לידת עכוז
 | |
| תחום |
מיילדות  |
|---|---|
| קישורים ומאגרי מידע | |
| eMedicine |
262159 |
| MeSH | D001946 |
| סיווגים | |
| ICD-10 |
O32.1, O64.1, O83.0 |
| ICD-11 |
JB04.1 |
  | |
לידת עכוז (או מצג עכוז) הוא מצב שבו מיקומו של התינוק ברחם לקראת הלידה אינו תקין – עכוזו או רגליו של התינוק מופנים כלפי פתח האגן במקום המצב הנורמלי, שבו ראשו של התינוק מופנה כלפי פתח האגן.
במהלך ההיריון התינוק חופשי לנוע ברחם אמו, ותנוחתו הרגילה היא בדרך כלל מצג עכוז עד לשבוע ה-32 של ההיריון. בשלב זה רוב התינוקות מתהפכים ממצג עכוז למצג ראש (תנוחת הלידה הרגילה - כאשר ראש העובר מופנה כלפי מטה לפתח האגן). חלק קטן מן העוברים אינם מצליחים לעשות זאת - ונשארים ב"מצג עכוז".
מצגי תנוחת העכוז
[עריכת קוד מקור | עריכה]ישנם שלושה מצגים של תנוחת העכוז:
- Frank Breech - עכוזו של העובר מוצג בתחתית הרחם, כשירכיו כפופות על הבטן ושוקיו מורמות. מצג זה מהווה כ-70% ממצגי העכוז.
- Complete Breech - כמו במצג Frank, אך השוקיים כפופות כך שכפות הרגליים בגובה העכוז עצמו. במצג זה הלידה מתמשכת וסיכויי הלידה הווגינאלית פחות טובים מאשר ב-Frank.
- Incomplete and Footling Breech - הרגליים מתחת לגובה העכוז עצמו והן מהוות את המצג. מצג זה הוא הפחות נוח מכולם, וכרוך בשיעור סיבוכים גבוה הדורש כמעט תמיד ביצוע ניתוח קיסרי.
שכיחות התופעה
[עריכת קוד מקור | עריכה]לקראת השבוע ה-34 של ההיריון אמור העובר להסתובב למצג ראש (הראש כלפי מטה - לידה רגילה). כשלושה עד ארבעה אחוזים של העוברים אינם מצליחים להסתובב לתנוחה זו, ולכן הם נשארים בתנוחת עכוז. כ-3.5% מכלל הלידות הן לידות עכוז. מצג זה הוא השני בשכיחותו לאחר תנוחת ראש (הלידה הרגילה, המוכרת). מצג עכוז שכיח במקרים הבאים: לידה מוקדמת, אצל פגים, בהיריון מרובה עוברים, אצל הילד השני (הלידה השנייה), במומים עובריים גסים (הידרוצפלוס) ובעיות תוך-רחמיות – רחמים מעוותים או גידולים שונים ברחם.
הסיבות להתהפכות העובר למצג עכוז
[עריכת קוד מקור | עריכה]ברוב המקרים הסיבות להתהפכות העובר למצג עכוז אינן ידועות, אך ישנן סיבות פיזיולוגיות, שעלולות לגרום להתהפכות: ריבוי מי שפיר, מום או עיוות של הרחם, צורת אגן לא תקינה של האם, גידולים ברחם, היריון עם יותר מעובר אחד, שרירים רפויים של הבטן או של הרחם, שליה נמוכה, ומומים שונים בעובר.
- מצבה הרגשי של האם יכול להיות גורם נוסף. החרדות, המתיחויות והפחד גורמים לכיווץ החלק התחתון של הרחם. השכיחות של לידת עכוז בקרב אם חרֵדה גבוהה יותר בהשוואה לנשים אחרות שבהיריון.
- יש הטוענים שהסיבה הנוספת להתהפכות העובר למצג עכוז קשורה לכך שהעובר מנסה להתקרב ולהצמיד את ראשו ללבה של האם כדי להאזין לפעימות לבה.[דרוש מקור]
- בפולקלור האמינו בני אדם כי הגורמים לקשיי לידה הם ה"מזיקים" (שדים ורוחות).
סכנות התופעה
[עריכת קוד מקור | עריכה]תמותת העוברים בלידת עכוז גדולה פי שלושה מלידות רגילות. הסיבות העיקריות לתמותת העוברים הן פגיעות ושטפי דם במוח התינוק בעת החילוץ. בעת יציאת התינוק דרך תעלת הלידה נשקפת סכנה לראשו, משום שהוא עלול לסבול מחוסר חמצן בלידה אטית, הנמשכת למעלה משבע דקות. כמו כן, לידת עכוז עלולה להביא לתופעת פריקה אצל התינוק הנולד.
