מועדון ספורט אשדוד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מועדון ספורט אשדוד
Ashdod.png
מידע כללי
כינוי הקבוצה מעיר הנמל
תאריך ייסוד 1957 (הפועל אשדוד)
1961 (מכבי עירוני אשדוד)
1999 (מועדון ספורט עירוני אשדוד)
אצטדיון אצטדיון הי"א, אשדוד
(תכולה: 8,200)
בעלי הקבוצה ג'קי בן זקן
מאמן אייל לחמן
ליגה הליגה הלאומית
תלבושת
תלבושת בית
תלבושת חוץ

מועדון ספורט עירוני אשדוד, או בקיצור מ.ס. אשדוד, הוא מועדון כדורגל ישראלי מהעיר אשדוד, שנוסד בשנת 1999 לאחר איחוד בין קבוצת מכבי עירוני אשדוד לקבוצת הפועל אשדוד. הקבוצה מתמודדת בליגה הלאומית, והיא משחקת באצטדיון הי"א המכיל כ-8,200 מקומות ישיבה.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קבוצת מועדון ספורט עירוני אשדוד נוצרה מאיחוד של שתי קבוצות הכדורגל הבכירות בעיר אשדוד - הפועל אשדוד שהייתה הקבוצה הפופולרית בעיר, בעלת בסיס קהל גדול יותר ומזוהה עם עובדי הנמל בעיר, וקבוצת מכבי עירוני אשדוד, שנוצרה בתחילת שנות השמונים כתוצאה מאיחוד של מכבי אשדוד ובית"ר אשדוד. למרות שהפועל אשדוד הייתה האהודה יותר, עירוני אשדוד הייתה הראשונה להעפיל לליגה הבכירה, בעוד שהפועל אשדוד מעולם לא הצליחה לעשות זאת.

עונתה הראשונה של הקבוצה המאוחדת הייתה 1999/2000, בה שיחקה הקבוצה בליגת העל, הליגה הבכירה. בעונות הראשונות לאיחוד צבע המועדון היה תכלת, כאות סימפטיה לשחקן חיים רביבו שגדל בעיר אשדוד, שיחק בהפועל אשדוד בילדותו, ובאותה עת שיחק בקבוצה הספרדית סלטה ויגו (ששיחקה בצבע תכלת). הקבוצה נהנתה מדור צעיר של שחקני בית שעלו אל הקבוצה הבוגרת בעונת האיחוד שהבולט מביניהם היה ברוך דגו. הקבוצה הנהיג הקפטן אלון חזן, ששב לעיר נעוריו. במשחקה הראשון כקבוצה מאוחדת, הביסה מועדון ספורט אשדוד את מכבי נתניה 0-6.

את העונה הבאה פתחה הקבוצה בהנהגת המאמן המקומי מירו בן שמעון. הקבוצה פתחה את העונה ברצף של הפסדים ובתווך גם מכרה את שחקנה הצעיר והכישרון המקומי המבטיח ברוך דגו למכבי תל אביב. לאחר רצף של עשרה הפסדים רצופים פוטר המאמן בן שמעון והחליף אותו אלישע לוי. לוי הצליח לשבור את רצף ההפסדים עם ניצחון על צפרירים חולון. מכאן ואילך הקבוצה הלכה והשתפרה ובסופו של דבר הצליחה להישאר בליגה בצורה דרמטית בעוד שלליגה השנייה ירדה קבוצת בני יהודה תל אביב.

בעונת 2001/2002, בהדרכתו של אלישע לוי, הגיעה הקבוצה להישג השיא שלה עד אז. בסיומה של עונה מצוינת סיימה במקום הרביעי. לראשונה בתולדותיה הגיעה הקבוצה לגמר גביע הטוטו ונוצחה על ידי קבוצת הפועל תל אביב 4-2. באותה עונה קידמה הנהלת הקבוצה בראשות ג'קי בן זקן שילוב של שחקני בית צעירים כמו חנן פדידה ויניב עזרן. השחקנים הצעירים הללו פרחו לצדם של אלון חזן הוותיק והזר הפולני אנדז'יי קוביקה. אשדוד העפילה לגביע האינטרטוטו בזכות הגעתה למקום הרביעי. בקיץ של שנת 2002 שיחקה הקבוצה לראשונה במסגרת אירופאית. לאחר שחלפה על פני קבוצת פ.צ ברנו מהליגה הצ'כית, הוגרלה אשדוד בסיבוב המוקדמות השני מול קבוצת מרק דופניצה מליגת העל הבולגרית והודחה לאחר 2-1 בסיכום שני המפגשים.

