הלל נשיאה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הלל נשיאה
לידה המאה ה־3 עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 365 עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות הדור החמישי לאמוראי ארץ ישראל
אב רבי יהודה נשיאה או רבי יהודה נשיאה השני או רבי יהודה נשיאה השלישי (גרסאות שונות)
צאצאים רבן גמליאל החמישי עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

הלל נשיאה (הנשיא, בארמית), המכונה גם הלל השני והלל האחרון, היה נשיא הסנהדרין בדור החמישי לאמוראי ארץ ישראל. על פי המסורת המעבר ללוח העברי המחושב נקבע על ידו.

תקופתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

הלל חי בארץ ישראל, במקביל לזמן בו חיו ופעלו אביי ורבא בבבל, ומעט אחריהם. קרוב לתקופתו של הלל זכתה הנצרות בהכרתו של הקיסר קונסטנטינוס, ולהגמוניה באימפריה הרומית ששלטה בארץ ישראל. הדבר הביא לרדיפות נגד היהודים, המתוארות באיגרתו של רב שרירא גאון, לחורבן רבות מישיבות ארץ ישראל, להגירה יהודית החוצה מארץ ישראל ולפגיעה במעמדה של ההנהגה היהודית בארץ ישראל. שיאן של רדיפות אלו היו במסגרת מה שמכונה מרד גאלוס שבמהלכם הוחרבו ציפורי וערים נוספות על ידי הצבא הרומי. לא ברור הזמן המדוייק שבו הלל השני עלה לנשיאות אך ככל הנראה הוא כיהן עדיין כנשיא עד זמנו של יוליאנוס הכופר.במכתב שכתב הקיסר יוליאנוס ל"קהילת היהודים" (Ad Communitatem Iudaeorum), הוא מציין כי הזהיר את "אחי יולוס, הפטריארך (נשיא) המכובד ביותר שלכם", שיש לאסור את הטלת המס שהיהודים מעבירים לנשיאות בארץ ישראל.מקובל לזהות את הפטריארך יולוס עם הלל השני.[1][2]

המקורות על הלל[עריכת קוד מקור | עריכה]

הלל אינו מוזכר במפורש באף אחד מן התלמודים. רבי יצחק אייזיק הלוי מסביר שהסיבה שהוא לא מופיע בתלמודים היא שלאחר דיכוי מרד גאלוס לא נשארו חכמים בישיבות ארץ ישראל ולא היה משא ומתן בין הלל השני לאמוראים[3].

כל "הלל" שנאמר בתלמוד כוונתו להלל הזקן, או לרבי הלל נכדו של רבי יהודה הנשיא (שחי בדור הראשון לאמוראים). במקום אחד בתלמוד הבבלי, במסכת פסחים,[4] יש אזכור של השם הלל אשר היעב"ץ שיער בהגהותיו על התלמוד שמדובר בהלל נשיאה, אך רבים גורסים שם בגמרא "רב הלל". ישנו גם רבי הלל בן וולס, המוזכר בתלמוד ירושלמי, מסכת כלאים, פרק ב', הלכה ח' שנדרש לשאלה שרבן גמליאל ברבי כבר ענה עליה, ולא סביר שזהו בנו, אלא דור מאוחר יותר שנדרש לדון מחדש בשאלת כלאי הדלעת היווני.

המעט שידוע על הלל מגיע מדברי רב האי גאון ומדברי הראשונים, כך שהמידע ההיסטורי עליו לוט בערפל. הלל היה צאצא למשפחת הנשיאים של רבן גמליאל ורבי יהודה הנשיא, השושלת של הלל הזקן. בכתבי הגאונים והראשונים הוא נזכר כ"הלל בנו של רבי יהודה נשיאה", אבל יש השערות שונות לגבי הייחוס המדויק שלו. יש הטוענים שהוא היה בנו של רבי יהודה נשיאה הראשון, אחרים שיערו שהיה בנו של רבי יהודה נשיאה השני (נכד של הנ"ל), ועוד שיערו שאולי היה בנו של רבי יהודה נשיאה השלישי.

הכינוי "הלל נשיאה", או "הלל השני", בא להבדילו מראש המשפחה, הלל הזקן. יש שמכנים אותו "הלל השלישי", כיוון שלרבי יהודה הנשיא, מחבר המשנה, היה נכד בשם הלל, שקדם להלל נשיאה.

תיקון הלוח העברי[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – גיבוש הלוח העברי הנוכחי

המסורת על תיקון הלוח[עריכת קוד מקור | עריכה]

הלל נשיאה מפורסם בעיקר כמי שהוביל את מעבר הלוח העברי לקביעוּת על פי חשבון, במקום על פי ראיית הלבנה, כפי שהיה מקובל עד אז.

לפי המסורת, שמובאת לראשונה בספר העיבור בשם רב האי גאון. תקנה זו תיקן הלל בשנת ד'קי"ט (359). תאריך זה מקובל גם לפי ראיות היסטוריות עקיפות.

הרמב"ן, בחיבורו "ספר הזכות", מציין זאת גם כן: "מימי הלל בנו של רבי יהודה נשיאה, שנת תר"ע לשטרות, בטלה (סמכות) הסנהדרין בארץ ישראל, ובטלו ממנה מומחים, והוא שתיקן סדר העיבור ומנה שנים וקידש חדשים לדורות".

