תיק 4000 – הבדלי גרסאות
פרשנות, מגובה במקור? |
ברור שלא. אם לא שמעת על זה, זאת לא הוכחה שזה לא נכון. וכמובן, שזאת לא פרשנות. מדובר בטענה בינרית - או שהיא נכונה, או שהיא לא נכונה. וכל עוד לא הוכח שחדשות היום של כאן 11 לא אמינים, היא נכונה. ובלי קשר, דיברנו כבר על כך שאסור לך לפי כללים לשחזר עריכות שלדעתך אין להן מקור, אלא רק לשים תבנית מקור ולחכות שבוע |
||
שורה 3: | שורה 3: | ||
ב-[[6 בנובמבר]] [[2017]] הודיעה רשות ניירות ערך על סיום החקירה, תוך המלצה על הגשת [[כתב אישום|כתבי אישום]] בפרשה. לאחר מכן הוחזר התיק להשלמות חקירה, ואז הועבר לאחריות יחידת [[להב 433]] במשטרה. |
ב-[[6 בנובמבר]] [[2017]] הודיעה רשות ניירות ערך על סיום החקירה, תוך המלצה על הגשת [[כתב אישום|כתבי אישום]] בפרשה. לאחר מכן הוחזר התיק להשלמות חקירה, ואז הועבר לאחריות יחידת [[להב 433]] במשטרה. |
||
בניגוד לתיקים ידועים אחרים (1000, 2000, 3000), התיק לא קיבל את המספר 4000 עקב חשיבותו, אלא הומצא בידי עיתונאים, כשהפרקליטות החליטה לאמץ את השם כנפוץ מאוד, ולהתעלם מהמספר המקורי. |
|||
== עיקרי הפרשות == |
== עיקרי הפרשות == |
גרסה מ־22:56, 26 במאי 2018
ערך זה עוסק באירוע אקטואלי או מתמשך
| ||
ערך זה עוסק באירוע אקטואלי או מתמשך | |
תיק 4000 (או פרשת בזק-אלוביץ'; שמו הרשמי של התיק: מעבר לאופק[1][2]) היא חקירה פלילית שמנהלת יחידת להב 433 של משטרת ישראל, בשיתוף עם רשות ניירות ערך, החל מיוני 2017. הפרשה, הכוללת שלוש תת-פרשות, נוגעת להתנהלות של גורמים בכירים בחברות "בזק", "yes", וואלה! NEWS ו"חלל תקשורת" ושל עובדי מדינה שפעלו מתוקף תפקידם מול חברת "בזק".[3] בין החשודים: בעל השליטה בחברת "בזק" שאול אלוביץ', מנכ"לית "בזק" סטלה הנדלר ומנכ"ל משרד התקשורת שלמה פילבר.
ב-6 בנובמבר 2017 הודיעה רשות ניירות ערך על סיום החקירה, תוך המלצה על הגשת כתבי אישום בפרשה. לאחר מכן הוחזר התיק להשלמות חקירה, ואז הועבר לאחריות יחידת להב 433 במשטרה.
בניגוד לתיקים ידועים אחרים (1000, 2000, 3000), התיק לא קיבל את המספר 4000 עקב חשיבותו, אלא הומצא בידי עיתונאים, כשהפרקליטות החליטה לאמץ את השם כנפוץ מאוד, ולהתעלם מהמספר המקורי.
עיקרי הפרשות
פרשה ראשונה: הוצאת כספים במרמה מקופת "בזק"
במסגרת פרשה זו עלה חשד להשפעה במרמה על הוועדות הבלתי תלויות שהקים דירקטוריון "בזק", כדי לאשר שתי עסקאות בעלי עניין עם חברות אחרות שבשליטת אלוביץ'. הראשונה היא עסקה לרכישת מניותיו של אלוביץ' בחברת "yes" על ידי "בזק", שהתבצעה במרץ 2015. העסקה השנייה, עניינה חתימה על הסכם להארכת רכישת מקטעי שידור בלוויינים מחברת "חלל תקשורת" שבשליטת אלוביץ', שהתבצעה בפברואר 2017.