בעונת 2002/2003 שונו מדי הקבוצה מצבעם התכול לאדום-צהוב, שמסמל את האיחוד בין שתי הקבוצות (הפועל אשדוד שיחקה בצבע אדום, ומכבי עירוני אשדוד בצהוב-כחול), וגם כאות סימפטיה נוסף לשחקן חיים רביבו שעבר לשחק בקבוצה הטורקית גלאטסראיי (שמשחקת בצבע אדום-צהוב). הקבוצה, למרות ציפיות גבוהות בתחילת העונה, הסתבכה בתחתית וניצלה מירידה לליגת המשנה רק עם סיום העונה.

עם פתיחת עונת 2003/2004, לאחר עונה בה נאבקה מ.ס. אשדוד בתחתית, החליטו בקבוצה לבנות קבוצה חדשה לגמרי. בקבוצה הוחתם קפטן הפועל תל אביב הוותיק יוסי אבוקסיס, כמו גם אסי דומב ואילן בכר, וגולת הכותרת הייתה הגעתו מטורקיה של בן העיר חיים רביבו שהגיע לקבוצה לסיים בה את קריירת הכדורגל שלו. מטרת הפרויקט הייתה להביא תואר אליפות היסטורי לעיר וכן למשוך קהל אלפים אל אצטדיון הי"א, אך המטרות לא הושגו. במהלך העונה אלישע לוי פוטר, רביבו נפצע ופרש מוקדם מהצפוי, והקבוצה סיימה באמצע הטבלה רחוקה ממאבק האליפות.

בעונת 2004/2005, תחת הדרכתו של המאמן יוסי מזרחי, הגיעה אשדוד להישג השיא שלה: היא סיימה במקום השלישי, שזיכה אותה בהשתתפות בגביע אופ"א. בנוסף בעונה זו הגיעה הקבוצה עד לגמר גביע הטוטו, בו הפסידה בפנדלים להפועל פתח תקווה. לאחר שהדיחה קבוצה מסן מרינו (0-8 בסיכום שני מפגשים) במסגרת סיבוב המוקדמות הראשון של גביע אופ"א, הוגרלה אשדוד מול דומז'אלה, סגנית האלופה הסלובנית. המשחק הראשון התקיים באצטדיון בלומפילד ב-11 באוגוסט 2005 והסתיים בתיקו 2-2, ומשחק הגומלין שנערך ב-25 באוגוסט הסתיים בתוצאה 1-1, שהביאה להדחתה של הקבוצה מאירופה.

בעונת 2005/2006 הגיעה הקבוצה בפעם השלישית לגמר גביע הטוטו. ושוב נוצחה, הפעם על ידי קבוצת מכבי חיפה בתוצאה 3-0.

עונת 2007/2008 החלה עם אלון חזן בתפקיד המאמן, אך הקבוצה לא היטיבה לשחק תחת הדרכתו ונאבקה על מקומה בתחתית הליגה. חזן עזב את הקבוצה לבסוף, ובשני המשחקים האחרונים באותה עונה המאמן היה שחקן העבר והבעלים חיים רביבו. אשדוד הצליחה להישאר בליגה רק במחזור האחרון.

בעונת 2008/2009 תחת הדרכתו של המאמן יוסי מזרחי, הגיעה הקבוצה בפעם הרביעית לגמר גביע הטוטו שם הפסידה 1-0 למכבי תל אביב. במסגרת גביע המדינה הגיע הקבוצה לרבע הגמר שם הפסידה להכח עמידר רמת גן, ובמסגרת הליגה סיימה הקבוצה במקום השמיני.

בעונת 2010/2011 החתים המועדון את המאמן האנגלי ג'ון גרגורי למשך שלוש עונות בקבוצה, אך התפטר מתפקידו לקראת סיומה של אותה העונה. במקומו שוב מונה יוסי מזרחי. באותה עונה סיימה הקבוצה בפלייאוף התחתון במקום ה-12, בנוסף הגיעה לרבע גמר גביע המדינה שם הפסידה למכבי נתניה בפנדלים. בעונת 2011/2012 נאבקה הקבוצה על המקום הראשון במשך שלבים רבים בעונה, אך סיימה אותה במקום ה-7. בעונת 2012/2013 שברה הקבוצה שיא מאז הקמתה לאחר שהשיגה 5 ניצחונות ב-5 המחזורים הראשונים, אך לאחר מכן חלה ירידה ביכולתה והיא סיימה את העונה במקום השביעי.

