התנועה הקיבוצית
| מדינה |
ישראל |
|---|---|
| משרד ראשי |
תל אביב-יפו |
| מיקום מטה הארגון | מתחם העסקים Greenwork, קיבוץ יקום |
| תקופת הפעילות |
1999–הווה (כ־27 שנים) |
| נוצר מתוך | התק"ם - התנועה הקיבוצית המאוחדת |
|
www | |
התנועה הקיבוצית (שם רשמי: התנועה הקיבוצית (2000) אגודה שיתופית מרכזית בע"מ) היא ארגון הגג של 259 קיבוצים בישראל. התנועה הוקמה בשנת 2000 מאיחוד, שמאגד את התק"ם (התנועה הקיבוצית המאוחדת) ואת תנועת הקיבוץ הארצי (של השומר הצעיר), ושנקרא התנועה הקיבוצית. התנועה מגדירה את מטרתה כ"הגשמת דרך החיים הקיבוצית ליצירה וקידום של חברה שיתופית, שוויונית ודמוקרטית." החל מפברואר 2024 מכהן ליאור שמחה כמזכ"ל התנועה.
תפקידי התנועה
[עריכת קוד מקור | עריכה]"התנועה" היא אגודה שיתופית מרכזית, המובילה את סדר היום הקיבוצי במדינת ישראל ומייצגת את הקיבוצים, מול רשויות המדינה. בנוסף, מספקת התנועה לבעלי התפקידים בקיבוצים ולחברים מכלול שירותים וייעוץ בתחומי חיים שונים כגון חברה וקהילה, כלכלה ושיכון, קליטה, חינוך, חקלאות ועוד. כמו כן, מפעילה התנועה הקיבוצית מגוון פרויקטים של מעורבת חברתית, מתוך רצון לעזור לקבוצות ויחידים, ולהשפיע על היותה של החברה הישראלית סולידרית, דמוקרטית והוגנת.
כמו כן, מפעילה התנועה הקיבוצית מגוון פרויקטים ושותפה בעשרות עמותות וארגונים בתחומי המעורבת החברתית והחינוך, מתוך רצון להשפיע על היותה של החברה הישראלית סולידרית, דמוקרטית והוגנת.
מבנה ופעילות
[עריכת קוד מקור | עריכה]בתנועה פעילים כ-100 עובדים המחולקים לחמישה אגפים, חברה וקהילה, חינוך, כלכלה, מעורבות וצעירים ומטה בנוסף למחלקות משפטיות ופוליטיות.
לתנועה הקיבוצית מספר קרנות חברתיות בתחומי השיקום (קרן החירום לגיוס תרומות) וקרן "חבצלת החדשה" המתקצבת עמותות וארגונים שבזיקה לערכי הקיבוץ - בתחומי התרבות היהודית (בינ"ה, שיטים, המדרשה) בתחומי החינוך החברתי (תנועות הנוער העובד והלומד, המחנות העולים, השומר הצעיר), הכשרת עתודת הוראה (מכללת אורנים וסמינר הקיבוצים) ארגוני זהות קיבוצית וארכיון (יד טבנקין, יד יערי), זיכרון השואה (משואה, בית לוחמי הגטאות), מרכזים טיפוליים, בתי ספר פנימייתים "אדם ואדמה" המחנכים לעבודת האדמה ואהבת הארץ, ובתחומים רבים נוספים.
תנועות קיבוציות לפני הקמת "התנועה הקיבוצית"
[עריכת קוד מקור | עריכה]מאז הקמתו של הקיבוץ הראשון בארץ ישראל (ובעולם) דגניה א' ועם הקמתם של עוד ועוד קיבוצים, התאגדו אלה תחת ארגוני גג שונים, לאורך השנים הוקמו ארגונים מאגדים שונים ששיקפו אידאולוגיות שונות. החל מאמצע המאה העשרים, שלושת הארגונים שכינסו תחתיהם את המספר הרב ביותר של קיבוצים היו הקיבוץ הארצי, הקיבוץ המאוחד ואיחוד הקבוצות והקיבוצים. בנוסף להם היו גם קיבוצים דתיים שנמצאו תחילה במסגרת הפועל המזרחי, וחבר הקבוצות. ולאחר מכן נפרדו (מחבר הקבוצות) וממשיכים להתקיים כקיבוצים גם כעת במסגרת הקיבוץ הדתי.
