רונן בר – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←‏ראש השב"כ: אסמכתא
שורה 41: שורה 41:
ב-[[13 באוקטובר]] [[2021]] החל לכהן כראש השב"כ.{{הערה|{{וואלה!|[[ברק רביד]] ו[[אמיר בוחבוט]]|רונן בר נכנס לתפקידו כראש שב"כ: "האלימות הגוברת בחברה הערבית - משימה לאומית"|3464867|13 באוקטובר 2021}}}}
ב-[[13 באוקטובר]] [[2021]] החל לכהן כראש השב"כ.{{הערה|{{וואלה!|[[ברק רביד]] ו[[אמיר בוחבוט]]|רונן בר נכנס לתפקידו כראש שב"כ: "האלימות הגוברת בחברה הערבית - משימה לאומית"|3464867|13 באוקטובר 2021}}}}


במרץ [[2022]] נדרש להתמודד עם גל טרור שכלל בין היתר את [[הפיגוע המשולב בבאר שבע]], בו נרצחו ארבעה אזרחים, [[פיגוע הירי בחדרה (2022)|פיגוע הירי בחדרה]] בו נרצחו שני [[שוטר]]י [[מג"ב]], [[פיגוע הירי בבני ברק]] בו נרצחו חמישה ישראלים, [[פיגוע הירי ברחוב דיזנגוף (2022)|פיגוע בדיזנגוף]] בו נרצחו שלושה ישראלים, ו[[הפיגוע באלעד]] בו נרצחו שלושה ישראלים בידי גרזן.
תקופת כהונתו התאפיינה בהתגברות הטרור, שכלל בין מרץ למאי 2022 את [[הפיגוע המשולב בבאר שבע]], [[פיגוע הירי בחדרה (2022)|פיגוע הירי בחדרה]], [[פיגוע הירי בבני ברק]], [[פיגוע הירי ברחוב דיזנגוף (2022)|פיגוע הירי בדיזנגוף]] ו[[הפיגוע באלעד]], ובפעילות מנע של ישראל שכללה את [[מבצע עלות השחר]] באוגוסט 2022, [[מבצע מגן וחץ]] במאי 2023 ו[[מבצע בית וגן]], ביולי 2023.


עמדתו של השב"כ בראשות בר הייתה ש[[חמאס]] מורתע, אינו רוצה מלחמה ומבקש למשול ולקבל הטבות כלכליות{{הערה|{{ynet|יוסי יהושוע|מחדל ההתרעה הכפול של אגף המודיעין ושב"כ|news/article/yokra13630203|13 באוקטובר 2023}}}}. בהתאם, ב[[מבצע מגן וחץ]], לאחר השלב הראשון של המבצע, דחף בר ב-11 במאי 2023 לסיום מהיר של המבצע והמליץ להמנע מתקיפות לעזה למעט לחיסול ירי רקטות{{הערה|{{ערוץ7|עידו בן פורת|ראש השב"כ והרמטכ"ל בדיון אצל נתניהו: לחתור לסיום המבצע|601233|12 במאי 2023}}}}. בנוסף, על פי ההנחה שהחמאס לא מעוניין בעימות, בר השקיע מאמצים רבים כדי למנוע התלקחות הנובעת מהסלמה שהחמאס אינו מעוניין בה. בפברואר 2023 הוא ביקש מהשר לביטחון לאומי, [[איתמר בן גביר]], למתן את פעילות המשטרה ב[[מזרח ירושלים]]{{הערה|{{ערוץ7||ראש השב"כ לבן גביר: "אל תגרום להתלקחות במזרח ירושלים"|592554|15 בפברואר 2023}}}} ובתחילת אוקטובר 2023, מספר ימים לפני [[מתקפת הפתע על ישראל (2023)|מתקפת הפתע על ישראל]], ביקש מהשר בן גביר לא לעלות ל[[הר הבית]]{{הערה|{{ערוץ7|חזקי ברוך|השיחה לבן גביר: אל תעלה בסוכות להר הבית|615671|4 באוקטובר 2023}}}}.
באוגוסט 2022 הוביל את פעילות השב"כ ב[[מבצע עלות השחר]], ובכלל זה [[סיכול ממוקד|הסיכול הממוקד]] של [[תייסיר ג'עברי]], מפקד החטיבה הצפונית של [[הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני]] ב[[רצועת עזה]].