לקראת עונת 2013/2014 מונה ניר קלינגר למאמן הקבוצה. בסיום עונת 2014/2015 ירדה הקבוצה לליגה הלאומית לראשונה מאז הקמת המועדון המאוחד, לאחר שבמחזור האחרון של ליגת העל, ב-16 במאי 2015, הפסידה 1-0 להפועל תל אביב וסיימה את העונה במקום האחרון.

בעונת 2015/16 החליפה הקבוצה את צבעיה לאדום וכחול דבר שגרם לצבע הצהוב (שהיה מזוהה עם עירוני שלפני האיחוד) להיעלם באופן סופי מכל דבר הקשור בקבוצה.

נותני חסויות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 2000 - 2002 - תבל דיגיטל
  • 2002 - 2008 - י.ח. דמרי
  • 2008 - 2010 - סקטור ספורט
  • 2010 - 2013 - סטאר סנטר
  • 2013 - 2014 - רדיו ירושלים
  • 2015 - - קבוצת אמסילי

יצרני תלבושות[עריכת קוד מקור | עריכה]

שחקני עבר בולטים[עריכת קוד מקור | עריכה]

יוסי אופיר, שיאן ההופעות של הקבוצה
שי הולצמן, מלך שערי הקבוצה

סטטיסטיקה בליגת העל[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • עונות בליגה: 16 (כולל 2014/15)
  • המיקום הגבוה ביותר: 3 (2004/05)
  • שיאן ההופעות: יוסי אופיר - 272 משחקים

מלך שערי הקבוצה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקום שחקן שערים
1 שי הולצמן 72
2 עמיר תורג'מן 59
- עידן שריקי 59
4 דימיטאר מקרייב 53
5 דוד רביבו 39
- משה אוחיון 39
7 יגאל זריהן 31
8 יניב עזרן 26
9 אלון חזן 24
10 אלק נילאש 21

סגל הקבוצה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שחקני הקבוצה חוגגים ניצחון בית (ספטמבר 2003)

נכון ל-22 באוגוסט 2015

מס' עמדה שם
1 Flag of Israel.svg שוער רועי משפתי
3 Flag of Israel.svg בלם עידן מקדש
4 Flag of Israel.svg בלם ניר ברדע
5 Flag of Israel.svg קשר קובי דג'אני
6 Flag of Nigeria.svg בלם עלי אבובקר
7 Flag of Israel.svg חלוץ חן עזריאל
8 Flag of Israel.svg קשר גדי קינדה
9 Flag of Israel.svg חלוץ מיכאל אוחנה
10 Flag of Israel.svg חלוץ ניב זריהן
11 Flag of Israel.svg קשר רועי בקל
12 Flag of Israel.svg קשר יצחק אספה
14 Flag of Israel.svg קשר דין דוד
15 Flag of Israel.svg מגן טום בן זקן
16 Flag of Israel.svg מגן אדיר טובול (קפטן)
מס' עמדה שם
17 Flag of Israel.svg קשר תום מונד
18 Flag of Israel.svg חלוץ בנצי מושל
19 Flag of Israel.svg חלוץ רועי דיין
20 Flag of Israel.svg קשר מיקי סירושטיין
21 Flag of Togo.svg חלוץ דידייה קוגבניה
22 Flag of Israel.svg שוער יואב ג'ראפי
23 Flag of Israel.svg קשר בן אלפסי
24 Flag of Israel.svg חלוץ מוחמד עואד
25 Flag of Israel.svg מגן אמיר בן שמעון
26 Flag of Israel.svg קשר ניסים אליהו
77 Flag of Israel.svg חלוץ תימור אביטן
92 Flag of France.svg חלוץ רמי ביינשרדיני
99 Flag of Israel.svg קשר אור אינברום

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]


הליגה הלאומית בכדורגל - עונת 2015/2016

מ.ס. אשדודהפועל פתח תקווהבני לודהפועל עפולהעירוני קריית גתהפועל רמת גןמכבי אחי נצרתמכבי יבנה
הפועל ירושליםהפועל ראשון לציוןהפועל רמת השרוןבית"ר תל אביב רמלהמכבי הרצליהמ.כ. נצרת עיליתהפועל קטמון ירושליםהפועל אשקלון