בין התנועות השונות היו פערים אידאולוגיים באשר לתפיסת העולם החברתית-כלכלית ובנוגע לתפיסות המדיניות באשר ליחסי ישראל, מדינות ערב והפלסטינים ובנוגע ליחסי ישראל-ברית המועצות. על רקע זה חלו לאורך השנים פילוגים בתנועות כאשר פערים אלה העמיקו, ומיזוגים כאשר הם הטשטשו. בשנת 1980 התמגזו הקיבוץ המאוחד ואיחוד הקבוצות והקיבוצים להקמת התק"ם - התנועה הקיבוצית המאוחדת. בשנת 2000 זו התמזגה עם הקיבוץ הארצי.
היבטים מרכזיים בתנועה הקיבוצית המודרנית
[עריכת קוד מקור | עריכה]שינויים מבניים והפרטת הקיבוצים
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנות ה-80 וה-90 של המאה ה-20 חל משבר כלכלי וחברתי עמוק בקיבוצים רבים (הידוע כ"משבר הקיבוצים"), שהוביל לשינוי מהותי באופיים של מרבית היישובים החברים בתנועה.
מעבר מקיבוץ שיתופי לקיבוץ מתחדש (משתנה)
[עריכת קוד מקור | עריכה]- מרבית הקיבוצים נטשו את מודל השוויון המלא והשכר האחיד, ועברו למודל של הפרטה חלקית. כיום, ברוב הקיבוצים נהוג שכר דיפרנציאלי המותאם לעבודתו ולכישוריו של החבר, לצד הפרדת מערכות שירותים (כגון תשלום עצמאי עבור צריכת חשמל, מזון בחדר האוכל וכדומה).
- שמירה על רשת ביטחון: למרות ההפרטה, הקיבוצים ממשיכים לשמור על מאפיינים קהילתיים, הכוללים ערבות הדדית מסוימת, דאגה לוותיקים, וסיוע לחברים במצוקה רפואית או סוציאלית.
מעורבות פוליטית וחברתית לאורך היסטוריית ההתיישבות
[עריכת קוד מקור | עריכה]לתנועה הקיבוצית ולגופים שקדמו לה היה חלק מרכזי בעיצוב פניה של מדינת ישראל, החל מתקופת היישוב:
- ביטחון והתיישבות: הקיבוצים שימשו כחומת מגן טריטוריאלית וביטחונית, והקימו יישובים רבים באזורי סְפَר וגבול (למשל במסגרת תוכנית יישובי חומה ומגדל).
- הנהגה פוליטית: לאורך עשרות שנים היוו הקיבוצים בסיס כוח מרכזי למפלגות השמאל והמרכז בישראל, והצמיחו מנהיגים, שרים, אלופים בצה"ל וראשי ממשלה (כדוגמת דוד בן-גוריון, לוי אשכול ואהוד ברק), הגם שכיום ההשפעה הפוליטית הממוסדת פחתה.
כלכלה ותעשייה מתקדמת
[עריכת קוד מקור | עריכה]הכלכלה הקיבוצית של המאה ה-21 נשענת על מגזרים מתקדמים ומגוונים בהרבה מאשר בעבר:
- תעשייה מסורתית והייטק: לצד חקלאות ענפה ומודרנית (המהווה נתח משמעותי מהתוצרת החקלאית בישראל), קיבוצים רבים מחזיקים בבעלות מלאה או חלקית על מפעלי תעשייה בינלאומיים מצליחים בתחומי הפלסטיקה, המכשור המדעי, הטכנולוגיה והאנרגיה הסולארית.