בעיה נוספת היא כאשר התינוק גדול מדי יחסית לאגן הירכיים של האם. קיימת סכנה שיהיה קושי לחלץ את ראש התינוק, והוא עלול להיפגע מחוסר חמצן. מצד שני, אם ראשו של התינוק יוצא מהר מדי, הוא עלול להיפגע משטפי דם במוח ומפגיעות מוחיות.
לידת עכוז עלולה להקשות על היולדת, על העובר ועל הרופא המיילד. מצג עכוז מקשה על גיחת התינוק בדרך טבעית, ולכן ישנה נטייה כללית להרבות בניתוחים קיסריים במקרים אלה. עם זאת, בעקבות מחקרים חדשים ובעקבות הסיכון ליולדת הכרוך בניתוח הקיסרי, איגודי גינקולוגים בארצות שונות, ביניהם ישראל, קנדה וארצות הברית, משנים את המלצותיהם ומאפשרים היום גם לידות טבעיות במצג עכוז.[1]
היפוך עובר
[עריכת קוד מקור | עריכה]קיימות מספר שיטות בהן מנסים לשנות את מצג העובר מעכוז לראש ובהן אף שיטות מהרפואה הסינית. השיטה הנפוצה ביותר מבוססת על היפוך פיזי של העובר המבוצע על ידי רופא. בשיטה זו המטפל מניח את ידיו על בטן האישה מסביב לעובר ובשלב ראשון מנסה להרחיקו מאגן הירכיים. בשלבים הבאים מנסה המטפל לסובב את העובר למצג צד ולבסוף למצג ראש. המטפל שומר את ירכי העובר מקופלות קרוב לבטנו כדי לקדם את הצלחת התהליך.
סיכויי הצלחת הטיפול נעים בין 55% ל-70% ומקובל לבצעו החל מהשבוע ה-34 להריון. בדרך כלל עדיין קיים בשלב זה סיכוי להיפוך ספונטני, ולכן מנסים לדחות את הטיפול, אך סיכויי ההצלחה קטנים כאשר העובר גדול יחסית לכמות מי השפיר ותנועתו הופכת יותר קשה. הטיפול המודרני מתבצע תחת מעקב אולטרה סאונד כדי למנוע סיבוכים. בעזרת מכשיר האולטרה סאונד ניתן גם לקבוע האם סיכויי ההצלחה טובים או שקיימים סיכונים שיבטלו את הכדאיות בביצוע התהליך. בעיות אפשריות עלולות לנבוע ממיעוט מי שפיר, ריבוי עוברים, רעלת הריון, וצלקות קודמות ברחם.
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- בורן, ג. (1980) . היריון. הוצאת: זמורה ביתן.
- יה, ל. הבריטניקה החדשה לנוער. כתר הוצאה לאור (10, 19-20). הוצאת:ידיעות אחרונות ספרי חמד.
- מיילדות, גינקולוגיה ורבייה לתלמידי רפואה. (1994). הוצאת: אוניברסיטת תל אביב.
- ע, ח. (תשכ"ט). האנציקלופדיה העברית, כללית, יהודית וארצישראלית. יהושוע (כ"א, 190-196). ירושלים: חברה להוצאת אנציקלופדיות בע"מ.
- קיצניגר, ש. (1985). היריון ולידה. ירושלים: בית הוצאת כתר.
- רביד, ט. (1988).המדריך לבריאות המשפחה. (ט, סמית. (עורך) א, מגן. (מתרגם)). תל אביב: עם עובד בע"מ ומשרד הביטחון.
- רכטר, ל. (1992). אנציקלופדיה לבריאות המשפחה, המדריך הרפואי החדש והשלם (4). הוצאת דביר.
- ראו ערך- הקייזר וילהלם השני (נולד בלידת עכוז)
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ימימה עברון, עם הטוסיק קדימה, באתר הארץ, 19 ביולי 2009
- לידת עכוז, באתר "גוזלים".
- מצג עכוז כדילמה בחדר לידה.
- דן אבן, איגוד הגינקולוגים יוזם מהלכים לצמצום מספר הלידות בניתוח קיסרי, באתר הארץ, 17 במרץ 2010
- לידת עכוז וניתוח קיסרי: מה כדאי?, באתר וואלה, 9 בנובמבר 2011
- לידת עכוז, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ ראו: דן אבן, איגוד הגינקולוגים יוזם מהלכים לצמצום מספר הלידות בניתוח קיסרי, באתר הארץ, 17 במרץ 2010
