מלחמת האזרחים בסוריה – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
מאין תקציר עריכה
שורה 65: שורה 65:
[[קובץ:Flag of Jihad.svg|22px]] כ-10,000 לוחמי [[ג'יהאד]] {{ש}}
[[קובץ:Flag of Jihad.svg|22px]] כ-10,000 לוחמי [[ג'יהאד]] {{ש}}
{{דגל|כורדיסטן}} 4,000-10,000 לוחמים [[כורדים]] {{ש}}
{{דגל|כורדיסטן}} 4,000-10,000 לוחמים [[כורדים]] {{ש}}
|צד ראשון-אבדות= כ-55,000 חיילים ואנשי צבא מ[[צבא סוריה|הצבא הסורי]] {{ש}} כ-1,000 פקידי ממשלה {{ש}} כ-800 חיילים מ[[צבא איראן]] ומה[[חזבאללה]]
|צד ראשון-אבדות= כ-42,000 חיילים ואנשי צבא מ[[צבא סוריה|הצבא הסורי]] {{ש}} כ-1,000 פקידי ממשלה {{ש}} כ-800 חיילים מ[[צבא איראן]] ומה[[חזבאללה]]
|צד שני-אבדות= 17,000-42,000 לוחמים מ[[צבא סוריה החופשי]] ומכוחות ה[[ג'יהאד]] {{ש}} 40+ לוחמים [[כורדים]]
|צד שני-אבדות= 19,000-43,000 לוחמים מ[[צבא סוריה החופשי]] ומכוחות ה[[ג'יהאד]] {{ש}} כ-40 לוחמים [[כורדים]]
}}
}}
'''מלחמת האזרחים בסוריה''' (כך לפי הגדרת [[הצלב האדום]]; לעתים מכונה: '''ההתקוממות בסוריה''') החלה כנחשול של [[הפגנה|הפגנות]] ומחאות בכל רחבי [[סוריה]], ב-[[26 בינואר]] [[2011]], כחלק מ[[גל המחאות בארצות ערב (2011-2010)|גל ההתקוממויות בארצות ערב]]. עם הזמן, התפתחו ההפגנות והמהומות להתקוממות עממית, למאבק מזוין ולמלחמת אזרחים, במסגרתה נעשה שימוש מצד הממשל בין היתר ב[[טנק]]ים, ב[[ארטילריה]], ב[[טיל]]ים וב[[מטוס]]ים, להפגזת אוכלוסייה אזרחית ושטחים בנויים בערים וביישובים, ומצד המורדים ננקטו [[פיגוע התאבדות|פיגועי התאבדות]] שגרמו גם הם להרג ופציעת אזרחים.
'''מלחמת האזרחים בסוריה''' (כך לפי הגדרת [[הצלב האדום]]; לעתים מכונה: '''ההתקוממות בסוריה''') החלה כנחשול של [[הפגנה|הפגנות]] ומחאות בכל רחבי [[סוריה]], ב-[[26 בינואר]] [[2011]], כחלק מ[[גל המחאות בארצות ערב (2011-2010)|גל ההתקוממויות בארצות ערב]]. עם הזמן, התפתחו ההפגנות והמהומות להתקוממות עממית, למאבק מזוין ולמלחמת אזרחים, במסגרתה נעשה שימוש מצד הממשל בין היתר ב[[טנק]]ים, ב[[ארטילריה]], ב[[טיל]]ים וב[[מטוס]]ים, להפגזת אוכלוסייה אזרחית ושטחים בנויים בערים וביישובים, ומצד המורדים ננקטו [[פיגוע התאבדות|פיגועי התאבדות]] שגרמו גם הם להרג ופציעת אזרחים.

גרסה מ־00:30, 29 ביוני 2013
ערך זה עוסק באירוע אקטואלי או מתמשך
הנתונים בנושא זה משתנים במהירות או בהתמדה, ועל כן ייתכן שהם חלקיים, לא מדויקים או לא מעודכנים.
ערך זה עוסק באירוע אקטואלי או מתמשך
הנתונים בנושא זה משתנים במהירות או בהתמדה, ועל כן ייתכן שהם חלקיים, לא מדויקים או לא מעודכנים.

תבנית:מלחמה מלחמת האזרחים בסוריה (כך לפי הגדרת הצלב האדום; לעתים מכונה: ההתקוממות בסוריה) החלה כנחשול של הפגנות ומחאות בכל רחבי סוריה, ב-26 בינואר 2011, כחלק מגל ההתקוממויות בארצות ערב. עם הזמן, התפתחו ההפגנות והמהומות להתקוממות עממית, למאבק מזוין ולמלחמת אזרחים, במסגרתה נעשה שימוש מצד הממשל בין היתר בטנקים, בארטילריה, בטילים ובמטוסים, להפגזת אוכלוסייה אזרחית ושטחים בנויים בערים וביישובים, ומצד המורדים ננקטו פיגועי התאבדות שגרמו גם הם להרג ופציעת אזרחים.

המפגינים והמורדים מתנגדים לשלטונו הדיקטטורי של נשיא סוריה, בשאר אל אסד, ולהגמוניה של העדה העלאווית, המחזיקה במשרות השלטון ובתפקידי הקצונה הבכירים בצבא ובשירותי הביטחון בסוריה; ומוחים נגד האבטלה, השחיתות והפגיעה בזכויות אדם במדינה. בהתקוממות הנערכת בכל רחבי סוריה משתתפים בעיקר סונים (המהווים כ-73% מהאוכלוסייה) ובני מיעוטים, בעיקר כורדים.

