על המלחמה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
על המלחמה
Vom Kriege
Vomkriege.jpg
עמוד השער של המהדורה הראשונה בגרמנית, שיצאה בשנת 1832
מידע כללי
מאת קרל פון קלאוזביץ עריכת הנתון בוויקינתונים
שפת המקור גרמנית עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה ספר עיון עריכת הנתון בוויקינתונים
הוצאה
שנת הוצאה 1832 עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

על המלחמהגרמנית: Vom Kriege) הוא ספר העוסק באסטרטגיה צבאית, שכתב המייג'ור גנרל הפרוסי קרל פון קלאוזביץ בין השנים 18161830, בתקופה שלאחר המלחמות הנפוליאוניות. הספר מנתח באופן פילוסופי-מדעי את תופעת המלחמה על כלל היבטיה בהם מהותה של המלחמה, בניין הכוח, הפעלת הכוח, מנהיגות ועוד. הספר נחשב לספר המפורסם ביותר שנכתב אודות תופעת המלחמה,[1] וכן לאחד המסמכים המכוננים של המחשבה הצבאית והלוחמה המודרנית.

הספר מחולק לשמונה חלקים, אך כתיבתו לא הושלמה בשל מותו של קלאוזביץ בשנת 1831. אלמנתו, מרי פון ברוהל, ערכה את כתביו והוציאה לאור את הספר בשנת 1832.

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

פון קלאוזוביץ

קרל פון קלאוזביץ נולד בפרוסיה בשנת 1770, ובגיל 12 הצטרף לצבא הפרוסי, בשורותיו לחם במלחמת צרפת עם אוסטריה ופרוסיה, וב-1801 יצא ללמוד באקדמיה הצבאית הפרוסית למשך שנתיים. במלחמות הנפוליאוניות נשבה ואף ערק כאשר הצבא הפרוסי נאלץ להילחם לצידו של נפוליאון. לאחר המלחמה, ב-1818, מונה למנהל האקדמיה הצבאית הפרוסית בברלין. בשנת 1831 נקרא לשוב לצבא בשל מרד נובמבר, ובמהלך שירותו זה נדבק בכולרה ומת, והותיר את ספרו בלתי גמור.

כתיבת הספר[עריכת קוד מקור | עריכה]

מרי פון ברוהל

ישנו קונצנזוס מדעי באשר לטענה שכתיבת הספר החלה בשנת 1816, בעת שקלאוזביץ שהה בעיר קובלנץ, וכיהן כראש מטה קורפוס תחת פיקודו של אוגוסט ניידהרדט פון גנייזנאו. גרסתו הראשונה של הספר הייתה אסופה של כ-177 אפוריזמות העוסקות באסטרטגיה ובמחשבה הצבאית. אותן אפוריזמות פורסמו בין השנים 18331835 בסדרת מאמרים שכותרתה "אפוריזמות על המלחמה והלוחמה" (Aphorismen über den Krieg und die Kriegführung). חלק קטן מהאפוריזמות הופיעו כלשונן בגרסה הסופית של על המלחמה, וחלק נוסף הופיע בניסוח דומה.[2][3]

בשנת 1818 החל קלאוזביץ לשמש כמנהל האקדמיה הצבאית הפרוסית בברלין. ככל הנראה, בתקופה זו החל לכתוב את גרסתו השנייה של "על המלחמה". בניגוד לגרסה הראשונה, כתב היד הזה לא היה מורכב מאפוריזמות. כתב היד התגלה בארכיון של קלאוזביץ', ופורסם בשם "טיוטות ועבודות הכנה ל'על המלחמה'". בטיוטה זו שתי הקדמות ומספר פרקים שאינם קשורים אחד לשני, אשר עוסקים באמנות המלחמה, ולא באסטרטגיה.[3]

בשנות ה-20 של המאה ה-19, ככל הנראה ב-1825, כתב קלאוזביץ את הגרסה השלישית של "על המלחמה", ואף הגדיר את כתב היד של ששת הספרים הראשונים כטיוטה סופית. אף על פי כן, קלאוזביץ לא היה מרוצה מהתוצר וכינה אותו "מסה חסרת צורה", וטען כי עליו לעבד את הספר.[3] ב-1827 החל קלאוזביץ את תהליך עיבוד כתב היד.

לאחר מותו של קלאוזביץ ב-1831, ערכה אלמנתו, מרי פון ברוהל, את כל כתביו ופרסמה אותם בעשרה כרכים, בשם "עבודותיו הנותרות של גנרל קרל פון קלאוזביץ על המלחמה והלוחמה". מתוך כל אותם כתבים, "על המלחמה" מורכב משלושת הכרכים הראשונים.[3]

תוכן הספר[עריכת קוד מקור | עריכה]

הספר נפתח בהקדמות מאת מרי פון ברוהל ומאת קלאוזביץ עצמו. הספר כולל שמונה פרקים, שתוכנם מפורט להלן.

