ינון מגל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ינון מגל
לידה 27 באפריל 1969 (בן 55)
בַּת יָם, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה ינון אלישע מגל
מדינה ישראלישראל ישראל
השכלה האוניברסיטה העברית בירושלים עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות מ-1990[דרוש מקור]
עיסוק עיתונאי, מגיש חדשות
מעסיק קול ישראל, רשות השידור, ערוץ 10, גלי צה"ל, חדשות 10, וואלה
בהווה: עכשיו 14, 103fm
קישורים חיצוניים
פייסבוק 875945932462605
טוויטר YinonMagal
טלגרם yinonews
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
ינון מגל
לידה 27 באפריל 1969 (בן 55)
בַּת יָם, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה האוניברסיטה העברית בירושלים עריכת הנתון בוויקינתונים
מפלגה הבית היהודי עריכת הנתון בוויקינתונים
חבר הכנסת
31 במרץ 20153 בדצמבר 2015
(248 ימים)
כנסות 20
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
איילת שקד, אורי אריאל וינון מגל בהתייעצות עם נשיא מדינת ישראל, ראובן ריבלין, לאחר הבחירות לכנסת העשרים

ינון אלישע מגל (נולד ב-27 באפריל 1969, ט' באייר ה'תשכ"ט) הוא עיתונאי, איש תקשורת ומגיש טלוויזיה ורדיו ישראלי.

מגל מגיש את התוכנית "הפטריוטים" בערוץ "עכשיו 14", ומשדר תוכנית יומית בתחנת הרדיו 103fm, לצד בן כספית. בעבר היה מגיש "מהדורת מבט" של הערוץ הראשון, העורך הראשי של אתר וואלה, וחבר הכנסת מטעם מפלגת הבית היהודי בכנסת העשרים.

קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מגל נולד בבת ים. אביו, יוחנן הלוי מגל, היה קצין החימוש של פיקוד מרכז (בדרגת אל"ם), בן למשפחה חקלאית מעפולה. אמו עדנה הייתה מזכירה רפואית. גדל בבת ים ולאחר מכן בשכונת רמות בירושלים. למד בתיכון ליד האוניברסיטה. יש לו שני אחים ואחות - אלעד מגל, המנכ"ל לשעבר של חברת הקנאביס "אילן ביו"[1] ואח נוסף הוא דוקטור איתי מגל, רופא עיניים ומנתח בביה"ח שערי צדק[2][3].

מגל שירת בצה"ל כלוחם בגדוד 202 של חטיבת הצנחנים, ולאחר מכן כקצין וכמפקד צוות בסיירת מטכ"ל[4]. השתתף בין השאר במבצע עלם חמודות לחטיפת השייח' עובייד[5][6]. גם שני אחיו שירתו בסיירת מטכ"ל. לקראת סוף שירותו הצבאי יצא לחופשת לימודים, נסע אחריה למזרח ולהודו, שם טייל כשנה ואז פרש מהשירות והשתחרר בדרגת סרן.

קריירה עיתונאית[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר שחרורו מהצבא, התקבל לקורס קריינות ב"קול ישראל", שלאחריו החל לעבוד כקריין, ולאחר מכן ככתב חדשות. משם עבר לגלי צה"ל, שם שימש ככתב לענייני שטחים. בהמשך החל לעבוד בחדשות 10 ככתב לענייני צבא. בשנת 2004, בעקבות התוכנית "עובדה" עם אילנה דיין, שעסקה ב"פרשת סרן ר'", בה הואשם קצין בהריגתה ללא צורך של פלסטינית בת 14 סמוך לציר פילדלפי, הכין מגל כתבה המציגה את גרסתו של הקצין. בשנת 2005, בעת שסיקר את תוכנית ההתנתקות, האשים מגל את התקשורת בכך שהיא אינה אובייקטיבית בנוגע לתוכנית[7]. על כך ועל חלקו בחשיפת האמת ב"פרשת סרן ר'", זכה ב-2006 בפרס לביקורת התקשורת של האגודה לזכות הציבור לדעת:[8] ”על נכונותו לבקר עיתונאית עמיתה, שהיא בבחינת 'אורים ותומים' בתקשורת, וכן על האומץ לתקוף חזיתית את התקשורת כולה”.