עסקת "בזק" ו-yes
במרץ 2015 אישרה האסיפה הכללית של "בזק" עסקה שלפיה תרכוש "בזק" את כל מניותיו של אלוביץ' בחברת "yes" הפרטית (50.22%), שהוחזקו באמצעות חברת יורוקום (שגם היא בבעלות אלוביץ'),[4] תמורת סכום של 680 מיליון ש"ח במזומן, תשלום נוסף שלא יעלה על 200 מיליון ש"ח בכפוף ליכולת לממש הפסדים, ותשלום שלישי בסך 170 מיליון ש"ח הכפוף לביצועי "yes" ועמידה ביעד של תזרים מזומנים. העסקה גררה ביקורת ציבורית בטענה שהיא אינה כדאית מבחינה כלכלית, בין היתר משום ששווי העסקה היה גבוה במיוחד בהשוואה להערכת השווי שביצעה חברת מריל לינץ' שנשכרה לצורך כך על ידי "בזק" והעריכה את השווי בטווח של 200–300 מיליון ש"ח.[5] לאור פרוטוקולים שנחשפו מדיוני הוועדות הבלתי תלויות שהוקמו לשם בחינת פרטי העסקאות, עלה החשד כי בכירים בבזק, בהם מנכ"לית החברה סטלה הנדלר, הפעילו לחצים להעלות את שווי הרכישה של חברת "yes", בניגוד לאינטרס הכלכלי של בזק.
במסגרת הפרשה עלה החשד כי נושאי משרה בחברות "בזק" ו-yes ביצעו מניפולציות בדו"חות "yes", שהשפיעו בהמשך גם על המצגים בדו"חות קבוצת "בזק", במטרה ש-yes תעמוד ביעדי תזרים המזומנים שנקבעו בעסקה, ובכך תאפשר לאלוביץ' לזכות בתשלום הנוסף בסך 170 מיליון ש"ח. על פי החשד, תומרצו בכירי חברת "yes" להגיע ליעד התזרים. דירקטוריון "yes", הנשלט על ידי מקורביו של אלוביץ' כגון בנו וכלתו אורנה פלד-אלוביץ', אישר את שינוי נוסחת הבונוס של הבכירים, כגון מנכ"ל החברה רון איילון, כך שתכלול רכיב של עמידה ביעד התזרים. במקרה של איילון העמידה ביעד התזרים הייתה שווה לו בשנת 2016 חצי מיליון ש"ח.[3] על פי החשד, דחתה חברת "yes" לצורך כך תשלומים לספקים משנת 2016 לשנת 2017, ושילמה על כך ריבית גבוהה. בסופו של דבר עמדה "yes" ביעד זה ובעקבות כך קיבלה יורוקום מבזק 57 מיליון ש"ח נוספים בעסקה. לפי דו"חות "בזק" שילמה "בזק" ליורוקום תשלום בגובה זה בשנת 2016, ותשלום נוסף בסכום זהה בשנת 2017.[3]
ב-23 ביוני 2015, תאריך היעד שנקבע לאישור העסקה, אישרה מועצת הכבלים והלוויין את המיזוג ובעקבותיה גם ראש הממשלה ושר התקשורת בנימין נתניהו.[6][7] להחלטה זו השלכה כלכלית משמעותית שכן היא מאפשרת לבזק ליהנות מההפסדים הצבורים של "yes" לאורך השנים (כ-5.5 מיליארד ש"ח) כנכס מס, שאותם היא יכולה לקזז מהכנסותיה החייבות במס.[8]
עסקת חלל תקשורת ו-yes
במסגרת עסקה, שנחתמה בפברואר 2017, סיפקה חברת "חלל תקשורת" שירותי תקשורת לוויינית לחברת "yes" תמורת סכום של 920 מיליון ש"ח. כמה מן המנהלים בבזק התנגדו לעסקה, משום שהעדיפו את השימוש ברשת ה-NGN של החברה על פני השימוש בלוויין. לפי הנטען, בעקבות לחץ של אלוביץ' אושר הסכם ההתקשרות בדירקטוריון "בזק", לאחר חיכוכים בין ההנהלה לדירקטוריון החברה.[9]
פרשה שנייה: הדלפת חומרי הוועדות הבלתי תלויות
העסקאות עם "yes" ו"חלל תקשורת" הוגדרו כעסקאות בעלי עניין, שכן אלוביץ' היה מצוי משני צדי העסקאות בהיותו בעל השליטה הן בחברת "בזק" והן בחברות "yes" ו"חלל תקשורת". במצבים כאלו ובכדי להגן על בעלי מניות המיעוט בחברות, נעשה שימוש בנוהג של הקמת ועדות בלתי־תלוית שידונו בפרטי העסקאות. בוועדות אלו ישבו דירקטורים של "בזק", אך נעדרו מהן נציגיהם של בעלי השליטה ועובדי החברה. הוועדות נועדו לדמות ככל האפשר עסקה בתנאי שוק ולהחליט אם לבצע את העסקה ללא לחצים והשפעות.[10]
במסגרת פרשה זו עלה החשד כי נושאי משרה בחברת "בזק", בהם המנכ"לית סטלה הנדלר ומזכירת החברה עו"ד לינור יוכלמן, הדליפו באופן מתמשך חומרים לאלוביץ' ולמקורביו מדיוני הוועדות, כדי לאפשר לאלוביץ' לקבל מיליוני שקלים מקופת "חלל תקשורת" ו"yes".
