גילת – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
מ עדכון תבנית:דף שער בספרייה הלאומית בקישורים חיצוניים (תג)
שורה 13: שורה 13:
}}
}}
'''גִּילַת''' הוא [[מושב]] [[ישראל]]י הממוקם בצפון ה[[נגב]] ליד ה[[עיר]] [[אופקים]] ושייך ל[[מועצה אזורית מרחבים|מועצה האזורית מרחבים]].
'''גִּילַת''' הוא [[מושב]] [[ישראל]]י הממוקם בצפון ה[[נגב]] ליד ה[[עיר]] [[אופקים]] ושייך ל[[מועצה אזורית מרחבים|מועצה האזורית מרחבים]].

מושב גילת הוא אחד מהמושבים בוותיקים ביותר המושב הוקם ב- י"ג בכסלו תש"י (4 בדצמבר 1949).

==מקור השם==
⚫
שמו של המושב לקוח מפסוק בספר [[ישעיהו]]: {{ציטוטון|פָּרֹחַ [[תפרח|תִּפְרַח]] וְתָגֵל אַף '''גִּילַת''' וְ[[רנן|רַנֵּן]]}}.{{הערה|{{תנ"ך|ישעיהו|לה|ב}}}} מפני שמקימי המושב רצו שלשם המושב תהיה משמעות ורקע תנכי.

==מיקום המושב==
המושב נמצא באזור הנגב הצפון מערבי ושייך למועצה אזורית מרחבים. מצפון מערב למושב שוכן מטע אגבות שניטע ב-1949 עם הקמת המושב. המושב נמצא בזמן נסיעה של דקות בודדות מאופקים (ממוקם 3 ק"מ מצפון לאופקים), ובכ-20 דקות נסיעה בינו לבין באר שבע.

שטחו של המושב הוא כ-6,900 דונם. במושב ישנם שני [[בית כנסת|בתי כנסת]] כאשר אחד מהם הוא של- חנון בדש. ישנו בית-עם אשר משמש את תושבי מושב גילת לאספות קהילתיות שונות. בנוסף במושב ישנה צרכנייה מקומית לרווחת התושבים, שני מגרשי כדורסל ומגרש טניס המשמש את על חברי המועצה האזורית מרחבים.


== היסטוריה ==
== היסטוריה ==
גילת, מושב העולים השני אשר הוקם בנגב עלה על הקרקע ב-[[י"ג בכסלו]] [[ה'תש"י]] ([[1949]]) על ידי [[עולים]] מ[[תוניסיה]]. עם השנים התווספו תושבים מ[[מרוקו]], [[לוב]] ו[[תימן]]. בתחילה היו במושב רק שלושה צריפים שנבנו על גבי בלוקים מוגבהים. הצריפים שימשו את כל צורכי המושב ומילאו תפקיד של צרכנייה, בית ספר, גן ילדים, בית כנסת ומועדון. מסביב לצריפים גודרה חלקת קרקע של כעשרה דונמים, ובתוך השטח המגודר הוקמו 60 עד 80 אוהלים צבאיים כהים וכבדים. בתווך הועמד [[מיכל מים]] לשתייה על לבנים מספר. כך נראה כל המושב. במחצית חייו הראשונה של המושב צביונו היה חקלאי באופן מובהק. בהתחלה קיבל כל מושבניק שלושה דונמים של אדמה מרושתת ודי מהר הוברר לכל שמשלושה דונמים מושקים, בתנאים של אז, אי אפשר להוציא פרנסה. זה לא נתן אפילו קיום חלקי. אותם שלושת הדונמים הראשונים, היו קרקע בתולה שנחרשה בפעם הראשונה 'אחרי אלפיים שנה'.
גילת, מושב העולים השני אשר הוקם בנגב עלה על הקרקע ב-[[י"ג בכסלו]] [[ה'תש"י]] ([[1949]]) על ידי [[עולים]] מ[[תוניסיה]]. עם השנים התווספו תושבים מ[[מרוקו]], [[לוב]] ו[[תימן]]. בתחילה היו במושב רק שלושה צריפים שנבנו על גבי בלוקים מוגבהים. הצריפים שימשו את כל צורכי המושב ומילאו תפקיד של צרכנייה, בית ספר, גן ילדים, בית כנסת ומועדון. מסביב לצריפים גודרה חלקת קרקע של כעשרה דונמים, ובתוך השטח המגודר הוקמו 60 עד 80 אוהלים צבאיים כהים וכבדים. בתווך הועמד [[מיכל מים]] לשתייה על לבנים מספר. כך נראה כל המושב. במחצית חייו הראשונה של המושב צביונו היה חקלאי באופן מובהק. בהתחלה קיבל כל מושבניק שלושה דונמים של אדמה מרושתת ודי מהר הוברר לכל שמשלושה דונמים מושקים, בתנאים של אז, אי אפשר להוציא פרנסה. זה לא נתן אפילו קיום חלקי. אותם שלושת הדונמים הראשונים, היו קרקע בתולה שנחרשה בפעם הראשונה 'אחרי אלפיים שנה'.


