לוחמת שחיקה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

לוחמת שחיקה היא אסטרטגיה צבאית להכנעת האויב על ידי שחיקת כוחותיו וציודו עד כדי קריסה. מלחמות אלה נמשכות זמן רב והן בוחנות את מגבלות כוח העמידה של הצדדים היריבים. הצד המנצח בדרך כלל הוא בעל המשאבים הגדולים יותר. לוחמת שחיקה מודרנית מבוססת על השמדת כוחותיו העיקריים של האויב באמצעות אש מנגד והתנגשות חזיתית עמו. היא מנוגדת לגישת הלוחמה המבוססת על תמרון (מכונה לוחמת תמרון). התמרון מבוסס על הפתעת האויב, ועל מיקוד העוצמה ההתקפית בנקודות התורפה במערך שלו.

שיקולים אסטרטגים[עריכת קוד מקור | עריכה]

באופן מסורתי תאורטיקנים ואסטרטגים צבאיים ראו לוחמת שחיקה כמשהו שיש להימנע ממנו. סון דזה אשר חי במאה ה-6 לפנה"ס הצהיר כי "אין שום מקרה בו אומה מרוויחה ממלחמה ממושכת". לוחמת שחיקה מייצגת ניסיון לשחוק יריב הנמצא ביתרון, בניגוד לעקרונות המלחמה הרגילים שבהם מנסים להשיג ניצחונות מכריעים על ידי שימוש במשאבים הכרחיים מינימליים ובמינימום זמן, באמצעות תמרון, ריכוז של כוח והפתעה. מצד שני, צד שתופס את עצמו כנחות בלוחמת התמרון או ביחידותיו הטקטיות יעדיף את לוחמת השחיקה כדי לנטרל את יתרונות יריבו. אם הצדדים תואמים כמעט באופן שווה, התוצאה של מלחמת התשה עשויה להיות ניצחון פירוס.

ההבדל בין לוחמת שחיקה לצורות אחרות של מלחמה הוא מלאכותי במקצת מכיוון שמלחמה תמיד מכילה אלמנט של שחיקה. בלוחמת שחיקה המטרה העיקרית לגרום להתשה הדרגתית של היריב, שבסופו של דבר תסתכם ברמות בלתי נסבלות או בלתי אפשריות עבורו. זאת בניגוד למטרות עיקריות אחרות כגון כיבוש משאב או שטח כלשהו או ניסיון לגרום לאויב הפסדים גדולים במתקפת מחץ (כגון על ידי כיתור וכיבוש).

דוגמאות היסטוריות[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Michael I. Handel, Strategic Logic and Political Rationality: Essays in Honor of Michael I. Handel, Psychology Press, 2003, עמ' 80, ISBN 9780714654843. (באנגלית)
P La Liberte.png ערך זה הוא קצרמר בנושא היסטוריה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.