אחד מתפקידיו המשמעותיים ככתב שטח היה סיקור מלחמת לבנון השנייה בערוץ 10[9].

בין פרסומיו הבולטים של מגל:

בתחילת 2008 פורסם שמגל יעזוב את ערוץ 10, ויחל להגיש את "מהדורת מבט" לצד גאולה אבן-סער, במקומו של חיים יבין שהגיש את המהדורה במשך כ-40 שנה[14]. לבסוף נבחרה מרב מילר להגיש לצידו[15]. ב-10 בפברואר 2008 החלו מגל ומילר להגיש את מהדורת "מבט" החדשה. הרייטינג של המהדורה נותר יציב לאחר כניסתו לתפקיד[16]. בדצמבר 2011 התמודד לתפקיד מפקד גלי צה"ל, לשם כך השלים עבודת סמינר לצורך קבלת התואר ראשון, ונחשב מועמד מוביל לזכייה[17], אך לבסוף נבחר ירון דקל[18]. ביוני 2012 נודע כי ביקש לעזוב את תפקידו כמגיש חדשות בערוץ הראשון[19]. מגל טען להתעמרות מצד מנהליו, ובאוקטובר באותה שנה הגיש תביעה נגד הערוץ[20], שהסתיימה בפשרה לאחר כ-5 שנים בפיצוי של כ-70 אלף שקלים[21].

באוגוסט 2012 הצטרף למחלקת החדשות של אתר וואלה[22]. בפברואר 2013, מונה, במקומה של טלי בן עובדיה, לעורך הראשי של האתר[23], במקביל לתפקידו כמגיש שידורי האולפן, מהם פרש לקראת ריצתו לכנסת ב-2015[24]. בעקבות עבודתו בוואלה! העיד בפרשת תיק 4000 על אופי סיקור האתר את ראש הממשלה בנימין נתניהו ומשפחתו.

קריירה פוליטית[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-28 בדצמבר 2014 הודיע מגל על סיום עבודתו ב"וואלה!" ועל הצטרפות למפלגת "הבית היהודי" לקראת הבחירות לכנסת העשרים[25][26]. הוא שוריין במקום השביעי ברשימה, ובעקבות פטירת השר אורי אורבך קודם למקום השישי. הוא נבחר לכנסת ומונה ליושב ראש הסיעה ולחבר בוועדות החוץ והביטחון, ביקורת המדינה, העבודה, הרווחה והבריאות, קידום מעמד האישה ושוויון מגדרי והכנסת. בין היתר, פעל ללגליזציה של קנאביס.

חשדות להטרדה מינית[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-24 בנובמבר 2015, כתבה העיתונאית רחלי רוטנר, שעבדה עם מגל במערכת "וואלה!", בפוסט בפייסבוק, שבמסיבת סיום תפקידו ב"וואלה!" התוודה בפניה מגל על משיכתו המינית כלפיה בצורה בוטה. בתגובה פרסם מגל: "ישנם דברים שנאמרו בין ידידים, לפני הפיכתי לחבר כנסת, ולא הייתי חוזר עליהם כיום. אני מבקש את סליחתו של מי שנפגע"[27]. תהודת פרסום זה הביאה עוד באותה יממה לשיחת בירור עם יושב ראש "הבית היהודי" נפתלי בנט, שבסיומה הודיע מגל על פרישתו מתפקידו כיו"ר הסיעה.

המשטרה החלה בבדיקת הטענות כלפיו, בחשד להטרדות מיניות ולמעשים מגונים[28], ולאחר שתלונות מצד נשים נוספות פורסמו באמצעי התקשורת, הודיע מגל כי הוא בטוח שאין במעשיו היבט פלילי, אולם מאחר שיש שנפגעו מהתנהלותו בעבר, החליט לפרוש מהכנסת[29]. בפברואר 2016 סגרה פרקליטות מחוז ת"א את התיק נגדו. בשני מקרים נימקה זאת בחוסר אשמה ובמקרה השלישי בחוסר עניין לציבור[30].

לאחר התפטרותו מהכנסת עסק ביזמות, בין היתר בחברת טורבינות הרוח "אנרגיה לישראל", שהוא אחד מבעליה[31].

