רבן גמליאל החמישי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
רבן גמליאל החמישי
לידה המאה ה־4 עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 380 עריכת הנתון בוויקינתונים
אב הלל נשיאה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

רבן גמליאל החמישי - בדור הרביעי לאמוראים. נשיא ישראל. תלמידו של רבי אבהו. "אמר אבהו ואני לא שאלני רבן גמליאל ברבי וכו' ואסרתי לו וכו' דאדם קטן היה וביקש ר' אבהו לגודרו"[1].

סבו רבי יהודה נשיאה השני, היה תלמידו של רבי יוחנן (ר"ה כ' ע"א). אביו היה הלל השני, שתיקן את הלוח העברי.

בתוך כתביו של ליבאניוס, הרטוריקן המפורסם ביותר של המאה ה-4, ישנה התכתבות שהתקיימה בשנים 388–393 עם "פטריארך" בארץ ישראל, כפי הנראה נשיא הסנהדרין, אותו מזהה מנחם שטרן עם גמליאל החמישי. ליבאניוס פונה אליו במילים המעידות על כבוד רב והכרה בסגולותיהם של הנשיא עצמו ושל עמו. ניתן אולי להסביר רגשות אלה בתחושת האחווה לנוכח הסכנה שבה מצאו עצמם היהודים וה"הלנים" תחת עול הקיסרים הנוצרים. נראה כי הנשיא היה חבר קרוב של ליבאניוס ורוב ההתכתבות מכילה מכתבי המלצה, שבהם ליבאניוס מבקש טובה עבור חבריו, שכמה מהם היו מוכרים גם לנשיא. מתוך ההתכתבויות ניכר כי ליבאניוס מחשיב את הנשיא היהודי כבעל חינוך יווני. כמה מן המכתבים רומזים על כך שהנשיא הפעיל כוח והשפעה העולים אפילו על אלו של המושל האזרחי של פלשתינה[2]. מתוך אחד המכתבים, נראה כי המושל הילאריוס הודח בשל התנהגות בלתי נאותה וכי הנשיא היה מעורב בהדחה. ליבאניוס אינו מנסה לנקות את המושל מאשמה, אולם מפציר בנשיא לסייע לו. מכתב זה מעיד על כוחו העצום של גמליאל בארץ ישראל[3].

את מקומו של רבן גמליאל החמישי מילא בנו, רבי יהודה נשיאה השלישי.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ תלמוד ירושלמי, מסכת עבודה זרה, פרק א', הלכה א'
  2. ^ מנחם שטרן, Menahem Stern, Greek and Latin Authors on Jews and Judaism, Jerusalem 1980, Vol.2, CXL. Libanius, pp. 580-581, 583
  3. ^ M. Stern, GLAJJ, Vol.2, p. 597. Libanius, Epistulae, 1105


P vip.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא אישים ובנושא יהדות. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.