |
| מחוז | יהודה ושומרון |
| מועצה אזורית | ערבות הירדן |
| גובה ממוצע[1] | -108 מטר |
| תאריך ייסוד | 1970 |
| השתייכות ארגונית | התנועה הקיבוצית |
| סוג יישוב | מושב שיתופי |
| נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2024[2] | |
| - אוכלוסייה | 183 תושבים |
| - מתוכם, תושבי ישראל | 160 תושבי ישראל |
| - שינוי בגודל האוכלוסייה | -10.3% בשנה[3] |
(למפת דרום השומרון רגילה)   ייט"ב  | |
| מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2021[4] |
3 מתוך 10 |
יִיטַ"ב הוא מושב שיתופי והתנחלות בעל מאפיינים קיבוציים בבקעת ייט"ב, בתחום מועצה אזורית בקעת הירדן. המושב נקרא על שמו של יצחק טבנקין (יד יצחק טבנקין), שהיה מנהיג מפלגת אחדות העבודה בשנות ה-40 של המאה ה-20[5].
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]המושב הוקם בתחילה כהיאחזות נח"ל נערן בדצמבר 1970, על ידי גרעיני "מי טל", "גשר" ו"בית הערבה" של הקיבוץ המאוחד. הוא אוזרח ב-16 בנובמבר 1976[6] על ידי גרעין של הצופים מאזור גדרות[7], יחד עם אנשי הקיבוץ המאוחד מגבעת חיים[8][9] שהגיעו לתחזק את הקיבוץ עד התבססותו. ביניהם היו בלה ויואל קציר, זוג מבוגר מגבעת חיים, שקיבל על התגייסותו את פרס הרצל[10]. הגרעין המקורי של נח"ל נערן ייסד את הקיבוץ נערן הנמצא צפון-מזרחית לייט"ב. עם הקמתו היה מבוסס היישוב על חקלאות ונגריה שהייתה שלוחה של הנגרייה בגבעת ברנר[11][12]. הנגרייה נחנכה רשמית ב-1979[13]. ביולי 1978 הוחלט במשרד השיכון על התחלת בניית מבני קבע ביישוב[14]. בשנותיו הראשונות הקפיד הקיבוץ על עבודה עברית[15].
הקיבוץ המאוחד פעל לגייס מצטרפים לקיבוץ דרך מודעות בעיתונים[16] ואלו גובשו בחבורות שעברו הכשרה בגבעת חיים לפני הגיעם לייטב[17]. הקיבוץ נמצא בסמיכות לשטחי אש של צה"ל ובשנת 1979 חבריו בקשו לעבור לאזור אחר, בגלל הרעש מאימוני צה"ל בשטחי האש[18]. עד סוף 1982 מאמצי הגיוס לא צלחו ולא נוצר במקום גרעין שיראה במקום את עתידו[19]. בימי האינתיפאדה הראשונה הקיבוץ התפרק ומהבתים נבזזו חלונות ודלתות על ידי ערביי האזור. המקום הוצע לקבוצה של עולים מברית המועצות[20] שחלקם סובוטניקים, שהסכימו לעלות ליישב את המקום בשנת 1993[21] לאחר שיצחק רבין כתב להם שבקעת הירדן היא גבול הביטחון של מדינת ישראל ושאף אחד לא מתכוון לוותר על בקעת הירדן". הם הקימו במקום מושב שיתופי[22].
הועברו בשנת 2004 כ-5,000 דונם לידי חוות עינות קדם הנמצא בסמיכות למושב. החווה מחזיקה דיר כבשים ומגדלת חלקות של זיתים, מנגו וחרובים. בעינות קדם משפחה המחזיקה את המקום יחד עם בני נוער ומתנדבים[23]. ב-2026 קיימה המועצה האזורית בקעת הירדן מכרז פומבי לביצוע עבודות פיתוח ותשתיות ל-66 יחידות דיור חדשות בישוב[24].
המושב כיום
[עריכת קוד מקור | עריכה]התושבים עוסקים במגוון עיסוקים באזור ובחקלאות: ישנם מטעי תמרים, גידולי שדה כגון פלפלים ועוד. חלק מן התושבים עובדים ביישובי הסביבה ובירושלים.