חזרה לתקשורת[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנובמבר 2016 חזר לטלוויזיה, והצטרף לעונה השנייה של לילה טוב עם אסף הראל[32], דבר שגרר ביקורת מצד ארגוני הנשים[33]. יחד יצרו סדרת כתבות, עד לירידת התוכנית בפברואר 2017. בפברואר 2018 הצטרף מגל לתחנת הרדיו 103fm[34], תחילה כמגיש מחליף של נתן זהבי בתוכנית זהבי עצבני, בהמשך הגיש כשנה תוכנית זוגית מידי בוקר עם ענת דוידוב[35], אותה החליף לתקופה קצרה רון קופמן[36]. מאז ספטמבר 2019 ועד היום מגיש מגל את התוכנית ינון מגל ובן כספית לצדו של כספית ב"103fm". בדצמבר 2018 הצטרף מגל לערוץ 20[37]. בתחילה הגיש יחד עם שמעון ריקלין את התוכנית "ריקלין&מגל" במקומו של אראל סג"ל שעזב, ושימש כפרשן במהדורת החדשות של הערוץ. מאז יוני 2019 מנחה את תוכנית הפטריוטים שעלתה שוב בערוץ[38].

למגל יותר מ-380 אלף עוקבים ברשת החברתית טוויטר, ועשרות אלפים ברשתות חברתיות אחרות - בהן טיקטוק, טלגרם, אינסטגרם, פייסבוק, יוטיוב ווואטסאפ. הוא הופיע מספר פעמים במקומות הראשונים של רשימת המשפיענים בטוויטר המפורסמת על ידי ליאור מלנבוים[39], ואף צוין במקום הראשון ברשימה לשנת 2021[40].

מגל נחשב לאחד התומכים הגדולים של בנימין נתניהו בתקשורת הישראלית[41], ובינואר 2022 יצא בקמפיין מימון המונים למימון הגנתו של בנימין נתניהו במשפטו, במהלכו גויסו למעלה מ-3.9 מיליון ש"ח[42][43], אך הכספים הוקפאו מחמת מניעה משפטית[44]. בתחקיר של עיתון דה-מרקר נטען כי מגל הוא בין השותפים הדומיננטיים במנגנון הפצת המסרים שנועד לשרת את שלטון נתניהו ולתקוף את מי שנתפס כאיום עליו, יחד עם עמית סגל ויעקב ברדוגו וכ-20 אנשי תקשורת שפועלים להפצת המסרים במסגרת מנגנון זה[45]. בראיון לעיתון מקור ראשון אמר מגל כי "אני כלי שדרכו הוא (נתניהו) מעביר דברים לציבור"[46]. במאי 2024 אמר בריאיון לתוכנית פתחי את שי "אני בא עם אג'נדה, אני בא עם תפיסת עולם, אני רוצה להעביר אותה ואני בשליחות"[47].

במשדר מיוחד לרגל יום השואה 2024, השווה עיתונאים וכלי תקשורת ל"קאפואים". הוא המשיך להשוותם ליהודים שפגעו בעם ישראל בתקופות של מצוקה גדולה, כמו מלשינים לאינקוויזיציה ושורפי אסמים בזמן המצור על ירושלים. מגל כתב דברים דומים גם בחשבון הטוויטר שלו, וספג ביקורת מעמיתים למקצוע.

במאי 2024 הפיץ סרטון שבו נראה חייל מילואים רעול פנים[48] כשהוא קורא למרד בשר הביטחון יואב גלנט וברמטכ"ל רב-אלוף הרצי הלוי[49].

תביעות דיבה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר שמגל ייחס לליאור חורב רצון לחבור פוליטית לגדי איזנקוט, הגיש חורב תביעת לשון הרע נגדו. בתגובה הגיש מגל תביעה נגדית נגד חורב. מגל לא הגיש כתב הגנה ובית המשפט קיבל את התביעה וחייב אותו לפצות את חורב ב-150 אלף ש"ח ולמחוק את הציוץ נשוא התביעה[50]. בהמשך בוטלה הפסיקה, והושגה פשרה לפיה מגל וחורב ימשכו את התביעות ההדדיות ויתנצלו זה בפני זה.

תביעת דיבה שהגיש רביב דרוקר כנגד מגל ושמעון ריקלין נדחתה ב-6 בספטמבר 2023 ברובה הגדול, וכנגד פיצוי של 5,000 ש"ח לטובת דרוקר, פסק השופט הוצאות של 5,000 ש"ח לטובת הנתבעים[51].