פרשה שלישית: קידום האינטרסים של "בזק" במשרד התקשורת
במוקד הפרשה השלישית עומד החשד שלפיו מנכ"ל משרד התקשורת, שלמה פילבר, והעוזרת שלו, עדי קהאן, עשו שימוש בתיבות הדואר האלקטרוני הפרטיות שלהם על מנת להדליף מסמכים פנימיים וחסויים של המשרד לגורמים ב"בזק", בהם המנכ"לית הנדלר.
בין המסמכים שהועברו לפי החשד היה מכתב בנושא ביטול ההפרדה המבנית ב"בזק" שנשלח לדירקטוריון "בזק" בסוף שנת 2016, כדי לקדם אינטרס עסקי של "בזק" על חשבון קופת המדינה: קיזוז הפסדים בהיקף של מאות מיליוני שקלים בחברת הבת "yes" מההכנסה החייבת המס, שיתאפשרו במקרה של ביטול הפרדה זו. התנהלות משרד התקשורת סביב מכתב זה עמדה גם בלב דו"ח ביקורת חריף שפרסם מבקר המדינה, יוסף שפירא, ביולי 2017.
אתר וואלה! NEWS
ב-29 באוקטובר 2015 פורסמה ב"הארץ" כתבת תחקיר שבה נטען שאתר החדשות "וואלה! NEWS" מקבוצת בזק מגלה העדפה ברורה לראש הממשלה בנימין נתניהו.[11] בפברואר 2018 פורסם שברשות לניירות ערך נחקר חשד שלפיו לחץ אלוביץ' על מנכ"ל האתר, אילן ישועה, שידאג לסיקור אוהד לנתניהו בתמורה לקבלת החלטות שלטוניות לטובת בזק.[12] ב-15 בפברואר 2018, אמר עורך האתר בעבר, ינון מגל, שהופעלו עליו "לחצים כבדים מלמעלה" לסיקור אוהד לנתניהו ולאחרים.[13] ב-18 בפברואר 2018 העידו בעניין מגל, ישועה, והעורך הראשי אבירם אלעד במשרדי יחידת להב 433.[14] על פי דיווח בערוץ 10, ישועה אמר בעדותו כי הזוג נתניהו, הפעיל באמצעות אלוביץ' לחץ לפטר את העורך אבירם אלעד בעקבות דיווח על פרשת הצוללות שבו צוין כי הועברה פנייה אל היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט לפתוח בחקירה נגד עורך הדין דוד שמרון, המקורב לזוג. אלוביץ' הכחיש את הדברים.[15]
חקירה פלילית
ביוני 2017 פתחה רשות ניירות ערך בשילוב צוות פרקליטים ממחלקת ניירות ערך בפרקליטות מחוז ת"א (מיסוי וכלכלה) בחקירה גלויה של הפרשה, לאחר שקודם לכן נערכה חקירה סמויה.
ב-26 ביוני 2017 הטיל בית משפט השלום בתל אביב צו איסור פרסום ביחס לפרטים הנוגעים לפרשה. מועד פקיעתו של הצו אמור היה להסתיים ב-1 בנובמבר 2017, אולם לפי בקשה מוסכמת בין רשות ניירות ערך ומספר כלי תקשורת, הוחלט להאריך את הצו ב-10 ימים נוספים.[16]
ב-12 ביולי 2017 פרסם מבקר המדינה, יוסף שפירא, דו"ח מיוחד שעוסק בשוק התקשורת הקווית בישראל, בתנאי התחרות בו, ובמיוחד במערכת היחסים בין משרד התקשורת ל"בזק".[17] באותו יום נעצר גם מנכ"ל משרד התקשורת שלמה פילבר. ב-26 ביולי שוחרר למעצר בית, הורחק ממשרד התקשורת ונאסר עליו ליצור קשר עם עובדי המשרד והחברות המעורבות בפרשה.