ביישוב מוסדות המספקים שירותים כגון: צרכנייה, מרפאה, בית כנסת, מקווה, ברכת שחייה, מוסך, מספרה, סטודיו לעיצוב גרפי, קליניקה לנטורופתיה וייעוץ לאורח חיים בריא.
אתרים בקרבת היישוב
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אנדרטת הנ"ד - הממוקמת כקילומטר מדרום ליישוב היא אנדרטה בדמות אותיות "נד" לזכרם של 54 חיילי גדוד 890 "אפעה" של הצנחנים ו-10 אנשי צוות אוויר שנהרגו כאן באסון הנ"ד - התרסקות מסוק במהלך תרגיל עוצבתי משולב בשנת 1977.
- שמורת נחל ייט"ב - המקיפה את הקטע הקניוני של נחל ייט"ב (ואדי אל-עוג'א), הכוללת בתחומה מערות, מצוקים, שרידי אמות מים ומעיין גדול (עין אל-עוג'א). ממוקמת כ-4 ק"מ ממערב ליישוב.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ייט"ב, באתר המועצה האזורית בקעת הירדן
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ↑ לפי טבלת יישובים שנתית של למ"ס נכון לשנת 2024
- ↑ אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות – לפי טבלת אומדן חודשית של למ"ס עבור סוף פברואר 2026 (אומדן), בכל יתר היישובים – לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2024.
- ↑ מספר שלילי משמעו הקטנת האוכלוסייה
- ↑ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2021
- ↑ שלוש סיבות, מעריב, 19 בנובמבר 1976
- ↑ האחזות הנח"ל בנערן אוזרחה, דבר, 17 בנובמבר 1976
היאחזות נערן בבקעת הירדן נהפכה ליישוב הקבע ייטב, מעריב, 17 בנובמבר 1976 - ↑ הצופים יקימו 6 קיבוצים, דבר, 16 באוגוסט 1976
- ↑ "ייטב" במקום היאחזות נערן ע"ש טבנקין, דבר, 30 בספטמבר 1976
- ↑ המעוניינים להצטרף לקיבוץ חדש, מעריב, 9 באוקטובר 1977
- ↑ נקבעו חתני פרס הרצל, מעריב, 4 בדצמבר 1979
הוותיקים נתנו ואנחנו לקחנו, דבר, 3 בדצמבר 1981 - ↑ יהושע מרקוס, ייטב (יד י. טבנקין) – שם היאחזות הנח״ל שהתאזרחה בבקעה, על המשמר, 17 בנובמבר 1976
- ↑ קיבוץ צעיר בבקעת הירדן שלידו נפל ה"יסעור", מעריב, 12 במאי 1977
- ↑ שלוחה של רהיטי גבעת ברנר נחנכה בקיבוץ ייט"ב בבקעה, מעריב, 4 באוקטובר 1979
- ↑ מתחילה הקמת מיבני קבע בששה ישובים, דבר, 21 ביולי 1978
- ↑ אצלנו מוכנים יהודים להתכופף, מעריב, 22 במרץ 1979
- ↑ עלינו על הקרקע לייטב, מעריב, 20 באוגוסט 1979
טלפון אל ייטב, מעריב, 2 בנובמבר 1979 - ↑ החבורות תגבורת לקיבוץ המאוחד, דבר, 4 ביוני 1980
- ↑ חברי ייט"ב מבקשים להעתיק קיבוצם, דבר, 23 בנובמבר 1979
- ↑ מרדכי ברקאי, כתובת על הקיר, דבר, 3 בדצמבר 1982
- ↑ פרוטוקול מס' 180 מישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות, 26 ביוני 2011
- ↑ איילה דהן מספרת על שורשי המשפחה, המשרד לשוויון חברתי, 8 בינואר 2023
- ↑ עדי בן ישי, אורי כרמיאל, מושב ייטב, מועצת יש"ע, 8 באוגוסט 2018
- ↑ עינות קדם, חווה חקלאית במדבר
- ↑ המועצה האזורית בקעת הירדן, מכרז פומבי לביצוע עבודות פיתוח ותשתיות ל- 66 יח"ד בישוב ייט"ב, באתר המועצה האזורית בקעת הירדן, 1.1.26
| ||||||||||||||