מאז תחילת ההפגנות, שהפכו בחודש מרץ 2011 להתקוממות עממית רחבת היקף ולאחר מכן למלחמת אזרחים, מנסה אסד באמצעות כוחות הביטחון הסורים, לדכא את המפגינים והמורדים באופן קשה ביותר, באמצעות ירי מנשק קל והפגזות כבדות, לרבות שימוש בטנקים ובמטוסים, נגד אוכלוסייה אזרחית, ומסתייע בכוחות חמושים אחרים, כגון משמרות המהפכה האסלאמית מאיראן וחזבאללה מלבנון. על פי ההערכות, נכון לחודש יוני 2013, נהרגו במהלך האירועים כ-93,000 איש[1] (כשבחודש מרץ 2013 לבדו, עמד מספר ההרוגים על 6,000)[2], עשרות אלפים נפצעו ויותר ממיליון איש (חצי מהם ילדים) נמלטו כפליטים לטורקיה, לירדן וללבנון[3][4]. ארגוני זכויות אדם הפועלים בסוריה העריכו כי לפחות 130,000 בני אדם נעלמו במהלך ההתקוממות במדינה, ואלפים נוספים נחטפו.

רקע

בשאר אל-אסד, נשיא סוריה משנת 2000
דגל סוריה מלפני ההפיכה של חאפז אל-אסד, אשר משמש חלק מכוחות האופוזיציה

מאז שנת 1962 מנוהלת סוריה תחת חוקי חירום, אשר מנטרלים בפועל את רוב ההגנות החוקתיות של האזרחים. למרות השינוי השלטוני שהתרחש ב-1966 ו-1970, מפלגת הבעת' השלטת נשארה המפלגה היחידה, והאזרחים מאשרים את שלטון הנשיא במשאל עם שבו משתתף מועמד יחיד. חאפז אל אסד היה נשיא סוריה במשך 30 שנים עד מותו בשנת 2000, אז עבר השלטון בירושה לבנו בשאר אל אסד.

האופוזיציה האסלאמית הסונית שהתנגדה לשלטון העלאווים, כמו גם להגמוניה של מפלגת הבעת', בעלת האידאולוגיה החילונית, ניסתה להתקומם נגד המשטר הדיקטטורי בסוריה. ב-26 ביוני 1980, ניצל חאפז אסד מניסיון התנקשות בחייו. לאחר מכן, החלו מהומות והפגנות רחבות היקף, שדוכאו באלימות, ברחבי סוריה. ההתקוממות הגיעה לשיאה בעיר אל-חמאת, בה נערך, בפקודת אסד האב, טבח חמאת שבמהלכו נהרגו בין 3,000 (לפי הממשלה הסורית) ל-20,000 (לפי הערכת מקורות חיצוניים) תושבים. הרבעים העתיקים בעיר נחרבו עד היסוד ומשפחות שלמות נהרגו.

עם עלייתו לשלטון, הבטיח בשאר אסד לבצע רפורמות, אך לא עשה שום דבר משמעותי בכיוון זה. בנוסף, הידק בשאר אסד את חוקי הצנזורה על האינטרנט. כל הגורמים הללו, כמו גם עובדת היות שלטון אסד מיעוט עלאווי המהווה כ-10% בלבד מהאוכלוסייה, בעיות כלכליות, שחיתות, תרמו כולם יחד לתסיסה, בנוסף לגל המחאות בארצות ערב שהיה הזרז המרכזי לפרוץ הפגנות אלו.

מהלך האירועים

פרוץ המהומות

הפגנות בדמשק, 8 באפריל 2011
הפגנה בחומס

ב-18 וב-19 במרץ 2011, התרחשו בעיר דרעא ההפגנות הגדולות ביותר שאירעו בסוריה מאז ניסיון ההפיכה של האחים המוסלמים. השלטון הסורי הגיב באלימות, וב-21 במרץ כוחות רבים של צבא סוריה נשלחו לעיר ולסביבותיה, אך ההפגנות נמשכו[5], ומספר הקרבנות הגיע במהרה למאות[6]. כמו כן, המהומות שהחלו בדרעא גלשו לערים אחרות באזור החורן. תוך שבוע, התרחבו המהומות והגיעו אפילו ללטקיה, מעוזו של הנשיא. למעשה, התקיימו הפגנות כמעט בכל ערי סוריה.

אסד ניסה להתמודד עם המשבר ופיזר את ממשלתו ב-27 במרץ[7]. שלושה ימים לאחר מכן נאם אסד בפני הפרלמנט הסורי. הוא טען ל"מזימה ישראלית-אמריקאית" שגרמה להפגנות. ב-3 באפריל הטיל אסד את הרכבת הממשלה על שר החקלאות לשעבר (בממשלה שזה עתה התפטרה), עאדל סאפר. ב-8 באפריל התגברו שוב ההפגנות, לאחר תפילות יום השישי, והגיעו גם לערים הגדולות. כוחות הביטחון ירו אש חיה לעבר המפגינים והרגו רבים מהם. אסד ניסה פעם נוספת למתן את הלהבות על ידי הודעה על ביטול חוקי החירום במדינה, אך ההפגנות לא שככו. כמה מאות חברי פרלמנט וחברי מפלגת הבעת מהאזורים שבהם התלקחו המהומות הקשות ביותר התפטרו כמחאה על האלימות הממשלתית.