ב-6 בנובמבר 2017 הודיעה רשות ניירות ערך על סיום החקירה בהמלצה על הגשת כתבי אישום.[5] הרשות פרסמה כי "קיימת תשתית ראייתית, לכאורה, המבססת את מעורבות החשודים המרכזיים בתיק (שאול אלוביץ', מנכ"ל משרד התקשורת שלמה פילבר, מנכ"לית "בזק" סטלה הנדלר ומנכ"ל "yes" רון איילון) בעבירות פליליות, ובכלל זה עבירות דיווח, קבלת דבר במרמה, מרמה והפרת אמונים בתאגיד ועבירות שיבוש מהלכי משפט.[18] נמצאה תשתית ראייתית להעמיד לדין גם את בנו של אלוביץ', אור, המכהן כדירקטור ב"בזק".[19] התיק עבר להמשך טיפול בפרקליטות מחוז ת"א, אשר תחליט האם להגיש כתבי אישום נגד המעורבים בפרשה.[20]
ב-7 בנובמבר פורסם כי יועץ התקשורת אלי קמיר נחקר באזהרה בפרשה זו.[21] בינואר 2015 מונה קמיר כיועץ לבזק למשך שנתיים בעלות של מיליון דולר, כפי הנראה לצורך ייעוץ לאלוביץ' והנדלר. כן נמסר כי קמיר נחקר גם בפרשת הצוללות בשל פגישה שהייתה לו עם מיקי גנור.
ב-14 בדצמבר 2017 הגישה הפרקליטות לרשות לניירות ערך בקשה להשלמות חקירה בפרשה.[22]
ב-18 בפברואר 2018 הודיעו יחידת יאל"כ שבמשטרה והרשות לניירות ערך כי במסגרת חקירה משותפת נעצרו מנכ"ל משרד התקשורת לשעבר שלמה פילבר[23] ויועץ התקשורת ניר חפץ. בנוסף אליהם, הוארך בחמישה ימים מעצרם של בעלי בזק שאול אלוביץ', אשתו איריס, ובנו אור, המכהן כדירקטור בבזק, וכן מנכ"לית בזק סטלה הנדלר, ומנהל הפיתוח העסקי בבזק, עמיקם שורר.[24] לפי הודעת המשטרה, נפתחה החקירה בעקבות ראיות חדשות שמצאה רשות ניירות ערך, שהעלו חשדות לביצוע עבירות נוספות.[25] בנוסף, הגיעו למסור עדות במשרדי הרשות לניירות ערך בתל אביב שני בכירים לשעבר בלשכת נתניהו.[26] ב-20 בפברואר 2018 חתם שלמה פילבר על הסכם עד מדינה.[27] דווח כי ארי הרו, אשר חתם על הסכם עד מדינה בפרשה אחרת, יעיד נגד נתניהו גם בתיק זה.[28]
ב-2 במרץ 2018 לראשונה נחקרו באזהרה במקביל בפרשה זו בנימין ושרה נתניהו.[29] עו"ד איתן צפריר, שמונה על ידי נתניהו לכהן כראש מטה שר התקשורת בדצמבר 2014, נחקר באזהרה גם הוא.[30][31] ב-26 במרץ נחקר באזהרה יאיר נתניהו.[32]
פרשת המסרונים
בפברואר 2018 חשף דורון הרמן בערוץ 10 תכתובת וואטסאפ בין שופטת המעצרים שדנה בבקשות הארכת המעצר בתיק, רונית פוזננסקי-כץ, לבין נציג הרשות לניירות ערך, עו"ד ערן שחם-שביט.[33] בעקבות החשיפה פוזננסקי-כץ ושחם-שביט הודיעו על יציאתם לחופשה. פוזננסקי-כץ ביקשה מהנהלת בתי המשפט להשתחרר מניהול תיק 4000, ובמקומה מונה השופט עלאא מסארווה.
