שמואל אוירבך – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

בשורה

גרסה מ־03:35, 17 בפברואר 2015

תבנית:רב הרב שמואל אוירבך (נולד בי' בתשרי ה'תרצ"ב, 21 בספטמבר 1931) הוא ראש ישיבת מעלות התורה בירושלים, חבר מועצת גדולי התורה של דגל התורה וחבר נשיאות ועד הישיבות. לאחר פטירת הרב אלישיב הוא עומד בראש הזרם השמרני יותר בציבור החרדי ליטאי, שאנשיו רואים בו את הממשיך של הקו ההשקפתי של הרב שך^[1].

תולדות חייו

נולד בשכונת שערי חסד בירושלים, בנו הבכור של הרב שלמה זלמן אוירבך. סנדקו בברית המילה היה הרב אברהם יצחק הכהן קוק^[2].

למד בישיבת עץ חיים ואצל אביו. שימש את הרב שמשון אהרן פולנסקי מטעפליק^[^{דרוש מקור]}. בשנות הנהגתו של הרב שך היה הרב אוירבך מקורב אליו.

בצעירותו כיהן כראש ישיבת "שם עולם" של אמשינוב. בשנות ה-70 התמנה בידי הרב מרדכי אליפנט לר"מ בישיבת איתרי, שם לימד עד שנת תשל"ז (1977). לאחר מכן לימד תקופה קצרה בישיבת קול תורה במטרה להקים "קיבוץ" בישיבה^[3] שלה. עמד בראש "כולל שם" של משפחת מוסאיוף בשכונת הבוכרים.

בראש חודש אייר שנת תשמ"ב (1982) הקים הרב אוירבך את ישיבת מעלות התורה בשכונת שערי חסד בירושלים. ישיבתו מתאפיינת בגילם הבוגר של תלמידיה, המצטרפים אליה בדרך כלל לאחר שנות לימוד בישיבות אחרות. בישיבה גם כולל ובו כמה עשרות אברכים.

הרב אוירבך עוסק גם בקבלה^[4] ומשמש כנשיא ישיבת המקובלים שער השמים, תפקיד שירש מאביו.

בשנות ה-2000 צורף למועצת גדולי התורה. הוא משמש כחבר נשיאות ועד הישיבות וכן כנשיא של מוסדות תורה וחינוך רבים.

הרב אוירבך היה מקורבו של הרב יוסף שלום אלישיב. לאחר פטירת הרב אלישיב חל פיצול במחנה הליטאי, בראש מחנה הרוב ניצב הרב אהרן יהודה לייב שטיינמן ובראש הזרם השמרני יותר עומד הרב שמואל אוירבך. ביולי 2012 הוקם בחסותו העיתון הפלס והוא משמש כסמכות הרוחנית העליונה שלו. במאי 2014 פרסם מכתב לטובת העיתון, שבו הגדיר אותו כ"יסודה וקיומה של תורה והרבה גופי תורה תלויים בו"^[5].

באוגוסט 2012 כונסה מועצת גדולי התורה של דגל התורה בראשות הרב שטיינמן כדי להרחיב את שורותיה. הרב אוירבך דרש לצרף גם את הרב דב צבי קרלנשטיין ורבנים נוספים ממקורביו, אך בקשתו לא נענתה^[6]. מאז הרב אוירבך אינו משתתף בכינוסי המועצה (מלבד בכינוס המשותף של מועצות גדולי התורה של אגודת ישראל ודגל התורה ושל מועצת חכמי התורה, ב-24 בפברואר 2014).