תחילת עריקת החיילים והסלמת המהומות

הפגנת תמיכה במונטריאול למחאות בסוריה

ב-1 במאי 2011 הצטלם חייל מהצבא הסורי לסרטון וידאו, בו הוא מודיע שערק לשורות המפגינים יחד עם חמישה מחבריו, לאחר שפקדו עליו לירות במפגינים. הייתה זו סנונית שבישרה על גל עריקות נרחב שכלל אלפי חיילים וכן קצינים בכירים אחדים[דרוש מקור]. השלטון הגיב למחרת באולטימטום למורדים ולמתקוממים, לפיו עליהם להיכנע ולמסור את נשקם עד 15 במאי, אך ללא הועיל.

על רקע "יום הנכבה" 2011, הגיעו כמה מאות פלסטינים תושבי סוריה לגבעת הצעקות ברמת הגולן, סמוך לגבול עם ישראל, ליד היישוב מג'דל שמס, ופרצו את גדר הגבול עם ישראל. ישנן הערכות שהם הובאו לשם על ידי השלטון הסורי בניסיון לטשטש את ההרג ולהפנות את הזעם נגד ישראל[8].

ב-18 במאי 2011, הטיל נשיא ארצות הברית, ברק אובמה, סנקציות אישיות על נשיא סוריה בשאר אסד ועל בכירים בממשלו[9]. בהמשך, בעקבות הסנקציות האמריקאית והסלמת האלימות, הטילו גם האיחוד האירופי ומדינות ערב סנקציות משלהן, אך אלה לא מנעו מהשלטון הסורי להמשיך בדיכוי האלים של המפגינים.

  סוריה
  מדינות שהכירו דיפלומטית במועצה הלאומית הסורית כממשלה הלגיטימית היחידה של סוריה
  מדינות שתומכות/מכירות באופן רשמי במועצה הלאומית הסורית כשותפה בדיאלוג מדיני או כקבוצת אופוזיציה
  מדינות שתומכות באופן לא רשמי במועצה הלאומית הסורית כשותפה בדיאלוג מדיני
  מדינות בעלות קשרים לא רשמיים עם המועצה הלאומית הסורית
  מדינות שלא הביעו תמיכה במועצה הלאומית הסורית
הפגנה בעיר בניאס, 29 באפריל 2011

ב-6 ביוני 2011, נהרגו 120 אנשי כוחות הביטחון הסוריים. המשטר טען שהם נפלו למארב של כוחות האופוזיציה, אך אלה טענו שהחיילים הוצאו להורג על ידי המשטר[10]. מחשש לגורלם התגבר זרם הפליטים לטורקיה, שהסכימה לקלוט אותם ואף הקימה עיר אוהלים לצורך כך. יתרה מכך, טורקיה התחילה לדרוש בתוקף להפסיק את הדיכוי האלים, חרף יחסיה הטובים עם סוריה בתקופה שקדמה למשבר. ב-10 ביוני 2011, בחר אסד לראשונה להשתמש בכוח אווירי נגד המתקוממים, ומסוקים ירו לעבר מפגינים בעיר מעראת אל-נומאן.

השלטון ניסה לשדר עסקים כרגיל ואף לרמוז שהעם תומך בנשיא וארגן ב-15 ביוני 2011 הפגנת תמיכה ענקית בנשיא אסד[11]. כל האמצעים האלימים לא עזרו וב-8 ביולי הפגינו כחצי מיליון איש בעיר חמאת[12].

כינון הצבא הסורי החופשי והתפתחות מלחמת האזרחים

ערך מורחב – הצבא הסורי החופשי

העריקים של הצבא הסורי הקימו ארגון בשם "הצבא הסורי החופשי" ב-29 ביולי 2011, אך כוחות אלה לא היו מאורגנים ויחסיהם עם גורמים פוליטיים באופוזיציה הסורית המאוגדים במסגרת המועצה הלאומית של סוריה[13], היו קרים[דרוש מקור]. הארגונים נחלקו בשאלת אופי המאבק: בעוד צבא סוריה החופשי צידד במאבק בהמשך ההתקוממות האלימה, ניסתה המועצה הלאומית לפעול באופן לא אלים על ידי הכרזה על שביתות.

בהתחלה מנו כוחות צבא סוריה החופשית עשרות מעטות של חיילים, אך עם הזמן גדל המספר לעשרות אלפים[דרוש מקור]. למרות הגידול במספרו, התקשה הצבא הסורי החופשי להתמודד עם כוחות הביטחון של הממשלה, גם בגלל נחיתותו בנשק כבד והסיוע שהוגש לממשל על ידי גורמי חוץ, כגון איראן והתמיכה המדינית של סין ורוסיה.

ב-8 באוגוסט 2011, הדיח אסד את שר ההגנה, עלי חביב, מתפקידו ומינה את הגנרל דאוד רג'חה במקומו[14]. יום לאחר מכן דיווחו כלי התקשורת כי עלי חביב נמצא מת בביתו, אך כעבור כמה שעות נראה חביב בטלוויזיה והזים את השמועות שחוסל[15].

בסוף 2011 הסכימה סוריה לכניסת פקחים של הליגה הערבית, אך שליחותם לא הפסיקה את ההרג. הצבא הסורי החופשי פתח במתקפה וכבש את העייירה זבדאני ואת העיר דומא. ב-30 בינואר 2012 יצא צבא סוריה למתקפת-נגד בפרברי דמשק. ב-4 בפברואר 2012 תקפו כוחות סוריה וחזבאללה את העיר חומס, וכ-337 איש נהרגו בתקיפה, יחד עם אלפי פצועים[16].