בדצמבר 2023 הגיש מגל תביעת דיבה בסך 300 אלף ש"ח נגד איל נוה, ממייסדי "אחים ואחיות לנשק"[52]. נוה הגיש תביעה נגדית בסך 500 אלף ש"ח[53].

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מגל, שגדל בבית חילוני, נסע אחרי הצבא ל-13 חודשים להודו, שם ברח, לדבריו, מ"הנתיב האחראי והמיושב של קצין בסיירת מטכ"ל, ארץ ישראל היפה של משפחת קצינים", מפני ש"זה לא הייתי אני". בראיון סיפר שבהודו "גיליתי את הרוחניות ודרכה את היהדות"[54]. בראיון אחר סיפר שבהודו השתמש בסמים פסיכואקטיביים שבהשפעתם נפגש עם "בורא עולם" והפך ל"יותר יהודי"[55]. לאחר חזרתו לישראל הוא המשיך בחייו החילוניים אך עם קרבה יותר גדולה ליהדות. לאחר מות אביו מחיידק טורף השלים את התהליך של חזרה בתשובה, ומאז נע בין חיים כדתי[56] וכמסורתי[54] אך בוחר לחבוש כיפה רק בשבתות.

בשנת 2005 נישא לגיתית, מעצבת פנים[57], ולזוג נולדו ארבעה בנים. הם ניהלו אורח חיים דתי, וילדיהם התחנכו במוסדות חינוך ממלכתי דתי ובבני עקיבא. במרץ 2022 נפרדו בני הזוג[58]. מגל מתגורר בתל אביב. למגל תואר ראשון בלימודי אסלאם, המזרח התיכון ומחשבת ישראל מהאוניברסיטה העברית בירושלים, אותו השלים בסוף 2011[17].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קובץ קול זה הוא הקראה של הערך כפי שהופיע בתאריך 2018-08-03, שינויים בטקסט שבוצעו לאחר מכן אינם מופיעים בהקלטה. (עזרה)

