יואל כהן – הבדלי גרסאות

**הרב יואל כהן**
	אין תמונה חופשית
לידה	14 בפברואר 1930; ט"ז בשבט ה'תר"ץ; מוסקבה, ברית המועצות
פטירה	15 ביולי 2021 (בגיל 91); ו' באב ה'תשפ"א; ניו יורק, ניו יורק, ארצות הברית
מדינה	ארצות הברית
השכלה	רשת ישיבות תומכי תמימים ליובאוויטש
תקופת הפעילות	? – 15 ביולי 2021
השתייכות	חסידות חב"ד
תפקידים נוספים	חוזר (חב"ד), משפיע (חב"ד)
רבותיו	רבי מנחם מנדל שניאורסון, הרב חיים שאול ברוק
חיבוריו	ספר הערכים ועוד
בת זוג	לאה כהן
אב	רפאל נחמן הכהן

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

חזותיקוד ויקי

בשורה

גרסה מ־17:17, 3 באוקטובר 2021

הרב יואל כַּהַן (מאוית לעיתים קאהן; ט"ז בשבט ה'תר"ץ, 14 בפברואר 1930 – ו' באב ה'תשפ"א, 15 ביולי 2021) היה מגדולי המשפיעים בחסידות חב"ד ונחשב לסמכות בכירה בהבנת סוגיות במשנתה, היה ה"חוזר" הראשי של האדמו"ר מחב"ד, רבי מנחם מנדל שניאורסון. בתפקיד זה, עמד בראש קבוצה שתפקידה היה לזכור את מהלך התוועדויותיו של האדמו"ר, בעיקר בשבתות ובחגי ישראל ושימש כ"משפיע" בישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש המרכזית – 770.

ביוגרפיה

נולד בברית המועצות, לרבקה ולרפאל נחמן הכהן, שלמד בישיבת תומכי תמימים בלובביץ'. בגיל חמש עלה עם משפחתו לארץ ישראל ולמד בישיבת "אחי תמימים" בתל אביב, אצל המשפיע הרב חיים שאול ברוק, שכיהן גם כראש ישיבה^[1], ולמד בחברותא עם הרב מרדכי שלמה ברמן.

בי"א בשבט ה'תש"י (ינואר 1950) נסע באונייה ללמוד בישיבת חב"ד בניו יורק, בחצר האדמו"ר מחב"ד, רבי יוסף יצחק שניאורסון (הריי"צ). כשהגיע לניו יורק נודע לו כי האדמו"ר נפטר. הוא נשאר בניו יורק ודבק בחתנו של האדמו"ר, הרב מנחם מנדל שניאורסון, שנתמנה בהמשך למחליפו של הריי"צ.

כאשר נתגלתה יכולתו לשחזר במדויק את שיחות ומאמרי החסידות של האדמו"ר, החל לחזור בסיום יום השבת על תוכן ההתוועדויות. בהמשך עמד בראש צוות העריכה של ליקוטי שיחות. כמו כן, ערך את מאמרי החסידות שאמר הרבי, לקראת הדפסתם.

בט"ו באלול ה'תשי"ד (1954) התחתן עם לובה לאה, בתו של הרב שניאור זלמן בוטמן, ומסדר הקידושין היה הרבי מליובאוויטש. הוא מונה למשפיע באחד מסניפי ישיבת חב"ד בשכונת קראון הייטס, ובהמשך מונה למשפיע ראשי בישיבת חב"ד המרכזית במרכז חב"ד העולמי – 770.

קודם פטירת הרבי בג' בתמוז ה'תשנ"ד, היה הרב כהן ממובילי ההתעוררות המשיחית בחב"ד^[2]. לאחר הפטירה הצהיר הרב כהן שטעה^[3] והתייצב בחריפות נגד הזרם המשיחיסטי שנוצר בחב"ד, בטענה שזרם זה מסלף את תורתו של הרבי^[4].

בשל מעמדו המיוחד היו גורמים מחוץ לחסידות שסימנו אותו כיורש אפשרי של המנהיג שנפטר^[5], אם כי הוא הגיב בהסבר שמי שמציע זאת אין לו שמץ של מושג מהו "רבי".

רבים באו לשמוע את שיעוריו והתוועדויותיו. הוא פרסם מאות מאמרים בנושאי חסידות בשבועון כפר חב"ד. בשנותיו האחרונות התפרסמו מאמריו ברבעונים "היכל הבעש"ט" וברבעון "מעיינותיך" ועוד. הרב כהן היה נחשב לידען בניגוני חב"ד והקפיד על דיוק בנגינתם.