חורבן בחומס
חורבן בחאלב, אוקטובר 2012

בעיר חומס ניטשו במשך יותר משלושה שבועות קרבות עזים בין כוחות אסד לבין המורדים, בהם הפגיז צבא סוריה את העיר בעזרת כוחות שריון וארטילריה. לאחר מכן נכנסו כוחות קרקעיים של צבא סוריה וטיהרו את נקודות ההתנגדות האחרונות שנותרו לאחר ההפגזה. ב-3 במרץ נכנעה חומס לכוחות המשטר. משוער כי בחודש פברואר נהרגו בחומס כ-700 בני אדם[17]. בחודשים מאי ויוני 2012 אירעו מעשי טבח בחאמה, בדרעא ובמקומות נוספים בסוריה, שגררו גל גינויים בעולם.

ב-18 ביולי 2012 פוצץ את עצמו אחד משומרי ראשו של ראש מינהל הביטחון הכללי הסורי, הישאם יחטיאר, במהלך ישיבה בבניין הביטחון הלאומי בדמשק, המשמש את שירותי המודיעין הסורי. בפיגוע נהרגו או נפצעו מספר בכירים בהם[18][19][20]:

ב-24 ביולי 2012 פתח צבא סוריה במתקפה כבדה נגד עיירה בפרברי דמשק שנכבשה לפני כן בידי המורדים, ונגד העיר חאלב, המאוכלסת ביותר בסוריה[21], מאז המתקפה מתנהלת זה שבועיים לחימה בחאלב שבהם טענו המורדים כי כבשו יותר מ-60% משטח העיר כמו כן קרבות עזים מתנהלים בשכונות הדרומיות והמזרחיות של דמשק זה כמה שבועות.

ב-1 באוקטובר 2012 נהרג מפקד כוח המשימה של חזבאללה בסוריה, אבו עבאס, על ידי המורדים[22]. זהו ההרוג הבכיר ביותר עד כה לחזבאללה בסוריה. בדצמבר 2012 ירה צבא סוריה לראשונה טילי סקאד וטילי פאתח 110 לעבר המורדים[23][24].

בפברואר 2013 נהרג מפקד המשלחת של משמרות המהפכה האיראניים ללבנון, הגנרל חסן שאטרי, הידוע גם בשם "המהנדס חוסם חוש נויס". זהו האישיות הבכירה ביותר של משמרות המהפכה שנהרג מחוץ לגבולות איראן. קיימים דיווחים סותרים באשר לדרך בא נהרג; דיווח אחד מצביע על כך שהוא נהרג בדרכו מדמשק לביירות על ידי מארב של המורדים, ואילו דיווח אחר מציין כי נהרג בתקיפת חיל האוויר על משלוח הנשק לחזבאללה[25][26].

בחודש יוני 2013 הצליח צבא סוריה, תוך הסתייעות בכוחות חזבאללה, להשתלט מחדש על העיר קוסייר, שעל הדרך שבין הבירה דמשק לחוף הים התיכון ובסמוך לגבול סוריה-לבנון, מיקום המקנה לה חשיבות אסטרטגית.

שימוש בנשק כימי

באפריל 2013 חשף בכיר באמ"ן כי כוחות אסד השתמשו בנשק כימי, ככל הנראה גז עצבים מהסוג סארין. עוד קודם לכן היו דיווחים לא מאומתים ממקורות שונים על שימוש בנשק כימי. ארצות הברית הכחישה דיווחים אלה וגם הסתייגה מהערכת אמ"ן, אך ב-25 באפריל 2013 אישר מזכיר ההגנה של ארצות הברית צ'אק הייגל כי סוריה אכן השתמשה בנשק כימי, אך טען שבמידה מועטה.[27]

התערבות של האו"ם

האו"ם ניסה לתווך בין הצדדים ולהגיע להפסקת אש, אך אחרי שנכשל הפסיק להתערב באופן משמעותי בנעשה בסוריה.

קופי אנאן, שליח האו"ם לסוריה הביא לחתימת הסכם הפסקת אש בין הצדדים ב-10 באפריל 2012. למרות החתימה על הסכם הלחימה לא דעכה. פיגועים בתוך סוריה נמשכו וכך גם התקפותיו של אסד. ביוני 2012 נשלחו הפקחים לבדוק את הידיעות על מעשי טבח במדינה, וב-16 ביוני הם הפסיקו בעבודתם בגלל מעשי האלימות הקשים ובגלל המצב הקשה במדינה. ב-2 באוגוסט 2012 התפטר אנאן מתפקידו. הניסיון כשל והלחימה נמשכה בעצימות הולכת וגוברת.

המאבק המדיני

מזכיר המדינה האמריקאי ג'ון קרי נפגש עם יושב ראש המועצה הלאומית הסורית לשעבר מועאז אל-ח'טיב באיסטנבול, ה-20 באפריל 2013. ביוני הודיעה ארה"ב על העברת נשק למורדים, לאחר שלטענתה נעשה שימוש ע"י צבא אסד בנשק כימי, דבר שהוא חציית "קו אדום" מבחינתה[28]

רוסיה וסין, בעלות זכות הווטו במועצת הביטחון של האו"ם, השתמשו ביכולתן והטילו וטו על כל ניסיונות הגינוי על סוריה[29]. בנובמבר 2011 הגיעה הממשלה הסורית ברשות אסד להסכם עם הליגה הערבית לסיום ההתקוממות, אך הפרה אותו תוך זמן קצר. כתוצאה מכך, השעתה הליגה הערבית את חברותה של סוריה בארגון ב-12 בנובמבר[30].