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ צלי גרינברג, אחיו של ינון מגל, מנכ"ל חברת הקנאביס אילן ביו, דורש שכר של 7 מיליון שקל בשנה, באתר כלכליסט, 7 במאי 2019
  2. ^ המרכז הרפואי שערי צדק, Dr Itay Magal
  3. ^ ציוץ של ינון מגל ברשת החברתית אקס (טוויטר), 25 באוגוסט 2020
  4. ^ ינון מגל, הרגע ההוא של הפחד, "המוסף לשבת" ידיעות אחרונות, באתר פרש, 19 בפברואר 2007
  5. ^ רונן ברגמן, "מדינת ישראל תעשה הכל", הוצאת כנרת זמורה ביתן, 2009; עמ' 285-287
  6. ^ אריה יואלי, ‏ינון מגל מספר איך חטף את השייח' עובייד, באתר "סרוגים", 25 ביוני 2015
  7. ^ דוד אברהם‏, "אני לא רוצה אותו על המסך, הוא משת"פ של המתנחלים", באתר וואלה‏, 30 ביולי 2015
  8. ^ ערוץ 7, פרס הוענק גם לכתב ערוץ 10 ינון מגל, באתר ערוץ 7, 18 בינואר 2006
  9. ^ תומר גנון, שיח לוחמים - כתבים ופרשנים צבאיים עושים חשבון נפש על האופן שבו תפקדו במלחמה, באתר העין השביעית, 1 בספטמבר 2006
  10. ^ ynet, הבור בירושלים: מכאן תנוהל המדינה בשעת חירום, באתר ynet, 7 בדצמבר 2003
  11. ^ אברי רן חתך ממעצר בית לפני כשבוע: ינון מגל פגש אותו ביער ושמע ממנו איך זה להיות פרטיזן, ומה הוא יאמר לשרון כשייפגש איתו, באתר nrg‏, 18 באפריל 2005
  12. ^ רביב דרוקר, רא"ל בדימוס חלוץ זרק בוץ על כתב של ערוץ 10, הבלוג של רביב דרוקר, 19 בפברואר 2008
  13. ^ ערוץ 7, הרב חנן פורת משוחח עם ינון מגל, באתר ערוץ 7, 4 בינואר 2011
  14. ^ רז שכניק, ינון מגל יגיש את מבט, באתר ynet, 7 בינואר 2008(הקישור אינו פעיל, 4.2.2024)
  15. ^ מירב קריסטל, מרב מילר תגיש את "מבט" עם ינון מגל, באתר ynet, 13 בינואר 2008(הקישור אינו פעיל, 4.2.2024)
  16. ^ איילה צורף, הזוג הלוהט של רשות השידור: ינון מגל ומרב מילר לא פוחדים שאנשים יזפזפו, באתר TheMarker‏, 7 בנובמבר 2008
  17. ^ 1 2 אמילי גרינצווייג‏, ינון מגל מתקרב לתפקיד מפקד גלי צה"ל?, באתר וואלה‏, 18 בדצמבר 2011
  18. ^ חדשות, ירון דקל גבר על ינון מגל - ימונה למפקד גלי צה"ל, באתר ישראל היום, 7 בפברואר 2012
  19. ^ ערן בר-און, ערוץ 1: ינון מגל התפטר מהגשת "מבט", באתר ynet, 13 ביוני 2012
  20. ^ לי-אור אברבך, ‏ינון מגל תובע את רשות השידור בגין התנכלות, באתר גלובס, 10 באוקטובר 2008
  21. ^ אורן פרסיקו, פיצוי מאוחר - רשות השידור תשלם כ-70 אלף שקל לינון מגל, באתר העין השביעית, 1 בנובמבר 2017
  22. ^ לי-אור אברבך ורועי גולדנברג, ‏ינון מגל מצטרף למחלקת החדשות של אתר וואלה, באתר גלובס, 2 באוגוסט 2012
  23. ^ שינויים בצמרת וואלה: ינון מגל ימונה לעורך הראשי, באתר ‏מאקו‏, 7 בפברואר 2013
  24. ^ לי-אור אברבך, ‏ינון מגל מצטרף לבית היהודי - עוזב לאלתר את אתר וואלה, באתר גלובס, 28 בדצמבר 2014
  25. ^ מורן אזולאי, ינון מגל ישוריין ברשימת הבית היהודי, באתר ynet, 28 בדצמבר 2014
  26. ^ אבי שאולי, ינון מגל מצטרף לבית היהודי: התראיין הבוקר לגלי צה"ל ואמר "החלטתי לקפוץ למים", באתר ביזפורטל‏, 28 בדצמבר 2014
  27. ^ עמיחי אתאלי ואדוה כהן, עוד עדויות על ח"כ ינון מגל: "נגיעות, שריקות, נשיקות בפה ללא הסכמה", באתר ynet, 25 בנובמבר 2015
  28. ^ אלי סניור וטובה צימוקי, המשטרה בהודעה רשמית: בודקים פרשת ההטרדות המיניות של ינון מגל, באתר ynet, 25 בנובמבר 2015
    אלי סניור ומורן אזולאי, ינון מגל נחקר באזהרה בחשד להטרדות מיניות, באתר ynet, 24 בדצמבר 2015
  29. ^ עמרי נחמיאס‏, עקב הטענות להטרדה מינית: ח"כ ינון מגל הודיע על פרישה מהכנסת, באתר וואלה‏, 30 בנובמבר 2015