ספר ראשון - על טבעה של המלחמה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הספר הראשון עוסק בטבעה של המלחמה, והוא מכיל את שורשי הגותו של קלאוזביץ. קלאוזביץ מגדיר בדיוק רב את המלחמה, ומפרט את מטרתה. הפרק הראשון בספר, "מהי מלחמה?", הוא הפרק היחיד אליו התייחס קלאוזביץ כאל תוצר מוגמר.[4]

הספר כולל שמונה פרקים העוסקים במהות המלחמה, באמצעי המלחמה, בגאונות הנדרשת במלחמה, בסכנות המלחמה, במאמץ הגופני במלחמה, במידע במלחמה ובתופעת החיכוך.

בספר זה מוצגים כמה מהרעיונות המזוהים ביותר עם קלאוזביץ, בהם השילוש הקלאוזביציוני, תופעת החיכוך, ערפל הקרב ועוד.[5]

ספר שני - על התיאוריה של המלחמה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הספר השני עוסק בתאוריה של המלחמה, ופרקיו עוסקים בענפי אמנות המלחמה, באמנות ובמדע שבמלחמה, בשיטה, בביקורתיות ובשימוש בדוגמות היסטוריות.

ספר שלישי - על האסטרטגיה באופן כללי[עריכת קוד מקור | עריכה]

הספר השלישי עוסק באסטרטגיה הצבאית, ונפתח בהתייחסות למהותה של האסטרטגיה ולמרכיביה. לאחר מכן, עוסקים הפרקים השונים בספר ברוח הלחימה, במעלותיו הצבאיות של הצבא, בתעוזה, בהתמדה, בעליונות המספרית, בהפתעה, בתחבולה, בעיקרון ריכוז המאמץ, בעתודה, בכלכלת הכוחות, באלמנטים גאומטריים באסטרטגיה, בדחיית המלחמה, בלוחמה המודרנית ובדחק ומנוחה.

ספר רביעי - הלחימה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הספר הרביעי עוסק בלחימה ופרקיו מתמקדים, בין השאר, בנושאים כמו צביון הלחימה בעת החדשה, משך הלחימה, ההחלטה על יציאה ללחימה, הקרב, השפעות הניצחון, נסיגה לאחר הפסד ולחימה בלילה.

ספר חמישי - הכוחות הצבאיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הספר החמישי עוסק ביחידות צבאיות, ופרקיו מתמקדים, בין השאר, בנושאים כמו החזית, המערכה, המשמר הקדמי והמוצבים, המחנה, המסעות, המגורים, התקשורת והשימוש בקרקע.

ספר שישי - ההגנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הספר השישי עוסק בהגנה, ופרקיו מתמקדים, בין השאר, בנושאים כמו הקשר בין ההגנה להתקפה, קרב ההגנה, מבצרים, עמדות, הגנה בשטח הררי, הגנה בנחלים ובנהרות, הגנה בביצות, הצפות מכוונות, הגנה ביערות, פעולות כנגד ניסיון איגוף, נסיגה אל פנים המדינה וחזית הגנתית.

ספר שביעי - ההתקפה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הספר השביעי עוסק בהתקפה, ופרקיו מתמקדים, בין השאר, בנושאים כמו טבעה של ההתקפה האסטרטגית, השמדת צבאות האויב, חציית נהרות, תקיפת עמדות הגנתיות, תקיפת מחנה מבוצר, תקיפת רכס הרים, תמרון, תקיפת ביצות, תקיפת יערות, תקיפת שיירות, מאמץ ההטעיה, הפלישה ושיאו של הניצחון.

ספר שמיני - תוכנית המלחמה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הספר השמיני עוסק בתוכנית המלחמה, ופרקיו מתמקדים, בין השאר, בנושאים כמו מטרת המלחמה, יחסי הגומלין בין חלקי המלחמה, השפעת המטרות הפוליטיות על המטרות הצבאיות, המלחמה ככלי ליישום מדיניות וההישג הצבאי המוגבל.

תרגום[עריכת קוד מקור | עריכה]

הספר פורסם במקור בגרמנית, ותורגם לראשונה לאנגלית בשנת 1873. הספר תורגם לשפות רבות, בהן צרפתית, פולנית, ספרדית, פורטוגזית, יפנית ועוד.

הספר תורגם לעברית על ידי שמעון יפתח, ויצא לאור בשנת 1950 בהוצאת מערכות בשם "עקרונות המלחמה".

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]