ב-22 בנובמבר נתנה הליגה הערבית לאסד אולטימטום של שלושה ימים להכניס משקיפים בינלאומיים למדינה, אך הממשלה הסורית לא הסכימה. ימים אחדים לאחר מכן, הוחלט להטיל סנקציות נגד המשטר הסורי. טורקיה הוסיפה סנקציות משלה ימים בודדים לאחר מכן. ב-19 בדצמבר הסכימה סוריה ליוזמת הליגה הערבית להכניס לשטחה פקחים מטעם מדינות ערב שיפקחו על הנעשה במדינה[31]. דו"ח ראשוני של הפקחים הוגש לליגה הערבית בשבת ה-7 בינואר 2012 מטעם מפקד כוח הפקחים, מוחמד אל-דאבי. הליגה החליטה להמשיך את עבודתם, זאת בניגוד לרצון האופוזיציה הסורית לערב את האו"ם ופקחיו.

חרף עבודת הפקחים, התמידה רוסיה בתמיכתה במשטר הסורי וחתמה על עסקת נשק בשווי 550 מיליון דולר להספקת 36 מטוסי קרב[32]. למחרת הודיעה מועצת שיתוף הפעולה של מדינות המפרץ, כי המדינות מושכות את פקחיהן מסוריה[33]. גם הליגה הערבית הודיעה כי היא מקפיאה את עבודת הפקחים מטעמה[34]. ב-12 בפברואר התפטר ראש משלחת הפקחים של הליגה הערבית, והליגה עצמה החליטה אותו יום לפנות למועצת הביטחון של האו"ם והפעם בבקשה לשלוח לסוריה משלחת משותפת לליגה הערבית ולאו"ם, כוח צבאי לשמירת השלום.

ב-23 בפברואר הודיעו מזכ"ל האו"ם, באן קי מון, ומזכ"ל הליגה הערבית, נביל אל ערבי, כי מזכ"ל האו"ם לשעבר, קופי ענאן, ימונה לשליח האו"ם לנושא סוריה[35]. ענאן הצליח להגיע להסכם ב-10 באפריל בין אסד למורדים להפסקת האלימות, אך ההסכם לא כובד על ידי אסד והלחימה המשיכה. בעקבות התמשכות מעשי הטבח, הודיעו במאי 2012 ארצות הברית, צרפת, גרמניה, בריטניה, ספרד, איטליה, קנדה אוסטרליה וטורקיה על גירוש דיפלומטים של סוריה מארצם.

גם יחסיה של סוריה עם חמאס הגיעו לכדי משבר כאשר למחרת אישור כניסת הפקחים ב-20 בדצמבר, סירב אסד להיפגש עם חאלד משעל בשל המעבר ההדרגתי של הנהגת חמאס מדמשק למצרים.

ההכרה הבינלאומית בכוחות האופוזיציה

ערך מורחב – הקואליציה הסורית הלאומית לאופוזיציה ולכוחות מהפכניים

פליטי מלחמת האזרחים

ערך מורחב – פליטי מלחמת האזרחים בסוריה

הקרבות, שהתנהלו באזורים מיושבים ותוך פגיעה מכוונת באזרחים, הביאו לזרם גדל והולך של פליטים מסוריה למדינות הגובלות אתה: טורקיה, ירדן, לבנון ועיראק. עד ספטמבר 2012 נמלטו מסוריה כ-470,000 פליטים[36]כאשר בחודש אפריל 2013 הגיע מספר הפליטים מסוריה למיליון[37]. בנוסף, כ-1.5 מיליון סורים נאלצו לעזוב את בתיהם מחמת הקרבות, והפכו לפליטים בארצם[38].

זליגת העימות למדינות הסמוכות

חיילים מצבא ארצות הברית מעמידים טילי פטריוט ליד העיר גזיאנטפ שבגבול טורקיה - סוריה לאחר שפגז תועה שנורה מסוריה פגע בטורקיה השכנה. ע"פ אמנת נאט"ו, שעליה חתומות הן ארה"ב והן טורקיה, תקיפה על חברה אחת של הארגון היא תקיפה על כל חברותיה

בנוסף לפליטים שנמלטו מסוריה למדינות השכנות ונזקקים לעזרתן, חילופי אש בקרבת גבולותיה של סוריה עם המדינות השכנות הביאו לדריכות במדינות אלה ולתקריות עמן. ב-11 באוגוסט 2012 פרצו חילופי יריות בין כוחות ירדניים לכוחות סוריים, באזור מעבר של פליטים מסוריה לירדן[39].

ב-3 באוקטובר 2012 נהרגו חמישה אזרחים טורקים ותשעה נפצעו, כתוצאה מפגז תועה שנורה מסוריה[40]. בתגובה הפגיז צבא טורקיה מטרות בסוריה והרג חיילים סורים אחדים[41].