בדצמבר 2012 החליטה מועצת גדולי התורה של דגל התורה להציב במקום השלישי בקרב מועמדי המפלגה את יעקב אשר, במקום מנחם כרמל, מקורבו של הרב אוירבך, שהוצב במקום זה בבחירות הקודמות^[7]. בעקבות זאת הקימו אנשים המזוהים עם מחנהו של הרב אוירבך את מפלגת נצח^[8]. שבוע לפני הבחירות הוא נועד בביתו עם האדמו"ר מגור רבי יעקב אריה אלתר והשניים סיכמו על תיאום בנושא הגיוס ובנושאים נוספים בין הרב אוירבך ונציג "הסיעה המרכזית" של גור יעקב ליצמן. בעקבות זאת פרסם הרב אוירבך מכתב תמיכה ברשימת "יהדות התורה" והורה לנציגי רשימת נצח להסיר את התמודדותם^[9]. לקראת הבחירות לרשויות המקומיות, בשנת 2013, שונה שם המפלגה ל"בני תורה", והיא התמודדה בירושלים, בני ברק ומודיעין עילית וזכתה בחמישה מושבים. בעקבות התמודדותה העצמאית של "בני תורה" בבחירות לרשויות המקומיות התבטא הרב חיים קנייבסקי בחריפות רבה כלפיו וכלפי תומכיו^[10].

עם תחילת דיוני ועדת שקד, שדנה בחוק חדש לגיוס בני ישיבות, פרסם הרב אוירבך הוראה לבחורי הישיבות לא לשתף פעולה עם רשויות הצבא ולא להתייצב בלשכות הגיוס כלל. הוא ביקר את ועד הישיבות על שהוא משתף פעולה עם הצבא והורה שאין להתייצב גם כדי לקבל פטור^[11].

היה נשוי לרחל, בת הרב פנחס אליעזר פקשר מירושלים (נפטרה בי"ד בטבת תש"ן). חלק מספריו נקראים על שמה. מאז פטירת רעייתו מתגורר הרב אוירבך בצמוד לישיבה.

דעותיו

הרב אוירבך נחשב בעיני תלמידיו כממשיך הקו ההשקפתי של הרב שך. הוא דוגל בעמדה אידאולוגית מחמירה בענייני החינוך וההשקפה התורנית. הוא מתנגד להקמת מכללות אקדמיות לחרדים ולהתערבות משרד החינוך בתכני הלימוד במוסדות הלימוד החרדיים. כמו כן הוא מתנגד לכל צורה של שירות צבאי או אזרחי. בשנת 2009 פרסם יחד עם הרבנים מיכל יהודה ליפקוביץ וחיים קנייבסקי מכתב בעיתון "יתד נאמן" ובו קבעו שהמצטרף לשירות לאומי אזרחי "מחריב בזה את עצמו ואת צביון ביתו ועתיד חינוך ילדיו".

בבחירות לכנסת ה14 שהתקיימו בשנת 1996 תמך בתנועת תלם אמונה, בניגוד לדעת רוב גדולי התורה.

הרב אוירבך התנגד להקמת הנח"ל החרדי, והיה בין הרבנים שהובילו את ההתנגדות לחוק טל ולכוונות לבצע שינויים בהסדר גיוס בני הישיבות. במכתב שפרסם ביתד נאמן בשנת תשע"ב (2012) כתב: "כאשר מקובלנו אנו מרבותינו עיני עדת ישראל אשר מפיהם אנו חיים, אשר זו (=גיוס בני הישיבות) גזירת עקירת הדת, אשר על זה נצטווינו לעמוד על נפשינו בלי שום ויתור ח"ו לקדש שם שמים".

בוויכוח שנתגלע בישיבת פוניבז' הוא הצטרף לרב אלישיב בתמיכתו ברב שמואל מרקוביץ^[12].

ספריו

דרכי שמואל - על מסכת אהלות
סדרת אהל רחל - שיחות מוסר (נכתבו על ידי תלמידו הרב יאיר ארלנגר)

מתלמידיו

ישיבת אמשינוב:

הרב יעקב אריה מיליקובסקי, האדמו"ר מאמשינוב
הרב אריה רוזנפלד, האדמו"ר מפינסק-קרלין

ישיבת איתרי:

הרב אברהם נובוגרוצקי, ר"מ בישיבת אור ישראל וראש ישיבת גבעת זאב
הרב אוריאל אייזנטל, רב חניכי הישיבות ברמות, ירושלים
הרב דוד אבוחצירא מנהריה
הרב משה פטרובר, רב קהילה בקריית יובל
הרב משה שמידע, מראשי ישיבת גרודנא באשדוד
הרב צבי וידר, רב הקהילה החרדית בקריית יובל
הרב צבי שפיץ, אב"ד בירושלים, מחבר הספרים "מנחת צבי" ו"משפטי התורה"
הרב שלום יוסף גלבר, מחבר הספרים "נתיבות שלום" ו"ארחות שבת"
הרב יצחק מרדכי רובין רב בשכונת הר נוף ומחבר הספרים "מראה כהן" ו"ארחות שבת"

ישיבת מעלות התורה:

הרב יאשיהו פינטו, ראש מוסדות שובה ישראל באשדוד ובמנהטן
הרב שמואל טל, ראש ישיבת תורת החיים
יוסף פטרוב, נאמן ביתו של הרב אוירבך

קישורים חיצוניים

אשר אטדגי, בין בני ברק לירושלים, מקור ראשון, מוסף "שבת", 10 באוגוסט 2012

הערות שוליים

^ יאיר אטינגר, מי יהיה יורשו של פוסק הדור?, באתר הארץ, 10 בפברואר 2012
^ ראו כאן.
^ "קיבוץ" הוא כינוי לקבוצת הבחורים הבוגרים בישיבה שאיננה נמנית עם שומעי השיעורים היומיים של הר"מים. עד אותן השנים בקול תורה לא היה קיבוץ והבחורים פנו לישיבות אחרות.
^ אשר אטדגי, בין בני ברק לירושלים, מקור ראשון, מוסף "שבת", 10 באוגוסט 2012
^ חנני לייבוביץ, שנתיים מאז יצא: הגרש"א פרסם מכתב תמיכה בהפלס, באתר בחדרי חרדים, 27 ביוני 2014
^ שרי רוט ומשה ויסברג, ה'מועצת' התכנסה בחזון איש 5 • "פונים לראשי השלטון שלא ישנו", באתר בחדרי חרדים, 13 באוגוסט 2012
^ שרי רוט, כל חברי 'המועצת' הסכימו: אשר יחליף את כרמל שהודח, באתר בחדרי חרדים, 3 בדצמבר 2012
^ שבתי בנדט, קרב רב: המאבק שמסעיר את רבני דגל התורה, 3 בדצמבר 2012, באתר וואלה
^ יאיר אטינגר, אחדות של הרגע האחרון ביהדות התורה: נגד פשרה בגיוס, באתר הארץ, 18 בינואר 2013
^
שגיאות פרמטריות בתבנית:וואלה!
פרמטרים [ 6, 7 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית יקי אדמקר‏, הרב קנייבסקי על הרב אוירבך: "מגיע לו סקילה", באתר וואלה‏, 7 בנובמבר 2013;
שגיאות פרמטריות בתבנית:Nrg
פרמטרים [ 7 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית ארי גלהר, הרב קנייבסקי: הרב אויערבך חייב סקילה, באתר nrg‏, 7 בנובמבר 2013
^ ישראל כהן, הגר"ש אוירבך תוקף: ועד הישיבות כבר שייכים לצבא, 6 ביולי 2014, באתר כיכר השבת
^
שגיאות פרמטריות בתבנית:Ynet
פרמטרים ריקים [ 5 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית קובי נחשוני, פוניבז': מאבטחי 'השונאים' גירשו את 'המחבלים', באתר ynet, 1 בדצמבר 2009

[1] יאיר אטינגר, מי יהיה יורשו של פוסק הדור?, באתר הארץ, 10 בפברואר 2012

[2] ראו כאן.

[3] "קיבוץ" הוא כינוי לקבוצת הבחורים הבוגרים בישיבה שאיננה נמנית עם שומעי השיעורים היומיים של הר"מים. עד אותן השנים בקול תורה לא היה קיבוץ והבחורים פנו לישיבות אחרות.