לאחר סיום הבניה והקמת ה[[יישוב]],כל חבר שעזר להקים את ה[[מושב]] קיבל חלקת אדמה ששטחה היה כ־2 דונמים והתחיל לעסוק בחקלאות, אף על פי שהם לא ידעו את מושגי החקלאות וכמעט שלא היה להם ציוד. למרות חוסר הידע שלהם בחקלאות הם הצליחו לגדל פירות, ירקות וכו' אך לא הצליחו למכור אותם, לכן הפרנסה לא הייתה מוצלחת במושב.
⚫
שמו של המושב לקוח מפסוק בספר [[ישעיהו]]: {{ציטוטון|פָּרֹחַ [[תפרח|תִּפְרַח]] וְתָגֵל אַף '''גִּילַת''' וְ[[רנן|רַנֵּן]]}}.{{הערה|{{תנ"ך|ישעיהו|לה|ב}}}}
בסוף שנת 1980 נפגע המושב ב[[משבר]] הכללי בענף החקלאות.


כשליש מהתושבים עוסקים בחקלאות: לולים לפטמים ותרנגולי הודו, רפתות, גידול פלפל לייצוא ותבלינים לשוק המקומי. שאר התושבים מועסקים בעבודות חוץ. בין חברי המושב הבולטים [[אהרן אוזן]] אשר כיהן במספר תפקידים בממשלות ישראל, ביניהם סגן שר החקלאות, שר [[שר החקלאות|החקלאות]], [[שר התקשורת]], שר [[שר העבודה והרווחה|העבודה והרווחה]], השר ל[[שר לקליטת עלייה|קליטת העלייה]], ו[[חבר הכנסת]] מטעם [[מפא"י]] ו[[מפלגת העבודה]]. בנוסף, יזם את הקמתם של מספר מושבים נוספים בנגב לאורך תקופת שירותו הציבורי והיה ממייסדי [[תנועת מסורת ישראל]] בשנת [[1981]] וארגון הקניות של מושבי הנגב, אותו ניהל עד [[1968]]. היה חבר המושב עד למועד פטירתו ב-[[23 בינואר]] [[2007]].
כשליש מהתושבים עוסקים בחקלאות: לולים לפטמים ותרנגולי הודו, רפתות, גידול פלפל לייצוא ותבלינים לשוק המקומי. שאר התושבים מועסקים בעבודות חוץ. בין חברי המושב הבולטים [[אהרן אוזן]] אשר כיהן במספר תפקידים בממשלות ישראל, ביניהם סגן שר החקלאות, שר [[שר החקלאות|החקלאות]], [[שר התקשורת]], שר [[שר העבודה והרווחה|העבודה והרווחה]], השר ל[[שר לקליטת עלייה|קליטת העלייה]], ו[[חבר הכנסת]] מטעם [[מפא"י]] ו[[מפלגת העבודה]]. בנוסף, יזם את הקמתם של מספר מושבים נוספים בנגב לאורך תקופת שירותו הציבורי והיה ממייסדי [[תנועת מסורת ישראל]] בשנת [[1981]] וארגון הקניות של מושבי הנגב, אותו ניהל עד [[1968]]. היה חבר המושב עד למועד פטירתו ב-[[23 בינואר]] [[2007]].


לאורך השנים הגרעין גדל והתפתח והצטרפו אל המושב עוד משפחות וכיום הוא נחשב כמושב בעל אוכלוסייה צעירה לעומת מושבים אחרים, מה שגורם למשפחות צעירות רבות לעבור לגור שם.{{מקור}} נכון לשנת 2015, במושב גילת חיים כ-1,300 אנשים. אופי התושבים במושב הוא [[חילונים|חילוני]] עם גרעין מסורתי.