בניסן תשנ"ב הגיע לראשונה לביקור בישראל מאז תש"י^[6]. בשנים תשס"ח–תשע"ח הגיע לישראל מדי שנה להשתתפות בהתוועדויות שמארגנת תורת חב"ד לבני הישיבות לכבוד י"ט בכסלו, במהלך אותם ביקורים פגש הרב כהן שורה של רבנים בהם הרבנים שלמה משה עמאר, חיים קנייבסקי, ברוך דב פוברסקי, אהרן יהודה לייב שטינמן, מפגשים שמשכו תשומת לב בשל היחסים המתוחים בעבר בין חב"ד והציבור הליטאי^[7] ואדמורי"ם בהם ישראל הגר, ישכר דב רוקח, דוד קאהן ועוד.

לרב כהן לא היו ילדים. נפטר בניו יורק בו' באב תשפ"א (2021) ונקבר בבית הקברות מונטיפיורי, בחלקת אגודת חסידי חב"ד בסמיכות לאוהל חב"ד לובביץ'.

ספריו

ספר הערכים

ערך מורחב – ספר הערכים

רבי מנחם מנדל שניאורסון הטיל על הרב כהן לערוך אנציקלופדיה מקיפה לתורת חסידות חב"ד. הרב כהן עמד בראש המערכת.

שמה של האנציקלופדיה הוא ספר הערכים - חב"ד. היא מקיפה את התורות שאמרו או כתבו שבעת אדמו"ריה, ומרכזת את החומר המצוי במאות ספרי החסידות. ערכיה כתובים בשפה המשלבת את הסגנון שבתורת הקבלה ושבתורת חסידות חב"ד. היא מיועדת לבקיאים בתורת חב"ד המבקשים להעמיק את הבנתם, ולא להיכרות ראשונית עם המושגים. הערכים כוללים גם מושגים פחות מרכזיים בתורת חב"ד.

עד תשע"ט הופיעו תשעה כרכים, מתוך כארבעים מתוכננים. המערכת נמנעת מלהכניס את הערותיה לגוף הספר, והחומר המובא בו מבוסס על המקורות בלבד. בסוף כל כרך מופיע חלק המילואים שבו מובאות הערות הרב כהן.

שאר ספריו

מחשבת החסידות, שני כרכים, בהוצאת אשל כפר חב"ד
סוגיות בחסידות, שיעורים בסוגיות מרכזיות בתורת חסידות חב"ד, בהוצאת תורת חב"ד לבני הישיבות, תשע"ג
המועדים בחסידות, מאמרים על חגי ישראל ומועדיו בתורת חסידות חב"ד, בהוצאת תורת חב"ד לבני הישיבות, תשע"ג
מהותם של ישראל - לאור תורת החסידות, בהוצאת היכל מנחם מונסי
להבין ולהשכיל, ביאור ארבעה מאמרים של רבי מנחם מנדל שניאורסון, בהוצאת תורת חב"ד לבני הישיבות, תשע"ו, לאחר פטירתו יצא חלק שני ביאור לעוד ארבעה מאמרים, תשפ"א
מאי חנוכה - נס חנוכה על פי שיחות הרבי מחב"ד
ביאור על קונטרס ענינה של תורת החסידות קונטרס ענינה של תורת החסידות של רבי מנחם מנדל שניאורסון, בהוצאת תורת חב"ד לבני הישיבות, תש"פ
גדרן של מצוות - סוגי המצוות השונים, עדות, חוקים ומשפטים, ע"פ שיחות הרבי מחב"ד
ביאור על שער היחוד והאמונה, בהוצאת תורת חב"ד לבני הישיבות, תשע"ג
ביאור על אגרת התשובה, בהוצאת תורת חב"ד לבני הישיבות, תשע"א
שיעורי חסידות - גאולה , שיכתוב שיעוריו בנושאי גאולה, משיח ובית המקדש השלישי, בעריכת שמואל חיים בלומינג, תשנ"ב
בדרכי החסידים, מאמרים וסיפורים על דרכי החסידות ועולמה, בספר מופיעה גם התייחסותו לפטירת הרבי מחב"ד, בהוצאת יחד, תשע"ה
להבין ולהשכיל, ארבעה מאמרים מכ"ק אדמו"ר מליובאוויטש עם ביאור נרחב מאת הרב יואל כהן. ירושלים : מעיינותיך, תשפ"א. 2 כרכים עם 4 מאמרים בכל כרך.
מחשבת החסידות, תורה ומצוות קונטרס גרן של מצוות - חוקים ומשפטים. ירושלים : מעיינותיך, תשפ"א.

