קורקינט ממונע

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
קורקינט "חשמלי" חונה ברחוב

קורקינט ממונע או קורקינט חשמלי או גלגינוע הוא קורקינט המונע באמצעות מנוע בנזין או חשמל. הוא עשוי ממשטח צר שמתחתיו שני גלגלים. המשתמש בכלי תחבורה זה עומד עליו בשתי רגליו ובידיו מחזיק ידית המניעה אותו. בארץ עבר החוק ביוני 2016 ובו משרד התחבורה העביר תקנה על קורקינט חשמלי עד 250 וואט, 25 קמ״ש ועד 30 ק״ג, רוחב 60 ס״מ. ניתן להעביר בדיקה במכון התקנים בעלות של 22,000-35,000 שח. בכדי לייבא לארץ צריכים להחזיק ביד תעודה של מכון התקנים ורשיון יבוא ממשרד התחבורה. קורקינט עד 12 קג ניתן לייבא בלי אישור משרד התחבורה אבל בתנאי שיעבור בדיקה במכון התקנים ושלא יהיה מהיר מ 12 קמש ומנוע עד 100 וואט. היום ניתן להשיג מספר רב של דגמים בארץ ממחיר של כ 1,500 שח ועד 5,500 שח ליקרים ביותר. אין בארץ קורקינטים ששווים יותר מזה. Jack Hot הקורקינט הקל בעולם מיובא לישראל ע״י חברת קונינג ומשווק במחירים הנפוצים בשאר העולם. רק חברה אחת היום אינה סינית והיא סיטיבאג (Citybug) המיובאת גם היא ע״י חברת קונינג ומדובר בקורקינט חשמלי האמין והמעוצב בעולם שזכה בשני פרסי עיצוב עולמיים.

חוקיות ובטיחות בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

השימוש בקורקינט חשמלי בישראל הוסדר בצו ביולי 2004. הצו מגדיר קורקינט חשמלי כרכב בעל שני גלגלים המורכבים בזה אחר זה, המונע במנוע חשמלי שהספקו לא עולה על 100 וואט, מהירותו לא גבוהה מ-12 קמ"ש, ומשקלו העצמי לא עולה על 12 ק"ג. על פי הצו, קורקינט כזה פטור מהחובות החלות על רכב ממונע על פי פקודת התעבורה[1].

במאי 2016 פרסם משרד התחבורה על תקנה חדשה שקורקינט חשמלי יכול להיות עד 250W, 25 קמ"ש ועד 30 ק"ג.

השימוש בקורקינט מכני בעל מנוע בנזין אסורה בישראל וכך גם קורקינט חשמלי בעל יכולות גבוהות מאלו המנויות בפקודת התעבורה. למרות זאת, בכבישי ישראל נעים אלפי קורקינטים כאלו בניגוד לחוק וללא שיש להם רישיון או ביטוח למקרה שהרכב ייפגע או שיפגע באדם אחר[2].

משרד התחבורה החרים מדי פעם קורקינטים ממונעים האסורים לשימוש בישראל, אולם הקורקינטים הממונעים שהוחרמו נמכרו במכרזים לכל המרבה במחיר ללא הסדרה חוקית. בית המשפט העליון הביע תמיהה על מדיניות זאת בספטמבר 2010 ודרש להפסיקה לאלתר[3].

במאי 2013 קבע בית המשפט העליון שקורקינט מכני בעל מנוע חשמלי, מהירות מקסימלית של 32 קמ"ש לילדים בני 11 ומעלה, אינו נחשב רכב מנועי לעניין פיצוי נפגעי תאונות דרכים ולכן הנוהג בו שנפגע מרכב ממונע זכאי לפיצוי כנפגע תאונת דרכים, אך הנפגע מנהיגה בו אינו זכאי לפיצוי כנפגע תאונת דרכים[4]. בית המשפט גם קרא להסדרת השימוש בקורקינט ממונע ולכן במאי 2016 יצאה התקנה החדשה.

"ראוי להסדיר נושא זה באופן כולל – בין על דרך איסור אפקטיבי על הבאתו של הקורקינט המכני והשימוש בו, ובין על ידי התרתו, תוך קביעת תנאי רישוי ויצירת מנגנוני ביטחון ראויים שיבטיחו את המשתמשים וצדדים שלישיים מפני פגיעה שעלולה להיות הרת אסון. הסדרה כאמור עשויה בבוא העת גם להקרין על מעמדו של כלי זה לעניין חוק הפיצויים, ככל שמאפייניו, דרכי השימוש בו, והתנאים לשימוש כזה יכתיבו."

ע"א 2606/06, סעיף 27

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

Swedish road sign 11 13 31.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא תחבורה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.