ריקשה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ריקשה בקיוטו, יפן
אוטו-ריקשה ממונעת בגואה, הודו

ריקשהיפנית: 力車,‏ rikisha) היא כלי רכב דו- או תלת-גלגלי המשמש להסעת נוסע בודד (לרוב) או מספר נוסעים ומונע בכוח שרירי הנהג או בצורה ממונעת.

הריקשה פותחה לראשונה ביפן, ובעקבות המחיר הנמוך של הנסיעה בה הפכה הריקשה לפופולרית בעריה והתפשטה לשאר ארצות אסיה.

ישנם שני סוגים עיקריים של ריקשות:

  • ריקשה דו-גלגלית, המונעת על ידי אדם, הרתום אליה ומושך אותה תוך כדי הליכה או ריצה.
  • ריקשה תלת-גלגלית, הרתומה לאופניים המופעלים על ידי נהג הריקשה.

ריקשות נפוצות בימינו באזורים מסוימים בהודו, בנפאל ובמדינות אחרות באסיה.

ריקשות ממונעות (אנ') קיימות במדינות הודו-סין (שבהן הן מכונות "טוק-טוק") ובהודו, שבה גם ריקשה ממונעת נקראת ריקשה או אוטו-ריקשה.

מקור שמה של הריקשה במילה היפנית 人力車 (ג'ינריקישה), כאשר 人 (ג'ין) משמעותו "אדם", משמעות המילה 力 (ריקי) היא כוח, ו-車 (שה) היא המילה היפנית לכלי רכב. ביחד, משמעות הצירוף המילולית היא "כלי רכב מונע-אדם".[1]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

Swedish road sign 11 13 31.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא תחבורה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.
  1. ^ האטימולוגיה של המילה האנגלית rickshaw באתר Etymology Online (באנגלית)