- נדל"ן ועסקים קטנים: קיבוצים רבים מפתחים מתחמי תעשייה, מרכזים מסחריים ואזורי עסקים על קרקעותיהם (כדוגמת מתחם קיבוץ יקום המוזכר כמטה הארגון), המהווים מקור הכנסה מרכזי לחברי הקיבוץ.
תהליכי קליטה וצמיחה דמוגרפית
[עריכת קוד מקור | עריכה]לאחר שנים של קיפאון דמוגרפי והזדקנות האוכלוסייה, התנועה הקיבוצית עברה תהפוכות משמעותיות בתחום הקליטה:
- הרחבות קהילתיות: מרבית הקיבוצים פתחו את שעריהם לקליטת משפחות חדשות שאינן חברי קיבוץ ("בנים חוזרים" ותושבים שאינם חברי אגודה שיתופית), דבר שהכפיל ואף שלש את מספר המתגוררים ביישובים רבים.
- צעירים ומעורבות חברתית: התנועה מעודדת הקמת קבוצות שיתופיות של צעירים (כגון גרעיני נח"ל ו"קיבוצים עירוניים") הפועלים בערים ובפריפריה בתחומי החינוך הבלתי פורמלי והעשייה הקהילתית.
חשיבות הסטורית ותפקיד התנועה במדינה
[עריכת קוד מקור | עריכה]לתנועה הקיבוצית ולגופים שקדמו לה היה חלק מרכזי בעיצוב פניה של מדינת ישראל עוד מתקופת היישוב. מבחינה היסטורית, הקיבוצים שימשו כחומת מגן טריטוריאלית וביטחונית באמצעות הקמת יישובים באזורי סְפَר וגבול (בין היתר במסגרת יישובי חומה ומגדל), והיוו לאורך עשרות שנים בסיס כוח פוליטי וחברתי מרכזי שהצמיח מנהיגים, שרים וראשי ממשלה. בהווה, הגם שההשפעה הפוליטית הישירה פחתה, ממלאת התנועה הקיבוצית תפקיד מפתח כארגון הגג המייצג מאות קיבוצים מול רשויות המדינה, מובילה פרויקטים של מעורבות חברתית וחינוך להשפעה על סולידריות והגינות בחברה הישראלית, ומהווה שחקנית מרכזית בכלכלה מתקדמת הכוללת תעשייה מודרנית, חקלאות ונדל"ן, לצד צמיחה דמוגרפית מחודשת וקליטת אוכלוסיות מגוונות.
במגזין הדיגיטלי "זמן קיבוץ" מתוארת ההחלטה של הנהגות התנועה הקיבוצית והקיבוץ הדתי להתחבר-לא בשל נוחות או אילוץ, אלא מתוך האמונה כי מהלך כזה הוא הכרח בימים אלה[1].
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- הנרי ניר, רק שביל כבשו רגלי: תולדות התנועה הקיבוצית, הקיבוץ המאוחד, 2008
- רן אברמיצקי, תעלומת הקיבוץ: חברה שוויונית בעולם קפיטליסטי, מאגנס, 2022
- כתב העת "עידנים" / הוצאת יד יצחק בן-צבי – חוברות העוסקות בהרחבה בהיסטוריה של ההתיישבות העובדת, חומה ומגדל, והתפתחות הקיבוצים כחלק מהתנועה הציונית.
- מיכל פלגי ומנחם רוזנר, "הקיבוץ במבחן השינוי" (הקיבוץ המאוחד) – מחקרים סוציולוגיים מעמיקים אודות תהליכי ההפרטה, המעבר לקיבוץ מתחדש, והשפעתם על החברה והקהילה.
- יצחק טבנקין, "בדרכי חברה ומדינה" (הקיבוץ המאוחד) – אוסף מאמרים והגות המשקפים את האידאולוגיה והתפיסה המעמדית של אחד ממנהיגיה הבולטים של התנועה.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של התנועה הקיבוצית (באנגלית ובעברית)- המכון לחקר הקיבוץ והרעיון השיתופי באוניברסיטת חיפה
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ↑ מסע בין תנועתי // הטוב המידבק, השראה מבני הנוער בקיבוצים, באתר "זמן קיבוץ"