החשודים העצורים בתיק 4000 ביקשו להשתחרר, בין השאר בעקבות פרשת המסרונים, בנימוק שהליך המעצר זוהם.[34] השופט מסארווה האריך את מעצרם של אלוביץ', חפץ וקמיר, ונימק: "גם אם נפלו פגמים בהליך המשפטי על בית המשפט לקבוע אם ניתן לשחרר לחלופת מעצר. כרגע לא ניתן לשחרר לחלופת מעצר". במקביל הורה לשחרר את סטלה הנדלר ואיריס אלוביץ למעצר בית.[35]
ב-27 בפברואר הגיש נציב תלונות הציבור על השופטים, השופט בדימוס אליעזר ריבלין את חוות דעתו בעקבות בקשתן של שרת המשפטים איילת שקד ונשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות כי יערוך בירור בנושא. הנציב לא מצא חשש למעשה פלילי, אך בעקבות המלצתו הועמדה השופטת פוזננסקי-כץ לדין משמעתי.[36] ב-22 במרץ הושעתה השופטת פוזננסקי-כץ מתפקידה.[37]
ראו גם
קישורים חיצוניים
- משה נוסבאום, נתניהו ייחקר - ההמלצות לא ייחשפו, באתר מאקו, 19 בפברואר 2018
- עידו באום, תיק 5,000? הבדיקה החדשה של היועמ"ש על קשרי נתניהו-אלוביץ', באתר TheMarker, 20 בפברואר 2018
- תומר גנון ואביב גוטר, יומן הפגישות נחשף: נתניהו ואלוביץ' נועדו יומיים לפני אישור עסקת yes-בזק ע"י רשות ההגבלים, באתר כלכליסט, 4 בינואר 2018
- מערכת וואלה! חדשות, עדותו של שלמה פילבר: "ביצעתי הוראות של נתניהו, ניצלו אותי", באתר וואלה, 21 בפברואר 2018
- שאול אמסטרדמסקי וצליל אברהם, הסיפור עם תיק 4000, בפודקאסט "חיות כיס", 22 בפברואר 2018
הערות שוליים
- ^ https://www.facebook.com/NewsChannelIL/videos/10155476355692523/
- ^ משה נוסבאום, פרשת בזק: רה"מ ייחקר בחשד לשוחד, באתר רשת 13, 18 בפברואר 2018
- ^ 1 2 3 תומר גנון, פרשת בזק: רשות ני"ע צפויה להמליץ להעמיד לדין את שאול אלוביץ' על עבירות מרמה ודיווח, באתר כלכליסט, 17 באוקטובר 2017
- ^ אופיר דור, אלוביץ' מוכר לעצמו: "בזק" רוכשת את "yes" תמורת 680 מיליון שקל, באתר כלכליסט, 11 בפברואר 2015
- ^ 1 2 יסמין גואטה, אמיתי זיו ונתי טוקר, רשות ני"ע ממליצה: כתבי אישום נגד אלוביץ', הנדלר, פילבר ורון אילון, באתר TheMarker, 6 בנובמבר 2017
- ^ אמיתי זיו, חשיפה: המסמך שבלב תיק 4000 – האישור שנתן נתניהו וסידר הטבת ענק לאלוביץ', באתר TheMarker, 1 במרץ 2018
- ^ אישור להעברת השליטה בחברת די.בי.אס שירותי לווין (1998) בע"מ, באתר TheMarker, 23 ביוני 2015
- ^ אמית זיו, המרוץ נגד השעון: כך הזיע המנכ"ל שהצניח נתניהו כדי לדאוג לשאול אלוביץ', באתר TheMarker, 9 בנובמבר 2017
- ^ עמליה דואק, פרשת בזק-אלוביץ': על מה כל הסיפור?, באתר "חדשות 2", 12 ביולי 2017
- ^ שלי אפלברג, הפרוטוקלים של עסקת בזק-יס נחשפים: מי דאג לשאול אלוביץ'?, באתר TheMarker, 21 ביוני 2017
- ^ גידי וייץ, לא רק ישראל היום: אתר החדשות הפופולרי "וואלה!" בשירות נתניהו, באתר הארץ, 29 באוקטובר 2015
- ^ אמנון אברמוביץ', התפתחויות דרמטיות בתיק 4000: עבר לחקירת משטרה, "חדשות 2", 16 בפברואר 2018
- ^ [1] ינון מגל בגל"צ. דוד ורטהיים, עורך וואלה לשעבר ינון מגל: היו לחצים לסקר באופן אוהד את נתניהו, באתר וואלה, 15 בפברואר 2018