זליגת העימות לישראל

באזור רמת הגולן שבשליטת ישראל פגעו פעמים אחדות יריות מנשק קל בעמדות ישראליות. ב-8 בנובמבר 2012 פגעו שלוש פצצות מרגמה באזור אלוני הבשן. בכל המקרים הללו לא היו נפגעים בישראל[42]. כחלק מהיערכותה, פרסה ישראל מכשולים באזור הגבול וחיזקה את גדר הגבול. ב-11 בנובמבר 2012, בעקבות נפילה של פצצת מרגמה שנורתה מסוריה סמוך לתל חזקה שברמת הגולן, ירה צה"ל טיל "תמוז" לעבר עמדת המרגמה[43]. עמדת המרגמה של הצבא הסורי כיוונה אש לכיוון הכפר ביר אל-עג'ם (כ-6 קילומטרים מהגבול) נגד המתקוממים בכפר ומספר פצצות מרגמה החטיאו את יעדם ככל הנראה ונחתו בשטח ישראל. ב-12 בנובמבר, בעקבות נפילה נוספת באזור תל חזקה ולאחר ירי האזהרה ביום שלפני כן, הגיבו טנקי צה"ל שישבו בעמדות לצד הגבול בירי פגז בודד מדויק על העמדה עצמה. הפגיעה בעמדה גרמה למספר פצועים בין החיילים הסורים והאש פסקה[44]. תגובה דומה, של השמדת עמדה שירתה לעבר ישראל, נעשתה עוד פעמים אחדות בחודשים שלאחר מכן.

ב-31 בינואר הודיעה סוריה שמטוסים ישראלים תקפו מרכז מחקר צבאי במחוז דמשק. בידיעות באמצעי התקשורת דווח שישראל תקפה שיירה של אמצעי לחימה שנעה מסוריה ללבנון[45].

ב-16 בפברואר נפצעו ליד גבול ישראל-סוריה שבעה סורים בקרבות, הם קיבלו בשטח טיפול רפואי מכוחות צה"ל ולאחר מכן פונו לבית החולים רבקה זיו שבצפת[46].

ב-3 במאי תקף חיל האוויר הישראלי בנמל התעופה הבינלאומי של דמשק משלוח טילי קרקע-קרקע שנועד לחזבאללה.[47] כעבור יומיים נערכה תקיפה נוספת באזור דמשק.

ב-15 במאי נפלו 2 פצצות מרגמה מסוריה לראשונה באזור החרמון, בעקבות כך הורה צה"ל לסגור את חלק מהאתר לכניסת מבקרים. ההערכה הראשונה של צה"ל הייתה כי מדובר בירי תועה, כמו שאר המקרים עד כה[48]. למחרת פרסם ארגון פלסטיני הפועל בסוריה בשם- "גדודי החלל עבד אל-קאדר אל-חוסייני" כי הם שיגרו את המרגמות כחלק מאירועי יום הנכבה ואף פרסמו סרטון המראה את השיגור, מהימנותו של המידע מוטלת בספק[49].

ביוני 2013 טענה בות'יינה שעבאן, יועצת של נשיא סוריה, שמסתערבים ישראלים מעורבים בלחימה בסוריה לצד המורדים.[50]

זליגת העימות ללבנון

בעקבות השתתפות כוחות מזוינים של איראן וחזבאללה (השולט בלבנון) בדיכוי המתקוממים ובלחימה פעילה נגד המורדים ונגד אוכלוסייה אזרחית בסוריה, התרחב המאבק הסוני-עלאווי הפנים מדינתי לעימות נרחב יותר, שיעי-סוני, אשר גלש למדינות נוספות. מצד אחד, נלחמו המורדים על אדמת סוריה נגד כוחות מזוינים של איראן וחזבאללה, ובין היתר חטפו לוחמים שיעים לבנונים ואיראנים, ומן הצד השני, שיעים לבנונים פעלו נגד סורים המצויים בלבנון, ובין היתר, חטפו ב-15 באוגוסט 2012 אוטובוס עם פועלים סורים שחלקם משתייכים לטענתם לכוחות המורדים[51]. באותו היום, ארגון בלתי ידוע שמכנה עצמו "פלוגת האימאם חוסיין" הציב אולטימטום לערב הסעודית, לקטאר ולטורקיה, לפיו אם לא יעזבו הדיפלומטים שלהן את המדינה, יבצע פיגועי טרור נגד שגרירויות אותן מדינות בביירות. נשיא לבנון, מישל סולימאן, כינס את ראשי מנגנוני הביטחון במדינה, והודיע לראש ממשלתו, נג'יב מיקאתי, לשוב מיד מערב הסעודית חזרה ללבנון. קטאר, ערב הסעודית ואיחוד האמירויות הערביות הודיעו רשמית לאזרחיהן שלא להגיע ללבנון ולאלה שנמצאים שם, לצאת מיד מהמדינה.

לקריאה נוספת

  • פואד עג'מי, המרד בסוריה, תל אביב: עם עובד, 2013.

קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: מלחמת האזרחים בסוריה

הערות שוליים


שגיאות פרמטריות בתבנית:הערות שוליים
פרמטרים [ טורים ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

  1. ^ אתר למנויים בלבד הארץ, האו"ם: 93 אלף הרוגים עד כה במלחמת האזרחים בסוריה, באתר הארץ, 13 ביוני 2013
  2. ^ 6,000 גופות במרץ: החודש המדמם מתחילת המלחמה בסוריה, באתר וואלה‏, 2 באפריל 2013
  3. ^ אי-פי, האו"ם מזהיר: מספר הפליטים הסורים עלול לזנק ל-700 אלף עד סוף השנה, באתר הארץ, 28 בספטמבר 2012
  4. ^
    שגיאות פרמטריות בתבנית:Ynet
    פרמטרים ריקים [ 5 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית         AFP, מאז מרס 2011: 80 אלף סורים נהרגו במלחמה, באתר ynet, תבנית:תאריך
  5. ^ סוכנויות הידיעות, העימותים בסוריה נמשכים; אלפים מוחים נגד שלטון אסד, באתר הארץ, 21 במרץ 2011
  6. ^
    שגיאות פרמטריות בתבנית:Ynet
    פרמטרים ריקים [ 5, 6 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית         רועי נחמיאס וסוכנויות הידעות, 25 גופות בסוריה: "הצילו אותנו מטבח הממשלה", באתר ynet, 24 במרץ 2011