עץ משפחתו

עץ משפחתו:

ברוך שלום כהן

רפאל נחמן הכהן

מיכאל כהן

יואל כהן

חסיה פריז

סלווה חיטריק

אהרן חיטריק

מאיר פריימן^[8]

זלטה

ישעיהו הרצל^[9]

עץ משפחת אשתו:

קישורים חיצוניים

ערוץ של שיעורי הרב כהן באתר YouTube
שיעוריו והתוועדויותיו של הרב יואל כהן, באתר "חסידות נט"
שיעוריו והתוועדויותיו של הרב יואל כהן, באתר "היכל מנחם"
שיעורים בחסידות של הרב כהן, באתר ישיבה
הרב כהן מספר על הרבי מחב"ד 1
הרב כהן מספר על הרבי מחב"ד 2
התוועדות של הרב כהן באתר שטורעם
הרב כהן מספר על התוועדות אצל הרבי מחב"ד בפורים תשי"ג
אברהם לביא, הידעתם? ר' יואל כהן זכה לראות את הרבי הריי"צ • הסיפור המלא אתר col‏, 11.2.2020
דוד נחמן רוטנר, ריאיון עם הרב כהן, בעיתון המבשר, מופיע באתר שטורעם.נט, כ"ב בטבת תשע"ג
אברהם גולדשמיד, פירורים משולחנו של ר' יואל. רשיומים מסעודות שבת אצל ר' יואל כהן. נדפס ב-ה' אלול, תש"פ, ירושלים
שלמה מן, חב"ד באבל: 'החוזר' של הרבי, הגה"ח רבי יואל כהן זצ"ל, באתר כיכר השבת, 16.7.2021
הרב יואל כהן, סופר בעל פה לרב הגדול, נפטר בגיל 91, בניו יורק טיימס, 26 ביולי 2021 (באנגלית)

הערות שוליים

^ ימי בראשית של ישיבת "אחי תמימים" בתל אביב אתר שטורעם, "אוצר החסידים", ארץ ישראל, עמוד 59, 176
^ ריאיון עם הרב כהן בשבועון כפר חב"ד גיליון 558, שבט תשנ"ג קטעים מהראיון באתר חב"ד אינפו; הכיסא הריק, באתר ynet
^ מאמר בשבועון כפר חב"ד
^ באתר שטורעם, שבועון כפר חב"ד גיליון 888
^ תחת הכותרת "היורש" פורסם ראיון עמו בעיתון "חדשות" מ-10.4.92.
^ לאחר 42 שנה שלא עזב את 770: משאו המאלף של 'החוזר' אתר col, י' אב תשפ"א
^ הפגישה ההיסטורית: ה'חוזר' אצל הרב שטיינמן col כ"ד בכסלו תשע"ח
^ בעלה הראשון שנפטר
^ בעלה השני הנוכחי
^ ‏דבורה לאה אלטשולר‏ (Q29348543)
^ ‏יהודה לייב מנוחין‏ (Q88731308) - יש דעות שהוא היה צאצא של לוי יצחק מברדיטשוב. אך לא ידוע כיצד | בנו יצחק אייזיק מנוחין התחתן גם עם משפחת שניאורסון מופיע ב-עץ משפחת שניאורסון ענף זלמנסון
^ קיצור תולדות חב"ד עמוד 97 ועמוד 142
^ מכונה 'לייב רבש"ס'
^ ‏לוי יצחק שניאורסון (פודוברנקה)‏ (Q83736572) - בנו הראשון של ברוך שלום.
^ ‏מרדכי שניאורסון‏ (Q108597132)
^ בעלה משולם רייך
^ בעלה דן לנדא
^ נפטרה בכסלו תרי"ב (קיצור תולדות חב"ד עמודים 142‏–143 | צילום קבר זלטא)
^ ‏מנחם מנדל שניאורסון מרעפקא‏ (Q93431272)
^ ‏ברוך שניאור שניאורסון‏ (Q83736519)
^ לעץ משפחת אשתו

[1] ימי בראשית של ישיבת "אחי תמימים" בתל אביב אתר שטורעם, "אוצר החסידים", ארץ ישראל, עמוד 59, 176

[2] ריאיון עם הרב כהן בשבועון כפר חב"ד גיליון 558, שבט תשנ"ג קטעים מהראיון באתר חב"ד אינפו; הכיסא הריק, באתר ynet

[3] מאמר בשבועון כפר חב"ד

[4] באתר שטורעם, שבועון כפר חב"ד גיליון 888

[5] תחת הכותרת "היורש" פורסם ראיון עמו בעיתון "חדשות" מ-10.4.92.