[4] אשר אטדגי, בין בני ברק לירושלים, מקור ראשון, מוסף "שבת", 10 באוגוסט 2012

[5] חנני לייבוביץ, שנתיים מאז יצא: הגרש"א פרסם מכתב תמיכה בהפלס, באתר בחדרי חרדים, 27 ביוני 2014

[6] שרי רוט ומשה ויסברג, ה'מועצת' התכנסה בחזון איש 5 • "פונים לראשי השלטון שלא ישנו", באתר בחדרי חרדים, 13 באוגוסט 2012

[7] שרי רוט, כל חברי 'המועצת' הסכימו: אשר יחליף את כרמל שהודח, באתר בחדרי חרדים, 3 בדצמבר 2012

[8] שבתי בנדט, קרב רב: המאבק שמסעיר את רבני דגל התורה, 3 בדצמבר 2012, באתר וואלה

[9] יאיר אטינגר, אחדות של הרגע האחרון ביהדות התורה: נגד פשרה בגיוס, באתר הארץ, 18 בינואר 2013

[10] 
שגיאות פרמטריות בתבנית:וואלה!
פרמטרים [ 6, 7 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית יקי אדמקר‏, הרב קנייבסקי על הרב אוירבך: "מגיע לו סקילה", באתר וואלה‏, 7 בנובמבר 2013;
שגיאות פרמטריות בתבנית:Nrg
פרמטרים [ 7 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית ארי גלהר, הרב קנייבסקי: הרב אויערבך חייב סקילה, באתר nrg‏, 7 בנובמבר 2013

[11] ישראל כהן, הגר"ש אוירבך תוקף: ועד הישיבות כבר שייכים לצבא, 6 ביולי 2014, באתר כיכר השבת

[12] 
שגיאות פרמטריות בתבנית:Ynet
פרמטרים ריקים [ 5 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית קובי נחשוני, פוניבז': מאבטחי 'השונאים' גירשו את 'המחבלים', באתר ynet, 1 בדצמבר 2009

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

@@ שורה 41: / שורה 41: @@
 [[קובץ:Rabbi Shmuel Auerbach.jpg|שמאל|250px|ממוזער|הרב שמואל אוירבך]]
 הרב אוירבך נחשב בעיני תלמידיו כממשיך הקו ההשקפתי של הרב שך. הוא דוגל בעמדה אידאולוגית מחמירה בענייני החינוך וההשקפה התורנית. הוא מתנגד להקמת [[מכללות אקדמיות בישראל|מכללות אקדמיות]] לחרדים ולהתערבות משרד החינוך בתכני הלימוד במוסדות הלימוד החרדיים. כמו כן הוא מתנגד לכל צורה של שירות צבאי או אזרחי. בשנת 2009 פרסם יחד עם הרבנים [[מיכל יהודה ליפקוביץ]] ו[[חיים קנייבסקי]] מכתב בעיתון "[[יתד נאמן]]" ובו קבעו שהמצטרף ל[[שירות לאומי|שירות לאומי אזרחי]] "מחריב בזה את עצמו ואת צביון ביתו ועתיד חינוך ילדיו".
+בבחירות לכנסת ה14 שהתקיימו בשנת 1996 תמך בתנועת [[תלם אמונה]], בניגוד לדעת רוב גדולי התורה.
 הרב אוירבך התנגד להקמת [[הנח"ל החרדי]], והיה בין הרבנים שהובילו את ההתנגדות ל[[חוק טל]] ולכוונות לבצע שינויים בהסדר [[גיוס בני ישיבות|גיוס בני הישיבות]]. במכתב שפרסם ביתד נאמן בשנת [[תשע"ב]] ([[2012]]) כתב: "כאשר מקובלנו אנו מרבותינו עיני עדת ישראל אשר מפיהם אנו חיים, אשר זו (=גיוס בני הישיבות) גזירת עקירת הדת, אשר על זה נצטווינו לעמוד על נפשינו בלי שום ויתור ח"ו לקדש שם שמים".