צורך השעה[עריכת קוד מקור | עריכה]

דף מלוח שנה עברי מהעת הנוכחית

תקנתו זו של הלל הייתה צורך השעה. הצרות התגברו, וגזירות שמד רבות נגזרו על היהודים. בנוסף לכך, היו ניסיונות שונים של הנוצרים לשבש את קידוש החודש ואת קביעתם של התאריכים והמועדים היהודיים. גם סמכויותיה של הסנהדרין קוצצו ונשללו ממנה בזו אחר זו.

לנוכח כל הצרות הללו, שתכפו ובאו, ריחפה סכנה ממשית מעל האפשרות שהעם המתפזר בגלות יוכל להמשיך ולשמור על המועדים, בהיעדר סמכות תורנית עליונה שתמשיך את קביעת ראשי החודשים והשנים, וכתוצאה מכך עלול להתבלבל התאריך האחיד שלפיו נקבעים המועדים, ולא יהיה אפשרי לחגוג אותם בזמנם.

רבי יצחק אייזיק הלוי טוען שבעקבות מרד גאלוס התפזרו החכמים והסנהדרין לא יכלה להתכנס והיה חשש שיפסק עיבור השנים שיכול להעשות רק על ידי הסנהדרין ולכן ניצל הלל השני את זמן מלכותו של יוליאנוס הכופר שהיה נוח ליהודים כדי לכנס את הסנהדרין ולקדש את החודשים לכל השנים הבאות מחשש שיחזרו זמנים שבהם הסנהדרין לא תוכל להתכנס[5].

תיקונו של הלל[עריכת קוד מקור | עריכה]

בראות הלל את כל זאת, עמד הוא ובית דינו ותיקנו, שמעתה לא ייקבע ראש החודש על פי מופעי הירח, אלא לפי חשבונות מסודרים וקבועים, שיסודם הוא המולד ומהלך הירח הממוצע (="אמצעי" בלשון הראשונים). גם קביעת השנה המעוברת נתונה לחשבון קבוע, במקום בית דין שישב ודן בכל פעם האם לעבר את השנה.

ראשונים רבים דנו בתקנת הלל, ויש מחלוקות מה בדיוק היה כלול בה, ומנין הייתה להלל הסמכות לכך. יש שטוענים, שהסמכות לכך היא מתוקף הלכה למשה מסיני, שקובעת שהלוח ייקבע לפי חשבון במקרים מסוימים או בכלל. אולם יש שטוענים שלהלל הייתה סמכות לכך מכח היותו נשיא הסנהדרין, בית דין של סמוכים היכולים לקדש את החודש, והלל קידש את כל החודשים והשנים העתידים מראש.

רמת פירוט הלוח של הלל שבוצע על ידו[עריכת קוד מקור | עריכה]

גם בנושא זה היו מחלוקות במשך הדורות.
ואולם, מניתוח של מסמכים שנתגלו בגניזה הקהירית ומראָיות אחרות עולה, שכללי הלוח התגבשו במשך השנים מאז תקנתו של הלל ובמשך הדורות, והגיעו לחתימה סופית רק כחמש מאות שנה אחריו. בתוך תקופה זו, ומעט אחריה, היו הכללים שמורים בסוד, ולכן קשה לעקוב אחרי התפתחות הפרטים, וחוקרים שונים העלו כמה השערות בנושא זה.

בספרות הנוצרית המוקדמת[עריכת קוד מקור | עריכה]

אפיפניוס מסלמיס, מאבות הכנסייה, מזכיר את הלל השני בספרו "פנאריון" (אנ') (ספר הרפואות), העוסק בתנועות כפירה בדורות הראשונים של הנצרות. אפיפניוס מספר דברים ששמע מפיו של יוסף הקומס שהיה ממקורבי הלל הנשיא ושישמש אצלו כאפוסטול (שליח). על פי תיאורו של אפיפניוס, כאשר הלל הנשיא היה על ערש דווי הוא פנה לבישוף טבריה וביקש ממנו שיטביל אותו בסתר לנצרות. לאחר מותו של הלל, מצא יוסף הקומס בגנזך של הלל את חלק מספרי הבשורה הנוצרית מתורגמים לעברית.[6][7][8]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ צבי גרץ, דברי ימי ישראל חלק שני, תרגום: שאול פנחס רבינוביץ, וורשה: דפוס ה. ישראל אלאפין, תרנ"ג, עמ' 425
  2. ^ Menahem Stern ‏(מנחם שטרן), Greek and Latin Authors on Jews and Judaism, Jerusalem 1980, Vol.2, CXXXVI. Julian, pp. 562-563
  3. ^ ר' יצחק אייזיק הלוי, סוף המשנה עד חתימת התלמוד, 1901, דורות הראשונים, כרך חמישי, עמ' 394
  4. ^ תלמוד בבלי, מסכת פסחים, דף קט"ו, עמוד א'
  5. ^ רבי יצחק אייזיק הלוי, דורות הראשונים, פרק ארבעים, עמ' 394
  6. ^ פנאריון, ספר ראשון, חלק 30, פרק 4
  7. ^ צבי גרץ בדיברי ימי ישראל חלק ב, ציון כב, וחוקרים נוספים, סוברים שאפיפניוס החליף בין האב ובנו. כשאר סיפור הטבילה לנצרות, שהוא מיחס בטעות להלל הנשיא, אמור היה להתייחס לאביו יהודה נשיאה. לאומת זאת הסיפור שהוא מספר על יהודה בנו של הלל, על שנהג בצעירותו באופן מופקר מבחינה מינית, אמור היה להתייחס להלל הנשיא בנו של יהודה נשיאה.
  8. ^ זאב רובין, פרשת הקומס יוסף והנסיונות לניצור הגליל במאה הרביעית לספירה, קתדרה, 26, יד יצחק בן צבי