    שגיאות פרמטריות בתבנית:Nrg
    פרמטרים [ 7 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית         עמית כהן וחיים איסרוביץ, דיווח בסוריה: יותר ממאה הרוגים בדרעא, באתר nrg‏, 24 במרץ 2011
  7. ^ סי.אן.אן, 27 במרץ 2011
  8. ^
    שגיאות פרמטריות בתבנית:וואלה!
    פרמטרים ריקים [ 6 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית         ניר יהב‏, "מסמך מוכיח שסוריה שלחה את מפגיני יום הנכבה", באתר וואלה‏, 14 ביוני 2011
  9. ^
    שגיאות פרמטריות בתבנית:הארץ
    פרמטרי חובה [ 4 ] חסרים         נשיא ארצות הברית, ברק אובמה, הטיל סנקציות אישיות על נשיא סוריה בשאר אסד, באתר הארץ
  10. ^ http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1230441.html
  11. ^ ‫
    שגיאות פרמטריות בתבנית:וואלה!
    פרמטרים [ 6 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית         ניר יהב‏, עושה שריר: אלפים מפגינים תמיכה באסד בדמשק, באתר וואלה‏, 15 ביוני 2011‬
  12. ^ עופר וולפסון, חאמה: חצי מיליון מפגינים נגד המשטר הסורי, באתר News1 מחלקה ראשונה, 8 ביולי 2011
  13. ^ זו נוסדה עוד בשנת 2005, אך לא הייתה פעילה. פעילותה חודשה כחודש לאחר כינון צבא סוריה החופשי
  14. ^ אסד בלחץ: הדיח שר ההגנה ומינה הרמטכ"ל במקומו, באתר וואלה‏, 8 באוגוסט 2011
  15. ^ ניר יהב‏, אחרי ש"חוסל": השר הסורי המודח הופיע בטלוויזיה, באתר וואלה‏, 10 באוגוסט 2011
  16. ^
    שגיאות פרמטריות בתבנית:וואלה!
    פרמטרים [ 6 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית         ניר יהב‏, מספר הקרבנות עולה: 337 הרוגים בעיר חומס, באתר וואלה‏, 4 בפברואר 2012
  17. ^
    שגיאות פרמטריות בתבנית:Ynet
    פרמטרים ריקים [ 5 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית         רועי קייס, הטבח בחומס: 700 נהרגו בעיר בחודש האחרון, באתר ynet, תבנית:תאריך
  18. ^ חדשות 2, ‏מי הבכירים שחוסלו בפיגוע בדמשק?, באתר ‏מאקו‏, 18 ביולי 2012
  19. ^
    שגיאות פרמטריות בתבנית:כלכליסט
    פרמטרים ריקים [ 5 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית         ynet וסוכנויות הידיעות, שר ההגנה האמריקני: "המצב בסוריה יוצא מכלל שליטה", באתר כלכליסט, 18 ביולי 2012
  20. ^ עופר וולפסון, 3 בכירי משטרו של אסד חוסלו בפיגוע, באתר News1 מחלקה ראשונה, 18 ביולי 2012
  21. ^ אתר חדשות ערוץ 2, ‏דיווח: חסן נסראללה הציע מקלט וסיוע צבאי לבשאר אסד, באתר גלובס, 25 ביולי 2012
  22. ^
    שגיאות פרמטריות בתבנית:Ynet
    פרמטרים ריקים [ 5 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית         אליאור לוי, נהרג מפקד כוח המשימה של חיזבאללה בסוריה, באתר ynet, תבנית:תאריך
  23. ^
    שגיאות פרמטריות בתבנית:Ynet
    פרמטרים ריקים [ 5 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית         רועי קייס, צפו בתיעוד ראשון: "אסד יורה סקאד על המורדים", באתר ynet, 21 בדצמבר 2012
  24. ^
    שגיאות פרמטריות בתבנית:Ynet
    פרמטרים ריקים [ 5 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית         CNN, "אסד משתמש בטילים בליסטיים תוצרת איראן", באתר ynet, 28 בדצמבר 2012
  25. ^
    שגיאות פרמטריות בתבנית:Ynet
    פרמטרים ריקים [ 5 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית         אליאור לוי, הבכיר האיראני שחוסל בלבנון נקבר בטהרן, באתר ynet, תבנית:תאריך
  26. ^
    שגיאות פרמטריות בתבנית:וואלה!
    פרמטרים [ 6 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית         משה חי הגיגת ויוסי מלמן‏, המהנדס האירני שחוסל "היה כמו מורנייה", באתר וואלה‏, 14 בפברואר 2013
  27. ^
    שגיאות פרמטריות בתבנית:Ynet
    פרמטרים ריקים [ 5 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית         סוכנויות הידיעות, הייגל: סוריה השתמשה בנשק כימי במידה מועטה, באתר ynet, 25 באפריל 2013
  28. ^ ארה"ב: אסד השתמש בנשק כימי וחצה את הקו האדום, נתחיל לשלוח נשק למורדים, באתר וואלה‏, 14 ביוני 2013
  29. ^ רוסיה וסין סיכלו גינוי סוריה במועצת הביטחון של האו"ם, באתר וואלה‏, 5 באוקטובר 2011
  30. ^
    שגיאות פרמטריות בתבנית:וואלה!
    פרמטרים [ 6 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית         הליגה הערבית השעתה את חברות סוריה בארגון, באתר וואלה‏, 12 בנובמבר 2011