    אריק בנדר, ‏ינון מגל הודיע על התפטרותו מהכנסת, בשל הטענות להטרדה מינית, באתר מעריב אונליין, 30 בנובמבר 2015
  30. ^ איציק סבן, המשטרה: יסגר תיק החקירה נגד ינון מגל, באתר ישראל היום, 25 בינואר 2016
    אלי סניור, המשטרה: לא התגבשה תשתית ראייתית נגד ינון מגל, באתר ynet, 25 בינואר 2016
  31. ^ אתר למנויים בלבד צבי זרחיה, הקריירה החדשה של ינון מגל, באתר TheMarker‏, 21 ביוני 2016
  32. ^ דוד ורטהיים‏, ינון מגל חוזר לטלוויזיה: יחבור לאסף הראל בעונה החדשה, באתר וואלה‏, 14 בנובמבר 2016
  33. ^ בן בירון, ‏ביקורת על מינוי מגל: "כבר מזמן שמטרידן לא קיבל פה פרס", באתר ‏מאקו‏, 14 בנובמבר 2016
  34. ^ וואלה ברנז'ה‏, עם כל הכבוד לטוויטר: ינון מגל חוזר לתקשורת, באתר וואלה‏, 12 בפברואר 2018
  35. ^ 103fm מציגה: תוכניות הבוקר החדשות, הודעה לעיתונות, אתר "סקופר", 23 באפריל 2018
  36. ^ איתי שטרן, רון קופמן הושעה מ-103fm בגלל ראיון עם יעקב ברדוגו, באתר הארץ, 2 בספטמבר 2019
  37. ^ מערכת ערוץ 20, ברוך הבא: ינון מגל מצטרף לערוץ 20, באתר ערוץ 20, 20 בנובמבר 2018
    אוריאל בארי, ‏רשמית: זהו התפקיד החדש של ינון מגל, באתר "סרוגים", 20 בנובמבר 2018
  38. ^ התגעגעתם? הפטריוטים חוזרים, באתר כיפה, 12 ביוני 2019
  39. ^ דנה גוטרזון, ‏מאחורי דירוג המשפיענים בטוויטר: "קיבלתי מאות תגובות, גם לא יפות", באתר ‏מאקו‏, 12 באפריל 2022
  40. ^ ליאור מלנבוים, אנשי השנה 2021 טוויטר ישראל, באתר https://twitter.com/, ‏5 בינואר 2022
  41. ^ ינון מגל במתקפה על נתניהו: 'יכול לצמצם נוכחות', באתר "סרוגים", 26 באפריל 2023
  42. ^ https://twitter.com/yinonmagal/status/1482666136181293058, Twitter
  43. ^ נתניהו, לעולם לא תצעד לבד! - Givechak, באתר givechak.co.il
  44. ^ אמיר אטינגר, ‏עד קבלת אישור: הבנק הקפיא את הכסף מקמפיין התרומות לנתניהו, באתר "סרוגים", 6 במרץ 2022
  45. ^ אתר למנויים בלבד רפאלה גויכמן, בתוך מכונת הרעל: כך פועל מנגנון התעמולה היעיל ביותר שנראה בישראל, באתר TheMarker‏, 7 בינואר 2024
  46. ^ ינון מגל חושף את רמת הקשר שלו עם נתניהו, באתר "סרוגים", 18 באפריל 2024
  47. ^ רה"מ צופה בפטריוטים? ינון מגל הגיע לאולפן של פתחי ושי - ומה עם אלדד יניב?, נבדק ב-2024-05-09
  48. ^ מצ"ח חוקרת את החשוד בסרטון הפייק נגד שר הביטחון והרמטכ"ל, באתר עכשיו 14, ‏26/05/24
  49. ^ N12 - חייל מילואים קורא בסרטון למרד ברמטכ"ל ובשר הביטחון -..., באתר N12, ‏2024-05-25
  50. ^ אבי כהן, בעקבות הציוץ נגד ליאור חורב: ינון מגל יפצה את יועץ התקשורת ב-150 אלף שקלים, באתר ישראל היום, 6 בפברואר 2023
  51. ^ אתר למנויים בלבד שלמה פיוטרקובסקי, ‏דרוקר הפסיד: תבע את מגל וריקלין ולא יקבל דבר, בעיתון מקור ראשון, 6 בספטמבר 2023
  52. ^ אורן פרסיקו, "אני יודע בדיוק מתי התחלת להשתמט", באתר העין השביעית, 18 בדצמבר 2023
  53. ^ אורן פרסיקו, איל נוה תובע חצי מיליון שקל מינון מגל, באתר העין השביעית, 6 באפריל 2024
  54. ^ 1 2 ינון מגל - זן אחר, באתר ישראל היום, 18 בינואר 2013
  55. ^ ראיון עם ינון מגל בתכנית "נקודה טובה" של צבי יחזקאלי, דקה 2:10 וכן מדקה 3:30
  56. ^ ינון מגל חושף: למה אני לא חובש כיפה, באתר "סרוגים", 10 באפריל 2023
  57. ^ חיים פרלי‏, ינון מגל התחתן, באתר וואלה‏, 19 באפריל 2005
  58. ^ ינון מגל ואשתו נפרדים אחרי 17 שנים, הרשת סוערת, באתר אייס, 9 במרץ 2022