[6] לאחר 42 שנה שלא עזב את 770: משאו המאלף של 'החוזר' אתר col, י' אב תשפ"א

[7] הפגישה ההיסטורית: ה'חוזר' אצל הרב שטיינמן col כ"ד בכסלו תשע"ח

[8] בעלה הראשון שנפטר

[9] בעלה השני הנוכחי

[10] ‏דבורה לאה אלטשולר‏ (Q29348543)

[11] ‏יהודה לייב מנוחין‏ (Q88731308) - יש דעות שהוא היה צאצא של לוי יצחק מברדיטשוב. אך לא ידוע כיצד | בנו יצחק אייזיק מנוחין התחתן גם עם משפחת שניאורסון מופיע ב-עץ משפחת שניאורסון ענף זלמנסון

[12] קיצור תולדות חב"ד עמוד 97 ועמוד 142

[13] מכונה 'לייב רבש"ס'

[14] ‏לוי יצחק שניאורסון (פודוברנקה)‏ (Q83736572) - בנו הראשון של ברוך שלום.

[15] ‏מרדכי שניאורסון‏ (Q108597132)

[16] בעלה משולם רייך

[17] בעלה דן לנדא

[18] נפטרה בכסלו תרי"ב (קיצור תולדות חב"ד עמודים 142‏–143 | צילום קבר זלטא)

[19] ‏מנחם מנדל שניאורסון מרעפקא‏ (Q93431272)

[20] ‏ברוך שניאור שניאורסון‏ (Q83736519)

[21] לעץ משפחת אשתו

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

[17]

[18]

[19]

[20]

[21]

@@ שורה 20: / שורה 20: @@
 ב[[ט"ו באלול]] [[ה'תשי"ד]] (1954) התחתן עם לובה לאה, בתו של הרב שניאור זלמן בוטמן, ומסדר הקידושין היה הרבי מליובאוויטש. הוא מונה למשפיע באחד מסניפי ישיבת חב"ד בשכונת [[קראון הייטס]], ובהמשך מונה למשפיע ראשי בישיבת חב"ד המרכזית ב[[מרכז חב"ד העולמי – 770]].
-קודם פטירת הרבי ב[[ג' בתמוז]] [[ה'תשנ"ד]], היה הרב כהן ממובילי ההתעוררות המשיחית בחב"ד{{הערה|1=ריאיון עם הרב כהן בשבועון כפר חב"ד גיליון 558, [[שבט]] [[תשנ"ג]] [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=28818 קטעים מהראיון באתר חב"ד אינפו]; {{ynet||הכיסא הריק|3362819}}. בשנת תשפ"א (2021) יצא לאור ספר מנאומיו באותה תקופה בשם "האמנתי כי אדבר", בהוצאת 'חוצה'.}}. לאחר הפטירה הצהיר הרב כהן שטעה{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=29982 מאמר] בשבועון כפר חב"ד}} והתייצב בחריפות נגד הזרם המשיחיסטי שנוצר בחב"ד, בטענה שזרם זה מסלף את תורתו של הרבי{{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=12333&lang=hebrew באתר שטורעם], שבועון כפר חב"ד גיליון 888}}.
+קודם פטירת הרבי ב[[ג' בתמוז]] [[ה'תשנ"ד]], היה הרב כהן ממובילי ההתעוררות המשיחית בחב"ד{{הערה|1=ריאיון עם הרב כהן בשבועון כפר חב"ד גיליון 558, [[שבט]] [[תשנ"ג]] [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=28818 קטעים מהראיון באתר חב"ד אינפו]; {{ynet||הכיסא הריק|3362819}}}}. לאחר הפטירה הצהיר הרב כהן שטעה{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=29982 מאמר] בשבועון כפר חב"ד}} והתייצב בחריפות נגד הזרם המשיחיסטי שנוצר בחב"ד, בטענה שזרם זה מסלף את תורתו של הרבי{{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=12333&lang=hebrew באתר שטורעם], שבועון כפר חב"ד גיליון 888}}.
 בשל מעמדו המיוחד היו גורמים מחוץ לחסידות שסימנו אותו כיורש אפשרי של המנהיג שנפטר{{הערה|1=תחת הכותרת "היורש" פורסם ראיון עמו בעיתון "[[חדשות (עיתון)|חדשות]]" מ-10.4.92.}}, אם כי הוא הגיב בהסבר שמי שמציע זאת אין לו שמץ של מושג מהו "רבי".