  31. ^
    שגיאות פרמטריות בתבנית:וואלה!
    פרמטרים [ 6 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית         קץ למעשי הרצח? סוריה הסכימה להכניס פקחים לשטחה, באתר וואלה‏, 19 בדצמבר 2011
  32. ^ http://www.glz.co.il/NewsArticle.aspx?NewsId=97848
  33. ^
    שגיאות פרמטריות בתבנית:Ynet
    פרמטרים ריקים [ 5 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית         רועי קייס, מדינות המפרץ פרשו, משימת פקחי סוריה קורסת, באתר ynet, תבנית:תאריך
  34. ^
    שגיאות פרמטריות בתבנית:Ynet
    פרמטרים ריקים [ 5 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית         רועי קייס, הליגה הערבית הקפיאה משימת הפקחים בסוריה, באתר ynet, תבנית:תאריך
  35. ^ רויטרס |, ‏קופי אנאן מונה לשליח לסוריה, באתר ‏מאקו‏, 24 בפברואר 2012
  36. ^ אי-פי, האו"ם מזהיר: מספר הפליטים הסורים עלול לזנק ל-700 אלף עד סוף השנה, באתר הארץ, 28 בספטמבר 2012
  37. ^
    שגיאות פרמטריות בתבנית:Ynet
    פרמטרים ריקים [ 5 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית         רויטרס ורועי קייס, סוריה: זו הפליטה המיליון, חצי מהפליטים ילדים, באתר ynet, תבנית:תאריך
  38. ^ Mark Memmott, Fighting Has Forced More Than 1.5 Million Syrians To Move, U.N. Says, npr, August 10, 2012
  39. ^
    שגיאות פרמטריות בתבנית:וואלה!
    פרמטרים [ 6 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית         רויטרס‏, קרבות שריון פרצו בגבול בין סוריה וירדן, באתר וואלה‏, 11 באוגוסט 2012
  40. ^
    שגיאות פרמטריות בתבנית:Nrg
    פרמטרים [ 7 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית         5 הרוגים בטורקיה מפגז שנורה מסוריה, באתר nrg‏, 3 באוקטובר 2012
  41. ^
    שגיאות פרמטריות בתבנית:Ynet
    פרמטרים ריקים [ 5 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית         דיווח: טורקיה הפגיזה והרגה חיילים סורים, באתר ynet, 4 באוקטובר 2012
  42. ^ אלי אשכנזי, גילי כהן, שלוש פצצות מרגמה מסוריה פגעו באזור אלוני הבשן, באתר הארץ, 8 בנובמבר 2012
  43. ^ התגובה על הירי הסורי לעבר הגולן: צה"ל ירה טילי "תמוז", באתר גלובס, 11 בנובמבר 2012
  44. ^ אמיר בוחבוט‏, צה"ל ירה פגזים לעבר עמדות סוריות בתגובה לנפילת פצמ"ר בגולן, באתר וואלה‏, 12 בנובמבר 2012
  45. ^
    שגיאות פרמטריות בתבנית:Ynet
    פרמטרים ריקים [ 5 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית         יצחק בן חורין, "ישראל יידעה את ארה"ב לפני שתקפה בסוריה", באתר ynet, 31 בינואר 2013
  46. ^
    שגיאות פרמטריות בתבנית:Ynet
    פרמטרים ריקים [ 5 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית         כתבי ynet, 7 סורים שנפצעו ליד הגבול הובהלו לטיפול בישראל, באתר ynet, 16 בפברואר 2013
  47. ^
    שגיאות פרמטריות בתבנית:Ynet
    פרמטרים ריקים [ 5 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית         "טילים מאיראן הותקפו בנמל התעופה של דמשק", באתר ynet, 4 במאי 2013
  48. ^
    שגיאות פרמטריות בתבנית:Ynet
    פרמטרים ריקים [ 5 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית         יואב זיתון, לראשונה: פצמ"רים בחרמון, חלק מהאתר נסגר, באתר ynet, 15 במאי 2013
  49. ^
    שגיאות פרמטריות בתבנית:Ynet
    פרמטרים ריקים [ 5 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית         רועי קייס, ארגון פלסטיני: כך שיגרנו פצמ"רים לחרמון, באתר ynet, 16 במאי 2013
  50. ^
    שגיאות פרמטריות בתבנית:Ynet
    פרמטרים ריקים [ 5 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית         רועי קייס, יועצת לאסד: מסתערבים מישראל פועלים בסוריה, באתר ynet, 8 ביוני 2013
  51. ^
    שגיאות פרמטריות בתבנית:Nrg
    פרמטרים [ 7 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית         רימון מרג'ייה, המלחמה בסוריה מגיעה ללבנון: מדינות המפרץ נערכות להסלמה, באתר nrg‏, 15 באוגוסט 2012


האביב הערבי
איראןאיראן איראן • אלג'יריהאלג'יריה אלג'יריה • בחרייןבחריין בחריין • ירדןירדן ירדן • לובלוב לוב • מצריםמצרים מצרים • מרוקומרוקו מרוקו
סוריהסוריה סוריה • תוניסיהתוניסיה תוניסיה • תימןתימן תימן
 מפגין מצרי
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=מלחמת_האזרחים_בסוריה&oldid=14324760"