תלת-אופן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תלת-אופן ממונע Vespacar מתוצרת פיאג'ו (איטליה)
אופנוע "סירה" מתוצרת NSU (גרמניה, 2002)
תלת אופן עם עגלה המשמש לשינוע של חבילות בוורשה. יש לו שני גלגלים מלפנים
אופני סבלות ישנים, בתל אביב

תלת-אופן הוא כלי רכב בעל שלושה גלגלים. תלת-אופן יכול להיות רתום ומונע על ידי:

ניתן לבנות תלת-אופן שגלגלו הבודד מאחור או מלפנים. תלת-אופניים נבדלים גם בנפח המיועד לנשיאת מטען, הממוקם בין זוג הגלגלים. תלת-אופניים היו כלי נפוץ בישראל להובלת מטען בשנות החמישים של המאה העשרים. כיום משמשים תלת-אופניים בישראל בעיקר לרכיבתם של אנשים בעלי יציבות נמוכה, כאופניים ראשונים לגיל הרך או למבוגרים.

תלת אופן ממונע קרוי לעיתים "אוטו ריקשה". רכב הריקשה נפוץ במזרח הרחוק ובהודו כמונית להשכרה. רכב זה הוא בדרך כלל על בסיס קטנוע ("וספה") המסיע כשלושה אנשים ונהג. גם בישראל שימשו ריקשות אלו כרכב משא קל בבסיסי צה"ל ובשוק האזרחי. בתאילנד קרוי כלי רכב כזה בשם 'טוק טוק'.

בסוף המאה ה-19 היה מיוצר תלת אופן "Craigievar Express" עם מנוע קיטור.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]