בלילה שלפני [[מתקפת הפתע על ישראל (2023)|מתקפת הפתע על ישראל]], שהחלה ב-[[7 באוקטובר]] [[2023]], הוקפץ בר למטה השב"כ לאור מידע שהגיע לארגון על סימנים למתקפה, אך הוא לא פירש את המידע כמעיד על תקיפה רחבה ולא נקט באמצעים לקדם את פני המתקפה, מעבר לשליחת צוות של השב"כ לעוטף עזה{{הערה|{{ynet|יוסי יהושוע|בלילה שלפני מתקפת הפתע: ראש השב"כ הוקפץ למטה|news/article/rkznhfh11a|12 באוקטובר 2023}};{{ש}}{{הארץ|עמוס הראל|בצמרת הביטחונית התקבל מידע מעורר חשש ערב המתקפה, אך לא ננקטו צעדים|0000018b-2460-d010-a59f-bd6145f90000|12 באוקטובר 2023}}}}
ב[[מאי]] [[2023]], הוביל את פעילות השב"כ במ[[מבצע מגן וחץ|בצע מגן וחץ]], ובה סדרת סיכולים ממוקדים של [[הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני|ג'יהאד האסלאמי]] ב[[רצועת עזה]] ביניהם: ג'האד ע'נאם מזכיר המועצה הצבאית של הגא"פ, טארק עז א-דין אחראי הכוונת טרור הגא"פ ביהודה ושומרון מרצועת עזה, ח'ליל אל-בהתיני מפקד מרחב צפון של הגא"פ ברצועת עזה, עלי ע'אלי מפקד הכוח הרקטי של הגא"פ ברצועת עזה.{{הערה|{{אתר צה"ל||יומן מבצעים - דקה אחר דקה|אתרי-יחידות/מבצע-מגן-וחץ/כל-הכתבות/מבצע-מגן-וחץ-מבצע-עוטף-עזה-הנחיות-פיקוד-העורף-סיכולים-גיהאד-אסלאמי-פלסטיני-גאפ-תקיפות-מטוסי-קרב-סיכול-תקיפה-עדכונים-בלייב-מתגלגלת|14 במאי 2023}}}}

ב[[יולי]] 2023, הוביל את השב"כ ב[[מבצע בית וגן]], במחנה הפליטים ג'נין ובעיר ג'נין. המבצע התמקד בפעולה נגד תשתיות טרור, החרמת אמל"ח, ומעצר מבוקשים של הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני וארגוני טרור אחרים, ומטרתו הייתה הרחבת חופש הפעולה בצפון השומרון ושינוי המגמה הסיכולית.{{הערה|{{אתר צה"ל||"אין נקודה במחנה שלא פעלנו בה". כל מה שקרה במבצע בג'נין|כתבות-ועדכונים/2023/יולי/מבצע-בג-נין-גנין-יהודה-ושומרון-חמאס-גיהאד-כלי-טיס-לוחמים-צהל-שבכ-מחנה-פליטים|4 ביולי 2023}}}}

בלילה שלפני [[מתקפת הפתע על ישראל (2023)|מתקפת הפתע על ישראל]], שהחלה ב-[[7 באוקטובר]] [[2023]], הוקפץ בר למטה השב"כ לאור מידע שהגיע לארגון על סימנים למתקפה, אך הוא לא פירש את המידע כמעיד על תקיפה רחבה ולא נקט באמצעים לקדם את פני המתקפה.{{הערה|{{ynet|יוסי יהושוע|בלילה שלפני מתקפת הפתע: ראש השב"כ הוקפץ למטה|news/article/rkznhfh11a|12 באוקטובר 2023}};{{ש}}{{הארץ|עמוס הראל|בצמרת הביטחונית התקבל מידע מעורר חשש ערב המתקפה, אך לא ננקטו צעדים|0000018b-2460-d010-a59f-bd6145f90000|12 באוקטובר 2023}}}}


=== חיים אישיים ===
=== חיים אישיים ===

גרסה מ־15:42, 13 באוקטובר 2023

רונן בר
לידה 1965 (בן 59 בערך)
מדינה ישראלישראל ישראל
השכלה
ראש השב"כ ה־14
13 באוקטובר 2021 – מכהן
(שנתיים ו־29 שבועות)
תחת ראש הממשלה נפתלי בנט, יאיר לפיד, בנימין נתניהו
שירות בשב"כ
מדינה ישראלישראל ישראל
השכלה
השתייכות שירות הביטחון הכללי
תקופת הפעילות מ-1993
תפקידים בשירות
  • לוחם ביחידה המבצעית
  • ראש אגף המבצעים בשב"כ
  • ראש אגף המטה בשב"כ
  • סגן ראש השב"כ
  • ראש השב"כ
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