==חפירות ארכאולוגית באזור גילת==
ב"אתר גילת", הנמצא ממערב למושב, בסמוך ל[[אופקים]], התקיימו חפירות ארכאולוגיות באמצע [[שנות ה-70 של המאה ה-20|שנות ה-70]], בראשותו של [[דוד אלון]] ובתחילת [[שנות ה-90 של המאה ה-20|שנות ה-90]] בראשותו של [[תומאס לוי]] מה[[היברו יוניון קולג']].{{הערה|שם=רשות|1=[http://www.antiquities.org.il/site_Item_heb.asp?id=39 גילת], באתר [[רשות העתיקות]]}} בחפירות התגלו שרידים מ[[התקופה הכלקוליתית בארץ ישראל|התקופה הכלקוליתית]]. בין היתר, התגלו בו מבנים ומקדש המורכב מחצר גדולה ומספר חדרים קטנים. כמו כן, נמצאו בו כלי חרס וחפצים מחומרי גלם מקומיים ואף מחומרים זרים המעידים על סחר בינלאומי. האתר כוסה בעפר לאחר סיום החפירות.{{הערה|1=[http://www.kkl.org.il/files/HEBREW_FILES/professional_materials/shemaria_renan.pdf אלרם שחר, נספח תיעוד מקדים לתוכנית מס' 7/470/03 - יער נחל שמריה רנן], [[קק"ל]] מחוז דרום, פברואר 2012, עמ' 10}}
ב"אתר גילת", הנמצא ממערב למושב, בסמוך ל[[אופקים]], התקיימו חפירות ארכאולוגיות באמצע [[שנות ה-70 של המאה ה-20|שנות ה-70]], בראשותו של [[דוד אלון]] ובתחילת [[שנות ה-90 של המאה ה-20|שנות ה-90]] בראשותו של [[תומאס לוי]] מה[[היברו יוניון קולג']].{{הערה|שם=רשות|1=[http://www.antiquities.org.il/site_Item_heb.asp?id=39 גילת], באתר [[רשות העתיקות]]}} בחפירות התגלו שרידים מ[[התקופה הכלקוליתית בארץ ישראל|התקופה הכלקוליתית]]. בין היתר, התגלו בו מבנים ומקדש המורכב מחצר גדולה ומספר חדרים קטנים. כמו כן, נמצאו בו כלי חרס וחפצים מחומרי גלם מקומיים ואף מחומרים זרים המעידים על סחר בינלאומי. האתר כוסה בעפר לאחר סיום החפירות.{{הערה|1=[http://www.kkl.org.il/files/HEBREW_FILES/professional_materials/shemaria_renan.pdf אלרם שחר, נספח תיעוד מקדים לתוכנית מס' 7/470/03 - יער נחל שמריה רנן], [[קק"ל]] מחוז דרום, פברואר 2012, עמ' 10}}

מצפון מערב למושב שוכן מטע אגבות שניטע ב-1949 עם הקמת המושב.


== גלריה ==
== גלריה ==
שורה 39: שורה 51:
{{ויקישיתוף בשורה|Category:Gilat}}
{{ויקישיתוף בשורה|Category:Gilat}}
* [https://web.archive.org/web/20151117163706/http://www.merchavim.org.il/cgi-webaxy/sal/sal.pl?lang=he&ID=723301_merchavim&act=show&dbid=pages&dataid=34 גילת] באתר המועצה האזורית מרחבים
* [https://web.archive.org/web/20151117163706/http://www.merchavim.org.il/cgi-webaxy/sal/sal.pl?lang=he&ID=723301_merchavim&act=show&dbid=pages&dataid=34 גילת] באתר המועצה האזורית מרחבים
* [http://michaelarch.wordpress.com/2011/03/07/%d7%a1%d7%99%d7%91%d7%95%d7%91-%d7%91%d7%91%d7%99%d7%aa-%d7%94%d7%9e%d7%a9%d7%9c%d7%97%d7%aa-%d7%91%d7%9e%d7%95%d7%a9%d7%91-%d7%92%d7%99%d7%9c%d7%aa/ על בניין בית הספר הישן במושב גילת] באתר 'חלון אחורי', 3/11.
* [http://michaelarch.wordpress.com/2011/03/07/סיבוב-בבית-המשלחת-במושב-גילת/ על בניין בית הספר הישן במושב גילת] באתר 'חלון אחורי', 3/11.
* {{תנועת אור}}
* {{תנועת אור}}
* {{דף שער בספרייה הלאומית|987007467859405171|גילת (ישראל)}}
* {{דף שער בספרייה הלאומית|987007467859405171|גילת (ישראל)}}
*[http://www.homee.co.il/גילת אתר גילת]

