לדלג לתוכן

סנהדרין קטנה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

סנהדרין קטנה היא בית הדין השני בחשיבותו במשפט העברי לאחר הסנהדרין הגדולה. הסנהדרין הקטנה מורכבת מעשרים ושלושה דיינים. על פי ההלכה, בכל עיר ובכל מחוז בארץ ישראל יש למנות סנהדרין קטנה.

סנהדרין קטנה בכל עיר

[עריכת קוד מקור | עריכה]

המצווה למנות בית דין בכל עיר נלמדת מהפסוק: ”שֹׁפְטִים וְשֹׁטְרִים תִּתֶּן לְךָ בְּכָל שְׁעָרֶיךָ אֲשֶׁר ה׳ אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ לִשְׁבָטֶיךָ (דברים, ט"ז, י"ח), מהפסוק לומדים על חובת המינוי של בית דין בכל עיר שיש בה לפחות 120 תושבים[1][2], ובנוסף בית דין לכל שבט[3]. במקום שהיו בו פחות מ־120 תושבים היו ממנים בית דין של שלושה דיינים בלבד. מהפסוק לומדים גם שהסנהדרין הקטנה יושבת בשער העיר[4]. חובת המינוי חלה רק בארץ ישראל, ואילו בחוץ לארץ המינוי הוא רשות[5].

סנהדרין קטנה במקדש

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מעבר לסנהדראות הקטנות שהיו בכל עיר, היו עוד שתי סנהדראות קטנות במקדש: אחת בלשכה שבפתח הר הבית על יד שער שושן, ואחת בלשכה שבפתח העזרה על יד שער עזרת הנשים. הדבר נלמד מהפסוק: ”כִּי יִפָּלֵא מִמְּךָ דָבָר לַמִּשְׁפָּט... וְקַמְתָּ וְעָלִיתָ אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר ה׳ אֱלֹהֶיךָ בּוֹ” (דברים, י"ז, ח')[6][7]. מן הפסוק הזה לומדים על שלושה בתי דין בהר הבית בסדר חשיבות עולה:

  • סנהדרין קטנה נוספת של עשרים ושלושה דיינים, שישבה בפתח הר הבית והייתה גבוהה בסמכות מסנהדרין קטנה עירונית;
  • סנהדרין קטנה של עשרים ושלושה דיינים, שישבה בפתח העזרה והייתה גבוהה בסמכות מהסנהדרין הקטנה שישבה בפתח הר הבית;
  • סנהדרין גדולה של שבעים ואחד דיינים, שישבה בלשכת הגזית והייתה הסמכות העליונה.

כאשר בסנהדרין קטנה בעיר אחת נוצרו ספק בהלכה או מחלוקת שלא הוכרעו, היו פונים לסנהדרין קטנה שהייתה במעמד גבוה יותר ואם גם בה לא ידעו את ההלכה, היו פונים לסנהדרין הגבוהה יותר, עד הסנהדרין הגדולה, שם הייתה מוכרעת ההלכה[8][9].

לסנהדרין הקטנה, לעומת בית דין של שלושה, הייתה סמכות לדון דיני נפשות[10].

צורת ישיבתם

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסנהדרין הקטנה ישבה בחצי גורן עגולה כמו הסנהדרין הגדולה[4]. נשיא הסנהדרין הקטנה ישב במרכז, ואב בית הדין מימינו. לפני הסנהדרין הקטנה ישבו שלוש שורות שבכל אחת עשרים ושלושה תלמידי חכמים לפי סדר החכמה, כך שהחכמים ביותר ישבו בשורה הראשונה. כשהיה צריך להחליף או למנות דיין, היו לוקחים את התלמיד החכם ביותר מן השורה הראשונה וממנים אותו לדון[11].

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]