רונן בר (נולד ב-1965) הוא ראש שירות הביטחון הכללי (השב"כ). החליף את קודמו בתפקיד נדב ארגמן, תחתיו כיהן כסגן ראש השב"כ החל מ-2018. בר צמח בשורות הארגון ושירת בו בתפקידים שונים. למבצעים שהוביל וליחידות שעמד בראשן הוענקו מספר פרסי ביטחון.[1]

ביוגרפיה

רונן בר התגייס לצה"ל בשנת 1983, ושירת כלוחם וכקצין בסיירת מטכ"ל.[2] בין השאר, השתתף במבצע "עלם חמודות".[3] לאחר שהשתחרר מצה"ל בשנת 1987,[2] פתח בתל אביב בית קפה בשם "קפה בגדד", וב-1993 התגייס לשב"כ.[4]

בר הוא בעל תואר ראשון במדע המדינה ופילוסופיה בהצטיינות מאוניברסיטת תל אביב,[5] ותואר שני במנהל ציבורי מאוניברסיטת הרווארד (במלגה של קרן וקסנר).[6][7] הוא דובר גם ערבית.[8][9]

קריירה בשב"כ

החל את שירותו בשב"כ כלוחם ביחידה מבצעית, ובמהלך שירותו לחם ופיקד על מבצעים רבים ברצועת עזה, ביהודה ושומרון ובלבנון.[4] שימש מפקד שטח, והוביל את מבצע הריגתם של האחים עאדל ועימאד עוודאללה, מראשי הזרוע הצבאית של חמאס, בחברון בשנת 1998 בידי כוח ימ"מ.[3] ב-2001 מונה לסגן-ראש יחידת המבצעים המיוחדים,[2] בתפקיד זה הוביל מטעם השב"כ את המבצע לחילוצו של נהג המונית החטוף אליהו גוראל ומעצר המעורבים בחטיפתו.[3] ב-2005 מונה למפקד היחידה.[2] ב-2010 שימש מדריך במכללה לביטחון לאומי.[10]

בשנת 2011 מונה לראש אגף המבצעים בשב"כ.[11] הוא שירת בתפקיד זה בתקופת מבצע עמוד ענן והוביל את המבצע להריגתו של אחמד ג'עברי, המפקד בפועל של הזרוע הצבאית של חמאס.[3] ב-2014 הוביל את מבצע החיפוש אחר שלושת הנערים החטופים ולאחר מכן איתור רוצחיהם.[3] בהמשך שירותו הושאל ל"מוסד".[4] בשנת 2016 מונה לראש אגף המטה, האחראי על בניין הכוח של שירות הביטחון הכללי,[12] ובשנת 2018 מונה לסגנו של ראש השירות, נדב ארגמן.[13][8]

ראש השב"כ

ב-13 באוקטובר 2021 החל לכהן כראש השב"כ.[14]

תקופת כהונתו התאפיינה בהתגברות הטרור, שכלל בין מרץ למאי 2022 את הפיגוע המשולב בבאר שבע, פיגוע הירי בחדרה, פיגוע הירי בבני ברק, פיגוע הירי בדיזנגוף והפיגוע באלעד, ובפעילות מנע של ישראל שכללה את מבצע עלות השחר באוגוסט 2022, מבצע מגן וחץ במאי 2023 ומבצע בית וגן, ביולי 2023.

עמדתו של השב"כ בראשות בר הייתה שחמאס מורתע, אינו רוצה מלחמה ומבקש למשול ולקבל הטבות כלכליות[15]. בהתאם, במבצע מגן וחץ, לאחר השלב הראשון של המבצע, דחף בר ב-11 במאי 2023 לסיום מהיר של המבצע והמליץ להמנע מתקיפות לעזה למעט לחיסול ירי רקטות[16]. בנוסף, על פי ההנחה שהחמאס לא מעוניין בעימות, בר השקיע מאמצים רבים כדי למנוע התלקחות הנובעת מהסלמה שהחמאס אינו מעוניין בה. בפברואר 2023 הוא ביקש מהשר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר, למתן את פעילות המשטרה במזרח ירושלים[17] ובתחילת אוקטובר 2023, מספר ימים לפני מתקפת הפתע על ישראל, ביקש מהשר בן גביר לא לעלות להר הבית[18].

בלילה שלפני מתקפת הפתע על ישראל, שהחלה ב-7 באוקטובר 2023, הוקפץ בר למטה השב"כ לאור מידע שהגיע לארגון על סימנים למתקפה, אך הוא לא פירש את המידע כמעיד על תקיפה רחבה ולא נקט באמצעים לקדם את פני המתקפה, מעבר לשליחת צוות של השב"כ לעוטף עזה[19]

חיים אישיים

בר נשוי לדפנה אגסי, המכהנת כסמנכ"לית שיווק בחברת סלקום, אחותו של היזם שי אגסי.[5] בעבר הייתה סמנכ"לית שיווק בחברות גולן טלקום[20] ו"בטר פלייס".[21] השניים מתגוררים בהוד השרון והורים לשלושה ילדים.