- ^ אבי אשכנזי, פרשת בזק: מנכ"ל וואלה! NEWS והעורך הראשי של האתר מסרו עדות, באתר וואלה, 18 בפברואר 2018
- ^ מנכ"ל וואלה: לחצו שאפטר עורך האתר בגלל ידיעה שהכעיסה את רה"מ, חדשות ערוץ 10, 19 בפברואר 2018 20:12
- ^ אביב גוטר, פרשת בזק: צו איסור הפרסום הוארך עד 10 בנובמבר, באתר כלכליסט, 26 באוקטובר 2017
- ^ אמיתי זיו, המבקר: נתניהו לא דיווח על קשריו עם אלוביץ', פילבר סגר עניינים עם "בזק", באתר TheMarker, 12 ביולי 2017
- ^ אמיתי זיו, פרשת בזק: השאלות הפתוחות, באתר TheMarker, 7 בנובמבר 2017
- ^ גלעד מורג, הרשות לניירות ערך: תשתית ראייתית נגד החשודים המרכזיים בפרשת בזק, באתר ynet, 6 בנובמבר 2017
- ^ עמליה דואק, פרשת בזק: "נמצאה תשתית ראייתית", באתר "חדשות 2", 6 בנובמבר 2017
- ^ נתי טוקר, בין החשודים בפרשת בזק: היועץ האסטרטגי אלי קמיר, באתר TheMarker, 7 בנובמבר 2017
- ^ תומר גונן, פרשת בזק: הפרקליטות ביקשה מרשות ני"ע לבצע השלמות חקירה, באתר כלכליסט, 14 בדצמבר 2017
- ^ מעריב אונליין, עורך הדין של שלמה פילבר: "עצרו אותו ב-6 בבוקר מול הילדים שלו, זה ציד", באתר מעריב אונליין, 18 בפברואר 2018
- ^ תומר גנון וזוהר שחר לוי, הותר לפרסום: אלו שמות העצורים בתיק 4000, באתר כלכליסט, 19 בפברואר 2018
- ^ אלי סניור, התפתחות בפרשת בזק: נעצרו מקורבים לנתניהו ובכירים בחברה, באתר ynet, 18 בפברואר 2018
- ^ רויטל חובל, שני אנשי סודו של נתניהו נשלחו לחמישה ימי מעצר; רה"מ צפוי להיחקר בפרשה, באתר הארץ, 18 בפברואר 2018. דנה ירקצי, טל שלו ואבי אשכנזי, הוארך מעצר בכירים בבזק ומקורבים לרה"מ; נתניהו צפוי להיחקר, באתר וואלה, 18 בפברואר 2018
- ^ תומר גנון, זוהר שחר לוי ואביב גוטר, הטבעת סביב רה"מ מתהדקת: שלמה פילבר חתם על הסכם עד מדינה, באתר כלכליסט, 21 בפברואר 2018
- ^ ארי הרו יעיד נגד ראש הממשלה נתניהו גם בתיק 4000, באתר גלובס, 25 בפברואר 2018
- ^ אלי סניור, יום חקירות: העדויות החדשות, העימות וגרסת נתניהו ורעייתו, באתר ynet, 3 במרץ 2018
- ^ נתי טוקר, נתניהו מינה ראש מטה לתחום התקשורת - ומחפש גם יועץ תקשורת, באתר TheMarker, 9 בדצמבר 2014
- ^ ארז רביב, מצעד הנחקרים, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 4 במרץ 2018
- ^ חברת החדשות, "אחגוג עם משפחתי, עם אפס מרור", באתר מאקו, 26 במרץ 2018
- ^ פרשת המסרונים: התכתובת המלאה בין החוקר לשופטת נחשפת, באתר חדשות 13 (לשעבר ערוץ עשר), 26 בפברואר 2018
- ^ החשודים בפרשת בזק ביקשו להשתחרר בעקבות המסרונים, באתר וואלה, 25 בפברואר 2018
- ^ איתי בלומנטל, הוארך מעצרם של אלוביץ', חפץ וקמיר: "גם אם נפלו פגמים, לא ניתן לשחררם", באתר ynet, 26 בפברואר 2018
- ^ אליעזר ריבלין, על יוהרה, סכלות ומסרוני וואטסאפ - מסקנות אישיות ומערכתיות, באתר themarker, בתאריך 27 בפברואר 2018
- ^ אלה לוי-וינריב, חיות החליטה להשעות את השופטת פוזננסקי בפרשת המסרונים, באתר גלובס, 22 במרץ 2018