ינון מגל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ינון (אלישע) מגל
ינון מגל
תאריך לידה 27 באפריל 1969 (בן 46)
חבר הכנסת
כנסות 20
סיעה הבית היהודי
עיסוק קודם איש תקשורת: עורך, כתב ומגיש חדשות

ינון (אלישע) מגל[1] (נולד ב-27 באפריל 1969) הוא חבר הכנסת ממפלגת הבית היהודי. בטרם כניסתו לפוליטיקה היה העורך הראשי של פורטל האינטרנט "וואלה!", כתב ומגיש חדשות ישראלי. בין השנים 20082012 שימש מגיש מהדורת "מבט" של הערוץ הראשון.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מגל נולד וגדל בבת ים. את שירותו בצה"ל עשה כלוחם, כקצין וכמפקד צוות בסיירת מטכ"ל[2], ובין השאר השתתף במבצע עלם חמודות לחטיפת השייח' עובייד[3].

לאחר שחרורו מהצבא התקבל לקורס קריינות ב"קול ישראל", ולאחריו החל לעבוד כקריין, ולאחר מכן ככתב חדשות. משם עבר לגלי צה"ל, שם שימש כתב שטחים. בהמשך, החל לעבוד בחדשות 10 בתור כתב לענייני צבא. בעקבות התוכנית "עובדה" עם אילנה דיין, שעסקה ב"פרשת סרן ר'", בה הואשם קצין בהריגתה ללא צורך של פלסטינית בת 14 סמוך לציר פילדלפי, הכין מגל כתבה המציגה את גרסתו של הקצין.

ב-2005, בעת שסיקר את תוכנית ההתנתקות, האשים מגל את התקשורת בכך שהיא אינה אובייקטיבית בנוגע לתוכנית ההתנתקות. באותה שנה זכה בפרס לביקורת התקשורת של האגודה לזכות הציבור לדעת "על נכונותו לבקר עיתונאית עמיתה, שהיא בבחינת 'אורים ותומים' בתקשורת, וכן על האומץ לתקוף חזיתית את התקשורת כולה".

אחד מתפקידיו המשמעותיים ככתב שטח היה סיקור מלחמת לבנון השנייה בערוץ 10[4]. ב-31 באוגוסט 2006 נערך כנס של "המרכז לאתיקה במשכנות שאננים" והמכון הישראלי לדמוקרטיה, שדן בהתנהלות התקשורת בזמן מלחמת לבנון השנייה. מגל ציין כי השתדל להציג את הדברים כפי שקרו ולא להסתיר מגרעות של צה"ל בכל הקשור להתנהלות המלחמה, אך עם זאת, להקפיד על ניסוח הוגן ולא פוגעני.

בין הסיפורים הבולטים של מגל: תמונות ראשונות ובלעדיות שהביא מהבונקר הממשלתי בהרי ירושלים; הקלטות הרמטכ"ל דן חלוץ אחרי מלחמת לבנון השנייה; ראיון בלעדי עם העציר הנמלט אברי רן (ממנהיגי "נוער הגבעות") ממקום מחבואו; הראיון האחרון עם חנן פורת לפני מותו.

ב-10 במאי 2007 הודיע חיים יבין כי בכוונתו לפרוש מהגשת מהדורת "מבט" לאחר כ-40 שנה בהן הגיש אותה. לאחר משא ומתן קצר, סוכם בין רשות השידור למגל כי יגיש את מהדורת "מבט" החדשה יחד עם מירב מילר[5]. מהדורתם הראשונה יחד שודרה ב-10 בפברואר 2008. ביוני 2012 נודע כי ביקש לעזוב את תפקידו כמגיש מהדורת החדשות‏[6]. לאחר מכן הצטרף למחלקת החדשות של אתר האינטרנט "וואלה!"‏[7]. ב-7 בפברואר 2013 מונה מגל, במקומה של טלי בן-עובדיה, לעורך הראשי של האתר, בו גם המשיך להוביל כמגיש את שידורי האולפן.

ב-28 בדצמבר 2014 הודיע מגל על סיום עבודתו ב"וואלה!" ועל הצטרפות למפלגת "הבית היהודי", לאחר שקיבל הבטחה מהיו"ר נפתלי בנט לשריון במקום ריאלי ברשימת המועמדים לכנסת‏[8]. מגל שובץ במקום השביעי אך בעקבות פטירתו של השר אורי אורבך, קודם למקום השישי ברשימה לכנסת.

למגל תואר ראשון בלימודי אסלאם, המזרח התיכון ומחשבת ישראל מהאוניברסיטה העברית בירושלים.

מגל מתגורר בתל אביב. הוא נשוי ואב לארבעה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]


הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אתר ועדת הבחירות, רשימת הבית היהודי לכנסת ה-20
  2. ^ ינון מגל, הרגע ההוא של הפחד, "המוסף לשבת" של ידיעות אחרונות, 19 בפברואר 2010, עמ' 17
  3. ^ רונן ברגמן, "מדינת ישראל תעשה הכל", הוצאת כנרת זמורה ביתן, 2009, עמודים 285-287
  4. ^ תומר גנון, שיח לוחמים - כתבים ופרשנים צבאיים עושים חשבון נפש על האופן שבו תפקדו במלחמה, באתר העין השביעית, 1 בספטמבר 2006.
  5. ^ איילה צורף, הזוג הלוהט של רשות השידור: ינון מגל ומירב מילר לא פוחדים שאנשים יזפזפו, באתר TheMarker‏, 7 בנובמבר 2008
  6. ^ ינון מגל התפטר מהגשת "מבט" בערוץ הראשון, באתר nana10‏, 13 ביוני 2012
    ‫ערן בר-און, ערוץ 1: ינון מגל התפטר מהגשת "מבט", באתר ynet‏, 13 ביוני 2012‬
  7. ^ לי-אור אברבך ורועי גולדנברג, ‏ינון מגל מצטרף למחלקת החדשות של אתר וואלה, באתר גלובס, 2 באוגוסט 2012
  8. ^ מורן אזולאי, ינון מגל ישוריין ברשימת הבית היהודי, באתר ynet‏, 28 בדצמבר 2014
    ראיון של מגל לניב רסקין, באתר גלי צה"ל, 28 בדצמבר 2014