*[http://www.cbs.gov.il/reader//?MIval=%2Fpop_in_locs%2Fpop_in_locs_h.html&Name_h=%E2%E9%EC%FA למ"ס]
==הערות שוליים==
==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}

גרסה מ־10:10, 5 באוגוסט 2023

פירוש נוסף ערך זה עוסק במושב ישראלי. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו גילת (פירושונים).
גילת
בית העם במושב גילת
בית העם במושב גילת
בית העם במושב גילת
מדינה ישראלישראל ישראל
מחוז הדרום
מועצה אזורית מרחבים
גובה ממוצע[1] ‎136 מטר
תאריך ייסוד 1949
תנועה מיישבת תנועת המושבים
סוג יישוב מושב
מוצא המייסדים תוניסיה
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2022[1]
  - אוכלוסייה 1,551 תושבים
    - שינוי בגודל האוכלוסייה ‎-0.4% בשנה
מפה
מפת היישובים של מועצה אזורית מרחבים
באדום - גילת
בירוק - מיקום בניין המועצה
מדד חברתי-כלכלי - אשכול
לשנת 2019[2] 		7 מתוך 10
אתר המושב

גִּילַת הוא מושב ישראלי הממוקם בצפון הנגב ליד העיר אופקים ושייך למועצה האזורית מרחבים.

מושב גילת הוא אחד מהמושבים בוותיקים ביותר המושב הוקם ב- י"ג בכסלו תש"י (4 בדצמבר 1949).

מקור השם

שמו של המושב לקוח מפסוק בספר ישעיהו: ”פָּרֹחַ תִּפְרַח וְתָגֵל אַף גִּילַת וְרַנֵּן”.[3] מפני שמקימי המושב רצו שלשם המושב תהיה משמעות ורקע תנכי.

מיקום המושב

המושב נמצא באזור הנגב הצפון מערבי ושייך למועצה אזורית מרחבים. מצפון מערב למושב שוכן מטע אגבות שניטע ב-1949 עם הקמת המושב. המושב נמצא בזמן נסיעה של דקות בודדות מאופקים (ממוקם 3 ק"מ מצפון לאופקים), ובכ-20 דקות נסיעה בינו לבין באר שבע.

שטחו של המושב הוא כ-6,900 דונם. במושב ישנם שני בתי כנסת כאשר אחד מהם הוא של- חנון בדש. ישנו בית-עם אשר משמש את תושבי מושב גילת לאספות קהילתיות שונות. בנוסף במושב ישנה צרכנייה מקומית לרווחת התושבים, שני מגרשי כדורסל ומגרש טניס המשמש את על חברי המועצה האזורית מרחבים.

היסטוריה

גילת, מושב העולים השני אשר הוקם בנגב עלה על הקרקע ב-י"ג בכסלו ה'תש"י (1949) על ידי עולים מתוניסיה. עם השנים התווספו תושבים ממרוקו, לוב ותימן. בתחילה היו במושב רק שלושה צריפים שנבנו על גבי בלוקים מוגבהים. הצריפים שימשו את כל צורכי המושב ומילאו תפקיד של צרכנייה, בית ספר, גן ילדים, בית כנסת ומועדון. מסביב לצריפים גודרה חלקת קרקע של כעשרה דונמים, ובתוך השטח המגודר הוקמו 60 עד 80 אוהלים צבאיים כהים וכבדים. בתווך הועמד מיכל מים לשתייה על לבנים מספר. כך נראה כל המושב. במחצית חייו הראשונה של המושב צביונו היה חקלאי באופן מובהק. בהתחלה קיבל כל מושבניק שלושה דונמים של אדמה מרושתת ודי מהר הוברר לכל שמשלושה דונמים מושקים, בתנאים של אז, אי אפשר להוציא פרנסה. זה לא נתן אפילו קיום חלקי. אותם שלושת הדונמים הראשונים, היו קרקע בתולה שנחרשה בפעם הראשונה 'אחרי אלפיים שנה'.