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא רונן בר בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ גילי כהן, איתי בלומנטל ומיכאל שמש, הממשלה אישרה: רונן בר הוא ראש השב"כ הבא, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 11 באוקטובר 2021
  2. ^ 1 2 3 4 אנה רייבה ברסקי, ‏בוגר הרווארד וסיירת מטכ"ל: רונן בר מונה לראש השב"כ, באתר מעריב אונליין, 11 באוקטובר 2021
  3. ^ 1 2 3 4 5 אתר למנויים בלבד איתי אילנאי ואתי אברמוב, "אשתו קוראת לו קצין פולני": הכירו את ר', ראש השב"כ הבא, באתר ynet, 8 באוקטובר 2021
  4. ^ 1 2 3 איתמר אייכנר, יואב זיתון, רועי רובינשטיין, כבר לא ר': אושר מינויו של רונן בר לראש השב"כ, באתר ynet, 11 באוקטובר 2021
  5. ^ 1 2 ניר דבורי, ‏הותר לפרסום: רונן בר הוא ראש השב"כ החדש, באתר ‏מאקו‏, 11 באוקטובר 2021
  6. ^ מחזור 16, הבוגרים שלנו, באתר קרן וקסנר
  7. ^ איתי בלומנטל, "מבוקש": שמו וכתובתו של ראש השב"כ המיועד פורסמו בתקשורת הפלסטינית, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 26 בספטמבר 2021
  8. ^ 1 2 יואב לימור, הסדר החדש של ראש השב"כ נדב ארגמן, באתר ישראל היום, 21 באוקטובר 2018
  9. ^ אריאל כהנא, הממשלה אישרה: רונן בר - ראש השב"כ הבא, באתר ישראל היום, 11 באוקטובר 2021
  10. ^ ראו: ניסים לוי (עורך), עיונים בביטחון לאומי, גיליון 10, מרץ 2010, הוצאת המכללה לביטחון לאומי, עמ' 3
  11. ^ איתמר אייכנר, יואב זיתון, בנט בחר לראש השב"כ הבא ב-ר', הסגן המכהן ויוצא סיירת מטכ"ל, באתר ynet, 1 בספטמבר 2021
  12. ^ עמי רוחקס דומבה, ראש השב״כ החדש: רונן בר, באתר israeldefense.co.il, ‏11 באוקטובר 2021
  13. ^ עמי רוחקס דומבה, חילופי משמרת בסגנות ראש השב"כ, באתר israeldefense.co.il, ‏7 בינואר 2018
  14. ^ ברק רביד ואמיר בוחבוט‏, רונן בר נכנס לתפקידו כראש שב"כ: "האלימות הגוברת בחברה הערבית - משימה לאומית", באתר וואלה‏, 13 באוקטובר 2021
  15. ^ יוסי יהושוע, מחדל ההתרעה הכפול של אגף המודיעין ושב"כ, באתר ynet, 13 באוקטובר 2023
  16. ^ עידו בן פורת, ראש השב"כ והרמטכ"ל בדיון אצל נתניהו: לחתור לסיום המבצע, באתר ערוץ 7, 12 במאי 2023
  17. ^ ראש השב"כ לבן גביר: "אל תגרום להתלקחות במזרח ירושלים", באתר ערוץ 7, 15 בפברואר 2023
  18. ^ חזקי ברוך, השיחה לבן גביר: אל תעלה בסוכות להר הבית, באתר ערוץ 7, 4 באוקטובר 2023
  19. ^ יוסי יהושוע, בלילה שלפני מתקפת הפתע: ראש השב"כ הוקפץ למטה, באתר ynet, 12 באוקטובר 2023;
    אתר למנויים בלבד עמוס הראל, בצמרת הביטחונית התקבל מידע מעורר חשש ערב המתקפה, אך לא ננקטו צעדים, באתר הארץ, 12 באוקטובר 2023
  20. ^ יניב ביטון מגלם כוכבת רשת בקמפיין חדש של גולן טלקום, באתר Allmarketing, ‏25 ביולי 2019
  21. ^ דניאל שמיל, עזיבות נוספות בבטר פלייס: דפנה אגסי ודנה סומברג פורשות, באתר TheMarker‏, 15 בנובמבר 2012