לאחר סיום הבניה והקמת היישוב,כל חבר שעזר להקים את המושב קיבל חלקת אדמה ששטחה היה כ־2 דונמים והתחיל לעסוק בחקלאות, אף על פי שהם לא ידעו את מושגי החקלאות וכמעט שלא היה להם ציוד. למרות חוסר הידע שלהם בחקלאות הם הצליחו לגדל פירות, ירקות וכו' אך לא הצליחו למכור אותם, לכן הפרנסה לא הייתה מוצלחת במושב. בסוף שנת 1980 נפגע המושב במשבר הכללי בענף החקלאות.

כשליש מהתושבים עוסקים בחקלאות: לולים לפטמים ותרנגולי הודו, רפתות, גידול פלפל לייצוא ותבלינים לשוק המקומי. שאר התושבים מועסקים בעבודות חוץ. בין חברי המושב הבולטים אהרן אוזן אשר כיהן במספר תפקידים בממשלות ישראל, ביניהם סגן שר החקלאות, שר החקלאות, שר התקשורת, שר העבודה והרווחה, השר לקליטת העלייה, וחבר הכנסת מטעם מפא"י ומפלגת העבודה. בנוסף, יזם את הקמתם של מספר מושבים נוספים בנגב לאורך תקופת שירותו הציבורי והיה ממייסדי תנועת מסורת ישראל בשנת 1981 וארגון הקניות של מושבי הנגב, אותו ניהל עד 1968. היה חבר המושב עד למועד פטירתו ב-23 בינואר 2007.

לאורך השנים הגרעין גדל והתפתח והצטרפו אל המושב עוד משפחות וכיום הוא נחשב כמושב בעל אוכלוסייה צעירה לעומת מושבים אחרים, מה שגורם למשפחות צעירות רבות לעבור לגור שם.[דרוש מקור] נכון לשנת 2015, במושב גילת חיים כ-1,300 אנשים. אופי התושבים במושב הוא חילוני עם גרעין מסורתי.

חפירות ארכאולוגית באזור גילת

ב"אתר גילת", הנמצא ממערב למושב, בסמוך לאופקים, התקיימו חפירות ארכאולוגיות באמצע שנות ה-70, בראשותו של דוד אלון ובתחילת שנות ה-90 בראשותו של תומאס לוי מההיברו יוניון קולג'.[4] בחפירות התגלו שרידים מהתקופה הכלקוליתית. בין היתר, התגלו בו מבנים ומקדש המורכב מחצר גדולה ומספר חדרים קטנים. כמו כן, נמצאו בו כלי חרס וחפצים מחומרי גלם מקומיים ואף מחומרים זרים המעידים על סחר בינלאומי. האתר כוסה בעפר לאחר סיום החפירות.[5]

גלריה

  • בית ישן, מהדגם שבו התגוררו ראשוני המושב. הבית שופץ ומשמש כמועדון רכיבת אופניים אזורי
    בית ישן, מהדגם שבו התגוררו ראשוני המושב. הבית שופץ ומשמש כמועדון רכיבת אופניים אזורי
  • מבנה בית הכנסת במושב
    מבנה בית הכנסת במושב
  • בית הכנסת "מגן שלמה"
    בית הכנסת "מגן שלמה"
  • פינת זיכרון לחללי מושב גילת
    פינת זיכרון לחללי מושב גילת
  • אחד מן הבתים הישנים במושב
    אחד מן הבתים הישנים במושב
  • רפת סמוכה לבית חדש בגילת
    רפת סמוכה לבית חדש בגילת
  • בית חדש במושב
    בית חדש במושב

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא גילת בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ 1 2 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף פברואר 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2022.
  2. ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2019
  3. ^ ספר ישעיהו, פרק ל"ה, פסוק ב'
  4. ^ גילת, באתר רשות העתיקות
  5. ^ אלרם שחר, נספח תיעוד מקדים לתוכנית מס' 7/470/03 - יער נחל שמריה רנן, קק"ל מחוז דרום, פברואר 2012, עמ' 10


יישובי מועצה אזורית מרחבים (מחוז הדרום)
מושבים אשבול • בטחה • גילת • מסלול • ניר משה • ניר עקיבא • פדויים • פטיש • פעמי תש"ז • קלחים • רנן • שבי דרום • שדה צבי • תלמי ביל"ו • תפרח
יישובים קהילתיים דניאל • מבועים
מוסדות אשל הנשיא • עדי נגב
שיכון משפחות מחנה יפה
מפת יישובי המועצה האזורית
מפה
מפת היישובים של מועצה אזורית מרחבים
באדום - גילת
בירוק - מיקום בניין המועצה
ערך זה הוא קצרמר בנושא מושבים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=גילת&oldid=36836299"